טבח שבעה באוקטובר – הבדלי גרסאות
שורה 238: | שורה 238: | ||
=== חוף זיקים === |
=== חוף זיקים === |
||
{{ערך מורחב|הטבח בחוף זיקים}} |
{{ערך מורחב|הטבח בחוף זיקים}} |
||
בבוקר מתקפת הפתע על ישראל פלשו לחוף זיקים, שהוא החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל, חוליות קומנדו ימי של מחבלי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. |
בבוקר מתקפת הפתע על ישראל פלשו לחוף זיקים, שהוא החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל, חוליות קומנדו ימי של מחבלי [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]], הזרוע הצבאית של [[חמאס]]. |
||
לפי דיווח מ-19 באוקטובר, מחבלים שהצליחו להגיע לחוף רצחו כ-10 עד 15 אזרחים ששהו בחוף. כ-20 עד 30 אזרחים ששהו בחוף ברחו מהמחבלים ומצאו מחסה במחנה זיקים. |
לפי דיווח מ-19 באוקטובר, מחבלים שהצליחו להגיע לחוף רצחו כ-10 עד 15 אזרחים ששהו בחוף. כ-20 עד 30 אזרחים ששהו בחוף ברחו מהמחבלים ומצאו מחסה במחנה זיקים.<ref>{{Cite news|title=קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים|url=https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-10-19/ty-article-magazine/.highlight/0000018b-4555-d614-abcf-ed7772420000|work=הארץ|access-date=2023-11-26|language=he}}</ref> עשרה אזרחים ששהו בחוף בבוקר 7 באוקטובר נחשבו נעדרים ובהמשך נודע ש-9 מתוכם היו בין הנרצחים. הם נרצחו לאחר שהמחבלים זרקו רימונים לתוך המיגונית שבה הם שהו. ב-16 באוקטובר הם אותרו והודעות הועברו למשפחות ב-26 באוקטובר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3615799|כותרת="חוף זיקים בשבת בבוקר זה חור שחור. לא נוצרה מילה שתתאר את גודל המחדל" - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2023-10-12|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-26}}</ref><ref>{{Cite news|title=אריה ובנו אלי נרצחו כשהלכו לדוג בחוף זיקים: "הבנו שצריך רק להמתין לבשורה המרה"|url=https://www.ynet.co.il/news/article/sk0j6fpmt|work=Ynet|date=2023-10-27|access-date=2023-11-26|language=he|first=אילנה|last=קוריאל}}</ref> |
||
לפי כאן חדשות, בטבח נרצחו לפחות 35 אזרחים וחיילים, לאחר תגבורת צבאית של כוחות מיחידת מגלן חוסלו המחבלים. |
לפי כאן חדשות, בטבח נרצחו לפחות 35 אזרחים וחיילים, לאחר תגבורת צבאית של כוחות מיחידת מגלן חוסלו המחבלים. |
||
לפי ynet, נרצחו לפחות 19 אזרחים בחוף זיקים. בחוף נרצחו כ-10 אזרחים, ומאוחר יותר אותרו גופותיהם של 9 נוספים במיגונית סמוכה. המחבלים זרקו לתוכה רימונים וירו בהם |
לפי ynet, נרצחו לפחות 19 אזרחים בחוף זיקים. בחוף נרצחו כ-10 אזרחים, ומאוחר יותר אותרו גופותיהם של 9 נוספים במיגונית סמוכה. המחבלים זרקו לתוכה רימונים וירו בהם. |
||
==מתקפות בתוך הערים== |
==מתקפות בתוך הערים== |
גרסה מ־12:24, 26 בנובמבר 2023
פרט בערך זה שנוי במחלוקת, וההצבעה מתקיימת בדף זה
| ||
פרט בערך זה שנוי במחלוקת, וההצבעה מתקיימת בדף זה | |
מפה המציגה בכחול את האזור הנרחב בישראל שתקפו אלפי המחבלים ב־7 באוקטובר 2023 | ||||||||||||||||||||||
תאריך | 7 באוקטובר 2023 | |||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום |
רצועת עזה ישראל | |||||||||||||||||||||
קואורדינטות | 31°22′N 34°31′E / 31.36°N 34.51°E | |||||||||||||||||||||
עילה | טרור פלסטיני, אמנת חמאס, ג'יהאדיזם | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
מתקפת הפתע על ישראל הייתה מתקפת טרור פלסטיני נרחבת של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מרצועת עזה על ישראל, במיוחד בעוטף עזה, שהחלה בבוקר יום שבת, שמיני עצרת ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. המתקפה כללה חדירה יבשתית (רגלית, אופנועים וטנדרים), אווירית וימית לשטח ישראל, מתקפות על בסיסי צה"ל ומוצביו וקרבות ירי עם כוחות הביטחון בד בבד עם חדירה אל תוך יישובים. במהלכה בוצעו מעשי טבח ורצח אזרחים ישראלים – שכללו גם עינויים, מעשי התעללות ואונס – ובהם טבח במסיבת טבע ליד קיבוץ רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל, וכן חטיפת כ־240 אזרחים וחיילים. המתקפה לוותה כל העת בירי מסיבי ומתמשך של אלפי רקטות על אזורים נרחבים בישראל, בייחוד הדרום והמרכז.
