דוכסות אנהלט-ברנבורג
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | נסיכות | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | ברנבורג | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה |
חלוקת נחלותיו של היינריך הראשון, נסיך אנהלט חלוקת נחלותיו של יואכים ארנסט, נסיך אנהלט | ||
| תאריך |
1252 1603 | ||
| פירוק |
איחוד עם נסיכות אנהלט-דסאו איחוד נחלות בית אסקניה ליצירת דוכסות אנהלט | ||
| תאריך |
1468 1863 | ||
| ישות קודמת |
.svg){kind=small} נסיכות אנהלט | ||
| ישות יורשת |
 דוכסות אנהלט | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות פרוטסטנטית | ||
דוכסות אנהלט-ברנבורג הייתה נסיכות באימפריה הרומית הקדושה, אשר בשנת 1806 הועלתה על ידי נפוליאון למעמד דוכסות, ומאוחר יותר התאחדה עם דוכסות אנהלט-דסאו-קתן ליצירת דוכסות אנהלט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נסיכות אנהלט הוקמה בשנת 1218 על ידי היינריך הראשון, נסיך אנהלט, בנו של ברנהרד השלישי, דוכס סקסוניה, על שם טירת אנהלט, בית מושבה של בית אסקניה ליד הארצגרודה. לאחר מותו של היינריך בשנת 1252 חולקה הנסיכות בין בניו; היינריך השני, נסיך אנהלט-אשרסלבן, ברנהרד הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג וזיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט. בשנת 1315 מת אוטו השני, נסיך אנהלט-אשרסלבן, וברנהרד השני, נסיך אנהלט-ברנבורג טען לזכותו על הנחלה, אולם דודו אלברכט, בישוף הלברשטדט סיפח את הנחלות לתחומי בישופות הלברשטדט.
בשנת 1468 מת ברנהרד השישי, נסיך אנהלט-ברנבורג ללא ילדים, ודודנו גאורג הראשון, נסיך אנהלט-דסאו ירש את נחלותיו. בשנת 1561 מת יואכים הראשון, נסיך אנהלט-דסאו ללא יורשים, ואחיינו יואכים ארנסט, נסיך אנהלט ירש את נחלותיו. בשנת 1586 מת יואכים ארנסט, ובשנת 1603 חולקה נחלתו בין בניו; יוהאן גאורג הראשון, נסיך אנהלט-דסאו, כריסטיאן הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג, אוגוסט, נסיך אנהלט-פלצקאו, רודולף, נסיך אנהלט-צרבסט ולודוויג הראשון, נסיך אנהלט-קתן. במלחמת שלושים השנים נפגעו הנסיכויות, ובשנת 1635 נחתם הסכם בין הענפים השונים במשפחה, בשל הצורך באחדות כלפי האיומים השונים.
בנו הצעיר של כריסטיאן - פרידריך ייסד את נסיכות אנהלט-הארצגרודה בשנת 1635, שהתקיימה עד לשנת 1709. ויקטור אמדאוס, נסיך אנהלט-ברנבורג ירש את נסיכות אנהלט-פלצקאו בשנת 1665. עם מותו בשנת 1718 חולקה נחלתו בין בניו, ובנו השני לברכט, ייסד את נסיכות אנהלט-צייץ-הוים, אשר התאחדה עם אנהלט-ברנבורג בשנת 1812.
בשנת 1806 נתן נפוליאון מעמד של דוכסות לנסיכויות המשפחה, ובשנת 1815 אושר הדבר בקונגרס וינה. בשנת 1863 מת אלכסנדר קרל, דוכס אנהלט-ברנבורג ללא יורשים, ובעקבות כך אוחדו כל נחלות בית אנהלט לדוכסות אנהלט המאוחדת.
שליטי אנהלט-ברנבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]נסיכי אנהלט-ברנבורג (1396–1468)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברנהרד הראשון (1252–1287)
- יוהאן הראשון (1287–1291)
- ברנהרד השני (1287–1323)
- ברנהרד השלישי (1323–1348)
- ברנהרד הרביעי (1348–1354)
- היינריך הרביעי (1354–1374)
- אוטו השלישי (1374–1404)
- ברנהרד החמישי (1404–1420)
- אוטו הרביעי (1404–1415)
- ברנהרד השישי (1420–1468)
סופח לאנהלט-דסאו בשנת 1468.
נסיכי אנהלט-ברנבורג (1603–1807)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כריסטיאן הראשון (1603–1630)
- כריסטיאן השני (1630–1656)
- ויקטור אמדאוס (1656–1718)
- קרל פרידריך (1718–1721)
- ויקטור פרידריך (1721–1765)
- פרידריך אלברכט (1765–1796)
- אלקסיוס פרידריך כריסטיאן (1796–1807)
הועלה למעמד דוכסות.
דוכסי אנהלט-ברנבורג (1807–1863)
[עריכת קוד מקור | עריכה]איחוד נחלות בית אסקניה ליצירת דוכסות אנהלט.
