לדלג לתוכן

גיד אכילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיד אכילס
שיוך שריר הסובך השלש ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (483) עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם אכילס
מזהים
לטינית (TA98) tendo calcaneus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A04.7.02.048 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 2662 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 51061 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A02.880.176 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D000125 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0001074 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיד אכילס (TA: tendo calcaneus) הוא גיד הנמצא בחלק האחורי של הרגל והוא הגיד העבה ביותר בגוף האדם.[1][2][3][4][5][6][7][8] הגיד הוא התחברות גידים מהשרירים: שריר הפלנטריס, שריר הסובך ושריר הסוליה. השרירים פועלים באמצעות הגיד המחובר לעצם העקב ומייצרים תנועת כפיפה של כף הרגל והקרסול. השם אכילס לקוח מתוך המיתולוגיה היוונית ואזור העקב נחשב לנקודת חולשה ולכן נפוץ הביטוי עקב אכילס.

בעיות שעלולות להתעורר בגיד אכילס כוללות דלקת, ניוון, קרע וכן כתמת צהובה.

גיד אכילס
מיקום גיד אכילס, בתמונה בשם "Tendocalcaneus"
גיד אכילס וחיבורו לעצם העקב

גיד אכילס, כמו שאר הגידים, מחבר בין שריר לעצם והוא ממוקם בחלק האחורי של הרגל התחתונה. גיד אכילס מחבר את שריר הסובך ושריר הסוליה לבליטה בעצם העקב (אנ')[9] הגיד מתחיל מעט מתחת לאמצע השוק האחורית ויורד מטה תוך כדי היצרותו, לרוחב מינימלי של 4 ס"מ באזור מעל לאחיזתו בעצם העקב.

הגיד הוא מכוסה על ידי רקמת החיבור של העור, ועקב עוביו הוא יכול לשאת עומס רב של 3.9 פעמים משקל גוף במהלך הליכה ו-7.7 פעמים משקל גוף בעת ריצה.[10]

אספקת דם לגיד אכילס מגיעה בעיקר מהתפצלות של עורק הטיביאליס האחורי, בנוסף לעורקים נוספים העוברים דרך השרירים שמסביב.[11]

משמעות קלינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת בגיד אכילס מורגשת ככאב או נוקשות באזור הגיד, המחריפה בעת פעילות גופנית, ונגרמת בדרך כלל עקב עומס יתר.[12] התסמינים הנפוצים הם כאב ונפיחות סביב הגיד.[13] הכאב הוא בדרך כלל חזק יותר בתחילתה של פעילות גופנית ונחלש לאחר מכן.[14] נוקשות של הקרסול יכולה להיות גם סימן לנוכחות דלקתית.[15] תחילתה היא בדרך כלל הדרגתית.[16]

הדלקת מתרחשת בדרך כלל כתוצאה של פעילות גופנית מאומצת יתר על המידה למשל ריצה מרובה.[17] גורמי סיכון אחרים כוללים טראומה, אורח חיים בלתי ספורטיבי, נעילת נעלי עקב, דלקת מפרקים שגרונית, תרופות מבוססות קינולון או סטרואידים מסוימים.[18] האבחון מבוסס בדרך כלל על ידי הסימפטומים ובדיקה גופנית.[19]

לעיתים קרובות מתיחות ותרגילים כדי לחזק השרירים באזור מומלצים למניעת הדלקת אך עם זאת אין דיי ראיות כדי לתמוך בהמלצות אלה.[20][21] הטיפול כרוך בדרך כלל במנוחה, שימוש בקרח, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים ופיזיותרפיה.[16] מדרסים עשויים להטיב. במידה והתסמינים נמשכים יותר משישה חודשים למרות הטיפולים, ניתן לשקול ניתוח.[22]

ניתן לבדוק ניוון של גיד אכילס(tendinosis) בבדיקת MRI או אולטרה סאונד. בבדיקה ניתן לזהות רקמה שומנית או נוזלית אשר מחלישה את הגיד, בנוסף לרשת נימים שמטרתם להגביר חילוף חומרים באזור. אף על פי שניוון הגיד מקושר לעיתים לעליית גיל המטופל, הניוון קשור גם לדלקות פרקים כגון שיגדון ודלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות.[23]

