לדלג לתוכן

חופש העיתונות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 80: שורה 80:
מצב חופש העיתונות בסין הוא קשה ביותר. סין מדורגת במקום ה-172 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות העולמי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות".
מצב חופש העיתונות בסין הוא קשה ביותר. סין מדורגת במקום ה-172 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות העולמי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות".


למרות שהחוקה הסינית מבטיחה חופש ביטוי ועיתונות, בפועל הממשלה מפרה זכויות אלו באופן שיטתי. הממשלה הסינית מפעילה שליטה מוחלטת על התקשורת במדינה. הרשויות מנסות לשלוט במידע ולהגביל את זרימתו החופשית, מה שפוגע קשות בחופש העיתונות ובדמוקרטיה במדינה. הממשלה מפעילה צנזורה נרחבת ומגבילה גישה לאתרי חדשות זרים ולאתרים זרים רבים נוספים וחוסמת רשתות חברתיות. הרשויות מכנות לעיתים קרובות סיקור עצמאי או חוקר כ"חדשות מזויפות".<ref>{{Cite news|title=China’s pressure and propaganda - the reality of reporting Xinjiang|url=https://www.bbc.com/news/world-asia-china-55666153|date=2021-01-15|access-date=2024-11-28|language=en-GB}}</ref> עיתונאים רבים נעצרים ונכלאים בגין דיווחים ביקורתיים. עיתונאים נדרשים ללמוד את "מחשבת שי ג'ינפינג" כדי לחדש את תעודות העיתונאי שלהם.
למרות שהחוקה הסינית מבטיחה חופש ביטוי ועיתונות, בפועל הממשלה מפרה זכויות אלו באופן שיטתי. הממשלה הסינית מפעילה שליטה מוחלטת על התקשורת במדינה. הרשויות מנסות לשלוט במידע ולהגביל את זרימתו החופשית, מה שפוגע קשות בחופש העיתונות ובדמוקרטיה במדינה. הממשלה מפעילה צנזורה נרחבת ומגבילה גישה לאתרי חדשות זרים ולאתרים זרים רבים נוספים וחוסמת רשתות חברתיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cpj.org/reports/2019/12/one-country-one-censor-china-hong-kong-taiwan-press-freedom/|כותרת=One Country, One Censor: How China undermines media freedom in Hong Kong and Taiwan|אתר=Committee to Protect Journalists|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-11-28}}</ref> הרשויות מכנות לעיתים קרובות סיקור עצמאי או חוקר כ"חדשות מזויפות".<ref>{{Cite news|title=China’s pressure and propaganda - the reality of reporting Xinjiang|url=https://www.bbc.com/news/world-asia-china-55666153|date=2021-01-15|access-date=2024-11-28|language=en-GB}}</ref> עיתונאים רבים נעצרים ונכלאים בגין דיווחים ביקורתיים. עיתונאים נדרשים ללמוד את "מחשבת שי ג'ינפינג" כדי לחדש את תעודות העיתונאי שלהם.


מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון ב-2012, המצב החמיר עוד יותר עם מעצרים של פעילים, עיתונאים ועורכי דין. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://foreignpolicy.com/2016/03/17/why-xi-jinpings-media-controls-absolutely-unyielding-censorship-china-economy-speech/|הכותב=David Schlesinger, Anne Henochowicz , Yaqiu Wang|כותרת=Why Xi Jinping’s Media Controls Are ‘Absolutely Unyielding’|אתר=Foreign Policy|תאריך=2024-12-12|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-11-28}}</ref> סין נחשבת ל"כלא הגדול בעולם לעיתונאים" עם מספר רב של עיתונאים במעצר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.rfa.org/english/news/uyghur/journalists-01192024171213.html|הכותב=Eugene Whong|כותרת=China is the world’s worst jailer of journalists, CPJ says|אתר=rfa-radio free asia|תאריך=1/19/24}}</ref>
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון ב-2012, המצב החמיר עוד יותר עם מעצרים של פעילים, עיתונאים ועורכי דין. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://foreignpolicy.com/2016/03/17/why-xi-jinpings-media-controls-absolutely-unyielding-censorship-china-economy-speech/|הכותב=David Schlesinger, Anne Henochowicz , Yaqiu Wang|כותרת=Why Xi Jinping’s Media Controls Are ‘Absolutely Unyielding’|אתר=Foreign Policy|תאריך=2024-12-12|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-11-28}}</ref> סין נחשבת ל"כלא הגדול בעולם לעיתונאים" עם מספר רב של עיתונאים במעצר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.rfa.org/english/news/uyghur/journalists-01192024171213.html|הכותב=Eugene Whong|כותרת=China is the world’s worst jailer of journalists, CPJ says|אתר=rfa-radio free asia|תאריך=1/19/24}}</ref>

גרסה מ־18:48, 28 בנובמבר 2024
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ישראלוצנטריות מוגזמת, היטפלות לזוטות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ישראלוצנטריות מוגזמת, היטפלות לזוטות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אינדקס חופש העיתונות 2024:[1]
  מצב טוב: 85–100 נקודות
  מצב משביע רצון: 70–85 נקודות
  בעיות בולטות: 55–70 נקודות
  מצב קשה: 40–55 נקודות
  מצב חמור מאוד: >40 נקודות
  לא מסווג / אין נתונים

חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון. שמירה על חופש העיתונות נעשית על ידי הגנה עליו בחוקה או הגנה חוקית אחרת וכן יש מנהג חוקתי ונורמות נגד פגיעה בחופש העיתונות. מנגד, פגיעה בעצמאות ובחופש של גופי תקשורת או עיתונאים היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלטון דיקטטורי ואחד השלבים החשובים בתהליכים כמו שחיקה דמוקרטית והפיכה עצמית.

חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא העיקרון הבסיסי לפיו יש לראות בתקשורת ובביטוי באמצעות אמצעי תקשורת שונים, לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים, ובמיוחד חומרים שפורסמו, כזכות לביטוי חופשי. חופש כזה מרמז על היעדר התערבות יתר מצד המדינה. חופש העיתונות מנוגד לעיתונות בתשלום, שבה קהילות, ארגוני משטרה וממשלות מקבלים תשלום עבור זכויות היוצרים שלהם.

הנימוק המרכזי לחופש העיתונות הוא שהאינטרס של כל שלטון הוא להמשיך ולשלוט ולכן גורמי מפתח בשלטון ירצו למנוע השמעה של ביקורת או פיקוח עליו, ולעודד הפצה של הסברה, מידע מוטה, פייק ניוז או תעמולה בעד השלטון. עיתונות עצמאית עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם, לחשוף מידע מביך, מקרי צנזורה, שחיתות וכן לְהָזֵם אי-דיוקים או תעמולה מטעם השלטון ובכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, עיתונות עצמאית מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות, ולחשוף מידע על מחאות נגד השלטון, ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. חופש התקשורת הוא אמצעי חשוב כדי להבטיח את חופש הביטוי. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידיה ביותר יש להבטיח את עצמאותה. חופש עיתונות בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מצנזורה או מפני התנכלות לעיתונאי או למערכת העיתון, והחיסיון העיתונאי - אפשרות שמירה על זהותו של מקור מידע חסויה.

ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם של האומות המאוחדות משנת 1948 קובעת: "לכל אדם הזכות לחופש דעה וביטוי; זכות זו כוללת חופש להחזיק בדעות ללא הפרעה, ולחפש, לקבל ולהעביר מידע ורעיונות בכל אמצעי תקשורת ללא קשר לקיומם של גבולות".[2]

חופש העיתונות נוסד רשמית בבריטניה הגדולה עם ביטול חוק הרישוי ב-1695. שוודיה הייתה המדינה הראשונה בעולם שאימצה את חופש העיתונות לחוקה שלה עם חוק חופש העיתונות משנת 1766.[3]

בשנת 1993 קבע האו"ם את 3 במאי כיום חופש העיתונות.

מדינות דמוקרטיות

תיאוריה של עיתונות חופשית ועצמאית היא מנגנון מפתח של דמוקרטיה מתפקדת ובריאה.[4] בהיעדר צנזורה, העיתונות מתפקדת ככלב שמירה על פעולות פרטיות וממשלתיות, ומספקת מידע השומר על כך שהאזרחים הבוחרים יהיו בעלי ידע.[4] בפרספקטיבה זו, "מאמצי הממשלה להשפיע על תוכן חדשותי שמתפרסם או משודר, בין אם באמצעות שליטה בתקשורת או על ידי גרימת צנזורה עצמית, מהווים איום על הגישה של מידע חשוב והכרחי לציבור ומשפיעים על איכות הדמוקרטיה".[5] עיתונות עצמאית "משמשת להגברת הידע הפוליטי, ההשתתפות ואחוזי ההצבעה ",[4] ופועלת כמניע חיוני להשתתפות אזרחית.

מדינות לא דמוקרטיות

חופש העיתונות מהווה בעיה גדולה עבור מערכות ממשל לא דמוקרטיות שכן, בעידן המודרני, שליטה קפדנית על גישה למידע היא קריטית לקיומן של רוב הממשלות הלא דמוקרטיות ומערכות הבקרה והביטחון הקשורות בהן. לשם כך, רוב החברות הלא דמוקרטיות מעסיקות ארגוני חדשות בניהול המדינה כדי לקדם את התעמולה החיונית לשמירה על בסיס כוח פוליטי קיים ולדכא (לעתים קרובות באכזריות רבה, באמצעות שימוש במשטרה, צבא או סוכנויות ביון) כל ניסיונות משמעותיים של התקשורת או של עיתונאים בודדים לערער על "הקו הממשלתי" המאושר בנושאים שנויים במחלוקת. במדינות כאלה, עיתונאים הפועלים בשוליים של מה שנחשב כמקובל ימצאו את עצמם לעתים קרובות מאוד מושא להפחדה ניכרת מצד סוכני המדינה. זה יכול לנוע מאיומים פשוטים ועד לקריירה המקצועית שלהם (ירי, רשימה שחורה מקצועית) לאיומי מוות, חטיפה, עינויים והתנקשות .

