לדלג לתוכן

מיתולוגיה גאורגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־09:21, 12 בנובמבר 2024 מאת AutoMod (שיחה | תרומות) (אותיות מיוחדות באמצעות אמפרסנד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המיתולוגיה הגאורגית היא אוסף של אגדות עם הנפוצות בגאורגיה. המיתולוגיה הגאורגית מחולקת לקבוצות סיפורים מגוונות, המשתנות בהתאם למקורן הגאוגרפי והאתני, לדוגמה, המיתולוגיות המגרלית, הקולכית, האיברית, האבחזית והאוסטית נבדלות זו מזו.

המיתולוגיה הגאורגית, על כל גרסאותיה, מושפעת רבות מהמיתולוגיה היוונית, במיוחד מסיפור גיזת הזהב ומסע הארגונאוטים, וממיתולוגיות נוצריות שונות.

סיפור גיזת הזהב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור גיזת הזהב, המופיע במיתולוגיה היוונית, מתרחש בתקופה בה היו שתי ממלכות גאורגיות: קולכיס וממלכת איבריה, כיום כרתלי. יאסון הפליג לקולכיס על סיפון האניה ארגו כדי להביא את גיזת הזהב, שהוצבה בחורשה, תחת השגחתו של נחש ענק. מלך קולכיס לא שש להיפרד מהגיזה, והטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות, בהן עמדו בהצלחה בזכות אהבתה של מדיאה, בת המלך, ליאסון. אף על פי שאהבה זו הובילה בעיקר לאסונות, שכן בגללה היא בגדה באביה, רצחה את אחיה, וכשיאסון עזב אותה אף הרגה את כלתו ואת בניה שלה, מדיאה היא דמות פופולרית מאוד בגאורגיה ונשים רבות נושאות את שמה. הפילוסוף היווני סטרבו הסביר שבאזור אכן יש גיזת זהב, ומקורה בשיטה עתיקה לסינון עפרות הזהב מן הנחלים, שנעשתה בעזרת צמר כבשים (גיזה) ושיצרה גיזות מוזהבות.

בריאת העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסמולוגיה הגאורגית היקום מתחלק לשלושה חלקים:

ישנם שני גושי מים:

  • המים האלוהיים הנמצאים במרחב שמעל האדמה.
  • המים התת-קרקעיים שנמצאים בשאול.

ישנם שני סוגי אש:

  • האש השמיימית הנמצאת במרחב שמעל האדמה.
  • אש השאול במרחב שמתחת לאדמה.

אלי הציד במיתולוגיה הגאורגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה של אזור סוואנתי, הממוקם במערב גאורגיה, ראש האלים הוא בר שישטניסקי (ber shishtniski) - "שליט ההרים השחורים", שחי בפסגות הגבוהות של הקווקז, ואחראי על כל היצורים הפראיים שנוצרו. לסוואנתי ארבעה עוזרים:

  • טע'יס אנגלוזי – "המלאך של היער", אחראי על כל הטורפים שביער: שועלים, תנים, דובים והפנתר הקווקזי (אך לא על הזאב).
  • האלילה דאלי – "שליטת היצורים בעלי הקרניים": צבאים, איילות, תיש, כבשים פראיות, יעלים. היא האלילה החשובה ביותר מבין האלים הקשורים בציד.
  • האל אפסט – (apsat) צופה בעיקר בטרוטות שבנהר ובציפורים. את השילוב התמוה ניתן להסביר בכך שהגאורגים הקדומים סברו שהעיט קרוב למים כשם שהוא קרוב לשמים.
  • גיאורגי - אל הזאבים. אל נעלה, על פי האמונה מקור הזאבים הוא אותו מקור שממנו באו בני האנוש.

מספר ישויות אלוהיות גאורגיות החזיקו בכלבים.

