אביעזר
.jpg) | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 377 מטר |
| תאריך ייסוד | 1958 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 933 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.0% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   אביעזר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
.jpg)
אֲבִיעֶזֶר (בתעתיק לטיני: Avi'ezer)[3] הוא מושב בחבל עדולם, הממוקם כ-7 ק"מ מדרום לבית שמש, שוכן בשיפולי הרי יהודה וצופה אל נוף עמק האלה ממערב והרי גוש עציון ממזרח. המושב משתייך לארגון הפועל המזרחי אך כיום אוכלוסייתו מעורבת והטרוגנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם בחודש אפריל שנת 1958 על אדמות הכפר הערבי הנטוש בית נטיף. המייסדים היו עולים מאיראן, בני המעמד הבינוני. בשל העדר מים עזבו עולי איראן לערים אחרות. במקומם הובאו למקום עולים מיהדות קוצ'ין ששהו בתחילה במושב חדיד ליד לוד וכן אלו שישבו בתחילה במושב עלמה שבגליל. הם הביאו למקום את תרבותם ומנהגיהם המיוחדים, אלו ניכרים עד היום, בעיקר בעת התפילות והאירועים סביב מעגל השנה[4] וגם בבית הכנסת המרכזי במושב הנקרא "מורשת יהדות קוצ'ין".
בעת תכנון המקום הוא נקרא "עדולם 9". המושב נקרא אביעזר, על שמו של אביעזר זיגמונד גסטטנר, נשיא קק"ל בבריטניה וציוני נלהב. בהיותו יישוב ספר סבל היישוב מגנבות עדרי צאן וגנבות רכוש. כביש הגישה למקום היה רעוע ולעיתים, בימות הגשמים, נותק המושב מהעולם החיצון בעת שנחל האלה היה עולה על גדותיו ומציף את הדרכים. בהיותו של המושב מושב עולים שיתופי, עסקו רוב התושבים בחקלאות מטעים, שלחין ובענף הלולים. כיום מתפרנסים רוב רובם של תושבי המושב בעבודות חוץ ועוסקים בכל ענפי המשק.
בין השנים 1992–1995, בסיוע משפחת גסטטנר, בוצע במושב פרויקט שיכון ייחודי למושבים במדינה. הוא נועד לשכן עולים בעיקר מחבר המדינות בעלי תארים אקדמיים ומקצועות חופשיים. הבתים שנבנו היו בתים תעשייתיים בני שלושה חדרים, עם קירות טרומיים וגג רעפים. כך הוקמה שכונה חדשה הנמצאת בכניסה למושב. עד לאחרונה התבצעה הרחבה חדשה בעיבורי המושב, היא הזרימה למקום כשבעים משפחות חדשות מכל רחבי הארץ.
עד לפני מספר שנים אותרו כתובות הבתים במושב באמצעות מספרים או שמות מעניינים שהוצמדו לרחובות, כמו למשל "רחוב הבית הכחול" בשל בית הצבוע בכחול שנבנה במרכזו. או "רחוב הכלבים" בשל מספר הכלבים הרב הנמצא בחצרות בתיו. בשנת 2018, תוך התייעצות עם תושבי המקום, נקבעו שמות חדשים לרחובות, כשהנושא המרכזי הוא עצים. כך ששמות הרחובות הם: החרוב, השקד, האורן, האלון והרימון. כשמות העצים הגדלים בסביבה. לדוגמה: את הרחוב הראשי של המושב מעטרת שדרה מרשימה של עצי אורן, על כן שמה הוא "שדרת האורן", האורנים נכרתו בדצמבר שנת 2022 משיקולי בטיחות ורצון למנוע שריפות עתידיות. רחוב אחר בצפונו של המושב נקרא רחוב האלון בגלל שני אלונים חסונים הנמצאים בתחילתו.
לפי נתוני מפקד האוכלוסין משנת 2008, אחוז האקדמאים ביישוב הוא מן הגבוהים ביישובי מועצה אזורית מטה יהודה - 42.9 אחוזים.
כאמור בית הכנסת המרכזי "מורשת יהדות קוצ'ין" השוכן בלב המושב נוהג במסורת העתיקה והמיוחדת של יהדות קוצ'ין. מסורת הכוללת נוסח תפילה ייחודי לעדה בצד פיוטים מיוחדים המושרים במועדים שונים: שבתות ומועדי ישראל. בראשית ימי המושב שכן בית הכנסת במבנה קטן, בהמשך עבר בית הכנסת למבנה רחב יותר. בשנת 2017 שופץ מבנה בית הכנסת, ממדיו הורחבו והושקעה בו עבודת עיצוב פנים מרהיבת עין. לבד מבית כנסת וותיק זה נוסד בשנת 2010, בית כנסת בנוסח ספרדי ירושלמי בו מתפללים בעיקר תושבי ההרחבה. בראשית הדרך שכן בית כנסת זה בבית אחד המתפללים, אך יותר מאוחר עבר לשכון במקלט הסמוך לבית הכנסת המרכזי. בבית כנסת זה פועל במהלך השבוע כולל אברכים, אלו מגיעים מדי יום מרמת בית שמש על מנת ללמוד ולהתפלל מנחה וערבית. במועדי תשרי התכנס באחת מחצרות הבתים במושב, מניין שוויוני.
במשך שנים פעלה במקום צרכניה מושבית שהבעלים בה טיפל בדואר הנכנס והיוצא, לאחר מכן, במשך שנים רבות, עמד המבנה שומם. בין השנים 2014-2018 פעל במקום סניף של "סופר הגבעה" ובין השנים 2018-2019 ניהל את המקום רוכל בשם רושל. בשנת 2021 נפתח במקום מינימרקט שבנוסף למוצרי המכולת מפעיל קצבייה וארוחות המבורגר פעמיים בשבוע, דבר שעורר את השף אייל שני לצלם סרטון פרסומת לפעילותו הקולינרית במטה יהודה.[5]
בשנת 2019, בעקבות שיפוץ מבנה "בית העם" המשמש פעילויות לציבור, מצאו הפועלים באר עתיקה, הדבר הוביל לנקיטת אמצעי בטיחות וגידור האתר.
טבע ועתיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב שוכן בעמק האלה, בין הר ושפלה, הנוף הוא חורש ים תיכוני, חלקו טבעי ומורכב מעצי אלון ואלה וחלקו נטוע, כמו עצי אורן וחרוב, זאת בצד בתה של צמחי בר. בתחום המושב קיימים שרידים של בארות וגתות שמן מן התקופה הביזנטית וכן עצי אלון ואלה עתיקי יומין. בעונת החורף יש פריחה מרהיבה של פרחי בר כגון כלניות, רקפות, חרדל אשר צובעים את הגבעות והעמק סביב. באוקטובר 2014, במסגרת המפעל ה-37 של תנועת הנוער בני המושבים לזכרו של יוסי יפה, הוכשר שביל טיולים העובר בחורש שבתוך המושב ומוביל לבית הבד העתיק. לאורך השביל הוקמו גם פינות מנוחה להנאת המסיירים במקום. בחודש ינואר 2019 נחנך שביל טיולים מעגלי אל החורש הטבעי שבכניסה הראשית למושב. השביל סומן בסימון שבילים ביוזמת תושבי המקום ובסיוע היחידה להגנת הסביבה והמועצה האזורית מטה יהודה. הוא כולל שני מסלולים: האחד כחצי קילומטר והשני כקילומטר וחצי. השביל עובר בין סלע נרקיסיים, חורבות עתיקות, עצי אלון חסונים ושדות פרחים, גם בו יש פינות מנוחה. הוא מגיע אל גבעת הרקפות הנקראת גם תצפית 360, תל אבנים עגול שמפסגתו ניתן לראות את נוף השפלה ויישובי הסביבה, על גבעה זו חוזרות בכל שנה העיריות והרקפות ומכסות אותה במרבד מרשים.
חורבת בית בד מתנשאת מעל לבתי המושב. (היא מופיעה במפת ה־F.E.P .בשם: Rus-er Umm. Kh) משתרעת על פני כ־15 דונם ושוכנת בראש גבעה המתנשאת לגובה של 442 מ' מעל לפני הים, החורבה מצויה במרחק של כ־5.2 ק"מ דרומית־מזרחית לחורבת בית נטיף וכ־3 ק"מ צפונית־מזרחית לתל עדולם. וכך נכתב בסיכום תחקיר שערכו איתן קליין, גדעון גולדנברג ואילן חדד:
"באתר נחשפה בשנת 1898 כנסייה מעוטרת בפסיפסים הכוללת כתובת בשפה היוונית והסורית המציינת את הקדשת הכנסייה ליוחנן הקדוש. מתחת לכנסייה אותרה מערת קבורה שבדופנותיה מקמרים, וזוהתה כקריפטה ביזנטית השייכת לכנסייה. בשנת 2014 נסקרה מערת קבורה זו בשנית בידי מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות עקב זיהוי פגיעה באתר על ידי שודדי עתיקות. התברר כי דופנות המערה מטויחות בטיח אפור מהסוג האופייני לימי הבית השני, והועלתה השערה כי מדובר במקווה טהרה מתקופה זו שהוסב לשמש מאוחר יותר כמערת קבורה. חפירת בדיקה שנערכה במקום מטעם רשות העתיקות איששה את השערתנו, ותוצאות הבדיקה מאפשרות לשחזר את שלבי השימוש השונים של המתקן. כחלק מעבודת שדה זו נסקרו באתר חללים תת־קרקעיים נוספים ובהם בורות מים, מחסנים תת־קרקעיים, מערכת מסתור ומקוואות טהרה"[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי לביא, מהגבול הכורדי לגבול הירדני, מעריב, 19 בנובמבר 1965
- חגית אברון, אמנות מכשפת, בישול פראי ועצים אדומים במושב קטן שלא ידעתם שקיים, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ התעתיק על פי שמות היישובים בישראל באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 ביוני 2022
- ^ ערב מורשת יהדות קוצ'ין, באתר YOUTUBE, 18.8.2008
- ^ תושבי אביעזר היקרים, 11.8.2021
- ^ איתן קליין, גדעון גולדנברג ואילן חדד, [https://www.ariel.ac.il/images/stories/site/departments/archaeology/jurnal/In_the_Highlands_Depth/pdf/Eitan_Klein_sp.pdf חורבת בית בד: יישוב יהודי מימי הבית השני ואתר כנסייתי מהתקופה הביזנטית], באתר אוניברסיטת אריאל, 2018 (ארכיון)
| ||||||||||||||||
