ארי פליישר

ארי פליישר
Ari Fleischer
לידה	13 באוקטובר 1960 (בן 64); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Lawrence Ari Fleischer
מדינה	ארצות הברית
השכלה	מידלברי קולג'; Fox Lane High School ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	20 בינואר 2001 – 15 ביולי 2003; (שנתיים)
תחת הנשיא	ג'ורג' ווקר בוש
	→ ג'ייק סייוורט סקוט מקללן ←

לורנס ארי פליישר (באנגלית: Lawrence Ari Fleischer; נולד ב-13 באוקטובר 1960) הוא איש תקשורת יהודי-אמריקאי שהיה דובר הבית הלבן ה-24, תחת ממשל בוש, בין השנים 2003-2001. כיום משמש כיועץ תקשורת לליגת ה-NFL.

קורות חיים

תחילת דרכו

פליישר סיים את תיכון "פוקס ליין הייסקול" בבדפורד, ניו יורק ב-1978 ולמד בקולג' מידלבורי שבוורמונט, לימודים אותם סיים ב-1982. עבד כדוברו של ג'ון פוסל, מועמד רפובליקני למושב בקונגרס מטעם מדינת ניו יורק. לאחר מכן, עבד כדוברו של חבר הקונגרס נורמן לנט. מ-1985 ועד 1988 היה מנהל שטח של "הוועדה הרפובליקנית לבחירות לקונגרס", האחראית על כל מערך גיוס ובחירת המועמדים הרפובלקנים לבית הנבחרים. ב-1988 שימש כדוברו של חבר הקונגרס, ג'וזף דיוגוארדי.

בין השנים 1994-1989 שימש כדוברו של הסנאטור פיט דומינצ'י. לאחר תפקיד זה, מונה לדובר ועדת המיסים בבית הנבחרים, תפקיד בו שימש במשך כחמש שנים. ב-1992 שימש כמנהל תקשורת בקמפיין הבחירות של הנשיא המכהן דאז, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, שהתמודד מול ביל קלינטון.

דובר הבית הלבן

פליישר שימש כמנהל התקשורת של אליזבת דול כאשר זו התמודדה בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2000. לאחר שדול פרשה מהמרוץ הוא הצטרף לקמפיין של ג'ורג' וו. בוש. כאשר נבחר בוש לנשיאות ארצות הברית, מינה את פליישר לתפקיד דובר הבית הלבן.

לפליישר מיוחס השימוש במושג "פיגועי רצח" (homicide bombing), שהשתמש בו כדי לתאר את מה שקרוי בפי כל "פיגועי התאבדות", באפריל 2002, על מנת להדגיש את הקונוטציה של הטרור עם הטקטיקה שלה.

ב-19 במאי 2003, הוא הודיע כי יתפטר מתפקידו זה, כשהוא מציין כי הסיבה היא רצונו לבלות זמן רב יותר במחיצת אשתו וכן לעבוד במגזר הפרטי. הוא הוחלף בסגן דובר הבית הלבן סקוט מקלאלן ב-15 ביולי 2003.

פרשת פליים

פליישר נחשב לדמות מרכזית בפרשת ההדלפה של שמה של סוכנת ה-CIA, ולרי פליים; הוא העיד כי סקוטר ליבי, מי שהועמד לדין בסופו של דבר ושימש אז כראש המטה של סגן הנשיא דיק צ'ייני, סיפר לו שוולרי פליים היא סוכנת, מספר שבועות קודם למועד שבו הצהיר במשפט על כך שנודע לו הסטאטוס שלה מפי עיתונאי.

ב-7 ביולי 2003 נשאל פליישר לגבי ג'ו וילסון, בעלה של הסוכנת פליים, שגריר ארצות הברית לשעבר, שכתב מאמר מערכת באותה עת, המבקר את המודיעין עליו נסמך הנשיא בוש כדי לבנות את התיק מול דעת הקהל האמריקאית לפלישה בעיראק. באופן ספציפי, נתבקש פליישר להגיב לטענה של וילסון כי נשלח לניז'ר לחקור את הטענות כי סדאם חוסיין ביקש לרכוש "עוגה צהובה" של אורניום ולא מצא שום ראיה שזה אירע אי פעם.

שאלה: אתה יכול לתת לנו את תגובת הבית הלבן על מה אירע כשהוא [וילסון] נסע לניז'ר וחקר את ההנחות שניז'ר העבירה "עוגה צהובה" לעיראק? אני בטוח שראית את המאמר אתמול בניו יורק טיימס.
פליישר: ובכן, יש אפס, 'נאדה', חדש כאן. השגריר וילסון, מלבד העובדה שאנשים עכשיו מכירים את השם שלו, אמר זאת עוד קודם. אבל העובדה היא למעשה הצהרתו בנוגע לסגן הנשיא-משרד סגן הנשיא לא ביקש את הנסיעה לניז'ר. משרד סגן הנשיא לא עודכן בדבר השליחות לניז'ר ולא היה מודע לשליחות של מר וילסון עד לפרסומי העיתונות האחרונים - הדיווחים העיתונאיים ציינו זאת.