קרע בגיד אכילס

קרע בגיד אכילס הוא כאשר גיד אכילס נקרע. התסמינים כוללים כאב פתאומי חד באזור העקב[24].[25] לפעמים הקרע מלווה בצליל וההליכה הופכת לקשה וכואבת.[26] קרע נגרם בדרך כלל כתוצאה מכיפוף פתאומי של הרגל בזמן ששרירי השוק מכווצים, ישירות מטראומה או מדלקת מפרקים. גורמי סיכון אחרים כוללים שימוש בקינולון, שינוי חד בדפוסי פעילות גופנית, דלקת מפרקים שיגרונית, שיגדון, או שימוש בהורמונים גלוקוקורטיקואידים.[27] האבחנה מבוססת בדרך כלל על התסמינים, בדיקה גופנית וכן על ידי דימות. קרע גיד אכילס מתרחשת ב-1 מתוך 10,000 אנשים בשנה.[28] קרע אצל גברים נפוץ יותר מאשר אצל נשים. בני 30 עד ה-50 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיד אכילס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ncbi, Functional anatomy of the Achilles tendon. Doral MN, et al. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc. 2010..
  2. ^ encyclopedia britannica.
  3. ^ The Science of the Skeleton and Muscles By Louise Spilsbury، Richard Spilsbury, page 32.
  4. ^ Elements of human anatomy: general, descriptive, and practical By Tobias Gibson Richardson.
  5. ^ McGlamry's comprehensive textbook of foot and ankle surgery.
  6. ^ Robert Kennedy's Musclemag International Encyclopedia of Bodybuilding.
  7. ^ Fascia: The Tensional Network of the Human Body - E-Book: The science and clinical applications in manual and movement therapy, by Robert Schleip، Thomas W. Findley، Leon Chaitow، Peter Huijing, page 218.
  8. ^ Muscles by Carol Ballard.
  9. ^ Bogart, Bruce Ian., Elsevier's integrated anatomy and embryology, Philadelphia: Mosby/Elsevier, 2007, עמ' 225
  10. ^ Gray's anatomy : the anatomical basis of clinical practice, 40th ed., anniversary ed, [Edinburgh]: Churchill Livingstone/Elsevier, 2008, עמ' 1451
  11. ^ V. L. Giddings, G. S. Beaupré, R. T. Whalen, D. R. Carter, Calcaneal loading during walking and running, Medicine and Science in Sports and Exercise 32, 2000-3, עמ' 627–634
  12. ^ Drake, Richard L. (Richard Lee), 1950-, Gray's anatomy for students, Philadelphia: Elsevier/Churchill Livingstone, 2005, עמ' 546
  13. ^ Redirecting, linkinghub.elsevier.com
  14. ^ Hadrien Ceyte, Corinne Cian, Raphael Zory, Pierre-Alain Barraud, Effect of Achilles tendon vibration on postural orientation, Neuroscience Letters 416, 2007-04-06, עמ' 71–75 doi: 10.1016/j.neulet.2007.01.044
  15. ^ Kadakia, Anish R. "Achilles Tendinitis - OrthoInfo - AAOS".
  16. ^ 1 2 Matthew J. Hubbard, Bernard A. Hildebrand, Monica M. Battafarano, Daniel F. Battafarano, Common Soft Tissue Musculoskeletal Pain Disorders, Primary Care 45, 2018-6, עמ' 289–303 doi: 10.1016/j.pop.2018.02.006
  17. ^ "Achilles Tendinitis - Injuries; Poisoning - MSD Manual Professional Edition". MSD Manual Professional Edition (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-08-30.
  18. ^ Don Young Park, Loretta Chou, Stretching for prevention of Achilles tendon injuries: a review of the literature, Foot & Ankle International 27, 2006-12, עמ' 1086–1095 doi: 10.1177/107110070602701215
  19. ^ Janne A. Peters, Johannes Zwerver, Ronald L. Diercks, Marije T. Elferink-Gemser, Preventive interventions for tendinopathy: A systematic review, Journal of Science and Medicine in Sport 19, 2016-3, עמ' 205–211 doi: 10.1016/j.jsams.2015.03.008
  20. ^ George Koulouris, Amy Y. I. Ting, Ashu Jhamb, David Connell, Magnetic resonance imaging findings of injuries to the calf muscle complex, Skeletal Radiology 36, 2007-10, עמ' 921–927 doi: 10.1007/s00256-007-0306-6
  21. ^ Ferri, Fred F., Ferri's Clinical Advisor 2016 : 5 Books in 1., Saint Louis: Elsevier Health Sciences, 2015
  22. ^ Ali Imad El-Akkawi, Rajzan Joanroy, Kristoffer Weisskirchner Barfod, Thomas Kallemose, Effect of Early Versus Late Weightbearing in Conservatively Treated Acute Achilles Tendon Rupture: A Meta-Analysis, The Journal of Foot and Ankle Surgery: Official Publication of the American College of Foot and Ankle Surgeons 57, 2018-3, עמ' 346–352 doi: 10.1053/j.jfas.2017.06.006
  23. ^ Nicola Maffulli, Adam Ajis, Management of chronic ruptures of the Achilles tendon, The Journal of Bone and Joint Surgery. American Volume 90, 2008-6, עמ' 1348–1360 doi: 10.2106/JBJS.G.01241
  24. ^ Alan G. Shamrock, Matthew Varacallo, Achilles Tendon Rupture, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2021
  25. ^ Hubbard, MJ; Hildebrand, BA; Battafarano, MM; Battafarano, DF (ביוני 2018). "Common Soft Tissue Musculoskeletal Pain Disorders". Primary Care. 45 (2): 289–303. doi:10.1016/j.pop.2018.02.006. PMID 29759125. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Gossman, WG; Bhimji, SS (בינואר 2018). "Achilles Tendon, Rupture". StatPearls. PMID 28613594. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ "Achilles Tendon Tears". MSD Manual Professional Edition. באוגוסט 2017. נבדק ב-26 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Ferri, Fred F. (2015). Ferri's Clinical Advisor 2016 E-Book: 5 Books in 1 (באנגלית). Elsevier Health Sciences. p. 19. ISBN 9780323378222.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.