התרבות המגדלנית

התרבות המגדלנית

כלים וכלי נשק מגדלניים, אברי דה לה מדלן
כלים וכלי נשק מגדלניים, אברי דה לה מדלן
אזור גאוגרפי	בתחילה רק דרום-מערב צרפת, אחר-כך חצי האי האיברי ומרכז אירופה
אתרים עיקריים	מערת אלטאמירה, מערת לאסקו, גנרסדורף
תקופה	התקופה הפלאוליתית העליונה
טווח תאריכים	20,000 – 14,000 שנים לפני זמננו
תרבות קודמת	התרבות הסולוטרנית
תרבות הבאה	התרבות האזילית
מפת התפוצה של אתרי התרבות המגדלנית

התרבות המגדלנית (מצרפתית: Magdalénien) היא תרבות פרהיסטורית של ציידים-לקטים בני מיננו (הומו ספיינס) מהתקופה הפלאוליתית העליונה, שהתקיימה במרכז ובמערב אירופה בשלהי עידן הקרח האחרון. לפי תיארוך פחמן-14 מכויל, גיל התרבות 20,000 עד 14,000 שנים לפני זמננו (18,000 עד 12,000 לפני הספירה).

את השם לתרבות טבע הארכאולוג הצרפתי גבריאל דה מורטיה ב-1869 בעקבות המחקרים באתר הארכאולוגי שבמחסה הסלע של אברי דה לה מדלן השוכן בעמק וזר בקומונה טורסק במחוז דורדון בדרום-מערב צרפת. הגאולוג והאנתרופולוג הצרפתי אדואר לארטה והאספן האנגלי הנרי כריסטי כינו במקור את התקופה L'âge du renne (עידן איילי-הצפון). הם ערכו את החפירות השיטתיות הראשוניות של המיקום המייצג לה מדלן, ופרסמו את התוצאות בשנת 1875.

תקופת התרבות המגדלנית קשורה לציידי אייל הצפון, אם כי באתרים מגדלניים יש עדויות נרחבות לציד אייל אציל, סוס הבר, ויונקים גדולים אחרים שחיו באירופה לקראת סוף עידן הקרח האחרון. תפוצת אתרי התרבות מפורטוגל במערב ועד לפולין במזרח. זוהי התקופה השלישית של מערכת הכרונולוגיה של המערות של גבריאל דה מורטיה, המתאימה בערך לפליסטוקן העליון . מלבד לה מדלן, האתרים הראשוניים של התקופה הם: לז איזי , לוז'רי באס וגורז' ד'אנפר (Gorges d'Enfer) בדורדון ומערת פלאקר בשראנט ומקומות נוספים בדרום-מערב צרפת.

תפוצה

השלבים העתיקים יותר של התרבות המגדלנית מוגבלים לדרום-מערב צרפת. אזור התרבות המגדלנית התפשט במרכז אירופה רק בשלב IV, מסביבות 15,300 שנים לפני זמננו.

אתר הגילוי העתיק ביותר של התרבות המגדלנית בדרום גרמניה נמצא ליד מונצינגן (Munzingen), שהממצאים בו תוארכו בעזרת תיארוך פחמן-14, בממוצע סביב 15,000 לפני זמננו.

חלוקת התקופה הפלאוליתית העליונה באירופה

התקופה הפלאוליתית העליונה, היא התקופה של האדם המודרני באירופה (כונה בעבר אדם קרו-מניון). חלוקת התקופה מוגדרת במחקר המודרני לפי כלי הצור והעצם שיוצרו:

• התרבות האוריניאקית – מבערך 40,000 ועד 28,000 לפני הספירה. תחילת אמנות התקופה הפלאוליתית העליונה באירופה, ציורי סלע ראשונים.
• התרבות הגרוויטית – מבערך 28,000 לפני הספירה ועד בערך 21,000 לפני הספירה. התקופה בה נוצרו צלמיות ונוס.
• התרבות הסולוטרנית – מבערך 22,000 לפני הספירה ועד בערך 18,000 לפני הספירה
• התרבות המגדלנית – מבערך 18,000 לפני הספירה ועד בערך 12,000 לפני הספירה

חלוקת משנה של התקופה המגדלנית

בשנת 1912 הציע הכומר והארכאולוג הצרפתי אנרי בריי חלוקה לשתי תקופות על בסיס אתר התרבות המגדלנית מהדורדון:

• התרבות המגדלנית התחתונה (Magdalénien inférieur) שלבים I - III
• התרבות המגדלנית העליונה (Magdalénien supérieur) שלבים VI - IV

שלבים I – II קיימים רק בדרום-מערב צרפת.

החלוקה הנוכחית לשלוש תקופות היא שילוב של הסיווג הישן של חודים של כלי נשק ונתונים רדיומטריים חדשים. המתאם של התקופה המגדלנית התיכונה עם דרגה IV תואם את הפרשנות העדכנית יותר, בעוד שהגישה הישנה יותר כוללת את סוף שלב III ואת שלב IV.

• התרבות המגדלנית התחתונה (Magdalénien inférieur) דרגות 0 – III על פי בריי. בצפון ספרד שלבים 0 – II אינם מוכרים. תקופה זו מתוארכת בערך 18,000-14,000 שנים לפני זמננו באמצעות פחמן-14. זו התקופה בין עידני הקרח במערת לאסקו.
• התרבות המגדלנית התיכונה (Magdalénien moyen) מתוארכת בערך 14,000–13,000 לפני זמננו. האקלים הוא סוף עידן הקרח ואקלים מתון בדרום-מערב אירופה. בצפון-מרכז אירופה, תקופה זו מזכירה את האקלים בגרינלנד.
• התרבות המגדלנית העליונה \ סופית (Magdalénien supérieur / final) דרגות V – VI על פי בריי. מתוארכת בערך 13,000–12,000 שנים לפני זמננו.

התרבות המגדלנית התפתחה לאחר התרבות הסולוטרנית והוחלפה על ידי התרבות האזילית . באיטליה מכונה התרבות "אפיגראווטיה" (epigravettia).

האקלים

צלצלים אופייניים לתרבות המגדלנית, בצלצל השמאלי הוחדרו מיקרוליתים

התרבות המגדלנית התפתחה בשלב הסופי של עידן הקרח האחרון (התקרחות וירם ), שבסופו בערך 12,700 לפני הספירה החלה יריעת הקרח להתמוסס. גבול התפוצה הדרומי של ערבת הטונדרה במרכז אירופה טיפס בהדרגה צפונה. היערות הדלילים הראשונים צצו לאורך הדנובה ובדרום צרפת. שדר משולשל (Betula pendula), מחטניים ושיחים של אגוזי לוז. היער שהתחיל בהדרגה לשגשג במרכז אירופה אילץ את בעלי החיים והציידים ללכת בעקבות הטונדרה הנסוגה לצפון. עולם החי כלל סוסי בר, איילים, אייל הצפון, אייל הכרמל, שור הבר, ביזון אירופי, אריה מערות, דוב חום וזאבים.

תקופת התרבות המגדלנית התחתונה הייתה ברובה קרה מאוד, למעט התחממות הביניים של לאסקו (Lascaux interstadial, בין 19,000 ל-18,000 לפנה"ס). בתחילת תקופת התרבות המגדלנית התיכונה היה עדיין קר, אך היא הסתיימה במזג אוויר חמים ולח, שגרם להשלכות האקולוגיות שתוארו לעיל (היעלמות עולם החי של הערבה הקרה הקודמת, למשל אנטילופה מסוג סאיגה). בתקופת התרבות המגדלנית העליונה הקור חזר לזמן קצר, אך לבסוף פינה את מקומו להתחממות שהביאה להיעלמות מוחלטת של הממותה והקרנף הצמרירי ולנדידה צפונה של אייל הצפון.

