חוף דור-הבונים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רצועת חוף |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
מועצה אזורית חוף הכרמל  |
| קואורדינטות | 32°38′31″N 34°55′27″E / 32.641861111111°N 34.924222222222°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   חוף דור-הבונים | |
  | |
רצועת חוף דור הבונים היא רצועת חוף באורך של 4.5 ק"מ המשתרעת ממושב הבונים בצפון ועד לאזור מושב דור ומכאן שמה. רצועת החוף כוללת את חוף הבונים ואת חוף דור המוכר לציבור גם בשמו הישן, חוף טנטורה.
חוף דור-הבונים נחשב לחוף המפורץ ביותר לאורכו של הים התיכון בתחומי מדינת ישראל. ריבוי המפרצונים נגרם עקב תהליך בליית רכס הכורכר המערבי של מישור חוף הכרמל על ידי גלי הים והרוחות, אשר מפוררות בתהליך מתמשך את הסלע ויוצרות את המפרצונים וטבלאות הגידוד הרבות, בהן ניתן להבחין לכל אורכו של מישור חוף הכרמל ובפרט בחוף זה.
בפברואר 2021 חוף דור הבונים נפגע אקולוגית בצורה קשה מאוד בעקבות אסון הזיהום הימי מספינה שהייתה כשבוע לפני כן כ-50 ק"מ מערבית לאשקלון. דליפה זו פגעה כמעט בכל חופי ישראל, אך חוף דור הבונים נפגע בצורה הקשה ביותר.[1]
שמורת חוף דור-הבונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימינו נכלל רובו של החוף בתחום אחריותה של רשות הטבע והגנים, אשר הכשירה מסלול הליכה החוצה את השמורה לאורכה. תחילת המסלול היא בחוף הבונים בסמוך למפרץ הצדפים, שהוא בעצם טבלת גידוד שיצרה מפרץ טבעי ובו מגוון רב של רכיכות. השביל מוביל לעבר המערה הכחולה, שהיא אחת המערות הגדולות שנוצרו על ידי הגלים בתהליך מתמשך של כרסום סלע הכורכר. השם של המערה ניתן לה הודות לגוונים הכחולים הנראים בה. משם ממשיך השביל דרך שלושת המפרצים של חוף דור, ודרך המפרץ המכונה חוף צביה[2], ומסתיים במפרץ הדרומי המשמש בימינו כחוף רחצה מוכרז, לא הרחק משמורת הטבע איי חוף דור.
ערך מורחב – איי חוף דור
בחלקה הדרומי של השמורה נמצא תל דור, עיר פיניקית שאת שרידיה ניתן לראות על גבעת כורכר בין המפרץ המרכזי והדרומי. במרחק מה מתל דור, דרומית למפרץ הצפוני, נחשפו מספר בורות אגירה מטויחים. לפי דעת רוב החוקרים, בורות אלו שימשו במשך ההיסטוריה, החל מהתיישבות הפיניקים ועד לתקופה הביזנטית, לצורכי עיבוד צבע הארגמן, אותו הפיקו בכמויות מסחריות ממיני חילזון הארגמן המצוי בחופי הכרמל.
חוף דור-הבונים משמש בית גידול למגוון רחב של בעלי חיים הן בים והן על פני החוף:
- רכיכות - הכוללות בין היתר את שלושת המינים של חלזון הארגמן: ארגמנית אדומת פה, ארגמון קהה קוצים וארגמון חד קוצים, מינים רבים של ליביה חלודה, חד שן משובץ, חרוט ים תיכוני, קסדה גלונית, צלחית מכחילה ונעמית מצויה.
- אלמוגיים וספוגים - כגון השושנה האדומה ושושנה צורבת.
- דגים - שהבולטים מביניהם הם קיפון זהוב (בורי), טווסון ים תיכוני ומינים רבים של קרנונים החיים על קרקעית הים.
- סרטנים - פצחן אדמוני, סלען זיפני, סרטן הסלעים המשויש והשעיר וקפצן מצוי.