הלוחם האטי (h'ati), השייך למיתולוגיה של חבל הארץ הצפוני, החזיק בכלב צייד ששמו "מצבר" (mts'ever), שהתלווה אליו במסעותיו. לתיאור הכלבים נלווה תיאור טפרים מדממים ורצועות זהב בהן הם קשורים. הכלבים נזכרו גם ברשומותיו של סטרבו, וכן בשירו של המשורר ולריוס פלאקוס, בו הוא מתאר קבוצות כלבים קווקזיים שחורים הנלחמים לצד הלוחמים מהים הכספי ולוקחים חלק בתהילת הניצחון.

עופות דורסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה הגאורגית נזכרים שלושה מינים של ציפורי טרף. האחד דמיוני ושני הנותרים אמתיים, אלו קשורים בהתייחסות לאש ולמים, לגהנום ולארץ.

  • פיניסקי (piniski) - עוף החול, העוף שבזקנתו אוסף עץ, יושב עליו, ומקיא עליו עד להצתתו ולשריפתו. מהאפר, יחד עם השפעת חום השמש, הוא הופך לזחל, שגדל בסופו של דבר לאותו סוג ציפור.
  • וולטור (vultures) - עוף דורס, ניגודו של עוף החול.
  • נשר - עומד במצב של שתי הציפורים האחרות. על פי תיאורו של סבא אורבליאני, הנשר נוחת מרום השמים לתחתית הנהר.

מיתולוגיה אוסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוצאו (khutsanty khutsau) - "אל האלים", מקביל לאנכה (anc'a) במיתולוגיה האבחזית, ולמוריג (morige) במיתולוגיה הגאורגית. אינו מתערב ישירות בענייני בני האנוש אלא מנווטם באמצעות האלים האחרים. סיפוריו מושפעים מהמיתולוגיות האינדו-איראניות.

אלים:

  • וואטסילה (watsilla) - המקביל האוסטי לסט. אליאס - אל הרוחות והרעמים של הגאורגים (בהרים נתפס התפקיד על ידי קופלה). וואטסילה כולל את הסיומת הנוצרית "-ילה". בעל חשיבות בהצלחת התוצרת החקלאית. חלקים מסיפורי הסערות האוסטיות נשתמרו גם בסיפור האגדה הנארטית על בטרז.
  • בטרז (batraz) - חצי אל (הרעם). לידתו לא הייתה רגילה. אביו היה המטיס (hamyts), אחד מגדולי הנארטים, אשתו, אם בטרז, הייתה אישה-צפרדע, אותה נשא בכיסו. היא הייתה צאצא אלוהי.
  • וואסטירדזי (wastyrdzhi) - המקבילה האוסטית לסט. גיורגי, פטרון האנשים והנוסעים בדרכים, הדואג גם לסייחים ולפרי ההרבעה. תכונות אלו מתאימות לתיאור סט. גיורגי, במיוחד בקרב אנשי ההרים.
  • קורדלגון (kurdagon) - רוחו של נפח. מופיע בעיקר באגדות, שאפשר לזהות אותן, באפוס הנארטי. כמו האל הקווקזי טלפסצ' (tlepsch), מחשל נשק מופלא לגיבורים. מקביל גם לפירע'ושה במיתולוגיה הגאורגית.
  • דונביטר'ו (donbyttyr) - אל המים.
  • ספה (safa) - בורא הארץ.

סיפור המיתולוגיה בחבסורתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלים הגיעו לאדמת החבסורים, שנשלטה על ידי דויס, יצור מרושע שהתייחס אליה כעבדים. יום אחד הם פנו לאל הבכיר מוריג, וזה שלח לארץ את בניו, האלים הלוחמים קופלה וקביריה[1]. נערך קרב גדול בו הובס הדוויס, והאדמה הפכה לקדושה.

לחבסורים היו כמה אלים שלעיתים הופיעו על פני האדמה. אלים אלה יכולים לעבור בחופשיות בין הגיהנום, הארץ והעולם שמעל לארץ. גודאני (gudani) הוא דוגמה לאחד מהם.