השם שנתן חמאס למתקפה הוא מבצע מבול אל־אקצא (בערבית: عملية طوفان الأقصى). בציבור הישראלי יום המתקפה מכונה ״השבת השחורה״[11]. בעקבות המתקפה הכריזה ממשלת ישראל על מלחמת חרבות ברזל.[12]
במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,163[13] ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ־1,941[14][15], בהם 360 במצב קשה–אנוש. כמה עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. כמאתיים וארבעים אזרחים זרים, ישראלים וחיילים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים, נחטפו לרצועת עזה. ביישובי עוטף עזה נגרם נזק רב[16], ונזק מפגיעת רקטות נגרם גם ביישובים נוספים[17]. במסגרת המתקפה הנרחבת נגד האוכלוסייה האזרחית ביצע חמאס פשעי מלחמה[18], ופשעים נגד האנושות בהיקף נרחב אשר נטען שהם מגיעים לכלל רצח עם[19].
רקע
רקע אידאולוגי
ארגון חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל ודוגל ברצח חפים מפשע כחלק ממאבק זה. מטרת העל שלו היא השמדת מדינת ישראל[20][21]. לאידאולוגיה החמאסית מאפיינים אנטישמיים מובהקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות של מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, ״אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים״, ו״אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד״. את המילים האלה תמך חמאס במעשים ובפיגועים מאז הקמתו בשנת 1987. את מתקפת הפתע תכנן מנהיג החמאס ברצועת עזה, יחיא סנוואר, ששוחרר בעסקת שליט ב־2011.
רקע מדיני־צבאי
- ערך מורחב – רצועת עזה
השתלטות החמאס על הרצועה
לאחר פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה, שנגרמה בעקבות מאבקו האלים של חמאס, ניצח חמאס בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית 2006. במהלך חודש יוני 2007 השתלטו כוחות חמאס על הרצועה, ומאז הרצועה נמצאת בשליטת חמאס. בעקבות השתלטות חמאס הטילו ישראל ומצרים סגר על הרצועה. חמאס הוציא פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות שהלך והתגבר, עם התעצמות הולכת וגוברת של סוגי הרקטות ומספרן. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים צבאים ברצועה (מבצע גשמי קיץ, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים) שהכילו את משטר החמאס. להגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה[22].
מעורבות איראן
איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי[23]. נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב״יום ירושלים״ באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: ״יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים״.[24] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל[25]. בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה. ארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמינאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים.[15] על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל[23][26].
עמדת השלטונות בישראל
בשנים שלפני המתקפה, ממשלת ישראל, ובפרט ראש הממשלה נתניהו[27][28], תמכה בסטטוס קוו לפיו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון. את המדיניות הזאת המשיך גם ראש הממשלה נפתלי בנט[29][30]. ראש הממשלה יאיר לפיד חרג ממדיניות זו בתוכניתו, ״כלכלה תמורת ביטחון״ שנועדה בין השאר לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש את החמאס[31][32]. כחלק ממדיניות רבת־שנים זו, העניקו ממשלות ישראל לחמאס הטבות רבות: עבודה ל־20 אלף עזתים, מיסוד העברת כסף קטרי, אספקה ועוד. במערכת הביטחונית סברו ש״שקט ייענה בשקט״ ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה[33].
