לדלג לתוכן

דור ה-Z

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
דור ה-Z מאופיין כדור שבו הטכנולוגיה נגישה מגיל הינקות (תמונה מ-2008)

דור ה-Z (באנגלית: Generation Z) הוא הדור שאחרי דור ה-Y, אליו משתייכים מי שנולדו בין שנת 1997[1] לשנת 2012.[2] דור ה־Z מגיע אחרי דור ה־Y ולפני דור האלפא.[2]

דור זה נקרא גם ילידים דיגיטליים, מכיוון שהיו הדור הראשון שגדל כשהאינטרנט הוא חלק מחיי היום יום שלו.[2] שמות אחרים לדור בשימוש מצומצם הם "זומרים" (zoomers), "דור ה-M'", וכן iGeneration.

למרות שמקובל לאפיין את דור ה-Z כבעל תכונות ייחודיות, אין תמיכה מדעית משמעותית לכך שלדורות שונים ישנם מאפיינים ייחודיים.[3][4][5][6]

השוואות דוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאים וחוקרים מסתכלים לעיתים על האוכלוסייה דרך העדשה הדורית ומשתמשים במושגים כמו בומרים, דור ה־Y ודור ה־Z כדי לאתר קבוצות גיל שונות. הגישה הזאת עוזרת לציבור לעשות סדר ולחוש שייכות לקבוצה.[7] עם זאת, מתפרסמות ידיעות רבות המוצגות כמבוססות על מחקרים מדעיים, בעוד שהן למעשה קליקבייט. לאור זאת חלה עלייה בקולות הביקורת ביחס למחקר דורי ובמיוחד לתוויות דוריות.[7]

כשמשווים בין דורות, חייבים לשלוח בגיל המשתתפים. כלומר, צריך להשוות בין דורות שונים כאשר הם היו בגיל דומה. במחקרים כאלה השאלה אינה אם הנוער של היום שונה מהוריו, אלא אם הנוער של היום שונה מהנוער לפני 30 שנה. אין הרבה מחקרים משווים כאלה, מכיוון שהם דורשים מדידה של אותה התכונה ובאותה הדרך לאורך שנים רבות.[7]

בעיה נוספת במחקרים המשווים בין דורות היא שלעיתים הדורות שונים זה מזה במאפיינים דמוגרפיים. למשל, בארצות הברית האוכלוסיה נהייתה מגוונת יותר מבחינה אתנית עם השנים. שאלונים שהועברו בשנים הקודמות נענו על־ידי מדגמים לבנים יותר, ואילו בשנים האחרונות המדגמים כוללים קבוצות אתניות רבות יותר. אם מוצאים הבדל בעמדות בין השנים הקודמות לבין השנים האחרונות, קשה לדעת אם הם נגרמו בשל הבדלים באופיים של הדורות, או בשל כך שמדובר באוכלוסיות שונות מבחינה אתנית.[7]

עוד בעיה במחקרים המנסים להשוות בין דורות, היא שקבוצה דורית כוללת בדרך־כלל תקופה של 15 עד 18 שנים. מבקרים רבים טוענים שתקופה כזו היא ארוכה מדי וכוללת בתוכה קבוצות רבות ונפרדות.[7]

הקשיים המחקריים האלה לא מחייבים להתעלם מממצאים דוריים, אלא להיזהר יותר באופן בו מפרשים אותם. למרות שהשימוש במושגים דוריים כמו דור ה־X ודור ה־Z הם אטרקטיביים, יתכן שעדיף להתייחס להבדלים בין קבוצות גיל ולא להתייחס אליהם כאל הבדלים דוריים.[7] בשל המגבלות הללו, מכון המחקר Pew הצהיר בשנת 2023 שיימנע מהשימוש במושגים דוריים בדוחות אותו הוא מפרסם.[7]

גישה ביקורתית זו משתקפת גם במחקר האקדמי, ונראה שלמרות שמקובל לאפיין את דור ה-Z כבעל תכונות ייחודיות, אין תמיכה מדעית משמעותית לכך שלדורות שונים ישנם מאפיינים ייחודיים.[3][4][5][6]

מאפיינים דמוגרפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור ה־Z כולל כ-2 מיליארד בני אדם, והתחזית היא שזהו הדור היחיד שיגיע למספרים האלה.[8]

