רוז'ניאבה

רוז'ניאבה
Rožňava
Rozsnyó
סמל רוז'ניאבה סמל רוז'ניאבה	דגל רוז'ניאבה דגל רוז'ניאבה
מדינה	סלובקיה
מחוז	קושיצה
תאריך ייסוד	1230
שטח	45.62 קמ"ר
גובה	306 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	17,569 (1 בינואר 2021)
קואורדינטות	48°39′31″N 20°31′53″E / 48.658611111111°N 20.531388888889°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.roznava.sk/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סלובקיה רגילה) ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה; ביסטריצה; פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א; ו; ס; ט; ר; י; ה; רוז'ניאבה

רוז'ניאבה (בסלובקית: Rožňava; בהונגרית: Rozsnyó, רוז'ניו; בגרמנית: Rosenau, רוזנאו) היא עיר באזור הדרום-מזרחי של סלובקיה, בה מיעוט דוברי הונגרית ניכר.

תולדות העיירה

רוז'ניאבה היא עיר בעלת מכרות זהב ושאר מתכות יקרות, הנזכרת לראשונה במאה ה-13.

במאה ה-15 המסחר והמלאכה בעיר התפתחו בקצב, אך כשהעות'מאנים פלשו לאזור במאות ה-16–17, העיר נהרסה ואוכלוסייתה הידלדלה.

במאה ה-18 גורשו הטורקים מאדמת הונגריה והעיר חזרה לשגשג, התחדשו הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית, הוקמו בה בתי ספר, מוסדות תרבות, בתי מלאכה ועסקים. הודות למעמדה החדש כעיר בישופות (בישוף-אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הרומית-קתולית), הוקמו בה מוסדות כנסייה חשובים, ובמאה ה-19 התחדשה העבודה במכרות והחל בעיר תהליך תיעוש.

בנובמבר 1938 רוז'ניאבה סופחה להונגריה ובאביב 1944 הייתה הונגריה תחת שלטון גרמני ישיר במידה רבה.^[1]^[2]

תולדות הקהילה היהודית

בימי הביניים נאסרה התיישבות יהודים ברוז'ניאבה. ב-1840 בוטל האיסור ויהודים הורשו להיכנס ולחיות בעיר. במאה ה-19 התיישב בעיר ארתור גלטר שהיה במקצועו סוחר, בעקבותיו התיישבו יהודים נוספים בעיר שרובם באו מיישובים ממזרח סלובקיה ובסוף המאה ה-19 גרו ברוז'ניאבה כ-350 יהודים וקמה קהילה קטנה.

קהילת היהודים בעיר נהגו לעשות תפילות בחדר תפילה קטן שהיה בבית פרטי, ובשנות השישים של המאה ה-19 הקימו היהודים בעיר בית עלמין, חברה קדישא, ומוסדות ציבור נוספים. לקראת סוף העשור רוז'ניאבה הייתה למושב רבנות.^[1]

היהודים בין שתי מלחמות העולם

קהילת היהודים ברוז'ניאבה הייתה מאורגנת היטב. בשנים שבין שתי המלחמות היו בה בית כנסת, בית עלמין, בית ספר יסודי, מקווה, משחטה, אטליזים וגן ילדים.

הקהילה שבעיר הצטרפה לארגון הקהילות הליברליות "ישורון" ומיד לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה בעיר אגודה ציונית שפעילותה התמקדה באיסוף תרומות לקרנות הלאומיות. בהמשך הוקמו גם מפלגות ציוניות, והתחילו לפעול בעיר תנועות נוער כגון השומר הצעיר, בית"ר ואגודת הספורט מכבי.

בעיר פעלה גם מפלגה יהודית לאומית וב-1923 היא קיבלה שני מושבים במועצת העיר ונציגה שימש כחבר הנהלת העיר. בדרך כלל היו ליהודים בתקופה זו כ-6 מושבים במועצת העיר.

רוב היהודים החזיקו בתפקידים ובמשרות בכירות, ורבים היו מעורבים בחברה הכללית, ורובם שייכו את עצמם לתרבות ההונגרית.

בכלכלת העיר ליהודים היה משקל רב אף על פי שהיו רק 6% מאוכלוסייה.^[1]

סוג העסק	מספר העסקים	בעלות יהודית
מכולת וחנויות כליליות	51	29
הלבשה ובדים	17	10
מסעדות ובתי מרזח	10	5
תוצרת חקלאית	9	7
שעונים ותכשיטים	5	3
מוצרי ברזל וכלי עבודה	5	3
מפעלים זעירים	4	3
עור ונעליים	4	3
ספרים ומוצרי נייר	4	2
עץ וחומרי הסקה	3	3
סוכנויות	3	2
יין ומשקאות חריפים	2	2
הובלה	2	2
שונות	6	3

תקופת השואה

ב-1938 מנתה הקהילה בעיר כ-450 נפשות.