מאז תפס חמאס את השלטון, הנהיגה חלק ממערכת הביטחון הישראלית מדיניות הכלה שלו. כך למשל אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן אמר ב־2013 כי לישראל אינטרס בשמירת יציבותו של שלטון חמאס, וקיימת חשיבות לחוזק המשטר שמנהיגה התנועה ברצועת עזה, ושאין אלטרנטיבה לחמאס[34].
לאחר מתקפת הפתע, הצהירו גורמים בחמאס כי ההסדרה עם ישראל הייתה חלק מתוכנית הונאה, שנועדה ״להרדים״ את ישראל[35].
גורמים בממשל הישראלי תפסו את הדומיננטיות של החמאס כאינטרס ישראלי ברמה המדינית, משום שהיא החלישה את הרשות הפלסטינית. בתחילת 2019 הצהיר נתניהו בישיבת הליכוד כי ״מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס״[36][37]. בריאיון לעמית סגל ולירון דקל בגלי צה"ל חודש לאחר מכן טען נתניהו שהוא נמנע מלהפיל את שלטון חמאס משום שאינו מוצא אף ישות מדינית אחרת שתסכים לשלוט על הרצועה[38].
ההגנה לתושבי יישובי עוטף עזה התבססה במידה רבה על המכשול נגד המנהרות בגבול הרצועה[39][40]. בהתאם לכך העידו רבש"צים שצה"ל השתמש בטיעון של השלמת הגדר כדי לקחת חלק מהנשק הארוך מכיתות הכוננות ביישובים בעוטף עזה וכן לצמצם את אימוני כיתות הכוננות[41]. כמו כן פורסם, באוגוסט 2023, על כוונת ממשלת ישראל לשנות את הגדרת היישובים ״צמודי הגדר״ (בעזה ובגבול לבנון) משני קילומטר מהגדר לקילומטר אחד מהגדר. המשמעות היא צמצום ההטבות לעידוד ההתיישבות באזורים אלו והקטנת התקציב לשיפור המיגון בהם. אילו בוצעה תוכנית זו, היא הייתה מוציאה מקבוצת היישובים הזכאים להטבות את שדרות, מפלסים, ניר עם, כפר עזה, כיסופים וניר עוז[42].
מודיעין וסימנים מקדימים טרם המתקפה
ב־24 בספטמבר 2023 נפגשו בביירות מנהיגי חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין ופרסמו הודעה משותפת על ״הסלמת פעולות ההתנגדות, במיוחד ההתנגדות החמושה״. בפגישה השתתפו סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סאלח אל־עארורי, מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה וסגן מזכ"ל החזית העממית ג'מיל מזהר. בהודעה הדגישו את ״חיזוק כל צורות התיאום בין הארגונים, בכל הנושאים״. באותו יום פרצו שרֵפות ליד בארי וכיסופים, ככל הנראה מבלוני תבערה. לאחר ההודעה סייר שר הביטחון יואב גלנט באזור עוטף עזה וקיבל סקירה ממפקדי השדה. הוא ציין כי ״צה"ל ולוחמיו, יחד עם כלל מערכת הביטחון, ניצבים על משמרתם – באוויר, בים וביבשה״[43].