הממצאים הארכאולוגיים

התרבות המגדלנית התאפיינה בתעשיות להבים, וביניהן גם הניסיונות הראשונים ליצירת מיקרוליתים, שהפכו למאפיינים של התקופה המזוליתית. כלי האבן הבולט ביותר הוא בבירור נקר דיהדראלי (Burin Dièdre, הקצה הפעיל מותז משני הכיוונים במקום אחד כמו בנקר "רגיל" עם חתך בצורת יהלום). ה-raclette (מצרפתית נתז קטן עם שברור זקוף) שנשכח מאז התרבות המוסטרית הופיע שוב. חידושים בתרבות המגדלנית הם מקדחים מרובים, מיקרולית אמיתי (למשל בצורת משולש שווה-צלעות), סוג חדש של להבון בעל גב עם חתך מעגלי, שהקדים את החודים מהתרבות האזליאנית, נקר דמוי מקור תוכי וחודים מחורצים.

חודים מצור כמעט ואינם קיימים, במקום זאת הם הוחלפו בסוגים רבים של חודי חנית העשויים מעצם, הנבדלים זה מזה בעיצוב הבסיס שלהם: חריץ בודד, חריץ כפול, חרוטי, דמוי להב חנית, לפעמים עם חריצים או מעוטר בחריתות שונות. מוטות חצי עגולים ומוטות מחוררים (מקושטים לעיתים קרובות) נפוצים מאוד. לראשונה מופיעים קרסי דיג, מטילי חניתות וצלצלים שונים.

ניתן לאפיין את השלבים הפרטניים של התרבות המגדלנית באמצעות הכלים האופייניים לכל שלב, כדלקמן (מסוף התקופה כלפי תחילתה):

• התרבות המגדלנית VI – נקרים מטיפוס מקור התוכי, חודי טאיז'ה (pointes de Teyjat) וצלצלים משוננים משני הצדדים.
• התרבות המגדלנית V – צלצלים משוננים מצד אחד.
• התרבות המגדלנית IV – חודים מעצמות איילי צפון עם חריצים בצד (קודמים לצלצלים), דיסקיות עצם מעוטרות.
• התרבות המגדלנית III – מטילי חניתות, מוטות מחוררים, חודי חניתות, מקלות מעוגלים למחצה.
• התרבות המגדלנית II – מיקרוליתים.
• התרבות המגדלנית I – מקדחים קטנים בצורת כוכב.

החיים בתקופת התרבות המגדלנית

ביזון אירופי על דיסקית עצם, מערת בדילק ארייז' בצרפת

התגליות והממצאים מאתר גנרסדורף במדינת ריינלנד-פפאלץ במערב גרמניה שנחקר לעומק חושפים במיוחד את אורח החיים בתקופת התרבות המגדלנית העליונה. התושבים הקדומים הקימו אוהלים בקוטר של עד שמונה מטרים. מיני הטרף הבולטים שמהם ניזונו היו אייל הצפון והסוס. הבישול התרחש בבורות ברצפה, שכוסו בעור או בקיבות של בעלי חיים. בבורות אלה הונחו אבנים שחוממו במדורה שהביאו את הנוזל לרתיחה. שקעים על לוחות צפחה עבים, בהם הונח שומן מן החי ופתילה, שימשו כמנורות. המטיט (מינרל אדום של תחמוצת ברזל) שימש לצביעה וכנראה גם לציור גוף.

מטילי חניתות וצלצלים שימשו כנשק ציד, איתם ניתן היה להגיע למרחקים של עד 140 מטר. הציידים עקבו אחר עדרי איילי הצפון וסוסי הבר בהגירה העונתית שלהם וניסו ללכוד אותם בעמקים הולכים וצרים. במקומות כאלה נמצאו לעיתים מאות שלדים של בעלי החיים שניצודו.

תכשיטים מקונכיות שמקורם בים התיכון או באוקיינוס האטלנטי, מוכיחים כי כבר היה אז סחר נרחב. בתקופת התרבות המגדלנית התפתח ביטוי אמנותי חדש ויוצא דופן: פריחתם של ציורי הסלע, סלעים מפוסלים, אמנות הציור באמצעות חיתוכים בעץ, תכשיטים, כלי נגינה והתענגות בולטת על שימוש בעיטורים. "הכל עוטר, כולל כלי נשק וציוד; זה נכון במיוחד, למשל, למוטות מחוררים ומטילי חניתות".

היחס למתים

עצמות אנושיות מתקופת התרבות המגדלנית מופיעות לרוב עם סימנים של חתכים ושבירה, תואמים לפעילות של קניבליזם, כולל אכילת הבשר ומח העצם. חלק מהגולגולות נוקו מרקמות רכות, ואז הוסרו אזורי הפנים, כאשר יתרת קופסת המוח עברה ליטוש, אולי כדי להפוך את הקצוות השבורים לחדים פחות. פעילות אחרונה זו נועדה אולי כדי לעצב גולגולות לייצור גביעים מגולגולות .

• 
  צלמיות ונוס מאתר גנרסדורף
• 
  מטיל חנית מעוטר עם איילה
• 
  ראש ביזון שקישט מטיל חנית, מחסה הסלע לה מדלן
• 
  מחטים לתפירה ממערת הפיל בני 12,000 עד 19,000 שנים. מוזיאון טולוז
• 
  שחזור של אוהל מגדלני מפינסוונט לאחר חלוקה מרחבית של הממצאים הארכאולוגיים
• 
  עותק של האוהל המגדלני מפינסוונט שהוקם במסגרת ארכאולוגיה ניסויית

כלים

כלי האבן של התרבות המגדלנית נוצרו ברובם מהצורה הבסיסית של להב. להבונים בעלי גב שחודיהם מחורצים הם טיפוסיים. raclette (מצרפתית נתז קטן עם שברור זקוף) קצרים, מקרצפים בעלי להבים, חרטים, חודים ומקדחים עדינים, כמו גם חתיכות סדוקות, שימשו בעיקר לעיבוד עצמות, קרניים ושנהב. אלפרד רוסט מצא מה שכינה "חותכי חגורות" במהלך חפירותיו במיינדורף (Meiendorf). אלה הם חתיכות קרני איילים עם חריץ רציף, בו הוכנסו חודים או להבים. עור נחתך ככל הנראה לצורות עם החודים. מכאן הכינוי שנבחר על ידי רוסט. במהלך החפירות נמצאו גם צלצלים מקרניים של איילי הצפון.

יצירות אמנות

שתי ציפורים כקשר בין איילה (משמאל) לדגים (ככל הנראה סלמון זכר): חיות האדמה והמים, המחוברות על ידי חיות השמיים (צרפת, כ-12,000 שנים לפני זמננו)

מתקופה זו גילו ציורים של כלבי ים, דגים, איילים, ממותות ויצורים אחרים מגולפים או חרותים באופן גס על עצמות, קרני איילים ושיניים של בעלי חיים.

בין יצירות האמנות של התרבות המגדלנית: ממותה שנחרתה בשבר של שנהב שלה, פגיון מקרן של אייל הצפון, עם ידית בצורת אייל; דוב מערות שנחרת על חתיכת צפחה שטוחה; כלב ים על שן דוב; דג מצויר על קרן אייל הצפון; ותמונה שלמה, גם היא על קרן של אייל הצפון, שבה מצוירים סוסים, שור הבר, עצים ונחש הנושך את רגלו של אדם. האיש ערום, ויחד עם הנחש נראה כי הציור מתאר אקלים חם למרות נוכחות איילי הצפון.

דוגמאות לאמנות על חפצים כוללות מוטות, צלמיות וחודי חנית חרותים וכן פריטי קישוט אישיים הכוללים קונכיות ים, שיני אוכלי בשר מחוררים (ככל הנראה תליונים), ומאובנים.

אתרי מערות כמו מערת לאסקו מכילים את הדוגמאות הידועות ביותר לאמנות המערות מתקופת התרבות המגדלנית התחתונה, אם כי חלק מהחוקרים מתארכים את ציורי המערות באתר מוקדם יותר, לתרבות הסולוטרנית, או אפילו מוקדם עוד יותר. האתר של מערת אלטאמירה בספרד, עם המקבץ הנרחב והמגוון של חפצים מעוטרים, הוצע כאתר כינוס בו התקבצו קבוצות של ציידים-לקטים מגדלניים.