העיר נכללה בהסכם מינכן ובשל כך היא סופחה לשליטת הונגריה בראשות העוצר מיקלוש הורטי. הורטי שיתף פעולה בצורה מתונה עם הנאצים. הוא הבין את חיוניותם של היהודים בהונגריה ולכן הוא פעל ככל שביכולותיו להשאיר את יהודי הונגריה בחיים.

כניסת ההונגרים לרוז'ניאבה התלוותה בסממנים שונים שרמזו על מה שהולך לקרות ליהודים. היהודים הואשמו באהדה לרפובליקה הצ'כוסלובקית, זאת ששלטה לפני ההונגרים בעיר, כך שהשלטון דאג לבודד את היהודים ולדחוק אותם. ז'נדרמים הונגרים נכנסו לעיר וגירשו כ-10 משפחות יהודיות, שהתקשו להוכיח שהם אזרחי הונגריה בשטחי סלובקיה. בנוסף בבית הספר נעשו תפילות נוצריות ותלמידים יהודים היו צריכים להצדיע למורים נוצרים כאשר הם רואים אותם ברחוב ובבית ספר.

עם כניסת ההונגרים האווירה בעיר נהייתה מתוחה ליהודים באותו הזמן נכנס לתוקף "החוק היהודי" שבין היתר אסר על היהודים עיסוק במקצועות חופשיים כך שבוטלו רישיונות של כ-23 בתי עסק והם נסגרו. ב-1942 סילקה מועצת העיר את היהודי האחרון שהיה בה בתפקיד.

ב-1940 גויסו 50 יהודים לשירות העבודה של צבא הונגריה והם נשלחו למחנה בעיירה ילשווה.

רווז'ניאבה הייתה תחנת מעבר מנתיב הבריחה מסלובקיה להונגריה פעילים ציוניים כמו "השומר הצעיר" סיועו לבורחים וציידו אותם בתעודות מזויפות, אך ב-1943 השלטונות המקומיים עלו אליהם והפסיקו את פעילותם.

ב-19 במאי 1944 ריכזו ההונגרים את יהודי העיר בגטו ארעי ברחוב פטופי שבעיר כאשר, תושביו הלא יהודים פונו. באותו הזמן שהיהודים נלקחו כ-100 דירות של יהודים נהרסו ונשדדו בידי מקומיים.

בגטו רוז'ניאבה הובאו גם יהודים ממקומות סמוכים ובסך הכל היו בו כ-800 איש בתנאים קשים ללא חימום. באמצע יוני 1944 נשלחו יושביי הגטו למישקולץ ומשם גורשו למחנה השמדה אושוויץ.^[2]^[1]

השנה	מספר התושבים	מהם יהודים	ב-%
1869	4,963	104	2.1
1880	4,783	282	5.9
1900	5,198	348	6.7
1921	6,319	473	7.5
1930	6,668	425	6.4
1941	6,835	388	5.7
1948	6,991	78	1.1

לאחר מלחמת העולם השנייה

רוז'ניאבה שוחררה בידי הצבא הסובייטי בינואר 1945. לאחר השחרור שבו לרוז'ניאבה עשרות יהודים ניצולי "פלוגות העבודה" ומחנות שונים. הקהילה חזרה לפעול ופתחה מטבח ציבורי ומוסדות ציבוריים נוספים גם הפעילות הציונית חודשה. בתקופת המלחמה חיללו אנטישמים את בית הכנסת שהיה בעיר, ולכן לאחר המלחמה המקום שימש למחסן והתפילות נעשו בבית הרב.

יהודי העיר תרמו 8,000 קרונות לקרן קיימת לישראל כדי לנטוע את "יער קדושי צ'כוסלובקיה", חלק מיער הקדושים בהרי ירושלים.

ב-1949 גרו בעיר 60 יהודים, חלקם עלו לארץ באותה שנה. בסוף שנות השישים התקיימה בעיר קהילה קטנה של יהודים ואחר כך היא פורקה. ב-1984 הרסו את בית העלמין היהודי שהיה בעיר וב-1990 נשארו יהודים בודדים בעיר.^[1]