גורמים במודיעין המצרי אמרו לסוכנות הידיעות AP כי מצרים העבירה כמה התרעות לישראל[44][45]. לפי הכתבת סמדר פרי, גורם מצרי אמר ששר המודיעין המצרי עבאס כאמל התקשר לנתניהו ימים אחדים לפני המתקפה[44][46] והזהירו מ״משהו חריג, מבצע אימתני״, שעומד להתרחש מכיוון עזה[47][48]. לפי הידיעה כאמל נדהם מהאדישות שהפגין נתניהו[44]. בלשכת ראש ממשלת ישראל הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין ראש הממשלה לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה[49][50]. מאוחר יותר חזרה בה הכתבת סמדר פרי מדבריה וטענה שהשיחה נעשתה עם לשכת ראש הממשלה[51].[46] ב־11 באוקטובר הודיע מקור מצרי רשמי לרשתות ערביות כי ״מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול עשרה ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין״[52]. יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, מייקל מקאול, אישר כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה שאירוע כזה עלול להתרחש, והוסיף כי לא ברור באיזה דרג ניתנה ההתרעה. הוא אמר שלא ברור כיצד המודיעין של ארצות הברית ושל ישראל פספסו את המתקפה, וכי זו תוכננה אולי במשך שנה לפחות[53][54][55].
כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם[56]. היה מדובר בתרגיל שנתי שהתקיים בשנים הקודמות בחודש דצמבר, ובאותה שנה הוחלט להקדימו לחודש ספטמבר, לפני ציון חגי תשרי בישראל ובמועד יום השנה ליציאת צה"ל מהרצועה[57][58]. באותם ימים דנו הצדדים באופי העברת הכסף הקטארי לעזה וחמאס יזם התפרעויות[59][60]. ב־29 בספטמבר הן הופסקו והושגו הבנות[61][62]. ב־2 באוקטובר המליצו שב"כ וצה"ל להמשיך בפעולות כלכליות למען עזה, ביניהן העלאת מספר הפועלים שייכנסו מהרצועה לישראל והמהלך יבחן בחיוב כאשר תהיה רגיעה יציבה בגבול[63]. פורסם כי בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל באוזני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ואינו מעוניין בהסלמה[64].
ב־20 בספטמבר, בעקבות תדריך ביטחוני בוועדת החוץ והביטחון וסקירה מודיעינית שקיבל מאחד מראשי הצוות המנהל של הוועדה, פרסם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודעה יוצאת דופן בחומרתה, שהממשלה אינה מטפלת באזהרות מפני התלקחות רב־זירתית בגדה המערבית, בעזה ואולי בלבנון[65][66]:
אנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים רב זירתי. לפי דיווחי מערכת הביטחון מספר ההתרעות ביהודה ושומרון הוא חסר תקדים. גם האירועים האחרונים ליד הגדר בעזה הם בדיוק מהסוג שהוביל בעבר לסבבי לחימה. ממשלות ישראל, כולל ממשלות נתניהו, ידעו בעבר במצבים כאלה איך לפעול: עיבוי ושילוב כוחות, סגרים, סיכולים ממוקדים, מאמץ מודיעיני, עבודה מסודרת מול הרשות הפלסטינית, המצרים והירדנים. כך הממשלה שלנו עברה בהצלחה את גל הטרור שהיה פה בשנה שעברה. זה לא מה שקורה היום [...] כל גופי הביטחון, שב"כ, משטרה, גופי המודיעין, מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה [...] מי שישלם את המחיר את הם הילדים שלנו שיצטרכו להיכנס שוב לג'נין, שוב לעזה, ואולי שוב ללבנון.
ב־24 בספטמבר, בערב יום כיפור, כשבועיים לפני המתקפה, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה וגדוד סיירת גבעתי הוקפץ לגזרה[67][68].
אחדים מהמקורות לאיסוף מודיעין על רצועת עזה הם שלושה בלוני תצפית שהותקנו מסביבה. לפי פרסום מ־21 באוקטובר 2023, שלושת הבלונים לא היו תקינים בימים שלפני המתקפה, וצה"ל לא תיגבר אמצעי מודיעין חלופיים[69].
נטען שבידי צה"ל הייתה תכנית סדורה של ההתקפה, עליה התאמן החמאס, אך הדרגים הבכירים המליצו לא להתמקד בה בגלל שלהערכתם אין לחמאס יכולות כאלו[70].
