גליזה 581c

גליזה 581c
	גליזה 581c (הקרוב) משלים סיבוב הקפה סביב הכוכב גליזה 581 (הננס האדום)
כוכב האם
כוכב אם	גליזה 581
קבוצת כוכבים	מאזניים
	קואורדינטות
‑ עלייה ישרה	15ʰ 19ᵐ 26ˢ
‑ נטייה	‏20″ ‏43′ ‏07°‏-
מרחק מכדור הארץ	20.3 שנות אור
טמפרטורת פני השטח	3480 K
מידע כללי
סוג	כוכב לכת חוץ-שמשי
סיווג ספקטרלי	M3V
תאריך גילוי	4 באפריל 2007
מגלה	סטפן אודרי
שיטת גילוי	מהירות סיבובית
מקום גילוי	מצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מכוכב האם	10 מיליון ק"מ; (0.07 AU)
ציר חצי-ראשי	0.07359±0.00078 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות	0.12
זמן הקפה	12.9 ימים
נטיית מסלול	47±14.6 מעלה
מאפיינים פיזיים
סוג כוכב לכת	סופר כדור הארץ
רדיוס קו משווה	9600 ק"מ
מסה	5.6 מסות ארץ
	0.017 מסות צדק
טמפרטורה ממוצעת	270 - 313 K
מסדי נתונים
Extrasolar Planets Encyclopaedia	דף נתונים
SIMBAD	4003c דף נתונים

גליזה 581c (באנגלית: Gliese 581 c) הוא כוכב לכת שמקיף כוכב מסוג ננס אדום אשר נקרא גליזה 581. כוכב לכת זה הוא השני שהתגלה במערכת זו והשלישי במרחקו מגליזה 581. המסה שלו היא לפחות פי 5.6 מזו של כדור הארץ, כוכב לכת זה מוגדר כסופר-ארץ (כוכב לכת עם מסה של פי 1–10 מזו של כדור הארץ). הוא היה כוכב הלכת החוץ שמשי הקטן ביותר שהתגלה שמקיף כוכב מהסדרה הראשית, אך ב־21 באפריל 2009 התגלה עוד כוכב לכת במערכת זו, Gliese 581 e ולו מסה של פי 1.9 מכדור הארץ.

גליזה 581c נחשב ייחודי מכיוון שהוא דווח ככוכב הלכת דמוי-ארץ הראשון שנמצא באזור הישיב, שוררת בו טמפרטורה מתאימה להימצאותם של מים נוזלים על פני השטח, ובהרחבה, בכוכב לכת זה מסוגלים להתקיים יצורים אקסטרמופילים (יצורים שחיים בטמפרטורה קיצונית, יצורים אלה קיימים באזורים עם טמפרטורה קיצונית גם בכדור הארץ). גליזה 581c הוא לא היחיד במערכת זו אשר נמצא באזור ישיב, גליזה 581g (שקיומו עדיין לא אושר) גם הוא נמצא באזור הישיב ואף נחשב למועמד ראוי יותר לקיום קיים.

במונחים אסטרונומיים, מערכת גליזה 581 היא יחסית קרובה לכדור הארץ, היא במרחק של 20.3 שנות אור (192 טריליון קילומטרים) מכדור הארץ ונמצאת בקונסטלציית מאזניים. המרחק, יחד עם הנטייה והעלייה הישרה נתן לנו את מיקומה המדויק בגלקסיה שלנו. היא מוגדרת כ-גליזה 581 בגלל מספרה בקטלוג Gliese Catalogue of Nearby Stars, והיא מערכת הכוכבים ה־89 שהכי קרובה לשמש.

בשנת 2008 נשלח מסר מכדור הארץ (אנ') אל עבר גליזה 581c והוא צפוי להגיע ליעדו בשנת 2029.

תגלית

צוות האסטרונומים הוציאו מסמך שמעיד על ממצאיהם, המסמך פורסם בכתב העת Astronomy and Astrophysics. באותו מסמך הצוות הכריז על תגלית של כוכב לכת נוסף במערכת גליזה 581. Gliese 581 d לו יש מסה של לפחות פי 7.7 מזו של כדור הארץ ומרחק של 0.25 יחידות אסטרונומיות מכוכב האם גליזה 581, (ניתוח חוזר של אותם ממצאים מצא כי ל־Gliese 581 d יש כנראה מסה של פי 5.6 ממסת כדור הארץ).

מאפיינים פיזיים

מסה

המסה המוערכת של כוכב לכת זה מוערכת פי 5.6 ממסת כדור הארץ. קיומו של גליזה 581c והמסה שלו נמדדו בשיטת המהירות הסיבובית. מסה של כוכב לכת מחושבת בעזרת תנועות תקופתיות סביב מרכז משותף של מסה בין כוכב (במקרה הזה גליזה 581) לכוכבי הלכת. שיטת המהירות הסיבובית לא יכולה לקבוע מסה של כוכב לכת במידה מדויקת, אך נותנת אומדן.

