לדלג לתוכן

אריאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאנוס
Lucius Flavius Arrianus
לידה 89?
ניקומדיה, רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 175? (בגיל 86 בערך)
אתונה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם האסכולה הסטואית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון, איש צבא, פילוסוף, פוליטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות השיחות של אפיקטטוס, אנכירידיון, אנבסיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריאנוס (יוונית: Ἀρριανός;[1]86160 לספירה) היה היסטוריון, מפקד צבא ופילוסוף יווני בימי האימפריה הרומית.

Alexandri anabasis, 1575

לוקיוס פלביוס אריאנוס נולד בעיר החוף ניקומדיה (כיום איזמיט שבטורקיה) שהייתה בירת הפרובינקיה הרומאית ביתיניה. החל ב-108 למד פילוסופיה בניקופוליס שבאפירוס, שם היה תלמידו של הפילוסוף אפיקטטוס מן האסכולה הסטואית. הוא כתב שני ספרים בפילוסופיה: "השיחות של אפיקטטוס" (אנ'), המבוסס על רשימות שעשה בשיעוריו של אפיקטטוס, ו"המדריך של אפיקטטוס" (אנ'), המסכם את עקרונות התורה הסטואית של אפיקטטוס. ספרים אלה מהווים את המקור החשוב ביותר שיש בידינו על תורת אפיקטטוס.

בשנים 111114 שימש כיועץ למושל הפרובינקיה הרומאית של אכאיה. אין אנו יודעים בוודאות מה עשה אחרי כן, אך יש סבורים כי שירת בגאליה, בגבולות האימפריה הרומית על נהר הדנובה, בפרובינקיה היספניה בייטיקה ובפרתיה (כיום באיראן). הוא נבחר לקונסול (129130), וב-131 התמנה למושל קפדוקיה (כיום בטורקיה) ולמפקד הלגיונות הרומאיים בגבולות ארמניה. ב-135 עמד בהצלחה נגד פלישת האלאנים. בתקופה זו כתב מספר חיבורים על אודות טקטיקה צבאית. ב-138 אחרי מות פטרונו, הקיסר אדריאנוס, אריאנוס עזב את קפדוקיה.

אריאנוס נבחר לארכון של אתונה (145146) ושם הקדיש את זמנו לכתיבת היסטוריה.

שנת מותו של אריאנוס אינה ידועה בוודאות, אך מניחים כי מת בשנת 160, בתקופת שלטונו של מרקוס אורליוס.[2]

חיבוריו ההיסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאנוס כתב ביוונית אטית (אחד הניבים של יוונית עתיקה). ספרו "אינדיקה" מתאר את מסע הצי של אלכסנדר הגדול מהודו אל המפרץ הפרסי בפיקודו של נארכוס. אך יצירתו החשובה ביותר היא "אנבסיס", שבה הוא מתאר את מסעו של אלכסנדר הגדול לכיבוש האימפריה הפרסית. ביצירה זו עשה שימוש במקורות שמהם לא שרד דבר, ובהם בעיקר כתביו של תלמי הראשון. "אנבסיס" הוא המקור החשוב ביותר על אלכסנדר הגדול הנמצא בידינו.

אריאנוס כתב חיבור גדול שלא שרד בשם "פרתיקה", ב-17 ספרים, מתוכו נשארו רק מספר קטעים בביבליותקה של פוטיוס, בלקסיקונים של סודא ושל סטפנוס מביזנטיון, ובחיבוריו של לידוס. החלק הגדול של החיבור התרכז במלחמותיו של טראיאנוס במזרח, אירועים שהתרחשו בזמנו של אריאנוס, אולם הוא לא לקח בהם חלק. לחלק הזה קדם תיאור של עלייתה של המדינה הפרתית, ההיסטוריה שלה עד זמנו של טראיאנוס והאירועים שהובילו למלחמה. המקור העיקרי למסע המלחמה שלו במזרח, ספר 68 ב"היסטוריה רומאית" של דיו קסיוס, מסתמך על ה"פרתיקה" של אריאנוס, אולם חלק זה בחיבורו של דיו קסיוס נשמר רק בתקציר של קסיפילינוס.[3] בסודא מצוטט משפט מתוך "פרתיקה", המספר על נחישותו של טראיאנוס (לאור מרד התפוצות) "להשמיד לחלוטין" את האומה היהודית, "ואם לא, לפחות למחוץ אותה ולעצור את הרשעות היהירה שלה".[4]

על פי סטפנוס מביזנטיון, אריאנוס הזכיר בספר ה-11 של הפרתיקה את העיר נהרדעא: "עיר בסוריה בקרבת הפרת".[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הגיית השם ביוונית: אריאנוס, במלרעהטעמה בהברה האחרונה).
  2. ^ (Arrian in: Simon Hornblower and Antony Spawforth (editors), The Oxford Classical Dictionary. Oxford University Press, 2003 (revised third edition
  3. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1980, Vol. II, C. Arrian, p. 150
  4. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, C. Arrian, p. 152
  5. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, C. Arrian, p. 155