עם בוא הנוצרים הוא נקשר לגאורגיוס הקדוש. על פי האמונה העממית, כנסיית החבסורים היא המקום בו בני האל מופיעים על פני הארץ. הם בונים "חטיס" - אזור קטן ומכוסה בו הם מניחים חפצים כפעמון, כפית, וכדומה. כך למשל כשהאל מגיע הוא יכול לצלצל בפעמון. החבסורים האמינו כי לחפצים אלה יש השפעה כלשהי, וכי האלים ייטו להם טובה אם יהיו מרוצים ממנחותיהם.

דמויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אוצ'וקוצ'י - אל היער.
  • אלי - יפהפייה פתיינית, אלת הנהר והעצים.
  • קוויריה - אל האדמה.
  • אפי - אל הגשם והסופות בפנתאון האבחזי, לאישה אסור לבטא את שמו, אלא רק לקרוא לו 'האיש שלמעלה'.
  • אמירני - גיבור מיתולוגי, בנם של דאלי והצייד דארג'לאני. בן דמותו של פרומתאוס מהמיתולוגיה היוונית.
  • ארמזי - מלך האלים.
  • באדורי - לוחם, בן האלים. אויב כל רוע.
  • דבי - ענקים, בדרך כלל מרושעים.
  • דיליס ווארסקבלאבי (כוכב הבוקר) - אלת החורף, המשרתת של תמר.
  • גאטס וגאאם - אלים רשמיים בפנתאון האיבריאני שנוסד על ידי פרנאוואז ה-1.
  • יע'סארי - גיבור מיתולוגי, בנו של מוריג, וחבר קרוב של באדורי.
  • קופלה - גיבור מיתולוגי, לוחם רב עוצמה (קשת), ומשמיד שדים.
  • זאדני - אליל הפוריות בפנתאון הרשמי של האיברים. נוסד על ידי פרנאוואז הראשון.
  • למרה או למריה - בפנתאון הסוואני, אלת הנשים ופוריות האדמה, מכונה "עין הארץ" (כדור הארץ). שינוי שמה מלמרה ללמריה הוא תוצר השפעת הנצרות (מרים), הדמות הנוצרית עמה הייתה למרה מזוהה בתקופת המעבר מקבלת הנצרות עד להתבססות הדת.
  • לאוכותניה (האלילה הלבנה) - שמה היווני של אלילת הים הגאורגית (קולחתי).
  • מוריג - בורא. אדון השמים, יושב בכס מלכות מזהב.
  • חושה (Xoša, ɣērbet, xosha) - "האל הגדול", ראש הפנתאון הסוואני.
  • כאג'י - הכאג'ים הם שדים ממלכת הכאג'טי (הכאג'אווטי) - העולם התחתון שמתחת לאדמה.
  • מזכאלה (Mzekala) (אשת השמש) - אלילת השמש, משמשת כפטרון לגידול ענבים. מאוחר יותר מזוהה עם סט. ברברה (ברברה, ברבל, בגאורגיה).
  • פירכושה - נפח, זה שמכין את חיצו של קופלה.
  • קורשה בעברית: אוזן שחורה - כלבו הנאמן והקשוב של אמירני.
  • תמר - בן האלים, רוכב על נחש, מזוהה עם למרה.
  • סאמדזימרי - (בתרגום: "עוטה המחרוזת") (Samdzimari), פתיינית, שיער זהוב, נסיכה מקושטת בתכשיטים, השולטת במרחב פראי. ידועה בפיתוי הגברים בכך שהיא מבטיחה להם תמורה (רוב התכונות מזוהות גם עם דאלי). מולדתה של הסאמדזימרה היא ממלכת הכאג'טי של הכאג'ים.
  • גיאורגי (או תתרי גיאורגי - גיאורגי הלבן) - דמות פופולרית במיתולוגיה הגאורגית. היה לוחם ואל הירח. מאוחר יותר הפך לאחד מהשמות של סט. גיורגי. (צמינדה גאורגי = גיורגי הקדוש) ברחבי גאורגיה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Peter Nasmyth, Georgia: In the Mountains of Poetry

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיתולוגיה גאורגית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קביריה בגאורגית מציין את יום ראשון הקשור לשמש, בדומה לאנגלית, sunday. זוהי דוגמה לדמיון לנצרות, הגם שמדובר במיתוס עתיק יותר.