ב־12 באוקטובר אמר דובר צה"ל על המתקפה כי ״לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב״[71]. בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה[72]. לפי אחד הפרסומים, ההערכה אז הייתה ביחס לאירוע מוגבל והתרעה לא ירדה לאוגדת עזה מחשש לחשיפת מקורות[73]. על פי כתבת חברת החדשות לענייני משפט, לי נעים, היו סימנים קונקרטים ליום קרב ולחטיפת אזרחים או חיילים ביישוב אחד, אך למרות זאת באוגדת עזה לא העלו את רמת הכוננות ונערכו לאפשרות של חדירה והחיילים המשיכו לישון. בעקבות הערכת המצב הקפיץ השב"כ לדרום את ״צוות טקילה״, לוחמי יחידה מבצעית שלו[74], כדי להתמודד עם אפשרות של חדירת מחבלים[75].
ראש השב"כ רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי[76].
מפת עוטף עזה |
---|
מטרות וציוד
בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאו ההנחיות להרוג כמה שיותר אזרחים, לתפוס בני ערובה ולחכות להוראות ההמשך[77].
על פתק שנמצא על גופתו של אחד ממחבלי חמאס היו ההנחיות הבאות:
עליכם להשחיז את להבי חרבותיכם ולהיות טהורים בכוונותיכם בפני אללה. דעו כי האויב הוא מחלה שאין לה תרופה, מלבד עריפת הראשים ועקירת הלבבות והכבדים. הסתערו עליהם!
על פי צה"ל[78][79], לפי מסמכים ומפות ועל פי המזון שנתפסו אצל חלק מ־1,500 מחבלי חמאס תוכנית חמאס הייתה כיבוש אזורים בדרום ישראל וכללה גם פשיטה על ערים כמו קריית גת – ושליטה על נקודות שכבשו בישראל לתקופה ארוכה. על המחבלים נמצאו מפות מפורטות מאוד של יישובים ובסיסי צה"ל. אצל המחבלים ההרוגים והשבויים נמצא סם קפטגון, שאפשר להם להיות יעילים במסע ההרג שלהם[80].
אמצעי הלחימה הרבים שנתפסו אצל מחבלי החמאס היו בסדר כוח של חטיבה צבאית וכללו 1,500 רובי סער מדגם קלשניקוב, מאות רובי צלפים דרגונוב ומקלעים PK ועשרות טילי כתף סטרלה נגד מטוסים, עשרות אמצעים לראיית לילה, מאות מכשירי קשר, וטלפונים לוויניים. מטעני חבלה בגדלים שונים, בהם מטעני עלוקה המיועדים לפגיעה בטנקים ולהשמדת רכבים ממוגנים. מטעני חבלה לפריצה מהירה של גדרות ודלתות[81]. מטעני כלימגור. מטעני השלכה תרמובאריים לשימוש בחללים סגורים על מנת לשרוף בחיים את יושביהם. רחפנים להטלת מטעני נפץ, ואלפי רימוני יד. רקטות RPG מסוגים שונים בהן רקטות תרמובאריות, 2,000 נפצים תקניים, אמצעי מלכוד, מאות סכיני קומנדו, ואף מוקשי נ"ט מוסבים לאמצעי נפץ ידניים. נתפסו גם תת־מקלעים מימי מלחמת העולם השנייה דוגמת סטן ולנצ'סטר.[81] נוסף על כך נמצא מספר גדול של תיקי חובש בכיר, המכילים מנות דם וציוד רפואי שהנפיק UNICEF[82].
לטענת חמאס, בפתיחת המתקפה הם שיגרו 35 כטב"מים מתאבדים מדגם ״א־זווארי״ לעבר מטרות ישראליות. בסרטונים שהארגון פרסם נראים כטב"מים מתאבדים תוקפים מגדלי שמירה, עמדות ירי ומגדלי תקשורת של צה"ל. הכטב"מים קרויים על שם מוחמד א־זווארי, ודומים לכטב"מ נפץ ״לנסט (אנ')״ מתוצרת רוסיה (ZALA Aero Group), שהשתמשה בו שימוש במלחמת אוקראינה–רוסיה[83][84][85][86].
המתקפה
ההערכות למתקפה החלה כשנה לפני פריצתה. חקלאים ערכו תצפיות על שיטות ההגנה של הצד הישראלי, אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים, ומטעני חבלה הונחו צמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות המבצעיים לא ידעו שהפעם אין מדובר בתרגיל אלא במתקפה ממש[87]. מעט לפני המתקפה סיירו חיילי חמאס, במסווה של חקלאים, סמוך לקו הגבול כדי לעקוב ולדווח על מיקום כוחות הסיור במקום.
