ברנרדו ארבאלו
.jpg) | |
| לידה |
7 באוקטובר 1958 (בן 66) מונטווידאו, אורוגוואי  |
|---|---|
| מדינה |
גואטמלה |
| השכלה | |
| מעסיק |
Ministry of Foreign Affairs of the Republic of Guatemala, Interpeace |
| תפקיד |
נשיא גואטמלה (15 בינואר 2024) |
| מפלגה | מובימיינטו סמילה |
| השקפה דתית |
נצרות |
| פרסים והוקרה |
מסדר העיט האצטקי (1995) |
| חתימה |
 |
  | |
ססאר ברנרדו ארבאלו דה לאון (בספרדית: César Bernardo Arévalo de León; נולד ב-7 באוקטובר 1958) הוא פוליטיקאי ודיפלומט גואטמלי, המשמש כנשיא גואטמלה ה־52 במספר. הוא כיהן בעבר כשגריר גואטמלה בספרד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבאלו נולד במונטווידאו, אורוגוואי. בנו של חואן חוסה ארבאלו, נשיא גואטמלה בין השנים 1945–1951, ושל אשתו השנייה, מרגריטה דה לאון. בעת לידתו, המשפחה התגוררה באורוגוואי בשל ההפיכה הפרו-מערבית שהתרחשה במדינה (בסיוע של ה־CIA כחלק ממבצע PBSUCCESS).
המשפחה עזבה את אורוגוואי כאשר הוא היה בן פחות משנתיים ומשם עברה לוונצואלה ולאחר מכן למקסיקו ולצ'ילה. לארץ מולדתו, גואטמלה, הגיע לראשונה רק כשהיה בן 15, שם למד בבית ספר קתולי פרטי בגואטמלה סיטי. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, החל ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטה העברית בישראל ולאחר מכן המשיך לדוקטורט בפילוסופיה ובאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת אוטרכט בהולנד.
קריירה דיפלומטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבאלו הצטרף לשירות החוץ במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 ובין השנים 1984 ל-1986 כיהן כקונסול בשגרירות גואטמלה בישראל. בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 כיהן בשלל תפקידים במשרד החוץ של גואטמלה, ב-1994 מונה לסגן שר החוץ ושנה לאחר מכן, ב-1995, מונה לשגריר גואטמלה בספרד. ב-1996 התפטר מתפקידו ועזב את עבודתו בשירות החוץ.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2015, השתתף בהפגנות שקראו להתפטרותו של אוטו פרס מולינה, זמן קצר לאחר תחילת המחאה, ארבאלו היה חלק מקבוצת אינטלקטואלים שהקימו את צוות החשיבה סמילה שהפך תוך זמן קצר למפלגת מובימיינטו סמילה. בבחירות שנערכו ב-2019 נבחר ארבאלו לקונגרס ונכנס לתפקידו ב-14 בינואר 2020. הוא כיהן במספר ועדות והנהיג את סיעתו בקונגרס. ב-2022 נבחר למזכ"ל המפלגה.
הבחירות לנשיאות ב-2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בינואר 2023 הכריזה מפלגת מובימיינטו סמילה כי ארבאלו הוא מועמד המפלגה בבחירות לנשיאות הקרובות. הוא נרשם רשמית כמועמד ב-16 בפברואר 2023. הקמפיין של ארבאלו התמקד בעיקר בהבטחה לטיפול בשחיתות, להחזרת הביטחון לרחובות ובמלחמה בשינוי האקלים.
במאי-יוני 2023 סקרים שנערכו הראו כי התמיכה בארבאלו מזערית ונעה סביב 2% בלבד אך בסיבוב הראשון של הבחירות, שנערך ב-25 ביוני, ארבאלו הגיע למקום השני לאחר שזכה ב-600,000 קולות, והגעתו למקום השני תוארה על ידי התקשורת המקומית והעולמית כ"הפתעה".
לאחר שאף מתמודד לא זכה ב-50% מהקולות בבחירות לנשיאות, הוכרז כי ייערך סיבוב שני ב-20 באוגוסט, בין שני המתמודדים המובילים – ארבאלו והמועמדת סנדרה טורס (אשתו של הנשיא לשעבר, אלווארו קולום). עם זאת, אישור התוצאות התעכב לאחר ערעור שנוי במחלוקת שהוגש לבית המשפט לחוקה על ידי תשע מפלגות ימניות, כולל מפלגת השלטון, ואמוס, בטענה ל"אי סדרים" ו"הונאת בחירות" לטובת ארבאלו ודרשו לערוך את הבחירות מחדש. בית המשפט הורה לבצע בדיקת חוזרת של תוצאות הבחירות[1], אך לא נמצאו ממצאים חריגים. בית המשפט דחה את הערעור של המפלגה על החלטה זאת, והסמיך את בית המשפט העליון לבדוק ולנסח את תוצאות הבחירות מחדש. ב-12 ביולי קבע בית המשפט העליון את תוצאות הבחירות באופן רשמי: הוכרז על השעייתה של מפלגת סמילה עקב חשד לזיוף חתימות במהלך הקמת המפלגה ב-2017. ארבאלו הצהיר בראיון ל-CNN כי הוא יערער על ההשעיה בטענה שלבית המשפט אין מספיק ראיות כדי להוציא את הצו. יום לאחר ההשעיה, בית המשפט לחוקה ביטל את השעייתה של המפלגה, מה שאפשר למפלגה ולארבאלו לרוץ כמועמדה בסיבוב השני של הבחירות[2]. בסיבוב השני של הבחירות, שנערך ב-20 באוגוסט, ניצח ארבאלו וגרף כ-60.9% מהקולות. הוא נכנס לתפקידו כנשיא גואטמלה ה־52 ב-15 בינואר 2024.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבאלו נישא שלוש פעמים. ב-1983 הוא נישא לאזרחית ארגנטינאית טרזה לפין גנמן; הם נפרדו בשנת 1992. שנה לאחר מכן, ארבאלו נישא לאווה ריברה פיגוארואה, דיפלומטית עמיתה, איתה יש לו שתי בנות. מאז 2011, ארבאלו נשוי ללוקרסיה פיינדו. יש לו שישה ילדים. בנוסף לשפת האם הספרדית, ארבאלו מדבר אנגלית, עברית, צרפתית ופורטוגזית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתמר אייכנר, מדבר עברית שוטפת, יהיה "בררן" יותר: הקשר של נשיא גואטמלה הנבחר לישראל, באתר ynet, 23 באוגוסט 2023
הניו יורק טיימס, חיזוק לדמוקרטיה באמריקה הלטינית: סמל המאבק בשחיתות נבחר לנשיא גואטמלה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Guatemala's high court steps into election, suspends release of official results". AP News. 2 ביולי 2023. נבדק ב-10 באוגוסט 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Menchu, Sofia (13 ביולי 2023). "Guatemala top court reverses ban on anti-graft presidential candidate". Reuters. נבדק ב-14 ביולי 2023.
{{cite news}}: (עזרה)