לדלג לתוכן

ג'קי צ'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'קי צ'אן
Jackie Chan
ג'קי צ'אן, 2012
ג'קי צ'אן, 2012
לידה 7 באפריל 1954 (בן 70)
פסגת ויקטוריה, הונג קונג הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Jackie Chan עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה 陳港生 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קומדיה, קנטופופ, מנדופופ, מוזיקת פופ בהונג קונג, סרט אמנויות לחימה, סרט פעולה, דרמה, ג'יי-פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונג קונג הבריטית, ארצות הברית, הרפובליקה העממית של סין, הונג קונג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי, יוצר, תסריטאי, שחקן, מפיק, פעלולן, זמר, אמן לחימה, מגיש, כוריאוגרף, צלם, תאורן, עורך, ארט דירקטור, מנהל אביזרים, מנהל הפקה[1]
מקום לימודים Dickson College עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Chinchin Wan (1982–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Etta Ng, Liu Kang עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סוס הזהב לשחקן הטוב ביותר (1983)
  • פרס סוס הזהב לשחקן הטוב ביותר (1992)
  • חבר במסדר האימפריה הבריטית (17 ביוני 1989)
  • פרס אוסקר לשם כבוד (2016)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • מסדר האימפריה הבריטית
  • כוכב בוהיניה כסוף
  • אביר מסדר האמנויות והספרות
  • פרסי הכוריאוגרפיה האמריקנים
  • פרס תרנגול הזהב לשחקן הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
jackiechan.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'קי צ'אן בהופעה מוזיקלית

ג'קי צ'אן SBS MBE צ'נג לונגסינית: 成龍, בפין יין: Chéng Lóng) או בשמו המקורי צ'אן קונג-סאנגסינית: 陈港生; נולד ב-7 באפריל 1954) הוא שחקן קולנוע, אמן לחימה, תסריטאי, במאי, מפיק וזמר סיני-אמריקאי. נחשב לאחד מגדולי שחקני הקונג פו והפעולה בכל הזמנים. השתתף במהלך חייו במספר שיא של הפקות (קרוב ל-600) הכוללות בעיקר סרטי קולנוע. זוכה פרס אוסקר לשם כבוד לשנת 2016.

צ'אן נולד בהונג קונג שהייתה אז תחת שלטון בריטי. הוא החל בלימודי אופרה סינית בגיל 7 ובמקביל למד אמנויות לחימה שונות. צ'אן החל את הקריירה הקולנועית שלו בתפקידים זוטרים עוד מגיל שמונה משנת 1962 בין היתר כפעלולן וכניצב בסרטיו של ברוס לי: "אגרוף הזעם" ו"הדרקון". הוא הושפע מאוד מסרטיו של לי, וכן מסרטי באסטר קיטון. במקביל לקריירה הקולנועית שלו פיתח צ'אן את הקריירה המוזיקלית שלו והוציא לראשונה שני אלבומים מוזיקליים בשנת 1984: "Love Me" ו-"Thank You". עד שנת 1988 הוציא לפחות אלבום נוסף אחד בשנה. הוא החל לכתוב תסריטים ולביים סרטים ב-1987 ומאז עסק פחות במוזיקה. בתחילה התפרסם כשחקן רק באסיה (בעיקר בסין) ובאירופה. הוא הגיע לתודעה האמריקאית לראשונה בסרטו "אגרופים מצחיקים" בשנת 1980 אך לא הצליח להישאר בתודעה (באוטוביוגרפיה שלו כתב שלא הוא יצר את הכוריאוגרפיה בסרט זה, כך שעדיין לא הביא את סגנונו האישי לקהל האמריקאי). הצלחתו בשוק האמריקאי החלה בסרטו "רעמים ברובע ברונקס" בשנת 1995. בשנת 1998 ג’קי צ'אן שיחק בסרט המצליח ״שעת שיא״ שגרף הכנסה של כ-244 מיליון דולר ובעקבות ההצלחה יצאו סרטי ההמשך ״שעת שיא 2״ ו״שעת שיא 3״. בשנת 2007 שיתף פעולה לראשונה עם השחקן ואומן הלחימה ג'ט לי בסרט הממלכה האסורה, בשנת 2010 שיחק בסרט קארטה קיד בתור מורה לוו-שו.

בשנת 2017 גילם את דמותו של מר פאנג בסרט האנימציה "שודדי הפיצוחים 2: טבעי להשתגע".

ב-2008 עלתה בסין התוכנית "תלמיד הדרקון", תחרות כישרונות משחק ווו-שו. הזוכה, ג'ק טו, הוכרז כ"יורש" של צ'אן והוא עתיד להשתתף, לצד מתמודדים אחרים בתוכנית, במספר סרטי פעולה סיניים שיפיק ויכתוב צ'אן.