על פי דו"ח של וורלד דאטה לאב, ההוצאה הממוצעת לנפש של בני ובנות ה־25 ב-2024 (השייכים לדור ה-Z) גבוהה ב־25% בהשוואה להוצאה של דור ה־Y בצפון אמריקה ואירופה באותו הגיל, ובערך פי שניים מאשר באזור אסיה־פסיפיק.[8]

בני ובנות דור ה־Z מהווים כ-17% מהאוכלוסייה באירופה, כ־20% מהאוכלוסייה בארצות הברית, כ-33% מהאוכלוסייה באפריקה שמדרום לסהרה ו־28% מהאוכלוסייה בדרום אסיה.[8]

מאפיינים טכנולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצלום משנת 2016 של תלמידות תיכון מצלמות תמונה קבוצתית. הצעירים במאה ה-21 תלויים מאוד במכשירים הניידים שלהם.
תצלום משנת 2022 של בני נוער מפיקים סרטון טיקטוק
תצלום משנת 2011 של שתי ילדות. הילדה האחת משחקת בקונסולת המשחקים הניידת נינטנדו DS והשנייה נמצאת בצ'אט בטלפון.

דור ה־Z מאופיין בחיבור גבוה לאינטרנט. בני הדור ידועים בכך שהם עובדים, קונים, יוצרים קשרים חבריים וזוגיים ברשת. באסיה, בני הדור מבלים 6 שעות או יותר בטלפונים הניידים.[2] סקר מקינזי משנת 2022 שנערך על 42,000 איש מ־26 מדינות מצא שדור ה־Z הביע רגשות שליליים יותר ביחס לרשתות החברתיות. דור ה־Z לא משתמש ברשתות חברתיות יותר מדור ה־Y או הבייבי בום.[2] כל הדורות במחקר דיווחו על השלכות חיוביות ושליליות מהפעילות ברשתות החברתיות.[2]

בעוד שילדים רבים באינטרנט וברשתות החברתיות נהנים מתחושה של שייכות וקהילתיות, שימוש יתר, עד כדי התמכרות, כמו גם שימוש לא בטוח ברשתות אלו עלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של המשתמש.[9] הספרות המחקרית בנושא מתריעה בפני מגפה של 'התמכרות לרשתות חברתיות ולסמארטפון'[10] שמזכירה התמכרות לחומרים כגון סמים או אלכוהול. מחקרים אחרים מדגישים את ההשלכות השליליות של השימוש בסמארטפון ובתקשורת מקוונת על היכולות הקוגניטיביות של המשתמש.[11] זאת מלבד החשש מכך שילדי דור ה-Z שמבלים זמן רב במרחב המקוון חשופים לפורנוגרפיה ולבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות). דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער נפגעו ברשת יותר מפעם אחת.[12] במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות. המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות בריונות רשת בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי.[12]

עם זאת, ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה על ילדי דור ה-Z שנויות במחלוקת וישנם חוקרים רבים שאינם מקבלים את הטענה שעצם השימוש ברשתות חברתיות גורם להתפתחות של הפרעות נפשיות כמו חרדה או דיכאון.[13] בנוסף לכך, הרשתות החברתיות משמשות גם את ילדי דור ה-Z כפלטפורמות נוחות לשיתוף רגשי.[14][15] במחקרים שנערכו בקרב ילדי דור ה-Z נמצא כי המצוקה הדומיננטית בפוסטים שלהם ברשתות החברתיות קשורה לדיכאון[16] ושהיא מנבאת בצורה משמעותית את קיומה של הפרעת הדיכאון ב'עולם האמיתי', במרחב הפיזי.[17] אף שתחום מחקר זה נחשב עדיין כתחום צעיר, יש בפופולריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות משום הזדמנות חסרת תקדים לזיהוי מצוקה של מתבגרים בסיכון.[18] לצד המאמצים לאיתור מוקדם של מצוקה, מתפתח תחום נוסף של תמיכה רגשית בילדי דור ה-Z באמצעות תקשורת מבוססת אינטרנט. יתרונות הייעוץ המקוון כוללים את הנגישות הרבה שהוא מאפשר לצד תחושת נינוחות של המטופל[19][20] ובשנים האחרונות, המחקר בתחום הייעוץ המקוון התרחב גם לשדה הרשתות החברתיות. במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ 2014, נמצא שלמעלה ממחצית מבני הנוער בדרום הארץ (שהיו חשופים למצבי דחק) תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ כאשר עיקר התקשורת ביניהם אופיין בתמיכה רגשית של המורים כלפי התלמידים.[21] לא זו בלבד אלא שהתלמידים בירכו על תקשורת זו וראו בה התערבות מועילה ומרגיעה בזמנים קשים של מלחמה.[22] ייתכן כי עצם קיומו של הקשר המקוון והמתמשך עם המורים שלהם תרם להגברת תחושת החוסן שלהם בזמן מלחמה.[23]

