נקודת איסוף

נקודת איסוף
La Rafle
	כרזת הסרט בעברית
בימוי	רוזלין בוש
הופק בידי	אליין גולדמן
תסריט	רוזלין בוש
שחקנים ראשיים	ז'אן רנו; גד אלמלח; מלאני לורן
צילום	דיוויד אונגרו
מדינה	צרפת
חברה מפיצה	נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	10 במרץ 2010
משך הקרנה	115 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט היסטורי, סרט דרמה, סרט מלחמה
תקציב	20,000,000 יורו
הכנסות	25,097,060 יורו
	www.larafle-lefilm.com
	דף הסרט ב־IMDb

נקודת איסוף (צרפתית: La Rafle) הוא סרט דרמה צרפתי משנת 2010 בבימויה של רוזלין בוש ובהפקתו של אלן גולדמן, המתאר את פרשת גירושם של היהודים מפריז בתקופת מלחמת העולם השנייה ושילוחם למחנות ההשמדה ("מצוד ולודרום ד'איבר"). הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים ומתמקד בסיפורו של ילד אחד, משפחתו וחבריו ובסיפורה של אחות נוצרייה שסייעה ליהודים^[1].

הסרט יצא לאקרנים בצרפת ב-10 במרץ 2010 וזכה להצלחה רבה. בישראל הוקרן הסרט לראשונה ב-8 ביולי 2010 בפתיחת פסטיבל ירושלים בהשתתפות הבמאית והשחקנים^[2].

תקציר העלילה

משפחת וייסמן כוללת את יוסף (ג'ו) ויסמן בן ה-11, את הוריו שמואל ושרה ושתי אחיותיו הגדולות שרלוט וראשל. המשפחה מתגוררת בפריז, אליה הגיעו שמואל ושרה וייסמן מפולין לפני שנים רבות. עלילת הסרט נפתחת ביוני 1942, כאשר בצרפת שולטים הנאצים ובדרום המדינה שולטת ממשלת הבובות של משטר וישי המשתפת פעולה עם הנאצים. היהודים מצווים לענוד טלאי צהוב ומוטלות עליהם הגבלות שונות שהולכות ומחמירות עם הזמן.

משפחת ויסמן מנסה להסתגל למצב החדש בתקווה שהמלחמה תסתיים והם יחזרו לחיות בצורה רגילה, אולם בחשאי מתנהלות ההכנות לגירוש יהודים מצרפת.

בבוקר ה-16 ביולי 1942 מגורשת משפחת וייסמן יחד עם שכניהם ו-13,000 יהודים נוספים לאצטדיון מרוצי האופניים בפריז, ולודרום ד'איבר, על ידי המשטרה הצרפתית, שם הם מחכים לגורלם, תוך שהם סובלים מצפיפות קשה, כמעט ללא מזון ומים וללא תנאים סניטריים. על השירותים הרפואיים באצטדיון מופקד ד"ר שיינבאום, רופא יהודי, ואיתו מספר מצומצם של אחיות מהצלב האדום, בהם גם אנט מונוד, אחות נוצרייה צעירה שמזדהה עם סבלם ומחליטה להצטרף אליהם למחנה הריכוז בון-לה-רולאנד, אליו הם מועברים כעבור כמה ימים. לאחר מספר שבועות במחנה הריכוז נשלחים המבוגרים מזרחה, למחנות ההשמדה בפולין, ובמחנה נשארים הילדים. ג'ו וייסמן מצליח להימלט יחד עם ילד נוסף. שאר הילדים נשלחים "מזרחה" (למחנות ההשמדה).

בסרט מוצגות תגובות מחאה שונות של תושבי פריז ביחס לאפליית היהודים ופעולות רבות של סיוע והצלה, לצד תגובות אנטישמיות.

צוות השחקנים

ז'אן רנו - ד"ר דוד שיינבאום, רופא יהודי
גד אלמלח - שמואל וייסמן, אביו של ג'ו וייסמן
מלאני לורן - אנט מונוד, אחות נוצרייה
הוגו לאברדז - יוסף (ג'ו) וייסמן
רפאל אגוגה - שרה וייסמן, אמו של ג'ו וייסמן
איוואן פנייה - מולר

יצירת הסרט וביקורות

צילומי הסרט התחילו במאי 2009 ונמשכו 13 שבועות בהשתתפות 9,000 ניצבים. מבנה האצטדיון ששימש כנקודת איסוף ומחנה הריכוז שוחזרו בהונגריה עבור צילומי הסרט. הבסיס לתסריט נכתב על פי עדויות שגבתה הבמאית מג'ו ויסמן ואנט מודו במהלך התחקיר לסרט^[3].

מבקר הקולנוע אורי קליין עינה את הסרט "מלכודת דבש נטולת עוצמה רגשית"^[4].