גג
גג הוא חלק המבנה המשמש ככיסוי עליון שלו, והוא החלק החשוף ביותר לפגעי מזג אוויר וטבע. תפקידי הגג הם איטום והרחקת המים מהבית, וכן בידוד תרמי של הבית. פתרונות הקירוי השונים לגג משפיעים באופן מהותי על עיצובו הכולל של הבית.
סוגי גגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים כמה סוגי גגות. מבחינה צורנית ניתן להבדיל בין גגות שטוחים לבין גגות משופעים.
גג שטוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]גג שטוח מוכר היסטורית זה אלפי שנים בקירוי מפתחים קטנים. בעולם העתיק הגג נבנה על בסיס ענפים, זרדים, אדמה מהודקת, טיט וסיד. גג זה דרש תחזוקה שוטפת. הוא נמצא בשימוש נרחב עד היום בארצות מתפתחות בעולם השלישי. עם הופעת השימוש בבטון מזוין במאה ה-20 הופיעו באופן נרחב גגות בטון שטוחים במבני ציבור עם מפתחים רחבים, וכן בבתי דירות ובבתי מגורים פרטיים. הגג השטוח קיבל את פרסומו בסגנון הבינלאומי של שנות ה-1920. הגג השטוח נפוץ מאוד בבנייה למגורים במזרח התיכון וברחבי העולם הערבי. גגות שטוחים נבנים לרוב מבטון מזוין, ומכוסים בשכבות של חומרי איטום ובידוד.
גג שטוח מרחיב את שטח הפעילות הביתי. הוא נפוץ בארצות חמות, שבהן הוא משמש לתליית כביסה ולייבוש מזון (בעיקר במשך היום) ולשינה בלילות הקיץ החמים. גג שטוח מאפשר תוספת בנייה עליו, של חדר או של קומה שלמה.
גג משופע
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
גג משופע הוא צורת הקירוי הנפוצה ברחבי העולם. שלד הגג נבנה מקורות עץ, מפלדה או מבטון. איטום הגג המודרני נעשה באמצעות יריעת איטום המכוסה בלוחות מתכת או ברעפים. בעבר השתמשו גם בקש או בלוחות עץ. בידוד הגג נעשה כיום באמצעות צמר זכוכית או צמר סלעים בין הקורות. גגות רעפים משופעים מתועדים כבר לפני 4,000 שנה והם התפתחו בו בזמן בסין וביוון העתיקה.
מבנהו של גג משופע מאפשר גלישה מהירה של משקעים מעליו. עיצובו נועד לצורך פינוי השלג שבגג שטוח עלול, באזורים של שלגים כבדים, להצטבר לטונות רבים. בגגות מודרניים בעיר עוצרים את גלישת השלג כלפי מטה, למדרכות וכדומה, באמצעות Schneefang בשולי הגג ותעלות לרבות חוטי חשמל מחוממים הממיסים את השלג. שלג הוא מבודד מצוין מקור ויש לו תפקיד בבידוד הגג בחורף. גובה שיפועי הגגות נשען על מסורת בנייה שהתפתחה משיטות קירוי היסטוריות מסורתיות. הגגות הים תיכוניים הם גגות מתוני שיפוע, והם מתבססים על הקירוי ברעף הרומי-הלניסטי אשר נמצא בשימוש עד היום. הגגות הצפון-אירופיים התפתחו מקירוי בלוחות אבני צפחה ועץ, אשר דורשים מבנה עץ מסיבי וחפיפה כפולה של הלוחות, וכן שיפוע גבוה למניעת זרימת מים קפילרית. למרות שכיום מקורים גגות רבים בעולם ברעפי חרס ובטון כמעט זהים, עדיין נשתמרה מורשת העיצוב המקורית של הגג בכל אזור, שנגזרה מטכנולוגיית הבנייה המסורתית לכל אזור. בישראל של ימי בית שני והמשנה (עד המאה ה-7 לספירה) בניית גגות רעפים הייתה נפוצה מאוד. מסורת זו נקטעה בארץ עם הכיבוש הערבי במאה ה-7 והיעלמותם של היישובים היהודים הלניסטיים. הרעפים שבו לארץ ישראל במאה ה-19. הבניין הראשון היה בירושלים בשנת 1851. מרבית האדריכלים כיום תמימי דעים כי בעידן המודרני אין מקום לרעפי חרס בגגות וכי יש לחפותם בחומרים מודרניים. כיום מקובל לעשות גגות בטון שטוחים בערים כדי לנצל את שטחם לפעילויות שונות. מקובל לרצפם במרצפות על גבי שכבות הבידוד הטרמי והאיטום אף ולנטוע עליהם גנים. כיום יש מערכות לנטיעת שיחים בתשתית מיוחדת שעובייה 10–12 סנטימטר בלבד.
רעפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רעף
עקרונות הבנייה ברעפים כיום דומים לגגות הרעפים שבנו היוונים והרומאים במאה השישית לפני הספירה. ברוב מדינות העולם המפותח מקורים מרבית בתי המגורים ברעפי חרס או בטון. הרעף הוא האלמנט החיצוני ביותר במערכת הגג, ועל כן נמצא חשוף לפגעי הטבע: חום וקור, קרינה, קרח, פיח. מידותיו הקטנות ואופן חיבורו לגג מאפשרים לו לספוג הפרשי חום וקור קיצוניים ללא עיוותים ופגעים במבנה הגג. עיצובו של הרעף נשאר כמעט ללא שינוי מאז החל ייצורו המודרני התעשייתי, אשר איפשר נעילה מדויקת בין מרכיביו.
| רכיבי בניין בסיסיים | ||
|---|---|---|
| ||
| אלמנטים אדריכליים נוספים • פורטל האדריכלות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
