בית סבויה
.svg) | |
| מדינה | איטליה |
|---|---|
| מייסד | אומברטו הראשון, רוזן סבויה |
| השליט האחרון | אומברטו השני, מלך איטליה |
| ראש הבית הנוכחי |
שנוי במחלוקת: ויטוריו אמנואלה, נסיך נאפולי הנסיך איימונה, דוכס אאוסטה |
| תקופת השושלת |
1003–1946 (כ־943 שנים)  |
| ענפים |
House of Savoy-Carignano, Savoia-Villars, House of Savoy-Soissons, Counts of Villafranca, Savoie-Bresse, House of Savoy-Nemours, House of Savoy-Racconigi, House of Savoy-Aosta, House of Savoy-Acaia, House of Savoy-Genoa |
  | |
.svg)
_Pillars_of_Hercules_Variant.svg)
בית סבויה (באיטלקית: Savoia; בצרפתית: Savoie) הוא בית מלוכה חשוב באירופה. בימי הביניים החזיקה משפחת סבויה שטחים רחבים במערב הרי האלפים ובתחומי שווייץ, איטליה וצרפת של היום. במאה ה-15 קיבל בית סבויה את תואר הדוכסות מהאימפריה הרומית הקדושה. במאה ה-18 השיג בית סבויה גם תארים מלכותיים: תחילה של מלך סיציליה ואחר כך של מלך סרדיניה. במאה ה-19 פעלה המשפחה למען איחוד איטליה ובשנת 1861 נבחר ויטוריו אמנואלה השני מבית סבויה למלך איטליה. מלכות בית סבויה באיטליה נמשכה עד לשנת 1946, שבה נערך משאל עם, בוטלה המלוכה באיטליה והוקמה הרפובליקה האיטלקית. לפי סעיף בחוקה האיטלקית, שבוטל בשנת 2002, נאסרה כניסת הצאצאים הזכרים של בית סבויה לאיטליה.
המעונות המלכותיים של בית סבויה בעיר טורינו ובמחוז פיימונטה נבחרו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
התפתחות שלטון בית סבויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסד שושלת "בית סבויה", במאה ה-11, היה אומברטו הראשון, רוזן סבויה (Umberto I Biancamano) שבבעלותו היה חבל סבויה (אזור המשתרע באלפים המערביים בין אגם ז'נבה בצפון ודופינה בדרום, הנחלק כיום בין מחוזות צרפת סבואה וסבואה עילית) ושטחים נוספים ממזרח ומדרום לאגם ז'נבה, בשווייץ של היום.
מניחים כי מוצא המשפחה היה ממשפחת בורגונדיאן (Burgundian). צאצאי אומברטו הראשון הרחיבו והעצימו את המשפחה בשלבים:
- אמדאו החמישי, רוזן סבויה - 1283–1343 הנהיג את חוק הירושה שלפיו הבנות אינן נוטלות חלק בשלטון והבן הבכור נבחר לממשיך השושלת. בשיטה זו נמנעו מריבות ומלחמות בין היורשים הפוטנציאליים.
- אמדאו השישי, רוזן סבויה - 1343–1383 הרחיב את הממלכה.
- אמדאו השביעי, רוזן סבויה - 1383–1391 רכש את נמל ניצה ובכך יצר מוצא אל הים התיכון.
- אמדאו השמיני, דוכס סבויה - 1391–1434 צירף לנסיכות את מחוז פיימונטה שבאיטליה, וקיבל בשנת 1416 את תואר הדוכסות.
במאה ה-15 ובמאה ה-16 נחלשה השפעת המשפחה. במהלך השנים 1536–1539 הפסידה הדוכסות את השטחים שהיו לה בתחום צרפת, אך בשנת 1559 החזיר אמנואלה פיליברטו, דוכס סבויה לעצמו את השטחים בהתאם לשלום קאטו-קמברסיס (Cateau-Cambrisis).
במהלך המאה ה-17 תמרנו הנסיכים לבית סבויה בין שני הכוחות הגדולים באירופה: מלכי צרפת ומלכי בית הבסבורג והשיגו יתרונות מהמלחמה בין שני בתי המלוכה. ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה היה למלך סיציליה על פי הסכם אוטרכט מ-1713. בשנת 1720 הוא המיר את מלכות סיציליה בממלכת סרדיניה. הוא וממשיכיו השיגו שטחים נוספים בצפון מערב איטליה.