רדיוס

מאחר שגליזה 581c לא זוהה באופן ישיר, אין מדידות של הרדיוס שלו. אך על פי ההשערות של צוותו של סטפן אודרי (אחד ממוצאי הכוכב), אם גליזה 581c הוא כוכב לכת סלעי עם ליבת ברזל גדולה, צריך להיות לו רדיוס שגדול יותר בערך ב־50% מרדיוס כדור הארץ. כוח המשיכה על כוכב לכת שכזה תהיה בערך פי 2.24 חזקה יותר מבכדור הארץ. לעומת זאת, אם גליזה 581c הוא כוכב לכת עם פני שטח קפוא או נוזלי, הרדיוס שלו יהיה פי 2 פחות מרדיוס כדור הארץ. כוח המשיכה בכוכב לכת מסוג כזה יהיה פי לפחות 1.25 מכוח המשיכה בכדור הארץ.

מסלול

מסלולו ומרחקו של גליזה 581c נמצא אחרי שני כוכבי הלכת האחרים במערכת זו (גליזה 581e וגליזה 581b). זמן ההקפה, (שנה) של גליזה 581c סביב כוכב האם שלו גליזה 581 אורך כמעט 13 ימים (ימי כדור הארץ) ורדיוס מסלול ההקפה שלו הוא רק 7% מזו של כדור הארץ. מרחקו מגליזה 581 הוא בערך 10 מיליון קילומטרים בעוד שהמרחק של כדור הארץ מהשמש הוא 150 מיליון קילומטרים. לפי צוותו של סטפן אודרי, מאחר שכוכב גליזה 581 הוא קטן יותר וקר יותר מהשמש שלנו - ולכן פחות זוהר - גליזה 581c נחשב במקום חם מדי בתוך האזור הישיב הפנימי. ניתן לציין כי באסטרופיזיקה, ה"אזור הישיב" מוגדר כטווח המרחקים מהכוכב שבו כוכב לכת עשוי להכיל מים נוזלים.

הקפה סינכרונית

גליזה 581c נחשב לכוכב לכת שמבצע הקפה סינכרונית סביב גליזה 581. זאת אומרת, בזמן שגליזה 581c מקיף את הכוכב שלו גליזה 581 צד אחד של כוכב לכת זה תמיד פונה אל הכוכב (תמיד אור) והצד השני אף פעם לא פונה אל הכוכב (תמיד חושך). תופעה זו מוכרת בירח של כדור הארץ, כאשר הירח מסתובב סביב כדור הארץ הוא עושה בו זמנית סיבוב עצמי וכך לא ניתן לראות את צדו הרחוק. תופעה זו היא למעשה מוכרת ברוב הירחים הגדולים במערכת השמש. במערכת השמש לא רק הירחים מבצעים הקפה סינכרונית אלא יש גם כוכב לכת שעושה זאת, כוכב הלכת חמה.

מחייה ואקלים

המחקר של גליזה 581c שנערך על ידי צוות von Bloh et al הסיק כי סופר-ארץ גליזה 581c נמצא באופן ברור מחוץ לאזור הישיב מאחר שהוא קרוב מדי לכוכב האם שלו, גליזה 581. מחקר אחר שנעשה על ידי Selsis et al טען כי "אפילו כוכב לכת שנמצא באזור הישיב לא בהכרח ראוי למחיה ומאפשר תנאי חיים", והוסיפו "כוכב לכת זה נמצא מחוץ למה שנחשב האזור הישיב". היו גם השערות של מדענים על הטמפרטורה בכוכב הלכת, השערות אלה היו מבוססות על החום שמתקבל מכוכב גליזה 581.

טמפרטורה יעילה

באמצעות הבהירות שנמדדה מגליזה 581 (0.013 מהבהירות של השמש שלנו), זה אפשרי לחשב את הטמפרטורה היעילה של גליזה 581c הנקראת גם הטמפרטורה היעילה של גוף שחור. (הערה: זה כנראה של מטמפרטורת פני השטח שלו). על פי הצוות של אודרי, הטמפרטורה היעילה לגליזה 581c, בהנחה לאלבדו כמו ונוס הטמפרטורה תהיה C°‏ 3- ובהנחה שגוף זה הוא כוכב לכת דמוי-ארץ הטמפרטורה תהיה C°‏ 40. הטמפרטורה היעילה וטמפרטורת פני השטח יכולות להיות מאוד שונות עקב מאפייני החממה של אטמוספירת כוכב הלכת, לדוגמה: לכוכב הלכת ונוס יש טמפרטורה יעילה של C°‏ 34.25, אבל טמפרטורת פני שטח של C°‏ 463.85 (וזה בעיקר בגלל ש־96.5% מאטמוספירת ונוס מורכבת מפחמן דו-חמצני), הבדל של C°‏ 430. מחקרים על תנאי המחיה של אקסטרמופילים במים נוזלים הסיקו כי יש סבירות גבוהה שגליזה 581c סובל מבריחת אפקט החממה, בדומה לוונוס, ולכן קשה להניח כי גליזה 581c הוא כוכב לכת מתאים לתנאי מחיה.

מים נוזליים

גליזה 581c כנראה נמצא מחוץ לאזור הישיב. לא נמצאה הוכחה ישירה להימצאות מים, וסביר להניח שלא במצב נוזלי. טכניקות כמו זו ששימשה למדידת כוכב הלכת החוץ-שמשי HD 209458 b עשויה לעזור בעתיד לקבוע את נוכחותם של מים במצב גז באטמוספירת כוכב הלכת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גליזה 581c בוויקישיתוף

עפרי אילני, האם יש תאום לכדור הארץ?, באתר הארץ, 26 באפריל 2007
גליזה 581c, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים