לדלג לתוכן

אנטונוב An-225

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטונוב An-225
Ан-225
האנטונוב An-225 בטיסה
האנטונוב An-225 בטיסה
האנטונוב An-225 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה אסטרטגי
קוד נאט"ו Cossack עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
יצרן אנטונוב
טיסת בכורה 21 בדצמבר 1988
תקופת שירות 1989–2022 (כ־33 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות 21
יחידות שיוצרו 1
משתמש ראשי נתיבי אוויר אנטונוב
ממדים 
אורך 84 מטר
גובה 18.1 מטר
מוטת כנפיים 88.4 מטר
שטח כנפיים 905 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל ריק 285,000 ק"ג
משקל מטען מרבי 300,000 ק"ג
משקל המראה מרבי 640,000 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 750 קמ"ש
מהירות מרבית 850 קמ"ש
טווח טיסה מרבי עם מטען מרבי 4,000 ק"מ
עם דלק מרבי 14,000 ק"מ
סייג רום 12,000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
שישה מנועי טורבו-מניפה מדגם Ivchenko Progress D-18T
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטונוב An-225 "מריה"אוקראינית: Антонов Ан-225 Мрія, תרגום: "חלום") היה מטוס תובלה אסטרטגי שיוצר על ידי חברת אנטונוב הסובייטית, המטוס הכבד ביותר והארוך ביותר שנבנה אי פעם[1][2]. הוא נבנה במטרה להוביל את מעבורת החלל הסובייטית בוראן. המטוס מבוסס על הדגם אנטונוב An-124.

אנטונוב An-225 נושא את מעבורת החלל בוראן בסלון האווירי בפריז, 17 ביוני 1989

האנטונוב An-225 תוכנן בראשית שנות ה-80 על בסיס אנטונוב An-124 בעבור תוכנית החלל הסובייטית לצורך הובלת חלקי משגרים וחלליות של תוכנית בוראן שהיו וכבדים גדולים יותר מבעבר כך שהטיסה במטוס המטען הגדול(אנ') ה-Myasishchev VM-T(אנ') הייתה מסוכנת. המטוס פותח במהירות במשך כ-3 שנים על ידי המהנדס ויקטור טולמאצ'ב, על בסיס הדגם אנטונוב An-124 כדי להיות מוכן לפני שיגור הבוראן ב-1988[3].

שני מטוסים הוזמנו, אך רק אחד נבנה בשנת 1988 בברית המועצות, בנייתו של המטוס השני החלה בתחילת שנות ה-90, אך טרם הסתיימה עד נפילת ברית המועצות בשל היעדר תקציב[4]. ה-An-225 טס לראשונה ב-21 בדצמבר 1988[5]. הוא הוצג בתערוכה האווירית בפריז ב-1989[3], והוא טס במהלך הימים הציבוריים בתערוכת פרנבורו ב-1990[6].

בשנות 2000 התברר שיש צורך ב-An-225 נוסף, ולכן בספטמבר 2006 התקבלה החלטה להשלים את בניית ה-An-225 השני. בניית השלד השני היה אמורה להסתיים בסביבות 2008 אך היא התעכבה, ובאוגוסט 2009 המטוס לא הושלם והעבודה הופסקה. במאי 2011 דיווח מנכ"ל אנטונוב כי השלמת ה-An-225 עם כושר נשיאה של 250 טון דורשת לפחות 300 מיליון דולר, והשלמתו עשויה לארוך שלוש שנים. על פי מקורות שונים המטוס השני בנוי בין 60%-70% מגופו[7].

מנועי טורבו-מניפה מדגם Ivchenko Progress D-18T

אורכו של המטוס 84 מטרים ומשקלו 285 אלף ק"ג. המטוס יכול לשאת מטען של כ-300,000 ק"ג ולטוס עמו עד 4,000 ק"מ. למטוס שישה מנועים ומוטת הכנפיים שלו מגיעה ל-88 מטרים - כמעט פי שניים מרוחב של מגרש כדורגל. למטוס 32 גלגלים בגחונו. ה"מריאה" מאויש בטיסה על ידי 21 אנשי צוות, ובהם שבעה טייסים[8].

