אולימפיאדת אתונה (1906) היא אולימפיאדה שנחשבה באותו הזמן, כאולימפיאדה הרביעית לכל דבר והשנייה שנערכה באתונה. המשחקים נערכו בין 22 באפריל ל-2 במאי והשתתפו בהם 840 ספורטאים (834 גברים ו-6 נשים)[1]. היה זה אירוע חגיגי לציון עשור למשחקים האולימפיים בעידן המודרני. הוועד האולימפי הבינלאומי הכיר בה, אך משנת 1948 אינו מחשיב אותה יותר במניין האולימפיאדות[1]. אף על פי שמדליות הוענקו בה, הן לא נספרות במניין המדליות הרשמי של המשחקים האולימפיים ואינן מוצגות עם אוסף המדליות במוזיאון האולימפי בלוזאן, שווייץ.
משחקים אלו נחשבים למוצלחים למדי, בניגוד לאלו שנערכו ב-פריז 1900, סנט לואיס 1904 ו-לונדון 1908. היו אלה המשחקים הראשונים שכל המשתתפים בהם היו רשומים בוועד האולימפי של כל מדינה. טקס הפתיחה, היה אירוע נפרד במשחקים, שבו לראשונה צעדו המשתתפים לתוך האצטדיון עם דגלי מדינתם. במשחקים אלו היה הכפר האולימפי הראשון בזפיון. במשחקים עצמם דגלי המדינות של המנצחים הונפו אל על. בטקס הנעילה שהיה אף הוא אירוע נפרד, נטלו חלק 6,000 תלמידים, והוא נחשב כטקס הנעילה הראשון בעידן המודרני.
האתלטריי יורי (ארצות הבריתארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב בקפיצה לגובה מהמקום ובקפיצה לרוחק מהמקום והגן על תואריו משתי האולימפיאדות הקודמות (הוא צבר 8 מדליות זהב). לאחר מכן, הוא הוסיף עוד שתי מדליות זהב מלונדון 1908 (10 מדליות זהב). הישג זה (8 מדליות זהב אישיות מ-3 אולימפיאדות רשמיות), שני להישג של השחייןמייקל פלפס מארצות הברית בצבירת מדליות זהב אישיות (13).
האתלט בילי שרינג (קנדה (1868-1921)קנדה) עבר להתאמן ביוון כחודשיים לפני המשחקים, על מנת להתרגל לתנאים הסביבתיים. המאמץ נשא פרי והוא זכה במדליית זהב בריצת המרתון. הנסיך גאורגיוס ליווה אותו בסיבוב האחרון של הריצה.