רמפול
 | |
| עטיפת ה-DVD של העונה הראשונה | |
| סוגה | דרמה |
|---|---|
| יוצרים | ג'ון מורטימר |
| שחקנים | ליאו מק'קרן |
| ארץ מקור |
הממלכה המאוחדת  |
| שפות | אנגלית |
| מספר עונות |
7 |
| מספר פרקים |
42 |
| הפקה | |
| חברת הפקה |
פרימנטל |
| הפצה |
פרימנטל |
| מוזיקה |
ג'וזף הורוביץ |
| אורך פרק | 50 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
BBC 1 ITV |
| תקופת שידור מקורית | 17 בדצמבר 1975 – 3 בדצמבר 1992 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
רמפול (באנגלית: Rumpole of the Bailey) היא סדרת טלוויזיה דרמטית-משפטית בריטית, אשר נוצרה ונכתבה על ידי הסופר ועורך הדין סר ג'ון מורטימר, בכיכובו של ליאו מק'קרן בתפקיד הוראס רמפול, עורך דין לונדוני מזדקן, שנהנה להגן על לקוחותיו קשי היום בני מעמד "הצווארון הכחול". הסדרה שודרה לסירוגין בין השנים 1978–1992. בעקבות הצלחת הסדרה נכתבו מספר ספרים ושודרו תסכיתים, שהתבססו על סיפוריו של רמפול. בישראל שודרה הסדרה בערוץ 1 ולאחר מכן בערוץ 33.
הוראס רמפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שבסדרת הספרים המבוססת על דמותו של רמפול לא תמיד נשמרת ההמשכיות, הרי שבסדרת הטלוויזיה ניתן לזהות כמה מאפיינים בולטים וקבועים בדמותו של הוראס רמפול. מעל לכל, רמפול אוהב את אולם בית המשפט. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצד משפחתו וחבריו לשכנע אותו להתקדם לתפקיד בכיר ומכובד יותר, אשר הולם את גילו ואת ניסיונו המקצועי, כגון תובע מטעם המדינה או שופט, כל שרמפול מעוניין בו הוא להמשיך ולהגן על לקוחותיו באולד ביילי, בית המשפט לעניינים פליליים המרכזי של לונדון. מומחיותו הרבה בתחום הפלילי ידועה היטב לאנשים משני צדי החוק. שבט טימסון, משפחה של פושעים קטנים, שמתעסקים בעיקר בעבירות של פריצה וגנבה, נמנה עם לקוחותיו הקבועים. בני המשפחה פונים אל רמפול שוב ושוב, כדי שיחלצם מהסתבכותם האחרונה עם החוק. אחת הפעולות האהובות עליו היא חקירה נגדית של עדים מטעם התביעה, והוא בז לעורכי דין שנעדרים את היכולת או את האומץ לשאול את השאלות הנכונות. רמפול אינו חושש מלהתעמת עם שופטים, במיוחד עם אלה שנוטים להאמין שעצם ההעמדה לדין מלמדת על אשמה או שהמשטרה לעולם אינה טועה. רמפול מאמין בכל לבו בחזקת החפות. על אף חיבתו לפושעים, דמותו של רמפול מצטיינת ברמה גבוהה של מוסריות ואתיקה. ה"אני מאמין" שלו הוא לעולם לא להודות באשמה, והוא מסרב בעקביות לשמש כתובע מטעם המדינה (בבריטניה, בניגוד לישראל, המדינה ממנה עורכי דין פרטיים לשמש כתובעים מטעמה בתיקים מסוימים). אמונה זו גם מונעת ממנו להסכים להסדרי טיעון, המחייבים הודאה באשמה.
בשעות הפנאי שלו נהנה רמפול לעשן סיגרים, לשתות יין אדום זול ולאכול מאכלים מטוגנים וירקות מבושלים. הוא מבקר על בסיס יומי בפאב "פומרוי'ס", שנמצא במרחק הליכה הן מהאולד ביילי והן ממשרדו.