האנטונוב An-225 הופעל משנת 1988 עד להתפרקות ברית המועצות ב־1991 ושימש להובלת המעבורת בוראן עבור תוכנית החלל הסובייטית. לאחר מכן מנועיו פורקו והוא הוזנח בהאנגר בנמל התעופה אנטונוב[3].

"נתיבי אוויר אנטונוב" נוסדה ב־1989 כחברת משלוחים אוויריים כבדים של חברת אנטונוב. חברה זו התבססה בקייב ופעלה בשיתוף פעולה עם Air Foyle HeavyLift(אנ'). בתחילת פעילותה צי החברה מנה ארבעה מטוסי An-124 ושלושה מטוסי אנטונוב An-12. בסוף שנות ה-90 עלה צורך במטוסים גדולים יותר מה-An-124.

לכן ה-An-225 חזר לשירות כשייעודו הובלת מטענים כבדים והופעל תחת ניהולה של "נתיבי אוויר אנטונוב"[3]. ה-An-225 הוביל חפצים שפעם נחשבו בלתי אפשריים להעברה באוויר, כמו גנרטורים במשקל 130 טון, להבי טורבינות רוח, טנקים ואפילו קטרי דיזל. הוא גם הפך לנכס לארגוני סיוע בינלאומיים בשל יכולתו להעביר במהירות כמויות אדירות של אספקת חירום במהלך פעולות סיוע באסון.

הטיסה הראשונה של המטוס בשירות מסחרי יצאה מגרמניה לעומאן, ב-3 בינואר 2002 עם 216,000 ארוחות מוכנות לאנשי צבא אמריקאים שהתמקמו באזור. הארוחות המוכנות הועברו על 375 משטחים ושקלו 187.5 טון. ממשלות קנדה וארצות הברית קנו טיסות במטוס כדי להעביר אספקה צבאית למזרח התיכון לתמיכה בכוחות הקואליציה. דוגמה לעלות של משלוח ב-An-225 היא הטסת ארובה מדנמרק לקזחסטן בשנת 2004 שעלתה למעלה מ-266,000 אירו.

בשנת 2006 "נתיבי אוויר אנטונוב" הפסיקה את שיתוף הפעולה עם Air Foyle ועברה לשתף פעולה עם Volga-Dnepr. בעקבות כך נוספו בשנת 2009 הצבעים הכחול והצהוב ל-An-225.

ב-2 בפברואר 2008 נחת מטוס זה בישראל בפעם הראשונה במסגרת טיסת מטען אזרחית[9]. הוא נחת בשנית בישראל ב-3 באוגוסט 2020[2].

בתחילת 2020, בזמן מגפת הקורונה, השתתף ה-An-225 במאמץ הסיוע למדינות שנפגעו מהמגפה על ידי ביצוע טיסות לאספקת ציוד רפואי מסין לאזורים אחרים בעולם.

המטוס היה פופולרי בקרב חובבי תעופה, שביקרו תכופות בשדות תעופה כדי לראות את ההמראות והנחיתות שלו.

תיעוד של המטוס הרוס
עמוד ראשי
ראו גם – הקרב על נמל התעופה אנטונוב

המשימה המסחרית האחרונה של המטוס הייתה בין 2 ל-5 בפברואר 2022, בה הוא הטיס כמעט 90 טון של ערכות בדיקת קורונה מסין לדנמרק. ב-5 בפברואר הוא חזר לבסיסו בנמל התעופה אנטונוב בהוסטומל, שם הוא עבר החלפת מנוע, תהליך מורכב אשר במהלכו המטוס לא כשיר לטיסה[3]. בעצת נאט"ו נוצרה תוכנית לפינוי המטוס מאוקראינה בבוקר ה-24 בפברואר. באותו יום פלשה רוסיה לאוקראינה, ושדה התעופה היה אחד המטרות הראשונות שנתקפו. הרשויות באוקראינה חוקקו במהירות איסור על טיסות אזרחיות. במהלך הקרב על נמל התעופה אנטונוב הפך המסלול לבלתי שמיש.