ב-29 בינואר 2007, פליישר העיד בפתיחת משפטו של סקוטר ליבי, כי ליבי סיפר לו ב-7 ביולי 2003, במהלך ארוחת צהריים, לגבי פליים, שהיא אשתו של וילסון. כתב רשת הטלוויזיה MSNBC, דייוויד שאטר, סיכם את העדות של פליישר בתוכנית הפוליטית "הארדבול":

"השגריר וילסון נשלח לניז'ר מטעם אשתו. אשתו עובדת ב-CIA." פליישר אמר בהזכרו בדברי ליבי. ליבי אמר כי המידע היה 'האש האש' [חשאי], בשקט".

פליישר העיד כי "המידע לגבי אשתו של וילסון היה חדש עבורי. זז היה הפעם הראשונה ששמעתי זאת". הוא העיד גם כי דן ברטלט, יועץ הנשיא לענייני תקשורת, סיפר לו את אותו דבר במטוסו של הנשיא, רק ימים לאחר מכן, בטיסה לנז'יר עם הנישא בוש. לאחר מכן, פליישר העביר את האינפורמציה הנ"ל למגזין טיים, לכתב ג'ון דיקרסון, ולכתב רשת החדשות NBC, דייוויד גרגורי באוגנדה, במהלך המסע לאפריקה.

דיקרסון הכחיש שאי פעם התקיימה כזו שיחה. פליישר נתן את התדרוך האחרון שלו ב-14 ביולי 2003.

ב-18 ביולי 2005, העיתון "בולמברג" דיווח כי בעדותו תחת שבועה בפני חבר המושבעים שחקרו את ההדלפה, פליישר הכחיש כי ראה מזכר שהופץ על מטוסו של הנשיא ב-7 ביולי 2003, מזכר שציין את שמה של פליים בהקשר לשליחות של וילסון וציין אותה כ"סוכנת חשאית" של ה-CIA. למרות עדות זאת, בכיר לשעבר בממשלו של בוש שגם כן היה באותה עת במטוס, העיד כי ראה את פליישר מעיין במסמך.

בעל הטור, רוברט נובאק, המזוהה עם ההדלפה העיתונאית בפרשה, התקשר לפליישר ב-7 ביולי 2003, עוד בטרם הנסיעה של פליישר במטוסו של הנשיא בוש לאפריקה. לא ברור עד היום אם פליישר החזיר צלול לנובאק. בנוסף, פליישר גם מוזכר בניירות כתב האישום כנגד סקוטר ליבי, של מי שמונה להיות החוקר המיוחד לפרשה, פטריק פיצ'ג'רלד. ניירות כתב האישום מצהירים כי ליבי סיפר לפליישר שפליים היא עובדת עבור ה-CIA ושעובדה זו אינה כה ידועה.

לאחר שחתם על הסכם חסינות, פליישר העיד כי חשף את זהותה של פליים בפני עיתונאים לאחר ששמע זאת מליבי. למרות זאת, בסופו של דבר נתגלה כי ריצ'רד ארמיטאג' היה הראשון שחשף את זהותה של פליים בפני עיתונאים, סגן מזכיר המדינה, ולא סגן הנשיא צ'ייני או סקוטר ליבי.

חייו האישיים

בנובמבר 2002 נישא פליישר לרבקה דייוויס, עובדת ממשלתית במשרד לניהול התקציב. לזוג שלושה ילדים, והם מתגוררים בוושינגטון די.סי.
אחיו של פליישר, מייקל, עבד עבור הממשל הזמני בעיראק.
פליישר הוא אוהד מושבע של כדורסל והניו יורק ינקיס, ולעיתים היה משחק כדורסל עם הנשיא בוש על המדשאה של הבית הלבן.
לאחר שעזב את הבית הלבן הקים חברה לייעוץ תקשורת בענף הספורט: "ארי פליישר תקשורת בספורט". שירותיה נשכרו על ידי קבוצת הפוטבול גרין ביי פאקרס
פליישר חבר המועצה של קואליציית היהודים הרפובליקנים
בדרמה הקולנועית "W.‎" העוסקת בחייו של ג'ורג' ווקר בוש, דמותו של פליישר גולמה על ידי רוב קורדרוי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארי פליישר בוויקישיתוף

ארי פליישר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)