גיבתון חום-ראש

גיבתון חום-ראש
	גיבתון חום-ראש
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	גיבתוניים
סוג:	גיבתון
מין:	גיבתון חום-ראש
שם מדעי
	Emberiza bruniceps; ‏ברנדט, 1841
תחום תפוצה
	השוואה בין תחומי התפוצה של גיבתון חום-ראש ושחור-ראש גיבתון חום-ראש, חורף גיבתון חום-ראש, מקייץ גיבתון שחור-ראש, חורף גיבתון שחור-ראש, מקייץ

גִּבְּתוֹן חוּם-רֹאשׁ (שם מדעי: Emberiza bruniceps) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הגיבתוניים.

בישראל הוא מזדמן נדיר ביותר עם שלוש תצפיות עד היום: הראשונה באילת ב-23 במאי 1979,^[2] השנייה באזור ניצנה ב-15 במאי 2010,^[3] והשלישית בעזוז ב-18 ביוני 2023.^[4]

טקסונומיה ואטימולוגיה

שם הסוג Emberiza הוא מ-Embritz, גיבתון בגרמנית עתיקה. שם המין הספציפי bruniceps הוא מלטינית, brunus - חום ו-ceps - ראש או של הראש.^[5]

המין הוא מונוטיפי, ללא תת-מינים שונים. תועדו מקרים של בני-כלאיים עם גיבתון שחור-ראש, מין מקורב אליו, בעיקר באזורי החפיפה בתפוצה בצפון איראן.^[6]

תפוצה ובית גידול

הגיבתון מקנן במרכז אסיה-אפגניסטן, איראן, קזחסטן, קירגיזסטן, מונגוליה; הפדרציה הרוסית (רוסיה האירופית, רוסיה המרכזית באסיה), טג'יקיסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, וסין. הוא נודד, חורף בהודו ובנגלדש. תצפיות ממערב אירופה, שם הוא מזדמן פוטנציאלי, מעורבבות עם פליטי תרבות, במיוחד מכיוון שמין זה מתועד בדרך כלל יותר מאשר גיבתון שחור-הראש הקרוב אליו, למרות שלאחרון יש טווח תפוצה מערבי יותר.

הוא משתמש בכיסי שיחים מבודדים בערבות, כמו גם בנאות מדבר ואזורים סמי-מדבריים, וחובב מיני צמחייה עשבונית גבוהה ושיחים. בעונת הקינון יכול להגיע לגובה רב, עד רום של 3,000 מטר. בנדידה הוא עובר לבחגורות יער, יער גדות, חורשות, גנים וסבך גבוה. בחורף, נמצא במיוחד בשדות מעובדים של דגניים, לעיתים קרובות חולק בית גידול עם גיבתון שחור-ראש.^[7]

קינון

גיבתון חום-ראש מתרבה בשטחים פתוחים, כולל קרקע חקלאית. עונת הקינון נמשכת ממאי עד אוגוסט. הקן נבנה על ידי הנקבה, לרוב בשיח קרוב לקרקע. על התטולה, המכילה כלל שתיים עד חמש ביצים, דוגרת הנקבה. הגוזלים בוקעים לאחר 10-14 ימים. שני ההורים מאכילים אותם והם פורחים מהקן לאחר 12-13 ימים.^[8]

מזונו מורכב בעיקר מזרעים, עם זאת, בעונת הקינון הוא ניזון ממגוון רחב של פרוקי-רגליים.

תיאור

עם אורך של כ-15–16.5 ס"מ, ומשקל של 18–34 גרם, הוא נחשב לגיבתון גדול למדי, גדול יותר מגיבתון סוף, עם זנב ארוך ללא שוליים לבנים. לזכר בלבוש קינון מראה מאוד ייחודי, עם פנים וחזה בגוון אדום-חום, חלקים תחתונים בגוון צהוב בהיר, וחלקים עליונים ירוקים. המקור כחול-אפור, מעט כהה יותר בקצהו, לפעמים בגוון ורדרד בבסיסו; רגליים ורוד כהה חיוור. הנקבה היא גרסה דהויה של הזכר, חלקיה התחתונים חיוורים יותר, גבה אפור-חום וראשה אפרפר. הצעיר דומה לה, ואת שניהם קשה להפריד ממקביליהם במין גיבתון שחור-ראש.^[7]