ילדי הדור חשופים למבול של מידע, והם הדור הבא בכל מה שקשור ללמידה ולטכנולוגיה. למעשה, יש המאמינים שזה גם "דור הממציאים" הראשון (Generation Maker) שכן בזכות המדפסות בתלת-מימד, וההתקדמות האדירה וחסרת-התקדים בתחום הרפואה, המִחשוּב והטכנולוגיה, הם יהיו חשופים לתהליכים חדשים לגמרי בתחום היצירה וההשכלה.[24]

מאפיינים תעסוקתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר אמריקאי של חברת מקינזי מצא שבהשוואה למבוגרים, לבני דור ה־Z יש סיכוי גבוה יותר לעבוד כעצמאים או לעבוד במספר עבודות במקביל. הם פחות מאמינים שחוסר הוודאות הכלכלי שלהם יסתיים, והם פסימיים יותר ביחס לסיכוייהם לרכוש בית או לצאת לפנסיה.[2]

מאפיינים פסיכולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדור Z הצעיר ישנם מאפיינים פסיכולוגיים ייחודיים ביחס לקבוצות הגיל המבוגרות יותר. לא ברור אם המאפיינים האלה קשורים לגילם של בני הדור, או לדור בו הם גדלו. בני הדור פרגמטיים יותר, הם אידאליסטים ודואגים ביחס לעתיד.[2] בהשוואה למבוגרים, דור ה־Z פחות אופטימי ביחס לעתיד והרווחה הנפשית הרגשית והחברתית שלהם נמוכה יותר.[2] הם אינדיבידואליסטים יותר, אך חשוב להם יותר מהמבוגרים להשתייך לקהילה תומכת.[2] בהשוואה למבוגרים הם יותר פעילים פוליטית וחברתית, במיוחד ברשתות החברתיות.[2]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דור ה-Z בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Travis Mitchell, On the Cusp of Adulthood and Facing an Uncertain Future: What We Know About Gen Z So Far, Pew Research Center, ‏14 במאי 2020
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 What is Gen Z? | McKinsey, www.mckinsey.com
  3. ^ 1 2 Committee on the Consideration of Generational Issues in Workforce Management and Employment Practices, Board on Behavioral, Cognitive, and Sensory Sciences, Division of Behavioral and Social Sciences and Education, National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Are Generational Categories Meaningful Distinctions for Workforce Management?, Washington, D.C.: National Academies Press, 2020-10-21, ISBN 978-0-309-67732-5
  4. ^ 1 2 David P. Costanza, Jessica M. Badger, Rebecca L. Fraser, Jamie B. Severt, Generational Differences in Work-Related Attitudes: A Meta-analysis, Journal of Business and Psychology 27, 2012-12, עמ' 375–394 doi: 10.1007/s10869-012-9259-4
  5. ^ 1 2 Cort W. Rudolph, Rachel S. Rauvola, Hannes Zacher, Leadership and generations at work: A critical review, The Leadership Quarterly 29, 2018-02, עמ' 44–57 doi: 10.1016/j.leaqua.2017.09.004
  6. ^ 1 2 Cort W. Rudolph, Rachel S. Rauvola, David P. Costanza, Hannes Zacher, Generations and Generational Differences: Debunking Myths in Organizational Science and Practice and Paving New Paths Forward, Journal of Business and Psychology, 2020-09-04 doi: 10.1007/s10869-020-09715-2
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Shannon Greenwood, How Pew Research Center will report on generations moving forward, Pew Research Center, ‏22 במאי 2023
  8. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד וולפגנג פנגלר, בניגוד לתחזיות: דור ה–Z יהיה העשיר ביותר בהיסטוריה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2024
  9. ^ עמיחי-המבורגר, יאיר, הטוב, הרע והמכוער באינטרנט: הפסיכולוגיה של החיים ברשת, מטר, תשע"ג 2013
  10. ^ Nicola Bragazzi, Giovanni Del Puente, A proposal for including nomophobia in the new DSM-V, Psychology Research and Behavior Management, 2014-05, עמ' 155 doi: 10.2147/prbm.s41386
  11. ^ E. Ophir, C. Nass, A. D. Wagner, Cognitive control in media multitaskers, Proceedings of the National Academy of Sciences 106, 2009-08-24, עמ' 15583–15587 doi: 10.1073/pnas.0903620106