שליטה בשפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קי צ'אן דובר מספר שפות, שפת אמו היא קנטונזית, אך הוא דובר גם מנדרינית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, קוריאנית ואת שפת הסימנים האמריקאית. בריאיון לאלן דג'נרס סיפר שלמד אנגלית על ידי שמיעת תוכניות באנגלית בטלוויזיה. נושא מכשול השפה שימש כבדיחה חוזרת בסרטי "שעת שיא" כאשר כריס טאקר העיר לו על כך שהאנגלית שלו לא מובנת ובסצנת הפספוסים צ'אן עונה לו שהוא מתקשה לומר רק 3 מילים בסינית.

מאפיינים ייחודים לסרטיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סגנונו הייחודי של צ'אן יצאו שני סרטי תעודה: אחד על חייו האישיים והשני על הסגנון בסרטיו.

צ'אן משתמש בצוות אישי של פעלולנים שאיתם הוא עובד באופן קבוע. השיטה של ג'קי צ'אן לפי הגדרתו היא "מסורתית", המצע עליו נוחתים הפעלולנים מבוסס על ארגזי תפוחים ולא על מזרנים, והפעלולנים מעדיפים להשתמש בציוד ייחודי על פני תיקונים והוספת אפקטים באמצעות מחשב בעבודת עריכה. סרטים רבים בהם צ'אן הוא שחקן ראשי (וביניהם בין היתר טרילוגיית "שעת שיא") מסתיימים בסצנת פספוסים מהסרט.

אין לג'קי כפילים - הוא עושה את כל הפעלולים של הדמויות שלו בעצמו. כתוצאה מכך, לא אחת הוא נפצע במהלך הצילומים של סרטיו.

פילמוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Diary‏ (TBA) – גם תסריטאי ומפיק

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוכב של ג'קי צ'אן בשדרת הכוכבים של הוליווד
  • Love Me, 1984
  • Thank You, 1984
  • A Boy's Life, 1985
  • Shangrila, 1986
  • Jackie Chan Sing Lung, 1986
  • No Problem, 1987
  • Jackie Chan, 1988
  • First Time, 1992
  • Dragon's Heart, 1996
  • With All One's Heart, 2002

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס שנה קטגוריה עבור תוצאה
פרס אוסקר 2016 פרס כבוד של האקדמיה זכייה
פרסי אמי לבידור בשעות היום 2002 המבצע הטוב ביותר בתוכנית אנימציה הרפתקאות ג'קי צ'אן מועמדות
פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון 2002 גיבור פעולה אהוב שעת שיא 2 זכייה
כוכב קולנוע אהוב זכייה
2003 גיבור פעולה אהוב טוקסידו זכייה
כוכב קולנוע אהוב מועמדות
2011 גיבור פעולה אהוב קראטה קיד זכייה
2024[2] מדבב אהוב מסרט אנימציה צבי הנינג'ה: טירוף המוטנטים מועמדות
פרסי הסרטים של MTV 1995 פרס מפעל חיים זכייה
1996 הקרב הטוב ביותר רעמים ברובע ברונקס מועמדות
1997 סיפורו של שוטר 4 - המכה הראשונה מועמדות
1999 הקרב הטוב ביותר (עם כריס טאקר) שעת שיא מועמדות
הצמד הטוב ביותר על המסך (עם כריס טאקר) זכייה
2002 שעת שיא 2 מועמדות
הקרב הטוב ביותר (עם כריס טאקר) זכייה
2003 הצמד הטוב ביותר על המסך (עם אוון וילסון) צוות שנחאי מועמדות
2008 הקרב הטוב ביותר (עם כריס טאקר וסון מינגמינג) שעת שיא 3 מועמדות
פסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול 2001 גרנד פרי של אמריקה זכייה
פרס בחירת הקהל 2008 התאמה אהובה על המסך (עם כריס טאקר) שעת שיא 3 מועמדות
2011 צוות אהוב על המסך (עם ג'יידן סמית') קראטה קיד מועמדות
2011 כוכב אקשן אהוב זכייה
פסטיבל הסרטים של שאנגחאי 2005 תרומה יוצאת דופן לקולנוע הסיני זכייה
פרסי בחירת הנוער 2002 כימיה נבחרת (עם כריס טאקר) שעת שיא 2 מועמדות
2008 שחקן קולנוע נבחר: הרפתקאות פעולה הממלכה האסורה מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'קי צ'אן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
1998: ג'ון טרבולטה וניקולס קייג'
"עימות חזיתי"
פרס הסרטים של MTV – הצמד הטוב ביותר על המסך
1999: ג'קי צ'אן וכריס טאקר
"שעת שיא"
הבא:
2000: מייק מאיירס וורן טרויר
"אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי"