גירית מצויה
 גירית מצויה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | סמוריים |
| סוג: | גירית |
| מין: | גירית מצויה |
| שם מדעי | |
 Meles melesלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
גירית מצויה (שם מדעי: Meles meles), היא מין נפוץ של יונק בסוג גירית (Meles) שבמשפחת הסמוריים. זוהי המפורסמת ביותר מבין הגיריות והיא הגדולה מבני סוגה, גדולה מהמינים (שבעבר נחשבו לתת-מינים שלה): גירית אסייתית וגירית יפנית ואולי גם גירית קווקזית.
הגירית המצויה היא טורפת בינונית שוכנת קרקע הנפוצה במרבית אירופה ובחלקים רבים באסיה. בעבר סברו שהגירית המצויה חיה בארץ ישראל, אך כיום רואים בגירית החיה בארץ מין נפרד - גירית קווקזית. מין נוסף מהמשפחה הוא גירית הדבש.
תת-מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגירית המצויה כמה תת-מינים:
- Meles meles meles - מצוי במערב אירופה
- Meles meles marianensis - מצוי בספרד ופורטוגל
- Meles Meles heptneri - מצוי בערבות הערבה האירואסייתית עד לדלתת הוולגה
- Meles Meles milleri - מצוי בנורווגיה
גירית קווקזית (Meles canescens), המצויה במערב אסיה לרבות בישראל, סווגה בעבר כתת-מין של הגירית המצויה אך הוחלט להחשיבה למין עצמאי[2].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכה של הגירית הוא כ-90 ס"מ (כולל 20 ס"מ זנב) ומשקלה כ-10 ק"ג בממוצע. משקלה עשוי להשתנות במידה רבה. בחלקים צפוניים של תפוצתן, הגיריות נעטפות בסתיו בשומן המסייע להן בחודשי החורף. בחלקים של רוסיה, גיריות עשויות אף לשקול 32 ק"ג בסתיו. אגירת השומן מאפשרת להן לבלות עד 6 חודשי שינה במחילותיהן במהלך החורף הרוסי הקר.
פרוותה הצפופה אפורה באזור הגב ושחורה בשאר גופה, ועל פניה המוארכות פסים שחורים ולבנים. אוזניה קטנות ומעוגלות ורגליה קצרות ועבות. אצל תת-המין Meles meles anaguma סימני הפנים מוגבלים לסביבת העיניים.
הגירית היא אוכלת כל ופעילה בלילה. הגיריות הן בעלי חיים טריטוריאליים, אך עשויות להימצא בקבוצות של עד 12 פרטים. הגירית ניזונה משורשים, מפירות, מביצי עופות, מיונקים קטנים, מצפרדעים ומחרקים. גירית עשויה לחיות בין 3 ל-12 שנים (עד 16 בשבי).
הגירית חיה בזוגיות. בעונת האביב היא ממליטה 2–4 ולדות. הוולדות נולדים עיוורים ונשארים במאורה חודשים עד שהם מוכשרים לחפש מזון בעצמם.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיעוד נדיר: גירית מצויה באור אחרון באזור הר הנגב, באתר ynet, 3 באפריל 2024
- גירית מצויה, באתר ITIS (באנגלית)
- גירית מצויה, באתר NCBI (באנגלית)
- גירית מצויה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- גירית מצויה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גירית מצויה, באתר GBIF (באנגלית)
- גירית מצויה באתר הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
- עזרא חדד, טבע הדברים, העולם המופלא של הגירית המצויה בישראל, באתר ynet, 16 בדצמבר 2017
- גירית מצויה באתר עמותת מן השדה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גירית מצויה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Alexei V. Abramov, Andrey Yu. Puzachenko, The taxonomic status of badgers (Mammalia, Mustelidae) from Southwest Asia based on cranial morphometrics, with the redescription of Meles canescens, Zootaxa 3681, 2013-06-19, עמ' 44 doi: 10.11646/zootaxa.3681.1.2