בתקופת התרבות המגדלנית העליונה היו צלמיות ונוס מסוגננות מג'ט או עצמות, הקרויות על שם אתר גנרסדורף, אך גם בפיטרספלס (Petersfels) בבאדן-וירטמברג או במונרוז (Monruz) ליד נאשטל.

אתרים חשובים

צרפת:

• מערת גויי (נורמנדי)
• מערת לאסקו (דורדון)
• מערת ניו (ארייז')
• מערת רופיניאק (דורדון)
• אברי דה לה מדלן (דורדון) – מיקום מייצג
• מערת טאיז'ה (דורדון)
• לוז'רי-אוט (דורדון)
• מערת לה קומברל (דורדון)

פטרוגליפים מפנשקוזה בעמק קואה בפורטוגל

חצי האי האיברי:

• מערת אלטאמירה (ספרד)
• מערת אלצ'רי (ספרד)
• מערת אקאין (ספרד)
• עמק קואה (פורטוגל)

גרמניה:

• גנרסדורף ואנדרנך
• הולר פלס סמוך לשלקלינגן (Schelklingen)
• פיטרפלס
• "גשר השטן" (Teufelsbrücke) באוברניץ (Obernitz) בתורינגיה, כ-2,550 ממצאים
• שווייץ:
• קסלרלוך
• מונרוז סמוך לנאשטל
• שנרווייר (Champreveyres)

אוסטריה:

• מערת גודנוס

צ'כיה

• פקרנה

לקריאה נוספת

• Charles, Ruth (1996). "Back into the North: the Radiocarbon Evidence for the Human Recolonisation of the North-Western Ardennes after the Last Glacial Maximum". Proceedings of the Prehistoric Society. 62: 1–17. doi:10.1017/s0079497x00002711. ISSN 0079-497X.
• Enloe, J. (2001). "Magdalenian". In Peregrine, P.N.; Ember, M. (eds.). Encyclopedia of Prehistory. Boston, MA: Springer. doi:10.1007/978-1-4615-1187-8_16. ISBN 978-1-4684-7131-1. PDF available via "Overview of the Magdalenian Cultures". Skadi Forum.
• Enloe, James; Zubrow, Ezra, eds. (2001). The Magdalenian Household: Unraveling Domesticity. SUNY Press. ISBN 978-1-4384-3368-4.
• Fu, Q.; Posth, C.; Hajdinjak, M.; et al. (2 במאי 2016). "The genetic history of Ice Age Europe". Nature. 534 (7606): 200–205. doi:10.1038/nature17993. PMC 4943878. PMID 27135931. {{cite journal}}: (עזרה)
• Hemingway, M.F. (1980). The Initial Magdalenian in France. B.A.R. ISBN 0860541045. OCLC 7368169.
• Housley, R.A.; Gamble, C.S.; Street, M.; Pettitt, P. (1997). "Radiocarbon evidence for the Lateglacial Human Recolonisation of Northern Europe". Proceedings of the Prehistoric Society. 63: 25–54. doi:10.1017/s0079497x0000236x. ISSN 0079-497X.
• Lartet, E.; Christy, H. (1875). Reliquae Aquitanicae: being contributions to the archaeology of Périgord and adjoining provinces of Southern France. London: Williams & Norgate.
• Maier, Andreas (2015). The Central European Magdalenian: Regional Diversity and Internal Variability. Springer. ISBN 978-9-4017-7206-8.
• Pokines, James (2009). The Paleoecology of Lower Magdalenian Cantabrian Spain. British Archaeological Reports. ISBN 978-0-8605-4952-9.
• de Sonneville-Bordes, D.; Perrot, J. (1956). "Lexique typologique du Paléolithique supérieur". Bulletin de la Société préhistorique de France. 53 (7): 408–412. doi:10.3406/bspf.1956.3357. ISSN 0037-9514.
• Straus, Lawrence Guy (1992). Iberia Before the Iberians. University of New Mexico Press.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא התרבות המגדלנית בוויקישיתוף

• התרבות המגדלנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)