מדידת חופש העיתונות

מעבר להגדרות החוקיות, מספר ארגונים לא ממשלתיים משתמשים בקריטריונים אחרים כדי לשפוט את רמת חופש העיתונות ברחבי העולם. חלקם יוצרים רשימות סובייקטיביות, בעוד שאחרים מבוססים על נתונים כמותיים:

  • כתבים ללא גבולות מתייחסים למספר העיתונאים שנרצחו, גורשו או הוטרדו, לקיומו של מונופול של הממשל על הטלוויזיה והרדיו, כמו גם את קיומם של צנזורה וצנזורה עצמית בתקשורת, ולעצמאות הכוללת של התקשורת וכן לקשיים שעומדים בפני כתבים זרים בבואם לדרג מדינות על פי רמת חופש העיתונות בהן.
  • הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ) עוקבת באופן שיטתי אחר מספר העיתונאים שנהרגו ונכלאו כנקמה על עבודתם. הועדה משתמשת בכלים של עיתונאות כדי לעזור לעיתונאים על ידי מעקב אחר נושאים הקשורים בחופש העיתונות באמצעות מחקר עצמאי, משלחות לאיתור העובדות ורשת של כתבים זרים, כולל עיתונאי עובדים מקומיים ממדינות ברחבי העולם. CPJ חולקת מידע על מקרים בהם יש פגיעה בחופש העיתונות, עם ארגוני חופש עיתונות אחרים ברחבי העולם באמצעות הבורסה הבינלאומית לחופש הביטוי, רשת עולמית של יותר מ-119 ארגוני ביטוי חופשי. CPJ עוקב גם אחר פטור מעונש במקרים של רצח עיתונאים. צוות CPJ מיישם קריטריונים מחמירים לכל מקרה; חוקרים מבצעים מחקרים ומאמתים באופן עצמאי את הנסיבות מאחורי כל מוות או מאסר.
  • Freedom House בוחן את הסביבה הפוליטית והכלכלית הכללית יותר של כל אומה על מנת לקבוע האם קיימים יחסי תלות המגבילים בפועל את רמת חופש העיתונות העשויה להתקיים בתיאוריה. פאנלים של מומחים מעריכים את ציון חופש העיתונות ומנסחים כל סיכום מדינה לפי שיטת ניקוד משוקלל המנתח את המצב הפוליטי, הכלכלי, המשפטי והבטיחותי של עיתונאים על סמך סולם של 100 נקודות. לאחר מכן הוא מסווג מדינות כבעלות עיתונות חופשית, חופשית בחלקה או לא חופשית.[6]

מדד חופש העיתונות

מדד חופש העיתונות הוא מדד שמפרסם מדי שנה ארגון עיתונאים ללא גבולות, המדרג את מדינות העולם. במדד 2024 דורגו במקומות האחרונים אריתריאה, סוריה, אפגניסטן וקוריאה הצפונית. בארבעת המקומות הראשונים דורגו נורווגיה, דנמרק, שוודיה והולנד. ישראל דורגה במקום 101 מתוך 180 - ירידה של 4 מקומות מהשנה הקודמת, עם דירוג של 53.23 מתוך 100[7]. מחברי הדו"ח כתבו בראש העמוד המתייחס לישראל, כי "התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות"[8].

התנגשויות של חופש העיתונות

במדינות רבות קורה לא אחת שזכויות אדם עשויות להיפגע על ידי זכויות אחרות המתנגשות עמן. חופש העיתונות מתנגש לא אחת עם זכויות יסוד וחירויות אחרות שיש המזהים עם דמוקרטיה, למשל במקרים הבאים:

חופש העיתונות בעולם

על פי דו"ח מדד חופש העיתונות העולמי לשנת 2023 מדינות שקיבלו את הציון הגבוה ביותר הן נורווגיה (95.18 מתוך 100), אירלנד (89.91), דנמרק (89.48) ושוודיה (88.15). את הציון הנמוך ביותר קיבלו צפון קוריאה (21.72 מתוך 100), סין (22.97), ויאטנם (24.58) ואיראן (24.81).[9]

במחקר משנת 2022 שבדק את מידת חופש העיתונות במדינות שונות עולה כי קיימת מגמת ירידה בחופש העיתונות במדינות המערב. למרות שמדובר במדינות דמוקרטיות, ניכרת ירידה מתמדת בחופש העיתונות ברוב המדינות שנבדקו.[10]

אירופה

למרכז, לצפון ולמערב אירופה מסורת ארוכה של חופש הביטוי, כולל חופש העיתונות, שקיים עדיין במאה ה-18 ובמאה ה-19.

לאחר מלחמת העולם השנייה, יו ביילי, נשיא שירות הרשת של יונייטד פרס שבסיסו בארה"ב, קידם את חופש הפצת החדשות. ב-1944 הוא קרא למערכת פתוחה של מקורות חדשות ושל שידור, ומינימום רגולציה ממשלתית על החדשות. הצעותיו הועלו בוועידת ז'נבה לחופש המידע ב-1948 אך נחסמו על ידי הסובייטים והצרפתים. [11]

מאז 1950, האמנה האירופית לזכויות אדם כוללת את "סעיף 10" הקשור לחופש הביטוי שחל על מדינות חברות במועצת אירופה .

חופש התקשורת הוא זכות יסוד החלה על כל המדינות החברות באיחוד האירופי ואזרחיו, כפי שהוגדרה באמנת הזכויות הבסיסיות של האיחוד האירופי (מאז 2000) וכן באמנה האירופית לזכויות אדם (מאז 1950).[12] במסגרת תהליך הרחבת האיחוד האירופי, הבטחת חופש התקשורת מוגדרת כ-"אינדיקטור מרכזי למוכנות של מדינה להפוך לחלק מהאיחוד האירופי".[13]

ארצות הברית

התיקון הראשון של חוקת ארצות הברית קובע: "הקונגרס לא יחוקק שום חוק בעניין ממסדה של דת, ולא כזה האוסר את הקיום החופשי של אף דת; ולא יגביל את חירות הביטוי ואת חופש העיתונות; ולא את זכותם של בני אדם להתכנס בדרכי שלום, ולעתור לממשלה לשם תיקון עוולות." כלומר הוא אוסר על חקיקה העלולה לפגוע בין היתר בחופש הדיבור ובחופש העיתונות.

