אוסקר השני, מלך שוודיה

אוסקר השני, מלך שוודיה
Oscar II
לידה	21 בינואר 1829; סטוקהולם, האיחוד השוודי-נורווגי
פטירה	8 בדצמבר 1907 (בגיל 78); סטוקהולם, ממלכת שוודיה
שם מלא	אוסקר פרדריק
מדינה	שוודיה נורווגיה
מקום קבורה	כנסיית רידרהולם, סטוקהולם
השכלה	אוניברסיטת אופסלה
בת זוג	סופיה מנסאו
שושלת בית ברנדוט
אב	אוסקר הראשון, מלך שוודיה
אם	ז'וזפין מלוכטנברג
צאצאים	ראו בהמשך
יורש העצר	גוסטב החמישי
	18 בספטמבר 1872 – 8 בדצמבר 1907; (35 שנים)
	→ קרל החמישה עשר גוסטב החמישי ←
	18 בספטמבר 1872 – 7 ביוני 1905; (32 שנים)
	→ קרל הרביעי הוקון השביעי ←
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול של המסדר הצבאי של וילם (21 ביוני 1849); מסדר ואסה; אות מסדר כוכב הקוטב; מסדר אולף הקדוש; מסדר גיזת הזהב; מסדר החרב; אביר במסדר גיזת הזהב; אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס; מסדר הבירית; עיטור אנדריי הקדוש; מסדר הבשורה הקדושה; מסדר האריה הנורווגי; המסדר המלכותי של השרפים; מסדר דנבורג ;
חתימה

אוסקר השני, מלך שוודיה (בשוודית ובנורווגית: Oscar II, שמו המלא: אוסקר פרדריק; ‏ 21 בינואר 1829 – 8 בדצמבר 1907) היה מלך שוודיה מ-1872 ועד מותו ומלך נורווגיה מ-1872 ועד 1905. הוא היה בנם השלישי של אוסקר הראשון, מלך שוודיה ושל ז'וזפין מלוכטנברג ודרך אמו צאצא של גוסטב הראשון.

ראשית חייו

אוסקר פרדריק נולד ב-21 בינואר 1829 בסטוקהולם לאוסקר, נסיך הכתר של שוודיה ולז'וזפין מלוכטנברג, בתם של אז'ן דה בוארנה ואוגוסטה, נסיכת בוואריה, ועם לידתו הוענק לו התואר דוכס אסטרייטלנד.

בגיל 11 התגייס לצי השוודי וביולי 1845 הוענקה לו דרגת לוטננט. בהמשך למד באוניברסיטת אופסלה, שם הצטיין בלימודי המתמטיקה.

בשנת 1844 מת סבו קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה. אביו עלה לשלטון, ואוסקר הפך ליורש העצר השוודי. ב-13 בדצמבר 1848 מונה לחבר כבוד באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

ב-6 ביוני 1857 התחתן אוסקר עם סופיה מנסאו, בתו הצעירה של וילהלם, דוכס נסאו.

החל ממות אביו ב-1859, הוא היה הראשון בסדר הירושה לכתר השוודי לאחר אחיו הבכור קרל החמישה עשר, שלא העמיד בן זכר (בנו מת בינקותו ב-1854). אחיו השני, גוסטב, מת ב-1852.

מלך שוודיה ונורווגיה

עם מות אחיו, קרל החמישה עשר, ב-18 בספטמבר 1872, ירש אותו אוסקר כמלך שוודיה ונורווגיה. עם עלייתו לכס המלוכה הוא אימץ את המוטו, "רווחת העמים האחים" (Brödrafolkens väl / Broderfolkenes Vel). בעוד שמלך שוודיה ואנשי חצר מלכותו התגוררו רוב הזמן בשוודיה, אוסקר השני עשה מאמץ ללמוד נורווגית באופן שוטף וכבר מראשית תקופת מלכותו הוא הבין את הקשיים בשמירתו של האיחוד בין שתי הארצות.

האירועים הפוליטיים שהובילו לפירוק מרצון של האיחוד השוודי-נורווגי ב-1905, לא היו יכולים להתרחש ללא הסובלנות שהפגין המלך עצמו. ב-7 ביוני 1905 ביטל הפרלמנט הנורווגי את תוארו של אוסקר כמלך נורווגיה והוא עצמו ויתר על התואר ב-26 באוקטובר. הוא סירב לכל הצעה שאחד מנסיכי בית המלוכה שלו יהיה למלך נורווגיה, אך היחסים הטובים בין שתי הארצות הושבו על כנם עוד לפני מותו ב-1907.

