אברהם יפה
 | |
| אלוף אברהם יפה, מפקד פיקוד הדרום, 1960 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1913 כ"ד בתשרי ה'תרע"ד יבנאל, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1983 (בגיל 69) כ"ט בניסן ה'תשמ"ג ישראל  |
| מדינה |
ישראל |
| כינוי | 'יופה' |
| השתייכות |
 ההגנה הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1929 – 1965, 1967 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 קפטן אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאותפעולות התגמול  מבצע קדש מלחמת ששת הימים | |
| הנצחה | |
  | |
| מדינה |
 ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה |
הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
| | |||||
אברהם יפה (במקור יופה) (22 באוקטובר 1913 – 11 באפריל 1983) היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהל רשות שמורות הטבע, מקים החי-בר. ממקימי קיבוץ ניר דוד (תל-עמל).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכ"א בתשרי תרע"ד ביבנאל לחיים ומרים (לבית כבשנה) יפה (במקור יופה) שעלו מרוסיה והתיישבו ביבנאל. אחיו הם אורי, שאול וחנה. למד במקווה ישראל, בה צורף בגיל 16 ל"הגנה". יפה הצטרף לתנועת המחנות העולים אך בשנת 1931 עבר לתנועת השומר הצעיר, בה היה מדריך ונודע בהצגות האינדיאניות שארגן.[1] בחורף 1935–1936 השתתף בוועידה של השומר הצעיר בפופרד וטייל ברחבי אירופה תוך שביקר בקינים של השומר הצעיר. הוא שב לארץ ישראל באפריל 1936.[2] הוא היה מראשוני המתגייסים לנוטרות בשנת 1936, והשתתף בהקמת קיבוץ תל עמל (ניר דוד) בעמק בית שאן,[2] ראשון יישובי חומה ומגדל. עבד בבית אלפא כמורה ומדריך, וניסיונו להעביר את ילדי חברת הילדים אל השומר הצעיר היה מהגורמים לפילוג שחל בבית אלפא.[3] במהלך שהותו של אורד וינגייט בתל עמל צורף לפעילות של מחלקתו של וינגייט וזכה ללמוד ממנו.[2]
בשנת 1940, בימי מלחמת העולם השנייה, הוא קיבל הוראה להתגייס ליחידת תותחנים של הצבא הבריטי[4] בה שירת במשך שלוש שנים בהגנה על מקומות שונים בארץ ישראל ולמד גם הגנה נגד מתקפות אוויריות. בשנת 1943 הוא הוצב למשך זמן מה בקפריסין. במהלך שירותו, בארץ ישראל ובקפריסין, עסק בגניבת נשק מהצבא הבריטי עבור ההגנה, בפיקודו של יהודה ארזי.[2] מקפריסין שב יפה לארץ ישראל לקורס קצינים, שלאחריו הוצב ביחידת תובלה בבנגזי. הוא שוחרר ב-1947 בדרגת קפטן. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי שהה באירופה והיה פעיל במוסד לעלייה ב'. לאחר מכן, שב לקיבוצו וגידל אווזים. בנובמבר 1947 שב לשורות ההגנה והקים את גדוד החי"ר גדוד 12 (ברק). לאחר מכן הקים את גדוד 13 (גדעון) בעמק הירדן ופיקד עליו במלחמת העצמאות,[5] בין היתר בקרבות עמק בית שאן.[6] במסגרת חטיבת לבנוני. לאחר שפוצלה החטיבה עבר הגדוד להיות תחת פיקודה של חטיבת גולני ויפה התמנה לקצין המבצעים החטיבתי. בסוף המלחמה נפצע בקרבות מבצע חירם.
לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 89 של חטיבה 8, וב-1950 מונה למפקד חטיבת גולני.[7] שנה לאחר מכן עבר להדריך בקורס מח"טים וב-1953 מונה למפקד חטיבה 9 ופיקד עליה במבצע קדש, במהלכו כבשה החטיבה את שארם א-שייח'.[8][9] עוד קודם לכן, בשנת 1955 שהה בלימודים באנגליה במשך שלושה חודשים.[2] בפברואר 1957 נשלח לחודש וחצי לדרום אפריקה לגיוס כספים מטעם המגבית היהודית המאוחדת.[10] עם שובו פיקד על בית הספר לקצינים[11] ובאוגוסט 1957 מונה לראש מחלקת ההדרכה,[12] . באפריל 1958 נשלח לארצות הברית מטעם מלווה הפיתוח העצמאות[13] לשלושה חודשים.
ביולי 1958 קיבל לידיו את פיקוד הדרום[11] ובמאי 1959 קודם לדרגת אלוף. ב-1962 עבר לשרת כאלוף פיקוד הצפון, עם פרישתו של מאיר זורע. באפריל 1965 פרש מהצבא.
עוד במהלך שירותו בצה"ל היה יו"ר רשות שמורות הטבע,[14] ומיד עם פרישתו מצה"ל מונה למנהל הרשות במקומו של עוזי פז, שוויתר על המינוי למענו. במהלך פעילותו ברשות הקים את החי בר ביטבתה ב-1968 ואת החי בר בכרמל וארגן את הבאתן של חיות המוזכרות בתנ"ך, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל.
במלחמת ששת הימים גויס ופיקד על אוגדה 31 אוגדת מילואים שהורכבה מחטיבה 200 וחטיבה 520. האוגדה לחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה את ג'בל לבני, ביר לחפן ומעבר המיתלה.
לאחר המלחמה היה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, אשר קראה להחזיק בשטחים שנכבשו וליישבם. ב-1973 הייתה תנועה זו בין הגופים המקימים את הליכוד (תחילה כתנועה עצמאית ולאחר מכן כחלק מלעם). כחבר הליכוד נבחר לכנסת השמינית לאחר מלחמת יום כיפור בה היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית הודיע שלא יתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.[15] ב-1981 הוצב במקום ה-120 ברשימת התחיה לבחירות לכנסת העשירית.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ליפה נולדו שלושה ילדים. הראשון, דני, שנולד לו ולאשתו הראשונה, יהודית (נהרגה בתאונת דרכים ב-1941), ושתי בנות, רוני ורותי, שנולדו לו מאשתו השנייה, אביבה לבית שלוסברג (1921-1998), אחותה של לאה רבין.
בין בני דודו נמנים: אברהם יפה (טייס), חנה יפה ויוסי יפה.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גשר אברהם, העובר מעל נחל הבשור בסמוך לגן לאומי אשכול, נקרא על שמו. הגשר נקרא כך עוד בימי חייו, מעת שהוקם לראשונה ב-1962 על ידי צה"ל כגשר ביילי. יפה שימש בשנים שלפני כן כאלוף פיקוד הדרום והבטיח למתיישבי הנגב להקים את הגשר כמענה לשיטפונות בנחל הבשור שמנעו חציית הנחל. הגשר הושלם לאחר שעבר לפיקוד הצפון, אך נקרא למרות זאת על שמו.[16]
על שמו גן ציבורי - "גן אברהם" ברחוב הקוצר בעיר מגוריו רמת השרון ורחובות בערים עפולה, חולון ובאר שבע.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רן אדליסט ודני יפה, מי שלח פרא חפשי, אברהם יפה - "זורבה הציוני", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"ח 2008.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם יפה, באתר הכנסת - אברהם יפה, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "אלוף (מיל.) אברהם יפה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5680
אברהם יפה ,סוקר -לצד שייקה גביש ,ישראל טל ואריאל שרון-את מהלכי מלחמת ששת הימים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- ביוגרפיה קצרה ותמונות, באתר רשות הטבע והגנים
אברהם יפה (1913-1983), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ריקודים אינדיאניים בצה"ל, למרחב, 8 באוגוסט 1957
- ^ 1 2 3 4 5 ישראל פז, אברהם יפה, דיוקן של מפקד בצה"ל, על המשמר, 25 בספטמבר 1957; המשך
- ^ הכשרה בבית אלפא, באתר טירת צבי, 7 באוקטובר 2011
- ^ אמיר אורן, טייסת הכיבוי כפעלול להסחת הדעת מאחריותו של נתניהו לשריפה בכרמל, באתר הארץ, 9 ביולי 2011
- ^ אסתי אהרונוביץ, ', מה קורה לוותיקי החברים אחרי שהקיבוץ הופרט? לא משהו טוב, באתר הארץ, 17 ביוני 2010
- ^ נדב מן, "הייקה מהעמק": פרק ב', באתר ynet, 24 ביולי 2009
- ^ אמיר אורן, המורשת המפוקפקת של רחבעם זאבי, באתר הארץ, 24 ביולי 2009
- ^ ישראל פז, שבעה ימי לחימה בדרך לא דרך, על המשמר, 8 בנובמבר 1956
- ^ חטיבת "עודד", באתר "יד לשריון"
- ^ הכלל והפרט, הארץ, 8 בפברואר 1957
- ^ 1 2 אל"מ יפה - אלוף פיקוד הדרום, דבר, 23 ביולי 1958
- ^ מינויים חדשים בצה"ל, הַבֹּקֶר, 4 באוגוסט 1957
- ^ א/מ מ. זורע ראש מחלקת ההדרכה, למרחב, 13 באפריל 1958
- ^ אותרו 93 שמורות טבע, דבר, 2 בפברואר 1964
- ^ המועמדים בלעם, דבר, 23 במרץ 1977
- ^ שלמה גבעון, הנחל שמנע מאשכול לבוא לישיבת הממשלה - תבע שוב קרבנות, מעריב, 11 בינואר 1980
- רשימת חברי הכנסת
- משפחת יפה
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- מתנדבי היישוב לצבא הבריטי
- קצינים בריטים במלחמת העולם השנייה
- לוחמי ההגנה
- מפקדי גדודים במלחמת העצמאות
- מפקדי חטיבות במלחמת סיני
- מפקדי אוגדות במלחמת ששת הימים
- מפקדי עוצבת געש
- מפקדי עוצבת עמוד האש
- מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל
- מפקדי חטיבת גולני
- מפקדי חטיבת עודד
- מפקדי פיקוד הדרום
- מפקדי פיקוד הצפון
- אלופי צה"ל
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- פעילי איכות הסביבה ישראלים
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- חברי הכנסת השמינית
- קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית
- מנהלי רשות הטבע והגנים
- מייסדי קיבוצים
- ניר דוד: חברי הכנסת
- בוגרי השומר הצעיר
- פעילי מפלגת התחיה
- חיילי חטיבת גולני במלחמת העצמאות
- חיילי חיל הרגלים במלחמת סיני
- אישים הקבורים בבית הקברות מורשה
- ישראלים שנולדו ב-1913
- ישראלים שנפטרו ב-1983