- צמחי חוף - הכוללים ריכוז גבוה של פרחי בר מוגנים כגון חבצלת החוף ועדעד כחול ומינים לא מוגנים כגון נר הלילה החופי, לפופית החוף וקריתמון ימי. בתחום השמורה, כל המינים זוכים להגנה גם אם אינם מוגנים בחוק.
בשמורה מגוון רב של פרחים: נרקיס מצוי, כלנית מצויה ונורית אסיה, נורית המלל, מרגנית השדה, אלקנת הצבעים, צבעוני השרון, לוטם מרווני, חרצית עטורה, סחלב פרפרני, שפתן מצוי ועוד. הפריחה מרוכזת בשני אזורים: בכניסה לשמורה ובחלקה המזרחי, ובחלקה הדרומי המסולע שם נמצאים הנרקיסים והצבעונים. ריבוי הצומח בחוף זה נדיר לחופי ישראל והוא כתוצאה מתערובת אדמת החול והכורכר המיוחדת באזור חוף זה.
בחוף דור (מדרום לתל דור) מצוי מעיין מיוחד במינו של מים מתוקים הנובעים מהים. המעיין נמצא במרחק מה מן החוף. מעל המעיין נבנה מבנה קדום, המונע את ערבוב מימיו עם מי הים[3].
מלבד המפרץ הדרומי אין בתחום השמורה חופים מוכרזים נוספים, אולם מרביתם פתוחים לקהל.
שטח הים מול שמורת החוף הוכרז אף הוא כשמורת טבע, שמורת ים דור-הבונים, בשטח 5,192 דונם. זוהי השמורה הימית הגדולה בישראל.
צפונית לשמורת הטבע, בין מושב הבונים ועתלית ממוקם מועדון הצניחה החופשית פרדייב.
מתקנים קדומים להפקת מלח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחומי השמורה התגלו 21 מתקנים קדומים ליצור מלח, רובם חצובים בסלע הכורכר שלאורך החוף ועל טבלאות הגידוד. בין המתקנים זוהו בארות מי ים שנחצבו מקצה מצוק הכורכר אל מתחת לפני הים, תעלות הזנה שנחצבו על גבי טבלאות הגידוד והובילו מי ים אל הבארות, ותעלות הסעה אשר שינעו את מי הים אל אגני האידוי שבעורף החוף[4]. תעלת הזנה מרשימה נמצאת על קו החוף, בקרבת הסירה הטרופה, מצפון למפגש השבילים אדום-ירוק.
המאבק על הזזת אסדת הגז
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2017 החל מאבק של תושבי חוף הכרמל, אליהם הצטרפו אזרחים נוספים, כנגד הקמת אסדת לווייתן כ-10 ק"מ מול חוף דור[5].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב שורר, טיולי ישראל צפון, הוצאת כתר ספרים, עמ' 270–277, 2003.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמורת טבע חוף דור הבונים, באתר רשות הטבע והגנים
- חוף דור - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- מסלול טיול בשמורת דור-הבונים באתר טיולי
- משה גלעד, הזדמנות כמעט אחרונה לטיול בחוף דור-הבונים, באתר הארץ, 28 במאי 2010
- דובי זכאי, בוקר בחוף דור: להתחיל את היום עם קסם, באתר nrg, 24 ביוני 2011
צחי אבנור, תמונות ופריחה משמורת דור הבונים, אביב 2012, פליקר
צפריר רינת, תוקעים יתד בחוף הבונים, עד שיגיע הסתיו, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2017- רועי צ'יקי ארד, הבונים החופשיים: ארבעה ימים במדינת הקנטות על חוף הים, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2018
- חוף הבונים - באתר "טבע שני".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אילנה קוריאל, נעה פישר, קטסטרופה בחופים: אסון הזפת והשאלות הקשות, באתר ynet, 20 בפברואר 2021
- ^ משה גלעד, עשרת החופים הפראיים היפים בישראל – ובעיה אחת, באתר הארץ, 8 ביולי 2019 [1]
- ^ עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980, עמוד 294
- ^ אהוד גלילי ושרה ארנסון, תעשיית המלח הקדומה והחדשה בחופי ישראל, עמודים 54-40
- ^ ענבל עומר, המאבק על האסדה: האם המפגינים יצליחו להרחיק את לווייתן מהחוף, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2018
