איטה ממץ
| לידה |
592 מץ, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 במאי 652 (בגיל 60 בערך) ניוול, בלגיה |
| חג | 8 במאי |
  | |
איטה ממץ (Itta, גם Itte, אידה Ida, או אידוברגה Iduberga; 592 – 8 במאי 652) הייתה אשתו של פפין מלנדן (הראשון), המאיורדומוס (הממונה על הארמון) של ממלכת אוסטרזיה הפרנקית. לאחר מותו, היא הקימה את מנזר ניוול (אנ'), שם הפכה לנזירה קולומבנית יחד עם בתה, גרטרוד מניוול (אנ'). שתיהן זוכים לכבוד כקדושות על ידי הכנסייה הקתולית.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין תיעוד ישיר של הוריה, אך הוצע כי היא באה ממשפחה בעלת מעמד סנאטורי שמקורה באקוויטניה, והייתה בתו של ארנואלד (אנ'), בישוף מץ, בנו של אנסברטוס (אנ'). אחיה היה מודואלד (אנ'), בישוף טרייר, ואחותה הייתה אם המנזר (אנ') סוורה (Severa).
היא נישאה לפפין מלנדן, המאיורדומוס של הארמון המלכותי המרובינגי. לאחר מותו של פפין בשנת 640, איטה ובתה, גרטרוד, פרשו מהבירה לחיים של הרהור דתי. מאוחר יותר, בסביבות שנת 647, בעצת אמנדוס, בישוף מאסטריכט, היא ייסדה את מנזר ניוול. המנזר היה במקור רק קהילה של נזירות, אך מאוחר יותר הוא הפך למנזר כפול (אנ'), כאשר לנזירות הצטרפה קבוצה של נזירים אירים שהציעו להם תמיכה בפעולות המנזר. ייתכן שהיא מינתה את בתה, גרטרוד, לאם המנזר הראשונה שלה, בעוד שהיא עצמה חיה שם כנזירה פשוטה, וסייעה לאם המנזר הצעירה בעצתה.[1]
איטה מתה במנזר ב-8 במאי 652.
ילדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאיטה נולדה בת נוספת מפפין, אם המנזר בגה מאנדן, שנישאה לאנסגיזל, בנו של הבישוף ארנולף ממץ, לפני שהצטרפה למנזר. דרך בגה, איטה היא סבתו של פפין מהרסטל (האמצעי) ואחת מהאמהות השלטות של השושלת הקרולינגית.
בניה היו גרימואלד (הזקן), מאיורדומוס ואביו של המלך כילדברט המאומץ; בנה השני של איטה באבו (אנ') (או אלווין, Allowin), הפך לנזיר ולאחר מכן הוכרז כקדוש. גם שתי בנותיה זכו לקדושה.
קדושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איטה הוכרזה כקדושה על ידי הכנסייה הקתולית. יום החג שלה נחגג ב-8 במאי. היא זוכה לכבוד כקדושה המגנה של הכפר הצרפתי איטוויל (אנ'), שנוסד באתר של חווה שהקימה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איטה ממץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ St. Gertrude of Nivelles, The Catholic Encyclopedia