אריאנוס
 | |
| לידה |
89? ניקומדיה, רומא העתיקה  |
|---|---|
| פטירה |
175? (בגיל 86 בערך) אתונה, האימפריה הרומית |
| זרם |
האסכולה הסטואית |
| עיסוק |
היסטוריון, איש צבא, פילוסוף, פוליטיקאי, סופר |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| יצירות ידועות |
השיחות של אפיקטטוס, אנכירידיון, אנבסיס |
  | |
אריאנוס (יוונית: Ἀρριανός;[1] 86–160 לספירה) היה היסטוריון, מפקד צבא ופילוסוף יווני בימי האימפריה הרומית.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקיוס פלביוס אריאנוס נולד בעיר החוף ניקומדיה (כיום איזמיט שבטורקיה) שהייתה בירת הפרובינקיה הרומאית ביתיניה. החל ב-108 למד פילוסופיה בניקופוליס שבאפירוס, שם היה תלמידו של הפילוסוף אפיקטטוס מן האסכולה הסטואית. הוא כתב שני ספרים בפילוסופיה: "השיחות של אפיקטטוס" (אנ'), המבוסס על רשימות שעשה בשיעוריו של אפיקטטוס, ו"המדריך של אפיקטטוס" (אנ'), המסכם את עקרונות התורה הסטואית של אפיקטטוס. ספרים אלה מהווים את המקור החשוב ביותר שיש בידינו על תורת אפיקטטוס.
בשנים 111–114 שימש כיועץ למושל הפרובינקיה הרומאית של אכאיה. אין אנו יודעים בוודאות מה עשה אחרי כן, אך יש סבורים כי שירת בגאליה, בגבולות האימפריה הרומית על נהר הדנובה, בפרובינקיה היספניה בייטיקה ובפרתיה (כיום באיראן). הוא נבחר לקונסול (129–130), וב-131 התמנה למושל קפדוקיה (כיום בטורקיה) ולמפקד הלגיונות הרומאיים בגבולות ארמניה. ב-135 עמד בהצלחה נגד פלישת האלאנים. בתקופה זו כתב מספר חיבורים על אודות טקטיקה צבאית. ב-138 אחרי מות פטרונו, הקיסר אדריאנוס, אריאנוס עזב את קפדוקיה.
אריאנוס נבחר לארכון של אתונה (145–146) ושם הקדיש את זמנו לכתיבת היסטוריה.
שנת מותו של אריאנוס אינה ידועה בוודאות, אך מניחים כי מת בשנת 160, בתקופת שלטונו של מרקוס אורליוס.[2]
חיבוריו ההיסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריאנוס כתב ביוונית אטית (אחד הניבים של יוונית עתיקה). ספרו "אינדיקה" מתאר את מסע הצי של אלכסנדר הגדול מהודו אל המפרץ הפרסי בפיקודו של נארכוס. אך יצירתו החשובה ביותר היא "אנבסיס", שבה הוא מתאר את מסעו של אלכסנדר הגדול לכיבוש האימפריה הפרסית. ביצירה זו עשה שימוש במקורות שמהם לא שרד דבר, ובהם בעיקר כתביו של תלמי הראשון. "אנבסיס" הוא המקור החשוב ביותר על אלכסנדר הגדול הנמצא בידינו.
פרתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריאנוס כתב חיבור גדול שלא שרד בשם "פרתיקה", ב-17 ספרים, מתוכו נשארו רק מספר קטעים בביבליותקה של פוטיוס, בלקסיקונים של סודא ושל סטפנוס מביזנטיון, ובחיבוריו של לידוס. החלק הגדול של החיבור התרכז במלחמותיו של טראיאנוס במזרח, אירועים שהתרחשו בזמנו של אריאנוס, אולם הוא לא לקח בהם חלק. לחלק הזה קדם תיאור של עלייתה של המדינה הפרתית, ההיסטוריה שלה עד זמנו של טראיאנוס והאירועים שהובילו למלחמה. המקור העיקרי למסע המלחמה שלו במזרח, ספר 68 ב"היסטוריה רומאית" של דיו קסיוס, מסתמך על ה"פרתיקה" של אריאנוס, אולם חלק זה בחיבורו של דיו קסיוס נשמר רק בתקציר של קסיפילינוס.[3] בסודא מצוטט משפט מתוך "פרתיקה", המספר על נחישותו של טראיאנוס (לאור מרד התפוצות) "להשמיד לחלוטין" את האומה היהודית, "ואם לא, לפחות למחוץ אותה ולעצור את הרשעות היהירה שלה".[4]
על פי סטפנוס מביזנטיון, אריאנוס הזכיר בספר ה-11 של הפרתיקה את העיר נהרדעא: "עיר בסוריה בקרבת הפרת".[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אריאנוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אריאנוס, דף שער בספרייה הלאומית- אריאנוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגיית השם ביוונית: אריאנוס, במלרע (ההטעמה בהברה האחרונה).
- ^ (Arrian in: Simon Hornblower and Antony Spawforth (editors), The Oxford Classical Dictionary. Oxford University Press, 2003 (revised third edition
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1980, Vol. II, C. Arrian, p. 150
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, C. Arrian, p. 152
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, C. Arrian, p. 155