הציון של ארצות הברית בדו"ח מדד חופש העיתונות נכון לשנת 2023 הוא 71.22 מתוך 100.

רוסיה

ב-4 במרץ 2022, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם על הצעת חוק המציגה עונשי מאסר של עד 15 שנות מאסר למי שמפרסם "מידע כוזב ביודעין" על הצבא הרוסי ופעולותיו באוקראינה,[14] הצעת חוק המאלצת תקשורת עצמאית ברוסיה להפסיק לדווח על אוקראינה או להפסיק את פעילותה.[15] לפחות 1,000 עיתונאים רוסים ברחו מרוסיה מאז פברואר 2022.[16] כ-85% מהרוסים מקבלים את רוב המידע שלהם מהתקשורת הרוסית שבשליטת המדינה.[17]

העורך הראשי של העיתון נובאיה גאזטה, דמיטרי מוראטוב זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2021 על "מאמציו לשמור על חופש הביטוי". במרץ 2022, נובאיה גאזטה השעתה את פעילות הפרסום שלה לאחר שקיבלה אזהרה שנייה ממנגנון הצנזורה הרוסי Roskomnadzor .[18]

ב-17 ביוני 2024, בית משפט במוסקבה הוציא צווי מעצר לעורך הראשי של IStories , לכתב התחקירים עטור הפרסים רומן אנין ולויקטרינה פומינה, עיתונאית ב-TV Rain וכתבת IStories לשעבר, באשמת הפצת "מידע כוזב" אודות הכוחות המזוינים הרוסים באוקראינה. משרד הפנים של רוסיה הוסיף שני עיתונאים רוסים בגלות לרשימת המבוקשים שלו. פומינה אמרה שצו המעצר ישפיע על חייה המקצועיים מכיוון שהיא לא תוכל לנסוע למדינות רבות שעלולות לעצור אותה ולהסגירה לרוסיה.[19]

תורכיה

יותר מ-120 עיתונאים נמצאים בכלא בטורקיה נכון לשנת 2019, מה שהופך אותה למדינה עם הכי הרבה כליאה של עיתונאים.[20] במדינות מסוימות, כולל טורקיה,[21] עיתונאים אוימו או נעצרו בגלל הסיקור שלהם על מגיפת ה-COVID-19 .[22] בשנת 2022 מכלאו בה עוד 40 עיתונאים.[23].

אירן

על פי הדיווחים של ה-RSF ב-2007, חופש העיתונות באיראן דורג במקום 166 מבין 169 מדינות. בדו"ח נכתב כי העיתונאים האיראנים מתמודדים עם "התנהגות קשוחה קיצונית של המשטר האיראני המונעת מהם לבקר את הרשויות או להביע דרישות פוליטיות וחברתיות. [24]

"כתבים ללא גבולות" (ה-RSF) דיווח שלפחות 860 עיתונאים נעצרו ונכלאו באירן בשנים 1979 עד 2009.[25]

ב-21 באפריל 2020, כתבים ללא גבולות בפריז (RSF) אמרו בדירוג השנתי של חופש העיתונות שהמגיפת הקורונה "מדגישה משברים רבים" וכי מוטל צל על חופש העיתונות ברחבי העולם, כאשר מדינות אוטוריטריות כולל איראן מצנזרות פרטים בנוגע להתפרצות המגיפה.[26]הם דרגו את אירן במקום ה-173 - בנוגע לצנזורה של התפרצויות נגיף קורונה גדולות.[27]

לאחר ירי של מטוס נוסעים אוקראיני בשנת 2020, סוכני שירות הביון האיראני פשטו על בתיהם ומשרדיהם של עיתונאים איראנים רבים וחיפשו את המחשבים האישיים, הטלפונים הסלולריים, הספרים והמסמכים שלהם. עיתונאים אלה חשפו את השקרים של המשטר האיראני. חלק מהעיתונאים קיבלו אזהרות מהרשויות ונאלצו לסגור את חשבונותיהם באינסטגרם, בטוויטר ובפייסבוק.[28]

ב-2 במאי 2020, במסגרת ה-3 במאי, יום חופש העיתונות הבינלאומי, אגודת הסופרים האיראנית יצאה בהצהרה על קיומן של צנזורה ושל הפרה של חופש הביטוי ועל השפעותיו ההרסניות על מבנה ויסודות החברה. הוזכר בהצהרה כי במהלך העשורים האחרונים כלאו שליטי המדינה יותר מ-890 עיתונאים וכתבים, שחלקם הוצאו להורג. אגודת הסופרים האיראנית הביעה צער, על דירוגה של איראן דורגה במקום ה-173 מבין 180 מדינות בשל חופש הביטוי.[29] ב-7 בפברואר 2020, הפדרציה הבינלאומית של עיתונאים גינתה את הפשיטה של כוחות הביטחון האיראניים על בתיהם של שישה עיתונאים איראנים, וייחסה את האחריות לכך לכוחות "המודיעין של ה-IRGC".[30]

בשנת 2022 נכלאו באירן עוד 62 עיתונאים. בדו"ח לשנת 2023 , כתבים ללא גבולות העריכו את מצב חופש התקשורת ב-180 מדינות. לפי דיווח זה, ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן מדורגת במקום ה-177 מתוך 180 מדינות אחרי צפון קוריאה, סין ווייטנאם, והיא גם הוגדרה כאחת המדינות המסוכנות ביותר לעיתונאים.[31]

סין

מצב חופש העיתונות בסין הוא קשה ביותר. סין מדורגת במקום ה-172 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות העולמי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות".

