לדלג לתוכן

דן איסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן איסל
Dan Issel
איסל במדי קנטקי קולונלס
איסל במדי קנטקי קולונלס
לידה 25 באוקטובר 1948 (בן 75)
ארצות הבריתארצות הברית בטוויה שבאילינוי
עמדה פאוור פורוורד, סנטר
גובה 2.06 מטר
מכללה אוניברסיטת קנטקי
דראפט בחירה מספר 122, 1970
דטרויט פיסטונס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 1993
קבוצות כשחקן
1970–1975
1975–1985
קנטקי קולונלס
דנוור נאגטס
הישגים כשחקן
ליגת ה-ABA:
אליפות ה-ABA‏ (1975)
6 בחירות למשחק האולסטאר (1971–1976)
MVP של משחק האולסטאר (1972)
חמישיית העונה הראשונה (1972)
4 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1971, 1973, 1974, 1976)
רוקי העונה (1971)
חבר קבוצת כל הזמנים של ה-ABA
ליגת ה-NBA:
השתתפות במשחק האולסטאר (1977)
זוכה גביע האזרחות (1985)
קבוצות כמאמן
1992–1994
1999–2001
דנוור נאגטס
דנוור נאגטס
קבוצות כג'נרל מנג'ר
1998–2001 דנוור נאגטס

דניאל פול "דן" איסלאנגלית: Daniel Paul "Dan" Issel; נולד ב-25 באוקטובר 1948) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי, ששיחק בליגות ה-ABA וה-NBA בין השנים 1970–1985. ממוצעיו הכוללים בשתי הליגות הם 22.6 נקודות, 9.1 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים למשחק.[1] בשנת 1993 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]

כשחקן פנים בעל יכולות פוסט-אפ מצוינות, התמחה איסל בצבירת נקודות והפך לאחד הקלעים הגדולים אי פעם.[3] לאורך הקריירה ב-ABA וב-NBA קלע איסל בסך הכול 27,482 נקודות, אשר הציבו אותו בעת פרישתו במקום הרביעי אי פעם, אחרי כרים עבדול-ג'באר, וילט צ'מברלין וג'וליוס אירווינג.[4] נכון לשנת 2017, מדורג איסל במקום ה-11 בכל הזמנים.[5]

נעורים ומכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסל נולד וגדל בעיר בטוויה שבאילינוי, ובין השנים 1967–1970 למד באוניברסיטת קנטקי. בשלוש עונותיו כשחקן קבוצת האוניברסיטה קלע 2,138 נקודות בסך הכול ו-25.7 נקודות בממוצע למשחק - שני שיאי מועדון שטרם נשברו.[6] בעונתו האחרונה בקנטקי נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות, לאחר שקלע ממוצע של 33.9 נקודות למשחק.[7]

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 נבחר איסל הן בדראפט ה-ABA (על ידי קנטקי קולונלס) והן בדראפט ה-NBA (בחירה 122, דטרויט פיסטונס), ובחר לשחק עבור הקולונלס.[8][9] בעונתו הראשונה הוביל את כל קלעי ה-ABA עם ממוצע של 29.9 נקודות למשחק, והעפיל עם קבוצתו לסדרת גמר הליגה, בו הפסידה ליוטה סטארס בהובלתו של זלמו בייטי. בסיום העונה זכה בפרס רוקי השנה (יחד עם צ'ארלי סקוט) ונבחר לחמישייה השנייה של העונה. בעונה הבאה שיפר את תפוקתו ל-30.6 נקודות בממוצע למשחק, השתתף בפעם השנייה במשחק האולסטאר של ה-ABA (בו נבחר ל-MVP) ונבחר לחמישייה הראשונה של העונה. 2,538 הנקודות שקלע באותה עונה מהוות את שיא ה-ABA לנקודות של שחקן בעונה בודדת.[10]

בעונת 1974/1975 הוביל איסל את הקולונלס, לצד הסנטר ארטיס גילמור והרכז לואי דמפיר, לזכייה באליפות ה-ABA, לאחר שבסדרת הגמר גברו על אינדיאנה פייסרס בתוצאה 4–1. בכל שש עונותיו בקבוצה השתתף איסל במשחק האולסטאר של ה-ABA, ולאורך תקופה זו השיג ממוצעים של 26.2 נקודות ו-10.8 ריבאונדים למשחק.

לקראת עונת 1975/1976 נשלח איסל בטרייד לבולטימור קלוס, וממנה הועבר לדנוור נאגטס, גם היא מליגת ה-ABA. לצד רלף סמפסון, דייוויד תומפסון ובובי ג'ונס, ותחת מאמן הקבוצה לארי בראון, הפכה דנוור לקבוצה הדומיננטית בליגה וסיימה את העונה עם מאזן ניצחונות 60–24. בגמר ה-ABA הפסידו הנאגטס לניו יורק נטס של ג'וליוס אירווינג בתוצאה 4–2.

בעונת 1976/1977 עבר איסל עם הנאגטס לליגת ה-NBA, ונחבר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA בפעם הראשונה והאחרונה בקריירה. ב-7 מתוך 9 עונותיו עם דנוור ב-NBA העפיל עמה לשלב הפלייאוף, אך באף אחת מהן לא הגיע לגמר הליגה. בתקופה זו קלע 20.4 נקודות בממוצע למשחק, ובסיום עונתו האחרונה, 1984/1985, זכה בגביע האזרחות המוענק לשחקן אשר "הפגין שירות ומסירות יוצאת דופן לקהילה".

לאורך הקריירה השתתף איסל ב-1,218 מתוך 1,242 המשחקים של קבוצותיו (98.1%), מה שזיכה אותו בכינוי "הסוס" ("The Horse"). בעת פרישתו הוביל את הנאגטס, בין היתר, במספר משחקים, מספר דקות, סלי שדה, קליעות עונשין, ריבאונדים ונקודות, ומאז עקף אותו (רק) אלכס אינגליש בכל הקטגוריות מלבד ריבאונדים.[11]

בשנת 1993 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל, ובשנת 1997 נבחר כאחד מ-30 חברי קבוצת כל הזמנים של ה-ABA, שהורכבה לרגל חגיגות 30 שנה להקמת ה-ABA.[2][12]

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום קריירת המשחק שלו החל איסל לפרשן משחקים של אוניברסיטת קנטקי, ולאחר מכן שימש כשדרן של משחקי דנוור נאגטס. לפני עונת 1992/1993 מונה למאמנה הראשי של דנוור, והמשיך להחזיק בתפקיד במשך שתיים וחצי עונות. בעונת 1993/1994 העפילו הנאגטס לשלב הפלייאוף מהמקום השמיני באזור המערבי, ואף הפתיעו את המדורגת ראשונה סיאטל סופרסוניקס כשהדיחו אותה כבר בסיבוב הראשון, בתוצאה 3–2. הייתה זו הפעם הראשונה בה קבוצה המדורגת שמינית באזור שלה עוברת שלב בפלייאוף. בסיבוב השני פגשה דנוור את יוטה ג'אז, והפסידה לה בתוצאה 4–3, על אף יכולת טובה של שחקניה המובילים דיקמבה מוטומבו, לפונזו אליס ומחמוד עבדול-ראוף. לאחר 34 משחקים בתוך עונת 1994/1995 התפטר איסל מאימון הקבוצה.

במרץ 1998 מונה לג'נרל מנג'ר של הנאגטס, ובספטמבר 1999 מינה את עצמו למאמן הקבוצה במקומו של מייק ד'אנטוני. גם קדנציית אימון זו נמשכה כשנתיים וחצי, במהלכן לא העפילה דנוור לפלייאוף. ב-11 בדצמבר 2001, לאחר הפסד קבוצתו לשארלוט הורנטס, הוקנט איסל על ידי אחד האוהדים באולם, וצעק אליו בחזרה "לך תשתה עוד בירה, מקסיקני מחורבן". האירוע נקלט בעדשות מצלמות הטלוויזיה, ואיסל הושעה על ידי הנהלת הקבוצה לארבעה משחקים.[13] ביום שלאחר המקרה התנצל איסל בפני הקהילה המקסיקנית, וב-26 בדצמבר התפטר מאימון הקבוצה. מאזן הניצחונות הכולל של איסל בשתי קדנציות האימון בדנוור עומד על 180 ניצחונות ו-208 הפסדים בסך הכול.[14]

בשנת 2009 הגיש איסל בקשה לפשיטת רגל, לאחר שצבר חובות בסך כ-4.5 מיליון דולר. על מנת לפרוע את חובו, מכר בין היתר את טבעות ההוקרה שהוענקו לו כשחקן חמישיית העונה במכללות, כחבר "קבוצת כל הזמנים של ה-ABA" וכמשתתף משחק האולסטאר ב-NBA.[15]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן איסל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]