גורילה

גורילה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	בעלי אף יבש
משפחה:	הומינידיים
שבט:	גורילניים
סוג:	גורילה
מינים
גורילה מערבית גורילה מזרחית
שם מדעי
Gorilla ‏סנט-אילר, 1852
תחום תפוצה
תפוצת הגורילה, בכתום גורילה מערבית, בצהוב גורילה מזרחית.

גורילת שפלה מערבית

זכר גורילה כסוף-גב בגן חיות בהולנד.

גורילה (שם מדעי: Gorilla) הוא סוג של קופי אדם הכולל את הגדולים בכל מיני הפרימטים כיום. הגורילות הם הרביבורים, וסביבת מגוריהם הטבעית היא יערות הגשם של אפריקה הטרופית. הגורילות נמצאות בסכנת הכחדה.

מינים

בסוג שני מינים, ובכל מין שני תת-מינים:

• גורילה מערבית (שם מדעי: Gorilla gorilla)
  • גורילת השפלה המערבית (שם מדעי: Gorilla gorilla gorilla)
  • גורילת גדת הנהר (שם מדעי: Gorilla gorilla diehli)
• גורילה מזרחית (שם מדעי: Gorilla beringei)
  • גורילת הרים (שם מדעי: Gorilla beringei beringei)
  • גורילת השפלה המזרחית (שם מדעי: Gorilla beringei graueri)

אטימולוגיה

את המונח "גורילה" טבע חַנוֹן הספן במסעו לאורך חופי אפריקה בסביבות 500 לפנה"ס. חנון וצוותו פגשו בבני אדם פראים ושעירים שהמתורגמנים של חנון קראו להם "גורילה". את הסיפור הזה כתב חנון בתיאור המסע הימי שלו ("פריפלוס"), והוא שרד. כאשר נתקלו חוקרים מערביים לראשונה בגורילות, הם העניקו להן את השם מתוך יומני חנון.

תפוצה

הגורילה מצויה באזורים הטרופיים של אפריקה. גורילות היער קצרי השיער חיים ביערות הקונגו (התגלו על ידי פול די שאיו בשנת 1860), וגורילת ההרים ארוך השיער שנתגלה רק בשנת 1902 חי בגובה של מעל 3,000 מטר באוגנדה, באזור הררי של פארק וירונגה.

אנטומיה

צבע שערו של הגורילה שחור ולזכרים הבוגרים כתם כסוף על גבם. פני הגורילות חסרות שיער וכך גם כפות ידיהם ורגליהם. הגורילה כבד תנועה, מבנה גופו מגושם ותנועתו מסורבלת. הוא נע על ארבע גפיו. הרגליים קצרות ועבות. הנחיריים עבים ושטוחים והאוזניים קטנות. הזרועות ארוכות וחזקות והחזה חסון ושרירי. משקל גורילה ממוצעת מגיע עד 200 ק"ג, אך במקרים רבים נתפסו גורילות שמשקלם היה בסביבות ה-250 ק"ג. גובהו מעל 160 ס"מ. הנקבה קטנה יותר ומשקלה מגיע ל-80 ק"ג, כחצי ממשקל הזכרים.

התנהגות

הגורילות חיות בלהקה המורכבת מזכר בוגר וחסון בן עשר שנים לפחות המנהיג את הקבוצה ועוד מספר נקבות המתקבצות אליו וכן חיים בלהקה צאצאיהם המשותפים עד הגיעם לבגרות מינית. אזור המחיה של כל להקה הוא כ-30 קמ"ר. התקשורת בין חברי הלהקה מתבססת על קולות שונים ועל הבעות פנים: הוצאת הלשון בעת היסוס או ריכוז, הכנסת השפה בעת מתח ופיהוק בעת מתח. נקבת הגורילה מגיעה לבגרות מינית בגיל שבע. תקופת ההריון היא כתשעה חודשים. הנקבה ממליטה גור יחיד בכל פעם, שנותר צמוד לאמו ויונק בארבע שנותיו הראשונות. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל תשע ואז עוזבים את הלהקה. תוחלת החיים היא עד 34 שנים.

עם רדת החשיכה בונים לעצמם הגורילות קני שינה על הקרקע מענפים ועלים. אין הם חוששים מאף חיית טרף שתפגע בהם. בשל גודלו וחזותו המאיימת, נוצר לגורילה דימוי של חיה אכזרית ומסוכנת, והגדיל לעשות הסרט "קינג קונג" שתיאר את הגורילה כיצור תוקפני מאוד, אך, לאמיתו של דבר, זהו יצור רגוע הניזון בעיקר מצמחים (עלים, שורשים ופירות), אך גם צד חרקים - חלק מהגורילות מפצחות קיני טרמיטים ואוכלות בתיאבון - וישנן ראיות לאכילת בשר קופים ואנטילופות. היריבים היחידים של הגורילה הם הנמר האפריקני והאדם. הגורילה אינו תוקף ללא איום וכשישנו איום מגיב מנהיג הלהקה בשאגות ובתיפוף על החזה.

גורמי סיכון והפרעה

• התרחבות שטחי החקלאות והפגיעה ביערות מחריבות ומצמצמות את בית גידולו של הגורילה.
• ציד הגורילות לשם אכילת בשרם בשל הרעב שנוצר בעקבות המלחמות השונות שמתנהלות באפריקה, וכן למטרות סחר. ציד זה אסור על פי חוק, מכיוון שהגורילה היא חיה הנמצאת בסכנת הכחדה.

ראו גם

• דיאן פוסי
• קינג קונג (סרט קולנוע משנת 1933 אודות גורילת ענק בדיונית בגובה 7.5 מטר)
• קוקו (גורילה)

קישורים חיצוניים

• גורילה, באתר ITIS (באנגלית)
• גורילה, באתר NCBI (באנגלית)
• גורילה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• גורילה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• גורילה, באתר GBIF (באנגלית)
• גורילות, דף שער בספרייה הלאומית
• נטע אחיטוב, גיל ארבל נסע לצלם גורילות בטבע וגילה את האנושיים בבעלי החיים, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2014
• שירות הידען, ‏גורילות ההרים ניצחו את הציידים, באתר "הידען", 24 בינואר 2004
• אשכול גורילות, באתר "הידען"
• אסף רונאל, מחקר: לגורילות יש מושג של מוות של בני מינן הנפרד מהשייכות הקהילתית שלהן, באתר הארץ, 16 באפריל 2019
• מוטי קירשנבאום וגורילות ההרים