שאול ואהל
| לידה |
1541 פדובה, הרפובליקה של ונציה  |
|---|---|
| פטירה |
1617 (בגיל 76 בערך) ברסט ליטובסק, האיחוד הפולני-ליטאי |
| מדינה | האיחוד הפולני-ליטאי |
| תקופת הפעילות |
?–1617 |
| אב |
שמואל יהודה קצנלבוגן |
  | |
רבי שאול וָאהל (קצנלנבוגן; 1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם שאול קצנלנבוגן בעיר פדובה שבאיטליה בשנת ה'ש"ה (1545) לרב שמואל יהודה קצנלנבוגן לימים רבה הראשי של ונציה. סבו היה הרב מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פדובה), המגיה והמדפיס הראשון של ספר משנה תורה לרמב"ם.
משפחת קצנלנבוגן, נחשבת כאחת המשפחות המיוחסות בישראל, לשושלת רבנית עתיקת יומין וכתב ייחוס המגיע עד לבעלי התוספות ומשם לרש"י ועד דוד המלך.
בשנת ה'שט"ו (1560 לערך), הוזמן אביו, הידוע בכינויו המהרשי"ק, לשמש כדיין וחבר ועד הרבנים בעיר ונציה. שאול הצעיר למד עד אותה עת בישיבתו של סבו בפדובה, שהייתה הגדולה והוותיקה שבישיבות איטליה,[1] ואביו שימש בה כר"מ. שאול שהה עוד כשנתיים בוונציה תחת צִלו של אביו, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבות בפולין והשתקע בבריסק, שם נישא לדבורה רבקה בת ר' דוד דרוקר. בתחילה שימש כראש ישיבה בישיבה שהייתה שייכת קודם לכן לקרוב משפחתו המהרש"ל,[2] ולאחר מכן נכנס למסחר. ב-1580 חכר את מכרות המלח של מלך פולין לשנתיים, ולצורך זה עבר להתגורר בעיר קרקוב. לאחר מכן קיבל זיכיון להכנסות ממבצר המלך בבריסק לעשר שנים. היה מקורב למלך פולין, ונחשב ליועצו הקרוב. נפטר בשנת 1617.
בנו ר' אברהם אברשקה כיהן אחריו כראש הישיבה בקלויז בבריסק, כרבה של ורונקי (אנ') (וורניק) ובהמשך אב"ד לבוב. הוא היה מחותנו של רבי יום-טוב ליפמן הלר, מחבר "תוספות יום טוב".
יסד קלויז (בית מדרש) בבריסק[3].
מלך פולין ללילה אחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי אגדה שנשתמרה עד ימינו, הנסיך הפולני מיקולאי קשישטוף רדזיוויל ביקר באיטליה ואזל כספו. או אז פגש את המהרשי"ק בוונציה, אשר האכיל אותו, דאג למחייתו, ונתן לו מתנת כסף שהספיקה לו לחזור לפולין. כשהגיע הנסיך לפולין עבר מישיבה לישיבה עד שמצא את רבי שאול קצנלנבוגן, בנו של המהרשי"ק. הוא קירב אותו אליו, והפך אותו ליועצו הקרוב. קרבתו של הנסיך רדזיוויל למלך פולין סטפאן באטורי הביאה גם את רבי שאול קצנלנבוגן אל שערי הארמון. היהודי הממולח נשא חן בעיני המלך, והוא מינה אותו לאחד משרי המלוכה שלו ואף העניק לו את הכינוי "שאול יודיטש" (כלומר: "שאול היהודי שלי"; אם כי יש הטוענים כי הוא נקרא כך על שם אביו יהודה, כלומר שאול בן יהודה[דרוש מקור]).
