זהר שטראוס

זהר שטראוס
לידה	4 במרץ 1972 (בן 52); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2001
מקום לימודים	אוניברסיטת לסטר
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
	פרופיל ב-IMDb

זהר זלמן שטראוס^[1] (נולד ב-4 במרץ 1972) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומורה למשחק ישראלי. זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2009 על תפקידו בסרט "לבנון".

ביוגרפיה

שטראוס נולד בחיפה. אמו מורה למתמטיקה ואביו דוקטור לפיזיקה. גדל והתחנך בעומר ובבאר שבע. בנעוריו היה פעיל בתנועת הצופים. בצבא שירת כמדריך בחיל הרפואה^[2].

שטראוס הוא בוגר אוניברסיטת לסטר שבאנגליה במשפטים. כמו כן, הוא בוגר לימודי משחק ב"סטודיו למשחק של יורם לוינשטיין". במשך 15 שנים הוא לימד משחק בבית הספר יורם לוינשטיין. לאחר מכן, החל להעביר סדנאות בשיטת "אמנד"ה" (אנרגיה, מעורבות, נוחות, דיאלוג, השפעה), שפיתח בעצמו, לעובדים במגזר העסקי^[3].

בשנת 2006 היה מועמד ל"פרס אופיר" על משחקו בסרט "הדברים שמאחורי השמש" וגם ב"הבן של אלוהים". בשנת 2009 זכה בפרס אופיר בקטגוריית "שחקן המשנה הטוב ביותר" על משחקו בסרט "לבנון". בסרט גילם שטראוס את דמותו של ג'מיל, מפקד כוח של חטיבת הצנחנים אשר מכוון את הטנק לאורך כל הסרט. במהלך הקריירה שלו כשחקן השתתף שטראוס בהצגות תיאטרון רבות. בתיאטרון אנסמבל הרצליה שיחק בהצגה "קשר הירח". בתיאטרון הבימה שיחק בהצגות: "חתול רחוב", "טייפ", "הקומיקאים", "צורה לאהבה", "זמן אמת" ו"מישהו שישמור עליי".

בתיאטרון באר שבע השתתף שטראוס בהצגה "קן הקוקייה" בתפקיד הראשי של רנדל מק'מרפי עליו קיבל תשבחות רבות. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי להצגה הטובה ביותר לשנת 2010. בהמשך השתתף בהצגה "בוגד" בעיבוד של בעז גאון וניר ארז ל"אויב העם" של הנריק איבסן, בבימויו של ניר ארז.

בשנת 2001 הייתה הופעתו הקולנועית הראשונה כאשר שיחק בסרט "מרס תורכי". בהמשך שיחק בסרטים "הדברים שמאחורי השמש", "מישהו לרוץ איתו", "בופור", "מדוזות", "לבנון", "קירות" ו"עיניים פקוחות". בשנת 2010 הצטלם לסרטו של אליאב לילטי "מעשייה אורבנית".

תפקידו הטלוויזיוני הראשון היה בסדרה "כנפיים", ששודרה בערוץ 1, הסדרה עוסקת בחניכי קורס טיס של חיל האוויר הישראלי, גילם את יובל. לאחר מכן שיחק בסדרות טלוויזיה רבות, בהן "החצר" ששודרה בערוץ התכלת, שיחק בתפקיד פנחס. ובסדרה "אמא'לה" בערוץ 2, "חיי כלב" ששודרה בערוץ הילדים, תפקיד אורח בסדרה "", ששודרה בערוץ 2, עבור הזכיינית קשת, בסדרת הדרמה קומית "אולי הפעם", ששודרה ב-yes, ובסדרת הדרמה "אבידות ומציאות" ששודרה בערוץ 2, במסגרת שידורי רשת. בשנת 2008 שיחק שטראוס בסדרה "המקום" ששודרה בערוץ 10. בהמשך אותה שנה שיחק בסדרה "סרוגים" ב-yes.

בשנת 2010 השתתף בתוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" לצד הרקדנית דורית מילמן, והגיע למקום השישי. בהמשך אותה שנה שיחק בסדרה "דאוס", ששודרה בערוץ הילדים ב-yes.