למרות שהחוקה הסינית מבטיחה חופש ביטוי ועיתונות, בפועל הממשלה מפרה זכויות אלו באופן שיטתי. הממשלה הסינית מפעילה שליטה מוחלטת על התקשורת במדינה. הרשויות מנסות לשלוט במידע ולהגביל את זרימתו החופשית, מה שפוגע קשות בחופש העיתונות ובדמוקרטיה במדינה. הממשלה מפעילה צנזורה נרחבת ומגבילה גישה לאתרי חדשות זרים ולאתרים זרים רבים נוספים וחוסמת רשתות חברתיות.[32] הרשויות מכנות לעיתים קרובות סיקור עצמאי או חוקר כ"חדשות מזויפות".[33] עיתונאים רבים נעצרים ונכלאים בגין דיווחים ביקורתיים. עיתונאים נדרשים ללמוד את "מחשבת שי ג'ינפינג" כדי לחדש את תעודות העיתונאי שלהם.

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון ב-2012, המצב החמיר עוד יותר עם מעצרים של פעילים, עיתונאים ועורכי דין. [34] סין נחשבת ל"כלא הגדול בעולם לעיתונאים" עם מספר רב של עיתונאים במעצר.[35]

צפון קוריאה

ישראל

חופש העיתונות בישראל אינו מעוגן בחקיקה ראשית או משנית. בניגוד למדינות דמוקרטיות רבות, בישראל אין חוקה ואין בה גם חוק יסוד ייעודי להגנת חופש העיתונות או חופש הביטוי. ההגנה הרשמית היחידה שיש בישראל היא בפסיקות בית המשפט העליון, למן ההכרעה בבג"ץ קול העם שניתנה בשנת 1953.

עד לשנת 2017, הייתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה הייתה על פי פקודת העיתונות משנת 1933 אשר חייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. - פקודת העיתונות בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח[36] והחלטת הכנסת מיום 29 במאי 2017.[37]

בנוסף, תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945 כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות לצנזורה הצבאית. כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין אמצעי התקשורת לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "הסכם הצנזורה" בין נציגי התקשורת לנציגי צה"ל. על פי הסדר זה, כלי התקשורת החתומים על ההסכם ביצעו מעין צנזורה עצמית בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ. הסכם זה עודכן כמה פעמים, האחרונה שבהן בשנת 1996. בעקבות פרשת "שניצר" בשנת 1988, שבה חידד בג"ץ את מטרתה של הצנזורה למנוע פרסום של ידיעות רק כאשר יש "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון המדינה, נכלל כלל ה"ודאות הקרובה" שקבע בג"ץ גם בהסכם הצנזורה.

בשנת 2023 ישראל ירדה ב-11 מקומות במדד חופש העיתונות ממקם 86 ל-97. הציון שקיבלה הוא 57.57 מתוך 100. צוין בדו"ח כי התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות.[38] בשנת 2024, מדינת ישראל ירדה ארבעה שלבים נוספים במדד חופש העיתונות למקום 101 מתוך 180 מדינות. בעקבות הירידה שונתה לרעה הגדרת מעמד חופש העיתונות בישראל מבעייתי לקשה. הירידה במדד הובילה גם לכך שישראל איבדה את תואר מובילת חופש העיתונות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. בדו"ח מוזכרים גורמים שהובילו לירידה זו במדד- התגברות הלחץ על עיתונאים הפועלים בישראל, מסעות השפעה על הציבור, חקיקה המגבילה את חופש הביטוי, הסתמכות מרבית התקשורת על מסרי התעמולה של הממשלה והתמעטות קולות ביקורתיים בקרב התקשורת.[39].

חקיקה המגבילה את חופש העיתונות

בדצמבר 2022 הוגשו הצעת חוק להפרטת גלי צה"ל והצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. השפעת חקיקת חוקים אלה עלולה להיות ביטול גופי השידור הציבורי והממלכתי והפיכתם לתלויים בחסדי בעלי ההון והשלטון.[40][41].

באפריל 2024 נחקק חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה המאפשר לראש הממשלה ושר התקשורת להפעיל סנקציות כנגד ערוצים זרים, שלפי חוות דעת פוגעים בביטחון המדינה. ב-5 במאי אותה שנה, נסגר ערוץ אל-ג'זירה בארץ.

ביולי 2024 אושר תיקון בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הפוטר את ערוץ 14 התומך בממשלה, מחובות רגולטוריות המוטלות על הערוצים המתחרים ערוץ 12 וערוץ 13.[42] זאת תיקון בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הפטר בעלי רישיון זעיר מחובות רגולטוריות המוטלות על הערוצים המתחרים, בשווי שיכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה.[43] הטבות כלכליות לכלי תקשורת התומכים בממשלה עלולות לפגוע משמעותית בחופש העיתונות כיוון שתמיכה סלקטיבית יוצרת יתרון לא הוגן לכלי תקשורת פרו-ממשלתיים על פני אלה הביקורתיים יותר.[44]

ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק שתאפשר לממשלה לקבוע את התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי ואף לקצצו.[45] תלות כלכלית בממשלה מערערת את תפקיד התקשורת כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" ומאיימת על עצמאות התקשורת.[46] כלי תקשורת עלולים להדגיש נושאים המועדפים על הממשלה ולהתעלם מסוגיות ביקורתיות,[47][48] ועיתונאים עלולים להגביל את הדיווח שלהם מחשש לאבד מימון ממשלתי.[49]תמיכה לא מאוזנת עלולה גם להוביל להיעלמות של קולות מגוונים בתקשורת.[50]

ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים.[51][52][53] מועצת העיתונות והתקשורת בישראל הודיעה כי היא תומכת בחופש רשות השידור מהשפעה פוליטית. המועצה ציינה כי שיקולי השידור הציבורי חייבים להיות מנותקים מכל השפעה פוליטית, להתבסס על אמות מידה מקצועיות וממלכתיות בלבד, ולממש, הלכה למעשה, את עקרונות חוק רשות השידור.[54] נשיאת מועצת העיתונות הביאה דאגה רבה לגורל השידור הציבורי ואמרה שחובה לשמר אותו. היא ציינה כי לשידור הציבורי תפקיד ייחודי של הפצת מידע אמין ונטול פניות פוליטיות וכלכליות, המאפשר הערכה ביקורתית של פעולות רשויות השלטון, וקידום ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הכול תוך מתן ביטוי להשקפות ודעות שונות בציבור.[55]

קיומו של שידור ציבורי עצמאי, פלורליסטי ומאוזן הוא אינטרס עליון של כל חברה דמוקרטית, אומרת נשיאת המועצה. יש להיזהר ולהזהיר מפני החלשת אחד משומרי הסף החשובים של הדמוקרטיה המגשים את זכות הציבור לדעת את הנעשה במדינתנו.

בעקבות חוק הפרטת תאגיד השרות הציבורי , אשר עבר בנובמבר 2024 קריאה טרומית, התריע ארגון העיתונאים והעיתונאיות על הסכנה הגדולה של הצעת החוק, לחופש הביטוי ולדמוקרטיה, וקרא לכל עובדי מערכות התקשורת "להתאחד עכשיו ולהצטרף למאבק נחוש לעצירת הפגיעה הקשה, האנטי-דמוקרטית, בחופש העיתונות".[56]

באוקטובר 2024 אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק המאפשרת לממשלה לשלוט בנתוני הרייטינג. שליטה ממשלתית במדידת נתוני דירוג עלולה לפגוע משמעותית בחופש העיתונות. כאשר ממשלות שולטות במידע על צפייה ודירוגי תקשורת, הן יכולות להשתמש בכוח זה כדי להשפיע על תוכן ולדכא ביקורת.[57][58][59] השליטה בנתוני הדירוג גם עלולה לפגוע בשקיפות, דבר שמקשה על הציבור לקבל החלטות מושכלות,[60] להגביל את זרימת המידע החופשי ולפגוע בזכות הציבור לדעת,[57] להוביל לכך שעיתונאים יחושו מאוימים ויבצעו צנזורה עצמית מחשש לתגובות הממשלה, ויפגע בעצמאות התקשורת. שקיפות ועצמאות במדידת נתוני הרייטינג חיוניות לשמירה על חברה חופשית ודמוקרטית.[61]

מינויים בעלי זיקה פוליטית

דירקטוריון "חדשות 13" מינה את יוליה שמאלוב-ברקוביץ׳ לתפקיד מנכ״לית החברה.[62] כתבי ועורכי חדשות 13 וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל הביעו חשש רב כי המינוי אדם בעל זיקה פוליטית חזקה לתפקיד יוביל לפוליטיזציה ולפגיעה בחופש העיתונות.[63][64].

מינויו של זיו מאור למועצת הרשות השנייה שמפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו. מאור הצהיר על זיקה אישית לקרעי ועל זיקה פוליטית לראש הממשלה בנימין נתניהו, והוביל קבוצת מתפקדים בליכוד.[65][51].

מינוי של השופט בדימוס משה דרורי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הציבורי, הגוף הקובע את תוכניות השידורים ומינויים בכירים ואחראי על הביקורת על תאגיד השידור. דרורי הוא שיבחר את חברי מועצת התאגיד, שרובם מסיימים את כהונתם בשנת 2024. בעקבות המינוי פנה מכון זולת ליועצת המשפטית גלי בהרב מיארה בבקשה לבטל את המינוי כיוון שלדבריהם מדובר במשרת אג'נדה פוליטית מובהקת ובחוסר התאמה קיצוני לתפקיד לאור התבטאויותיו נגד התקשורת.[66][67] התנועה לרגולציה הוגנת ביקשה מוועדת המינויים לבדוק מחדש את נסיבות מינויו של דרורי לתפקיד וציינה כי החוק ותכליותיו אינם מאפשרים לאשר מועמד זה וכי חיוני שהמינוי יבטיח חברי מועצה ראויים ובלתי תלויים.[68].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רוברט אלבין, כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004.
  • מתן סטמרי, "זכות הסיקור לדעת", אתר משפט ועסקים (2017).
  • משה נגבי, חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל: דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית, רעננה: למדא, מהדורה מעודכנת, 2020

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חופש העיתונות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 2023 World Press Freedom Index
  2. ^ Nations, United. "Universal Declaration of Human Rights". United Nations. ארכיון מ-24 בפברואר 2018. נבדק ב-7 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Nordin, Jonas (2023). The Swedish Freedom of the Press Ordinance of 1766: Background and Significance. Stockholm: The National Library of Sweden. ISBN 978-91-7000-474-2.
  4. ^ 1 2 3 Ambrey, Christopher L.; Fleming, Christopher M.; Manning, Matthew; Smith, Christine (2015-08-04). "On the Confluence of Freedom of the Press, Control of Corruption and Societal Welfare". Social Indicators Research. 128 (2): 859–880. doi:10.1007/s11205-015-1060-0. ISSN 0303-8300.
  5. ^ Solis, Jonathan A.; Antenangeli, Leonardo (בספטמבר 2017). "Corruption Is Bad News for a Free Press: Reassessing the Relationship Between Media Freedom and Corruption: Corruption Is Bad News for a Free Press". Social Science Quarterly. 98 (3): 1112–1137. doi:10.1111/ssqu.12438. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "Summit for Democracy: New Scorecards Highlight State of Freedom in Participating Countries". Freedom House (באנגלית). ארכיון מ-2022-08-04. נבדק ב-2022-08-08.
  7. ^ 2024 PRESS FREEDOM INDEX, rsf.org, ‏2024
  8. ^ Israel | RSF, באתר RSF, ‏26 באפריל 2023 (באנגלית)
  9. ^ מדד חופש העיתונות, באתר www.idi.org.il
  10. ^ Theodora A. Maniou, The Dynamics of Influence on Press Freedom in Different Media Systems: A Comparative Study, Journalism Practice 17, 2023-10-21, עמ' 1937–1961 doi: 10.1080/17512786.2022.2030246
  11. ^ Eleonora W. Schoenebaum, ed. (1978), Political Profiles: The Truman Years, pp. 16–17, Facts on File Inc., מסת"ב 9780871964533.
  12. ^ Maria Poptcheva, Press freedom in the EU Legal framework and challenges (אורכב 10.02.2021 בארכיון Wayback Machine), EPRS | European Parliamentary Research Service, Briefing April 2015
  13. ^ "European Neighbourhood Policy and Enlargement Negotiations". European Commission. אורכב מ-המקור ב-2016-01-24. נבדק ב-2016-02-08.
  14. ^ "Russia Jails Anti-War Journalist 6 Years for 'Fake News'". The Moscow Times. 15 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Putin Signs Law Introducing Jail Terms for 'Fake News' on Army". The Moscow Times. 4 במרץ 2022. ארכיון מ-6 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "1K Journalists Have Fled Russia Since Ukraine Invasion – Report". The Moscow Times. 3 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Stengel, Richard (20 במאי 2022). "Putin May Be Winning the Information War Outside of the U.S. and Europe". TIME. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ "Russia's Novaya Gazeta newspaper pauses activities after official warning". Reuters. 28 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Russia issues arrest warrants for exiled journalists over war coverage". VOA News. 3 ביולי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "More than 120 journalists still jailed in Turkey: International Press Institute". Reuters. 19 בנובמבר 2019. ארכיון מ-28 במרץ 2021. נבדק ב-27 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Turkish journalists arrested for reporting Covid-19 cases". Reporters Without Borders. 11 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Coronavirus Has Started a Censorship Pandemic". Foreign Policy. 1 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Arlene Getz/CPJ Editorial Director, Number of jailed journalists spikes to new global record, Committee to Protect Journalists, ‏14 בדצמבר 2022 (באנגלית)
  24. ^ "Country of origin information report Iran" (PDF). www.justice.gov. 2007-05-04. ארכיון (PDF) מ-2021-07-18. נבדק ב-2020-09-08.
  25. ^ "روز آزادی مطبوعات؛ ایران جزو پنج زندان بزرگ روزنامه‌نگاران". dw.com/fa. 2015-05-02. ארכיון מ-2020-11-10. נבדק ב-2020-11-09.
  26. ^ "Coronavirus pandemic 'amplifies press freedom threats'". AFP. 21 באפריל 2020. ארכיון מ-31 ביולי 2020. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Coronavirus pandemic 'amplifies press freedom threats'". AFP. 21 באפריל 2020. ארכיון מ-31 ביולי 2020. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Reporters Without Borders: Iranian Journalists Are Victims Of Jet Crash Lies". Radio Free Europe. 2020-02-06. ארכיון מ-2020-09-05. נבדק ב-2020-09-05.
  29. ^ "بیانیه کانون نویسنگان ایران به مناسبت روز جهانی آزادی مطبوعات". Hrana. 2020-05-03. ארכיון מ-2020-08-17. נבדק ב-2020-08-30.
  30. ^ "ادامه انتقاد نهادهای بین‌المللی نسبت به موج تازه‌ فشارها علیه روزنامه‌نگاران ایران". BBC. 2020-02-08. ארכיון מ-2020-08-31. נבדק ב-2020-08-31.
  31. ^ "2023 World Press Freedom Index – journalism threatened by fake content industry | RSF". rsf.org (באנגלית). ארכיון מ-2023-05-04. נבדק ב-2023-05-04.
  32. ^ One Country, One Censor: How China undermines media freedom in Hong Kong and Taiwan, Committee to Protect Journalists (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ "China's pressure and propaganda - the reality of reporting Xinjiang" (באנגלית בריטית). 2021-01-15. נבדק ב-2024-11-28.
  34. ^ David Schlesinger, Anne Henochowicz , Yaqiu Wang, Why Xi Jinping’s Media Controls Are ‘Absolutely Unyielding’, Foreign Policy, ‏2024-12-12 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Eugene Whong, China is the world’s worst jailer of journalists, CPJ says, rfa-radio free asia, ‏1/19/24
  36. ^ האגודה לזכויות האזרח בישראל | ביטול פקודת העיתונות, באתר www.acri.org.il
  37. ^ אושר סופית: ביטול פקודת העיתונות, באתר כנסת ישראל, ‏29 במאי 2017
  38. ^ אורן פרסיקו, מדינת ישראל ירדה 11 מקומות במדד חופש העיתונות, באתר העין השביעית, 3 במאי 2023
  39. ^ אורן פרסיקו, מדינת ישראל ירדה ארבעה שלבים נוספים במדד חופש העיתונות, באתר העין השביעית, 5 במאי 2024
  40. ^ יובל אלבשן, כך נראית מהפכה: 141 הצעות החוק לשינוי סדרי השלטון | הרשימה המלאה, באתר ynet, 25 במרץ 2023
  41. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, קרעי הגיש הצעת חוק להפרטת התאגיד: "לא צריך להיות שידור ציבורי", באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2022
  42. ^ ישראל וולמן, אושר סופית: ההקלות לערוץ 14 הוארכו בעוד שנה וחצי, באתר ynet, 25 ביולי 2024
  43. ^ וולמן, ישראל (2024-07-25). "אושר סופית: ההקלות לערוץ 14 הוארכו בעוד שנה וחצי". Ynet. נבדק ב-2024-11-28.
  44. ^ Government subsidies to save local news, Nieman Lab
  45. ^ צבי זרחיה, עוד דרך לסתום פיות: הצעת חוק - הממשלה תוכל לקצץ את תקציב התאגיד, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2024
  46. ^ [https://rm.coe.int/guaranteeing-media-freedom-and-the-safety-of-journalists/1680adc988 Guaranteeing media freedom and the safety of journalists: an obligation of member States], ‏5.1.2024
  47. ^ Government subsidies to save local news, Nieman Lab
  48. ^ Paul Clemens Murschetz, Government Subsidies to News Media. Theories and Practices, Wiesbaden: Springer Fachmedien, 2022, עמ' 1–21, ISBN 978-3-658-34048-3. (באנגלית)
  49. ^ The Government and the News Media – USC Public Policy and Funding the News, fundingthenews.usc.edu
  50. ^ Public financing of news media in the EU .Final report
  51. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, ההשתלטות על התקשורת נמשכת: השר קרעי זומם לקחת לכם את שלט הטלוויזיה, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2024
  52. ^ הצעת חוק התקשורת יוצרת קרבה פסולה בין רגולציה לפוליטיקה, באתר www.idi.org.il, ‏2023
  53. ^ חוות דעת בעניין הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג - 2023
  54. ^ מועצת העיתונות תומכת בחופש רשות השידור מהשפעה פוליטית, באתר מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
  55. ^ נשיאת מועצת העיתונות: חובה לשמר את השידור הציבורי, באתר מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
  56. ^ "חיסול חופש הביטוי בישראל": הכנסת אישרה בטרומית את החוק להפרטת תאגיד השידור, באתר וואלה, ‏2024-11-27
  57. ^ 1 2 Press freedom under fire as political pressure on journalists intensifies worldwide, rankings reveal - ICIJ, ‏2024-05-03 (באנגלית אמריקאית)
  58. ^ 2024 World Press Freedom Index – journalism under political pressure | RSF, rsf.org (באנגלית)
  59. ^ [https://www.v-dem.net/media/publications/C4D_PB_34_final.pdf The Case for Democracy: Democracies Produce More Transparent and Higher-Quality Data], v-dem institute, ‏ינואר 2022
  60. ^ 2024 World Press Freedom Index – journalism under political pressure | RSF, rsf.org (באנגלית)
  61. ^ Press Freedom : World Press Freedom Day 2024 - Why It Matters and the State of Press Freedom in Asia-Pacific, www.freiheit.org, ‏2024-05-03 (באנגלית)
  62. ^ ״הרפורמה הלא-שקטה״ משתלטת בהדרגה על עבודת הכנסת והממשלה, באתר www.idi.org.il, ‏2024-11
  63. ^ דוד ורטהיים‏, עיתונאי חדשות 13 לבג"צ: פסלו את מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ', באתר וואלה, 20 ביוני 2024
  64. ^ דרמה בערוץ 13 - המאבק נגד המנכ"לית עולה שלב: "לא ניתן לזה יד", באתר אייס, 20 ביוני 2024
  65. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, ניגוד עניינים ואפס ניסיון: אושרו המועמדים של קרעי לרשות השנייה, באתר TheMarker‏, 15 במאי 2024
  66. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, אושר מינויו של השופט בדימוס משה דרורי לוועדת האיתור של התאגיד, באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2024
  67. ^ עדיאל איתן מוסטקי, פנייה ליועמ"שית: לבטל את מינוי השופט לשעבר דרורי לוועדת האיתור של התאגיד, באתר כלכליסט, 20 במאי 2024
  68. ^ דוד ורטהיים‏, אחרי חשיפת וואלה!, התנגדות נוספת למינוי השופט דרורי ליו"ר איתור התאגיד, באתר וואלה, 13 במרץ 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חופש_העיתונות&oldid=40055893"