כשמת המלך סטפאן באטורי נחצתה פולין בין שני טוענים לכס – הדוכס מקסימיליאן (אנ') בן קיסר האימפריה הרומית הקדושה וזיגמונט השלישי בן יוהאן השלישי מלך שוודיה. על פי חוקת פולין המלך נבחר על ידי האצילים, ומשך זמן ההכרעה אסור שיעלה על עשרים ואחד יום. הדיונים התארכו, ומועצת האצילים והשרים לא הגיעה עדיין לכלל הכרעה. משהגיע הלילה העשרים ואחד ועדיין לא הגיעו הצדדים לעמק השווה, הציע הנסיך רדזיוויל למנות באופן זמני את השר שאול קצנלנבוגן כמלך זמני (rex pro tempore), על מנת שלא ייווצר מצב של אנרכיה; טענתו הייתה כי מתוך הכרותם של האצילים עמו, ברור כי היהודי שלהם לא יטען מאוחר יותר לכתר, מה שלא היה ברור לגבי שאר הנסיכים והאצילים שנכחו במפגש. וכך היה – שאול הוכתר כמלך פולין ללילה אחד. אז הוענק לו שם המשפחה ואהל (Wahl), שפירושו בגרמנית (השפה הרשמית שבה השתמשו האצילים והמלכים בפולין בעת ההיא): "נבחר". הדיונים המרתוניים נמשכו אל תוך הלילה, ואילו המלך הנבחר אף הוא לא שקט על שמריו ובמשך כל הלילה ביטל גזירות וחוקים שונים כנגד היהודים, וחוקק חוקים לטובתם, למשל: חוק הקובע כי יוחל עונש מוות גם על רוצחי יהודים (עד אז היה העונש על רצח נוצרי מוות, לעומת רצח של יהודי שמבצעו נפטר בקנס או במאסר); מתן זכאות ליהודים לרכוש יותר מבית אחד, הרחבת תחומי החכירה של היהודים, ועוד. למחרת בבוקר, הגיעה מועצת השרים והאצילים להצבעה ששוב הורתה על תיקו. המלך הנבחר שאול התבקש להביע את דעתו, אשר תכריע בין הצדדים שהיו שקולים (מאחר שעם בחירתו של שאול ואהל למלך הפך מספר המתדיינים לזוגי). רבי שאול הכריע לטובת הנסיך זיגמונט, שאכן מונה למלך זיגמונט השלישי, מלך פולין. הוא מלך על פולין במשך 46 שנה ונטה חסד ליהודים.
ספר תורה קטנטן, וספר תהילים עתיק, בני כארבע מאות שנה, המיוחסים לרבי שאול ואהל, נמצאים בגנזי האדמו"ר מסקווירא, בשיכון סקווירא שבמחוז רוקלנד, מדינת ניו יורק, ארצות הברית. גם הספרייה הלאומית טוענת שיש אצלה ספר תורה המיוחס לו.[4]
מחקר גנאלוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא מוטל ספק כי שאול ואהל הוא דמות היסטורית אמיתית, אופיינית לזמנה ולמקומה, והתבססותו והגעתו לתפקידים בכירים במדינה הפולנית מדגימות את האופן בו קיבלה פולין את יהודיה בתקופה ההיא. לסיפור על אודות המלכתו לא נמצא ביסוס במקורות לא-יהודיים.
כיום ישנם מאות אלפי אנשים המתייחסים במוצאם לשאול ואהל. ספר בשם "The Unbroken Chain" שנכתב ב-2006 על ידי הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין[5] מונה את כל צאצאיו הידועים לו של שאול ואהל, ובהם קרל מרקס והלנה רובינשטיין. ככל שמדובר בגנאלוגיה יהודית, מהווה שאול ואהל דוגמה לאב קדמון אשר משפחתו מאז המאה ה-16 ועד היום הקפידה על רישום מדוקדק יחסית שמאפשר לצאצאיו עריכת אילן יוחסין המגיע עד אליו ואף מעבר לכך.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה יהודה לייב ליפשיץ, אבות עטרה לבנים, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על שאול ואהל בקטלוג הספרייה הלאומית
- צבי הירש אדלמן (אנ'), גדולת שאול, לונדון תרי"ד (1854), באתר היברובוקס
- אריה יהודה ליב ליפשיץ, שבט מיהודה, ורשה תרפ"ה, באתר היברובוקס
- מאיר בלבן, רבי שאול וואהל - אישיות היסטורית, ורשה תרפ"ה, באתר היברובוקס
- איסידור זינגר ויוליוס גוטליב, "שאול ואהל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ש"י עגנון, "כיצד היה הרב שאול וואהל למלך פולין": אגדה מתוך "הספר על יהודי פולין", באתר הארץ, 6 במרץ 2006
- חן מלול, ספר התורה של המלך ליום אחד, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 29.05.2017. לפריט בקטלוג הספרייה הלאומית.
שאול וואהל (1545-1617), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הישיבה נוסדה על ידי רבי יהודה הלוי מינץ, המהר"י מינץ (הראשון), בשנת ה'רי"ח (1458). הוא ניהל אותה במשך יובל שנים, עד פטירתו בשנת ה'רס"ט (1508). בנו רבי אברהם מינץ מילא את מקומו, והוא שהעביר את התפקיד לחתנו המהר"ם קצנלנבוגן.
- ^ רבי שלמה לוריא היה נינו של רבי יחיאל לוריא הראשון, ואילו המהר"ם קצנלנבוגן היה בן בתו של רבי יחיאל לוריא. בן דוד נוסף במשפחה היה רבי משה איסרליש, שגם אמו הייתה בתו של רבי יחיאל הראשון.
- ^ ר' פנחס קצנלבוגן ביש מנחילין סימן קיח, עמ' ריב.
- ^ חן מלול, ספר התורה של המלך ליום אחד, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 29.05.2017.
- ^ דף הבית של ד"ר רוזנשטיין (באנגלית)