לדלג לתוכן

הונוריוס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הונוריוס השני
Honorius II
לידה 9 בפברואר 1060
San Martino in Pedriolo, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1130 (בגיל 70)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־163
21 בדצמבר 112413 בפברואר 1130
(5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הונוריוס השנילטינית: Honorius II;‏ 9 בפברואר 1060 - 13 בפברואר 1130) היה האפיפיור מ-21 בדצמבר 1124 עד מותו.

למברטו סקאנאבצ'י נולד בפיאניינו ב-9 בפברואר 1060, והיה ממוצא כפרי פשוט. בשנת 1099 הוא מונה לקרדינל על ידי האפיפיור אורבנוס השני, ובשנת 1171 הוא מונה על ידי האפיפיור פסקליס השני לקרדינל-בישוף של אוסטיה. בשנת 1118 הוא היה מבין מלוויו של האפיפיור גלסיוס השני, בעת שהלה גורש מרומא. בשנת 1119 הוא היה הממונה על מועצת הקרדינלים שבחרה בקליקסטוס השני לאפיפיור, ולאחר מכן ליווה אותו בצרפת, וסייע לקליקסטוס במגעיו הראשונים עם היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

לאחר מותו של קליקסטוס השני, נבחר למברטו ב-21 בדצמבר 1124 לאפיפיור, ונטל את השם הונוריוס השני. בחירתו של הונוריוס לא הייתה חוקית, מאחר שקודם לכן נבחר סלסטינוס השני כדין בקונקלבה, אולם במהלך הבחירות פרצו למועצת הקרדינלים קבוצת חיילים אשר תמכו בהונוריוס, והכריזו עליו כאפיפיור הנבחר. סלסטינוס החליט לוותר על כס האפיפיור על מנת למנוע שפיכות דמים, ולמברטו נבחר כאפיפיור הונוריוס השני.

בתקופת כהונתו לא היה להונוריוס הצלחה בחיזוק פוליטי של הקוריה. בסכסוכים הפנימיים של האימפריה הרומית הקדושה, הוא עמד לצדו של המלך לותר השלישי, ונידה את קונרד השלישי, מלך גרמניה מבית הוהנשטאופן. באותה העת הוא חיזק את השפעת הכס הקדוש בצפון איטליה. ב-14 בפברואר 1130 מת הונוריוס ברומא, ובעת ששכב גוסס, החליטו הקרדינלים להפקיד את הבחירות בפני ועדה של שמונה אנשים ובראשם הקנצלר האפיפיורי היימריק, שהמועמד שלו, הקרדינל גרגוריו פפרסקי, נבחר בחופזה לאפיפיור אינוקנטיוס השני, וב-14 בפברואר, יום לאחר מותו של הונוריוס, הוא הוכתר. הקרדינלים האחרים הודיעו כי אינוקנטיוס לא נבחר בבחירה חוקית, והקרדינל פייטרו פיירליוני, רומאי שמשפחתו הייתה אויבת של היימריק, נבחר ונטל את השם אנקלטוס השני. קבוצת תומכיו של אנקלטוס הייתה חזקה דיה להשתלט על רומא, ואינוקנטיוס ברח צפונה. בהתבסס על רוב פשוט של מכללת הקרדינלים כולה, אנקלטוס היה האפיפיור הנבחר בקאנו, ואינוקנטיוס היה אנטי-אפיפיור. עם זאת, כלל זה השתנה על ידי המועצה הלטראנית השנייה בשנת 1139, ולכן אינוקנטיוס נחשב לאפיפיור לגיטימי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הונוריוס השני בוויקישיתוף


הקודם:
קליקסטוס השני
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
אינוקנטיוס השני