לדלג לתוכן

הבראיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרק ל' בספר יחזקאל, מכתב-יד בודליאנה Or. 62. הטקסט הופק על ידי מלומדים נוצרים באנגליה בסביבות 1210, ולעברית נלווים תרגום ופרשנות בלטינית.

הבראיזם (Hebraism) הוא ענף במדעי היהדות, המתמקד בעניין שגילו מלומדים נוצרים במאות ה-16 וה-17, בעיקר מלומדים פרוטסטנטים בגרמניה, איטליה ואנגליה, בתרבות היהודית והשפה העברית ובהשפעות שלה על התרבות והדת הנוצרית, מתוך מגמה לבחון את היסודות האמיתיים והאמיתיים פחות שלהן, כחלק מהמאבק הפנים-נוצרי מימי מרטין לותר ואילך. ההבראיזם של תקופת הרנסאנס עסק בעיקר בהשפעות של המחשבה התלמודית ושל הקבלה על עולם המושגים הנוצרי. לצד החשיבות הנוצרית של העיסוק בשפה העברית, עמדה גם חשיבותה כחלק מן העניין המדעי המחודש בחקר השפות והתרבויות הקלאסיות מן התקופה העתיקה. בכך נקשר חקר העברית עם חקר היוונית והלטינית. עם המעבר (סביב המאה ה-18) מכתיבה מדעית בשפות הקלאסיות אל שפות אירופאיות עכשוויות, דעך בהדרגה העיסוק המדעי המחודש בשפות הקלאסיות, ובכלל זה דעך גם העיסוק בחקר העברית וכתביה.

הבראיזם הביא מצד אחד להתחזקות שנאת היהודים, זאת על בסיס היכרות ישירה עם המקורות ובחירה סלקטיבית מתוכם על מנת להציג את היהודים באור שלילי עוד יותר. מצד שני הבראיזם השפיע על תופעה הפוכה של אהדה ליהודים, ומאוחר יותר לציונות, גם זאת על בסיס היכרות ישירה עם הטקסטים העבריים. לא בכדי הבראיזם חיובי כזה רווח בארצות הברית עוד לפני הכרזתה במאה ה-18, ובמקביל בבריטניה.

ההבראיזם המאוחר הוא זרם חקר השפה העברית ומדעי היהדות שהתעורר אצל מלומדים פרוטסטנטים בגרמניה בראשית המאה ה-19. זרם זה ייסד את מחקר מדעי היהדות המודרני.

ישנם חיבורים תורניים שעברו ההדרה בידי היבראיסטים, והתקבלו בספריות תורניות. ראוי לציין במיוחד את פירות עמלם של אלבארט גראינוף (אנ'), שהוציא לאור מהדורות מדעיות של מדרשים ופירושים על התורה[1], ואת הינרי יוחנן מאתיוס (אנ'), שהוציא את ספר הגלוי מאת רבי יוסף קמחי[2], וספרי פירושים על המקרא.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבראיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ביניהם ילקוט המכירי על תרי עשר: ילקוט המכירי על תרי עשר ח"א - יואל צפניה חגי ומלאכי, בעריכת אלבארט גראינוף, באתר היברובוקס, ואת מדרש לקח טוב על מגילות איכה ושיר השירים
  2. ^ ראו: הינרי יוחנן מאתיוס (ע), ספר הגלוי, ברלין, 1887/ תרמ"ז
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.