מדיניות פנים וחוץ

שכלו החריף וריחוקו מהשיקולים השושלתיים שהשפיעו על החלטותיהם של רוב המונרכים באירופה, העניקו לאוסקר מעמד בולט של בורר בשאלות בינלאומיות. על פי בקשתן של בריטניה, גרמניה וארצות הברית, הוא מינה ב-1889 את השופט העליון של סמואה וב-1899 הוא נקרא שוב לשמש כבורר בענייני סמואה.

ב-1897 יופה כוחו למנות את הבורר החמישי בסכסוך בוונצואלה והוא נקרא לשמש כמתווך בהסכם הבוררות האנגלו-אמריקאי. הוא רכש לעצמו ידידים רבים בבריטניה עקב תמיכתו גלוית הלב והנדיבה בה במלחמת הבורים.

ב-1881 הוענק לו תואר אביר מסדר גיזת הזהב בספרד ותואר אביר מסדר הבירית בבריטניה.

ב-1876 מוסד התפקיד של ראש ממשלת שוודיה. לואיס ירד דה יר, היה לראשון שכיהן בתפקיד. ראש הממשלה הבולט ביותר שכיהן במהלך תקופת מלכותו של אוסקר השני היה בעל האחוזות השמרן, אריק גוסטב בוסטרם, שכיהן בתפקיד בין השנים 1891 – 1890 ובין השנים 1902 – 1905. בתקופה זו הוא רכש את אמונו של המלך שהתקשה לבחור מישהו אחר לתפקיד. בהדרגה ניתנה לבוסטרם יד חופשית לבחור את שרי ממשלתו ללא מעורבות ישירה של המלך. היה זה הסדר שסלל את הדרך לשיטה הפרלמנטרית בשוודיה.

תחומי עניין

ככותב מוכשר וכמוזיקאי חובב, הפגין אוסקר השני נדיבות כלפי תחומי הלמידה ועשה רבות לפיתוח החינוך בכל רחבי ממלכותיו. ב-1858 פורסם בעילום שם קובץ של קטעי שירה וסיפורת וזיכרונות של הצי השוודי, שנכתבו על ידו. פרסום זה זכה לפרס מטעמה של האקדמיה השוודית. יצירתו, "תרומות להיסטוריה הצבאית של שוודיה בשנים 1711, 1712 ו-1713", הופיעה לראשונה בפרסומי האקדמיה ובאופן נפרד ב-1865.

מזמורי חג הפסחא שהוא חיבר וקטעי שירה נוספים מוכרים בכל רחבי ארצות סקנדינביה. ב-1879 תורגם לאנגלית חיבורו על קרל השנים עשר. ב-1881 הוא הקים את המוזיאון הפתוח הראשון בעולם במעון הקיץ שלו ליד כריסטיאנה (כיום אוסלו). ב-1885 הוא פרסם את נאומו לאקדמיה למוזיקה ותרגום לאחד ממאמריו על מוזיקה פורסם במאי 1900. ברשותו היה אוסף יקר ערך של כתבים מוזיקליים מודפסים וכתבי יד שעמד לרשותם של חוקרים מוזיקליים.

בהיותו חובב תיאטרון, הוא יזם את בנייתו של משכן חדש עבור האופרה המלכותית השוודית על ידי אקסל אנדרברג שנחנך ב-1898. מבנה זה נמצא בשימוש האופרה עד היום. אוסקר מתח ביקורת באוזניו של הנריק איבסן על מחזהו "רוחות". על ערש דווי ביקש אוסקר שהתיאטראות לא ייסגרו לרגל מותו ובקשתו כובדה.

אוסקר השני היה חובב של מחקר אזורי הקטבים. יחד עם המיליונר השוודי, אוסקר דיקסון, ועם איל ההון הרוסי, אלכסנדר סיביריקוב, הוא היה הפטרון של מספר משלחות ארקטיות במאה ה-19. בין המיזמים שהוא תמך בהם, החשובים ביותר הם המשלחות בראשותו של אדולף אריק נורדנשלד לאזורים הארקטיים ברוסיה ולגרינלנד ומסעו של פריטיוף ננסן בספינה "פראם".

שמו ודמותו של אוסקר השני שימשו כסימן מסחרי ל"סרדינים של המלך אוסקר" והם נותרו המוצר היחידי שזכה ל"רשות המלכותית" שלו, בנוסף לעוגיות לחם זנגביל ולמוצרי אפיה אחרים שיוצרו על ידי חברת Göteborgs Kex AB.