בחצי האי האפניני, בזמן המהפכה הצרפתית והמלחמות הנפוליאוניות בשנים 1792–1815, נשארה סרדיניה לבדה עצמאית ולא נכבשה על ידי נפוליאון בונפרטה. ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה סיפח את ג'נובה לטריטוריה של המשפחה.
מלכות איטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg)
כאשר החלה לפעול התנועה לשחרור איטליה, היה תחום השליטה של בית סבויה, שמרכזו היה בפיימונטה, האזור היחידי באיטליה, החופשי משלטון זרים ובעל חוזק צבאי יחסי. השלטון עבר מהמלך ויטוריו אמנואלה הראשון לידי אחי המלך, קרלו פליצ'ה, מלך סרדיניה, מענף קאריניינו (Carignano) של המשפחה.
בנו, קרלו אלברטו, מלך סרדיניה 1831 1849, חיבר חוקה לממלכה, נלחם נגד השלטון האוסטרי ונטל חלק במלחמת העצמאות הראשונה של איטליה בשנים 1848–1849. בשנת 1861 נבחר בית סבויה לעמוד בראש הממלכה האיטלקית.
להלן רשימת מלכי איטליה מבית סבויה:
- 1861 - תחילת המלוכה - 1878 ויטוריו אמנואלה השני. הוא נעזר בראש ממשלתו, קאבור, אשר במהלכים דיפלומטיים הוביל לכך שבית המלוכה האיטלקי יהיה מבית סבויה. במדינה החדשה היה למלך רק תפקיד ייצוגי. השלטון עבר לידי הפרלמנט.
- 1878–1900 אומברטו הראשון.
- 1900 - 9 במאי 1946 ויטוריו אמנואלה השלישי מלך באיטליה בתקופה הפשיסטית. בתום המלחמה נערך משאל עם בטענה כי לא פעל די למען האינטרסים של העם, והמלך איבד את כס המלוכה.
- 10 במאי 1946 - 13 ביוני 1946 אומברטו השני. נדרש לצאת מאיטליה.
לאחר צאתו של אומברטו השני מאיטליה, נאסר על הצאצאים הזכרים של בית סבויה להיכנס לאיטליה. האיסור בוטל בשנת 2002.
באיטליה קיימות כיום תנועות הדוגלות בהחזרת המלוכה. צאצא ממשפחת סבויה שביקר באיטליה בשנים האחרונות התקבל על ידי הציבור בברכה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Cox, Eugene L. The Eagles of Savoy: The House of Savoy in Thirteenth-Century Europe. Princeton University Press, 1974.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית סבויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| טורינו | ||
|---|---|---|
| אתרים | מולה אנטונליאנה • המעונות המלכותיים של בית סבויה • ארמון מדאמה • הארמון המלכותי של טורינו • הר הקפוצ'יני • פארק ולנטינו | 
|
| ספורט | אולימפיאדת טורינו (2006) • יובנטוס • טורינו (כדורגל) • אצטדיון אליאנץ • סטאדיו דלה אלפי | |
| שונות | יהדות טורינו • בית סבויה • תכריכי טורינו • פיאט | |
| מלכי ספרד | ||
|---|---|---|
| המלכים הקתוליים | פרננדו השני ואיזבלה הראשונה | 
|
| בית הבסבורג | פליפה הראשון • קרלוס הראשון • פליפה השני • פליפה השלישי • פליפה הרביעי • קרלוס השני | |
| בית בורבון | פליפה החמישי • לואיס הראשון • פליפה החמישי • פרננדו השישי • קרלוס השלישי • קרלוס הרביעי • פרננדו השביעי • קרלוס הרביעי | |
| בית בונפרטה | ז'וזף בונפרטה | |
| בית בורבון (שיבה ראשונה) | פרננדו השביעי • איזבלה השנייה | |
| בית סבויה | אמדאו הראשון | |
| בית בורבון (שיבה שנייה) | אלפונסו השנים עשר • אלפונסו השלושה עשר | |
| בית בורבון (שיבה שלישית) | חואן קרלוס הראשון • פליפה השישי | |