  12. ^ 1 2 רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
  13. ^ Orben, A., & Przybylski, A. K. (2019)., The association between adolescent well-being and digital technology use., Nature Human Behavior, Retrieved from https://www.nature.com/articles/s41562-018-0506-1
  14. ^ Pesin, G., Lipshits-Braziler, Y., Amram-Vaknin, S., & Tatar, M. (2018)., Identifying patterns of seeking and providing help online among adolescents in Israel., Paper presented at the International Conference on Counseling Psychology, London, United Kingdom.
  15. ^ Yaakov Ophir, SOS on SNS: Adolescent distress on social network sites, Computers in Human Behavior 68, 2017-03, עמ' 51–55 doi: 10.1016/j.chb.2016.11.025
  16. ^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, Unfolding the notes from the walls: Adolescents’ depression manifestations on Facebook, Computers in Human Behavior 72, 2017-07, עמ' 96–107 doi: 10.1016/j.chb.2017.02.013
  17. ^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, The digital footprints of adolescent depression, social rejection and victimization of bullying on Facebook, Computers in Human Behavior 91, 2019-02, עמ' 62–71 doi: 10.1016/j.chb.2018.09.025
  18. ^ אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017)., "לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר": איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות הרשת החברתית, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  19. ^ Michael J. Mallen, David L. Vogel, Aaron B. Rochlen, Susan X Day, Online Counseling, The Counseling Psychologist 33, 2005-11, עמ' 819–871 doi: 10.1177/0011000005278624
  20. ^ David Kessler, Glyn Lewis, Surinder Kaur, Nicola Wiles, Therapist-delivered internet psychotherapy for depression in primary care: a randomised controlled trial, The Lancet 374, 2009-08, עמ' 628–634 doi: 10.1016/s0140-6736(09)61257-5
  21. ^ Yaakov Ophir, Hananel Rosenberg, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, In times of war, adolescents do not fall silent: Teacher–student social network communication in wartime, Journal of Adolescence 46, 2016-01, עמ' 98–106 doi: 10.1016/j.adolescence.2015.11.005
  22. ^ רוזנברג ח., אופיר י. ואסטרחן ק. (2017)., ״כשהתותחים רועמים התלמידים מדברים״: מורים ותלמידים ברשתות חברתיות בזמן מלחמה, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  23. ^ Hananel Rosenberg, Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, A virtual safe zone: Teachers supporting teenage student resilience through social media in times of war, Teaching and Teacher Education 73, 2018-07, עמ' 35–42 doi: 10.1016/j.tate.2018.03.011
  24. ^ ד"ר איילת בן עזר, המהפכה הטכנולוגית בהשכלה הגבוהה
דורות דמוגרפיים
הדור המוזהב • הדור המתקדם • דור המיסיונרים • הדור האבוד • דור ה-GI • הדור השקט • דור הבייבי בום • דור ה-X • דור ה-Y • דור ה-Z • דור האלפא
הדורות הדמוגרפיים בעולם המערבי לאחר שנת 1860 על ציר הזמן
1860–1869 1870–1879 1880–1889 1890–1899 1900–1909 1910–1919 1920–1929 1930–1939 1940–1949 1950–1959 1960–1969 1970–1979 1980–1989 1990–1999 2000–2009 2010–2019 2020–2029
דור המיסיונרים הדור האבוד דור ה-GI הדור השקט דור הבייבי בום דור ה-X דור ה-Y דור ה-Z דור האלפא
* הערה חשובה - לא קיימת חלוקה ברורה ומוסכמת לתאריכים מדויקים שמפרידים בין דורות. בעוד שחוקרים מסוימים מעדיפים להתבסס על טווח זהה של שנים בחלוקה לדורות, אחרים מעדיפים להתבסס על אירועים מכוננים, ואחרים מסתמכים על מקרי קיצון של שיעורי הלידה. החלוקה המפורטת לעיל היא אחת מהחלוקות הנפוצות יותר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דור_ה-Z&oldid=39907673"