ב-24 בפברואר ה-An-225 היה שלם, לאחר החלפת המנוע. ב-27 בפברואר פורסמה תמונה בטוויטר של חפץ שזוהה כ-An-225 בוער בהאנגר שלו. דיווח של המהדורה האוקראינית של Radio Liberty קבע כי המטוס הושמד במהלך הקרב בשדה התעופה אנטונוב, ושר החוץ האוקראיני וארגון האם של אנטונוב אישרו את הדיווח. חברת אנטונוב סירבה בתחילה לאשר או להכחיש את הדיווחים, ואמרה שהיא עדיין חוקרת אותם[10]. על פי הערכות, המטוס נהרס בקרבות כיבוש השדה מחדש[3]. בעקבות כישלון פינוי המטוס הרשויות באוקראינה חוקרות את התנהלות תהליך הפינוי[11].

ב-20 במאי 2022, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וחברת אנטונוב הכריזו על כוונותיהם להשלים את ה-An-225 השני, כתחליף לכלי הטיס ההרוס וכמחווה לכל הטייסים האוקראינים שנהרגו במהלך המלחמה[12].

השוואת ממדים בין 5 המטוסים הגדולים ביותר שנבנו:
  אנטונוב An-225

המטוס An-225 מחזיק בשיאי העולם:

  • המטען הכולל הכבד ביותר שהוטס – ב-11 בספטמבר 2001 (בזמן פיגועי 11 בספטמבר), נשא המטוס חמישה טנקים בעומס שיא של 253 טון של מטען בגובה 34.6 אלף רגל ובמהירות של 763 קמ"ש[3].
  • המטען הבודד הכבד ביותר שהוטס – ב-11 באוגוסט 2009 הועמס על ה-An-225 גנרטור לתחנת כוח גז בארמניה במשקל 187 טון, באורך 16.23 מטר ו-4.27 מטר רוחב[3].
  • המטען האווירי הארוך ביותר שהוטס – ב-11 ביוני 2010, ה-An-225 נשא שני להבי טורבינה של 42.1 מטר מטיינג'ין בסין לדנמרק[3].
  • הטיסה המסחרית הכבדה ביותר – המטוס הוביל צנרת נפט במשקל 247 טון מצ'כיה לאוזבקיסטן בטיסה מסחרית[3].
  • הטסת מספר כלי הרכב הגדול ביותר[3].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטונוב An-225 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משה כהן, אנה אהרונהיים, ג'רוזלם פוסט, ‏30 גלגלים ושישה מנועים: המטוס הגדול בעולם נחת בישראל, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2020
  2. ^ 1 2 מטוס התובלה הכבד ביותר בעולם נחת בישראל, באתר ynet, 3 באוגוסט 2020
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 ניצן סדן, חייו ומותו של הטיטאן הלבן: 10 דברים שלא ידעתם על המטוס הכי גדול בעולם, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2022
  4. ^ מערכת וואלה!‏, 6 מנועים ו-84 מטר: צפו בנחיתה של המטוס הגדול בעולם, באתר וואלה, 15 במאי 2016
  5. ^ Christian Borys, The world's biggest plane may have a new mission, BBC, ‏2017 במאי 04 (באנגלית)
  6. ^ Antonov An-225 Mriya - Antonov Design Bureau (באנגלית)
  7. ^ Ukraine may finish the construction of second An-225 Mriya transport aircraft – News – Russian Aviation, Ruaviation (באנגלית)
  8. ^ 6 מנועים ו-84 מטר: צפו בנחיתה של המטוס הגדול בעולם, באתר וואלה, 15 במאי 2016
  9. ^ ramimz (2008-02-09), The Biggest Transport Aircraft in The World - Antonov An-225 Mriya in Israel., נבדק ב-2017-02-04
  10. ^ אודי עציון, אוקראינה מאשרת: הרוסים השמידו את המטוס הגדול בעולם, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2022
  11. ^ State Security Service: officials did not take appropriate measures to preserve An-225 Mriya • Mezha.Media, mezha.media, ‏2022-10-18 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Gastón Dubois, Gastón Dubois, Antonov launches project to build a new An-225 Mriya, Aviacionline.com, ‏2022-04-21 (בספרדית)