בשנת 2011 שיחק בסדרה "אחת אפס אפס" בערוץ 10. בשנת 2012 שיחק באותו ערוץ בשני פרקי פיילוט של הסדרה "תל אביביות".

הוא זכה בפרס הבמה לילדים ונוער לשנת 2009/10 לשחקן השנה על תפקידו בהצגה "לרקוד עם אבא" בתיאטרון מדיטק.

בשנת 2013 שיחק בסדרת הדרמה "שטיסל", בתפקיד ליפא וייס. בשנה זו שיחק גם בסרט הקולנוע "הבן של אלוהים" (של הבמאים ארז תדמור וגיא נתיב); על תפקיד זה היה מועמד לפרס אופיר לתפקיד המשנה.

בשנת 2015 שיחק בעונה השנייה של סדרת הדרמה הקומית "זגורי אימפריה", בתפקיד דינו. בשנת 2017 השתתף בסרט "האופה מברלין", ובהמשך השנה הופיע בסדרה "שבאבניקים" בתפקיד חוקר משטרה דתי לאומי. בשנת 2018 שיחק בסדרת הנוער "אילת" בתפקיד נרי. באותה שנה שיחק בסדרה "פמת"א" בכאן 11, בתפקיד אליהו מורדוך. השתתף בהפקה הבריטית-אמריקאית בסרט "מריה מגדלנה", שיצא להקרנה ב-2018. בשנת 2019 שיחק בסרט הקומי "אול אין".

ב-2020 השתתף בתוכנית המציאות "הישרדות VIP עונה 3" והיה המודח השלישי. באותה השנה שיחק בסדרה "הבאר" בתפקיד יאיר סורקין.

ב-2021 שב להשתתף ב"הישרדות" בעונה הרביעית של גרסת ה-VIP של התוכנית והיה למושבע השמיני.

חיים אישיים

שטראוס נשוי לאפי, אותה הכיר במהלך לימודי המשחק. להם שני ילדים. המשפחה מתגוררת בשכונת רמת חן ברמת גן^[3]. בנו, שחר, משחק בסדרה "ילדי בית העץ" בכאן חינוכית ובתפקיד אורח בסדרת הנעורים "אילת".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זהר שטראוס בוויקישיתוף

זהר שטראוס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
זהר שטראוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
זהר שטראוס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
זהר שטראוס, באתר ספר הקולנוע הישראלי
זהר שטראוס, באתר AllMovie (באנגלית)
זהר שטראוס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
זהר שטראוס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
זהר שטראוס, בארכיון הבימה
סמדר שילוני, סטלן וג'נטלמן, באתר ynet, 7 ביוני 2007
הדס בשן, "כל שחקן הוא ליצן חצר", באתר ynet, 2 בספטמבר 2009
חגית גינזבורג‏, זהר שטראוס: "מצדי שישנאו אותי, אבל רק שלא יתעלמו ממני", באתר וואלה, 28 באוקטובר 2011
רן בוקר, "הסכינים לא מפחידות כמו השנאה בעם", באתר ynet, 29 בנובמבר 2015
סמדר שיר, "אני בן אדם שמזכיר לעצמו 700 פעם ביום שחיים רק פעם אחת", באתר "ידיעות אחרונות", 16 במאי 2020

הערות שוליים

^ זהר שטראוס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
^ עינת אוליבייר, ‏זהר שטראוס: "מירי רגב היא לא שרת התרבות שלי", באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2017
^ ¹ ² רחלי מלק-בודה, ‏זהר שטראוס שוב מתחבר לצד האפל שלו, בעיתון מקור ראשון, 1 בינואר 2019

[1] זהר שטראוס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית

[2] עינת אוליבייר, ‏זהר שטראוס: "מירי רגב היא לא שרת התרבות שלי", באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2017

[רחלי-3] ¹ ² רחלי מלק-בודה, ‏זהר שטראוס שוב מתחבר לצד האפל שלו, בעיתון מקור ראשון, 1 בינואר 2019

[1]

[2]

[3]

פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999	ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009	יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019	מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך	נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023) • יעקב זדה-דניאל (2024)