עמיתיו למשרד עורכי הדין שבו הוא עובד נוהגים להעיר לו תדיר על עשן הסיגרים ולבקר את לבושו המרושל והלא מוקפד: כובעו הישן, אפר הסיגרים על בגדיו ופאת עורך הדין הבלויה שלו. רמפול, מצדו, נוהג להביט בגיחוך ובציניות על "מרוץ העכברים" התמידי שבו הם נמצאים, ועל המחויבויות החברתיות, המיותרות לטעמו, שהם נוטלים על עצמם.
גילו המדויק של רמפול אינו ידוע, אולם מספר תאריכים מעברו מספקים רמזים על כך: הוא קנה את פאת עורך הדין שלו ב-1932, הופיע בבית משפט לראשונה ב-1937, פגש לראשונה את אשתו ב-14 באוגוסט 1938 והציע לה נישואים עוד באותה שנה, שירת בצבא בזמן מלחמת העולם השנייה והשיג זיכוי ראשון במשפט רצח ב-1947. באחד מפרקי הסדרה מצוין, שרמפול נולד קצת לפני תחילתה של מלחמת העולם הראשונה.
אשתו של רמפול, הילדה, לא מפסיקה לדבר בגאווה על אביה המנוח, שעמד בעבר בראש משרד עורכי הדין שבו עובד בעלה, והיא מפצירה ברמפול כל העת שיתקדם מבחינה מקצועית. לשניים בן יחיד, ניק, פרופסור לסוציולוגיה, הנשוי לאשה אמריקאית בשם אריקה. בין רמפול לכלתו קיימת מתיחות, בשל חילוקי דעות הקשורים לעבודתו של רמפול. למשך תקופה קצרה פרש רמפול מעבודתו, והוא והילדה עברו להתגורר בפלורידה, כדי להיות קרובים לבנם, המלמד באוניברסיטת מיאמי.
רמפול נוהג לכנות את אשתו הילדה, מאחורי גבה, "זאת שיש לציית לה" (באנגלית: "She Who Must Be Obeyed"), בהתייחסות לנובלה "היא" של הנרי ריידר הגרד. הוא גם נוהג לצטט לעיתים קרובות את המשורר האנגלי ויליאם וורדסוורת'.
הפקת הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתחלה: מחזה טלוויזיוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של רמפול הופיעה לראשונה במחזה טלוויזיוני, שנכתב על ידי ג'ון מורטימר ושודר ב-BBC ב-17 בדצמבר 1975. בשלבי העבודה הראשונים עליו נקרא המחזה "נסיכי היקר, פיוטר קרופוטקין", וגיבורו היה עורך דין בשם הוראס רמבולד, שגילה עניין מיוחד באנרכיסטים מהמאה ה-19, ובמיוחד באנרכיסט הרוסי פיוטר קרופוטקין. בתסריט הראשוני גם נרמז, שאחת הסיבות להתמוטטות נישואיו של גיבור המחזה הייתה חיבתו לגברים צעירים. בסופו של דבר המחזה נקרא "רמפול מהביילי". שמו של הגיבור שונה להוראס רמפול, לאחר שהתברר שהיה קיים עורך דין אמיתי בשם הוראס רמבולד, והרמזים על העדפותיו המיניות של רמפול הושמטו מהתסריט הסופי.
העדפתו הראשונה של מורטימר לגילום דמותו של רמפול הייתה השחקן הבריטי סר מייקל הורדרן. לאחר שהתברר שהורדרן לא זמין, ניתן התפקיד לשחקן האוסטרלי ליאו מק'קרן. בתחילה לא היה מורטימר מרוצה מליהוקו של מק'קרן לתפקיד, אולם הוא שינה את דעתו לאחר שראה אותו בחזרות. לתפקיד הילדה רמפול לוהקה השחקנית ג'ויס הרון, שגילמה דמות קשוחה הרבה יותר מזו שהוצגה לאחר מכן בסדרת הטלוויזיה. המחזה זכה לביקורות טובות ולאחוזי צפייה גבוהים.
הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הצלחת המחזה, הזמין ה-BBC ממורטימר שישה תסריטים נוספים ובהם המשך מעלליו של רמפול. אולם, בשל חילופי גברי בהנהלת הערוץ, הוחלט שם לבסוף לוותר על שידור הסדרה. מי שכן הביע לבסוף אמון בסדרה היה ערוץ ITV, ופרק הבכורה שלה עלה לשידור בערוץ ב-3 באפריל 1978. רק שני שחקנים שהופיעו במחזה ב-1975 השתתפו גם בסדרה: ליאו מק'קרן ודייוויד ילנד, שגילם את בנו של רמפול, ניק. דמותה של הילדה רמפול לוהקה מחדש, ואת התפקיד גילמה השחקנית פגי ת'ורפ-בייטס. החל מהעונה הרביעית החליפה אותה בתפקיד מריון מאת'י, לאחר שת'ורן בייטס נאלצה לפרוש מהסדרה מסיבות בריאותיות. את נעימת הנושא של הסדרה, שבה נעשה שימוש רחב בבסון, הלחין ג'וזף הורוביץ. במקביל לכתיבת הסדרה, מורטימר המשיך לעבוד כעורך דין. הוא נהג להתעורר מדי בוקר בשעה 5:30, ולכתוב תסריטים לפני צאתו לעבודה באולד ביילי. הסדרה זכתה לביקורות נלהבות - "הטיימס" כתב על הסדרה: "אסור להחמיץ! ליאו מק'קרן מעולה בתפקיד עורך הדין הפראי והשנון רמפול", ואילו ב"גארדיאן" נכתב: "ה-BBC ויתרו על יהלום".
בסך הכול הופקו ושודרו שבע עונות של הסדרה, בכל עונה שישה פרקים, בין השנים 1978 ל-1992. סרט טלוויזיה בן שעתיים, שנקרא "שובו של רמפול", שודר ב-1980, בין העונה השנייה לשלישית. הפרק האחרון בסדרה, "רמפול עומד למשפט", שודר ב-3 בדצמבר 1992. כל 44 פרקי הסדרה, כולל המחזה מ-1975 וסרט הטלוויזיה מ-1980, זמינים לרכישה ב-DVD.
הדמויות בסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדרה היו דמויות קבועות רבות, העיקריות שבהן היו:
משפחת רמפול:
- הוראס רמפול (ליאו מק'קרן) - הדמות הראשית בסדרה. עורך דין פלילי מזדקן, שמוכן להגן על כל לקוח ולעולם אינו מודה באשמה.
- הילדה רמפול (פגי ת'ורפ-בייטס) (עונות 1–3) - אשתו של רמפול, הידועה גם כ"זו שיש לציית לה". הייתה רוצה מאוד לראות את רמפול מתקדם לתפקיד בכיר ועומד בראש המשרד שלו, כמו אביה.
- ניק רמפול (דייוויד ילנד) (עונות 1–2) - "המוח במשפחה", כפי שמכנה אותו רמפול. לניק ולאביו יש מערכת יחסים קרובה. בשלב מסוים ניק עובר לגור בארצות הברית, שם הוא מלמד סוציולוגיה.
עמיתיו של רמפול במשרד עורכי הדין:
- גאת'רי פת'רסטון (פיטר בולס) - עומד בראש המשרד. בשלב מאוחר יותר מתמנה לשופט.
- פילידה ארסקין-בראון (פטרישה הודג') - עורכת דין בכירה במשרד, בעלת דעות עצמאיות משלה, המכונה "פורציה של הלשכה". לרוב, אך לא תמיד, מסכימה עם רמפול בעניינים הקשורים לניהול המשרד. בשלב מאוחר יותר מתמנה לפרקליטה בכירה מטעם המדינה ולאחר מכן לשופטת.
- קלוד ארסקין-בראון (ג'וליאן קארי) - עורך דין בכיר במשרד, בעלה של פילידה. בשלב מאוחר יותר מתמנה לפרקליט בכיר מטעם המדינה.
- טי.סי. רואוולי, הידוע יותר כ"דוד טום" (עונות 1–6) - עורך הדין המבוגר ביותר במשרד, שאף אחד לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הוא ניהל תיק.
- ג'ורג' פרובישר (מוריי ווטסון) (עונות 1–5) - עורך דין במשרד, וחברו הטוב ביותר של רמפול מבין עורכי הדין במשרד. בשלב מאוחר יותר מתמנה לשופט, ויחסיו עם רמפול נהיים צוננים.
- סמואל באלארד (פיטר בליית') (עונות 3–7) - עומד בראש המשרד בעונות המאוחרות, לאחר מינויו של גאת'רי פת'רסטון לשופט.
- ליז פרוברט (עונות 4–7) - עורכת דין צעירה ופמיניסטית, שמצטרפת למשרד בעונות המאוחרות. את דמותה של ליז מגלמת אביגיל מק'קרן, בתו של ליאו מק'קרן.
- אלברט הנדיסייד (עונות 1–2) (דרק בנפילד) - הפקיד של המשרד. בפרק השלישי הוא מפוטר, אך ממשיך לשמור על קשרי ידידות עם רמפול.
- הנרי טרנץ' (ג'ונתן קוי) - מחליפו של אלברט בתפקיד הפקיד של המשרד.
דמויות מאולם בית המשפט:
- מר ברנארד (דניס ליל) - עורך הדין (Solicitor) שמפנה אל רמפול רבים מלקוחותיו.
- הבלש בראש (עונות 2–5) - שוטר שלהוט לראות את הנאשמים מורשעים. רמפול בז לו ולעדויות שלו בבית המשפט.
- השופט רוג'ר בולינגהאם (עונות 1–4) - אויבו המושבע של רמפול באולם בית המשפט. ידוע לשמצה בסלידתו מסנגורים באופן כללי ומרמפול באופן מיוחד. רמפול נוהג לכנותו "השור הזועם".
- השופט ווספר (עונה 2) - שופט מבוגר ונטול הומור, שלא מחבב את רמפול.
- השופט ג'רלד גרייבס (עונות 4–7) - שופט נוסף שאינו מחבב את רמפול ואת הופעותיו התיאטרליות בבית המשפט.
- השופט אוליבר אוליפאנט (עונות 6–7) - שופט שנוהג לדבר כל הזמן על "השכל הישר" ולעצבן בכך את רמפול.
דמויות נוספות בחייו של רמפול:
- פרד טימסון - ראש שבט טימסון, משפחת פושעים שמתמחה בפשעים לא אלימים קטנים ופונה פעמים רבות לעזרתו של רמפול.
- דניס טימסון (עונות 4–7) - חבר נוסף בשבט טימסון, ששוכר את שירותיו של רמפול לעיתים קרובות, עבור עצמו או עבור בן משפחה אחר.
- מריגולד פת'רסטון - אשתו של גאת'רי פת'רסטון.
- ג'ק פומרוי (עונות 1–5) - הבעלים של הפאב "פומרוי'ס", מקום הבילוי הקבוע של רמפול.
- דודו מקינטוש (עונות 3–5) - חברת ילדות של הילדה, שנוהגת לבקר לעיתים אצל בני הזוג רמפול. רמפול אינו מחבב אותה.
ספרים ותסכיתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הצלחת הסדרה נכתבו ספרים ושודרו תסכיתים, שהתבססו על סיפוריו של רמפול:
- במקביל לכל עונה של הסדרה, יצא ספר שהכיל שישה סיפורים, שהתבססו על ששת פרקי העונה. לאחר ששידור הסדרה הסתיים ב-1992, המשיכו לצאת ספרים נוספים, שהכילו סיפורים חדשים ומקוריים אודות רמפול. נכון לשנת 2008, יצאו לאור בסך הכול 15 ספרים בסדרה, האחרון שבהם בשנת 2007.
- בשנת 1980 שודרו בתחנת הרדיו של ה-BBC שלושה-עשר תסכיתים ובהם סיפוריו של רמפול, שהתבססו על העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה והכילו גם שבעה סיפורים מקוריים חדשים. לאחר הפסקה ארוכה, החל משנת 2003 משודרים מדי פעם ברדיו ה-BBC תסכיתים נוספים, המתבססים על הספרים שיצאו בשנות האלפיים.