על פי חדשות 12, 24 שעות לפני המתקפה העבירה ישראל גדוד ומחצה מעזה לתגבור את הכוחות ביהודה ושומרון בעקבות האירועים בחווארה, ניסיון הפיגוע ואירוע חג הסוכות שם[88]. ישראל היום, לעומת זאת, פרסם כי דובר צה"ל הבהיר שלא הועבר שום כוח מאוגדת עזה, והתגבור נעשה ממקומות אחרים[89]. בעת המתקפה היו פרוסים על גבול עזה שני גדודי חטיבת גולני (גדוד 13 וגדוד 51), וגדוד מחטיבת הנח"ל (סיירת הנח"ל). וחלק מגדוד שריון (גדוד 77 של חטיבה 7). חלק מחיילי הגדודים יצאו לחופשת חג.
מתקפת הפתע החלה בשעה 06:29:02 בבוקר יום השבת וחג שמחת תורה[90], 7 באוקטובר 2023, בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, שנורו לעבר דימונה, ירוחם ואף מדרשת בן־גוריון בדרום, עד לוואדי עארה ובאקה אל־גרבייה בצפון ועד ערד במזרח. פגיעות ישירות של הירי הרקטי נצפו במקומות רבים ואף רחוקים מהרצועה וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית הלא ממוגנת[91]. שישה נהרגו מירי הרקטות, ארבעה מהם בנפילה ביישוב בדואי שהוגדר שטח פתוח.
בחסות ירי הרקטות החלו פעולות של אנשי חמאס לחציית הגדר. על פי סרטונים שפרסם חמאס, נוטרלו מערכות תצפית ואש, ובכללן מערכת רואה־יורה, בעזרת כטב"מים[86] או נשק נ"ט[92]. טרקטורים פוצצו והרסו את גדר המכשול בכמה נקודות, ואנשי חמאס חדרו דרך גדר נוספת בדרכם אל המעברים.
לאחר מעבר המכשולים, פשטו אנשי חמאס שהיו מצוידים בנשק קל, רקטות נ"ט, רימוני יד, מטעני חבלה, מכשירי קשר, מפות, רחפני תקיפה ועוד, על שמונה מוצבי צה"ל. שם השמידו אמצעי תקשורת ותצפית כדי לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה של צה"ל בגזרה[86].
שיבושים ומתקפות אלה אפשרו את המשך המבצע, שבו חדרו כ־3,000[93][94] מחבלים פלסטינים ליישובי עוטף עזה, באמצעות פיצוץ גדר הגבול או פריצתו בעזרת ציוד מכני הנדסי ב־30–40 מקומות שונים. רובם היו רכובים על טנדרים ואופנועים ומקצתם חצו את הגדר ברגל. כמה עשרות מחבלים חצו את הגדר באמצעות מצנחי רחיפה ממונעים. מחבלים אלה נתנו קריאות הכוונה למחבלים על הקרקע, בין היתר להתקפה על פסטיבל המוזיקה ברעים. מחבלים ניסו להיכנס גם באמצעות סירות דרך הים, אך חיל הים חיסל סירות אלה[95][96][97]. המחבלים תקפו טנקים שהיו בגזרה באמצעות רחפני נפץ וטילי נ"ט ונטרלו אותם. מחבלים נכנסו ליותר מ־20 יישובים – בעוטף עזה ובערים שדרות ואופקים – והחלו בהם במסע של טבח, הרס וביזה.
הם גם השתלטו על חלק מהמוצבים[98] ותקפו את מפקדת אוגדת עזה ובסיסי צה"ל נוספים כמו בסיס נחל עוז ובסיס המודיעין. חוליות מחבלים הציבו מארבים על הכבישים ובצמתים שירו בנוסעים, במטרה לשבש את כוחות החילוץ. בצמתים המתינו חוליות מיוחדות חמושות ברובי קלשניקוב, מקלעים קלים ורקטות RPG תרמובריות לפגיעה ברכבים ממוגנים. דווח כי בחלק מהיישובים מחבלים התחזו לחיילי צה"ל, דיברו בעברית ודפקו על הדלתות של בתי התושבים[99].
קרבות הבלימה
הזירה היבשתית
צה"ל הופתע לחלוטין מהמתקפה[100]. בתחילת המתקפה על יישובים, עמדו מול המחבלים התוקפים בעיקר חברי כיתות הכוננות המקומיות וגם חלק משאר התושבים, שהגנו על ביתם. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים מהם נהרגו[101]. בחלק מהיישובים הצליחו כיתות הכוננות לבלום את המחבלים, אך ביישובים רבים גברו המחבלים, שהיו בכוח עדיף, על המגינים, והצליחו לחדור ליישובים ולפגוע בתושביהם וברכושם בצורה אנושה. המחבלים כבשו עשרות רבות של בתי תושבים, והתלוו להם אנשים לא חמושים מהרצועה שעסקו בביזה. נוסף על כך חוליות מחבלים הציבו מחסומים בכבישים ובצמתים ברחבי עוטף עזה, ופגעו באזרחים שניסו להימלט ברכב וכך עיכבו למעשה את הלוחמים שהגיעו כתגבורת.
לוחמי צה"ל המעטים שהיו בבסיסים הסמוכים ליישובים, בהם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, ושוטרי משטרת ישראל הגיעו להגן על חלק מהיישובים, אך כוחם היה דל בהשוואה לכוח המחבלים, וגם הם נפגעו. מפקד מחוז דרום של משטרת ישראל ניצב אמיר כהן תושב שדרות, הכריז על קוד ״פרש פלשת״ והקפיץ כוחות מג"ב שבין היתר השמידו בצומת יד מרדכי מחבלים על שמונה אופנועים שנעו צפונה, לכיוון אשקלון ואשדוד[102].
בהמשך הגיעו לוחמי יחידות מיוחדות של שלדג, סיירת מטכ"ל, שייטת 13, הלוט"ר, הימ"מ, היס"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול, היחידה המבצעית של השב"כ[74], יחידת מצדה ועוד לקרבות בלימה[103], ורק כעבור שעות אחדות מתחילת המתקפה הגיעו לוחמי צה"ל בהיקף משמעותי, והחלו לטהר את היישובים ממחבלים[104].
שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב ביותר, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה[95]. כשעה לאחר תחילת המתקפה דובר צה"ל הנחה את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה[105].
בבוקר היום השלישי להתקפה, 9 באוקטובר, עדיין לא טוהרו הקיבוצים בארי וכפר עזה ואף נמשך הקרב בשדרות[106]. לקראת הצהריים הודיע דובר צה"ל כי כל היישובים טוהרו, אך ייתכן שעדיין נמצאים מחבלים בשטח ישראל[107]. ב־10 באוקטובר חוסלו 22 מחבלים בשמונה מוקדים[108].
הזירה האווירית
על פי חיל האויר, מבין שתי טייסות מסוקי הקרב, טייסת 113 החזיקה כוננות בצפון וטייסת 190 הייתה בהדממה.
צמד מסוקי הקרב הראשון שהיה בכוננות מיידית לאוגדת עזה הגיע לעוטף סביב 7:30–8:00, מבסיס רמת דוד בצפון. מבסיס רמון מסוק הקרב הראשון הגיע לעוטף ב־8:32. במשך היום הופעלו 10 מסוקי קרב AH־64 אפאצ'י ב־28 גיחות וירו פגזי תותחים 30 מ"מ וטילי הלפייר[109].
בתחילה הופעלו מסוקי הקרב כדי לעצור את שטף המחבלים והמון האזרחים שנהרו לשטח ישראל דרך הפרצות בגדר. בהמשך הופעלו המסוקים לטובת הבסיסים והיישובים. בארבע השעות הראשונות מתחילת הקרבות תקפו מסוקי קרב ומטוסי קרב כ־300 מטרות, רובן בשטח ישראל[110].
נוסף על כך הופעלו כטמ"מי זיק חמושים של חיל התותחנים (שחלקם הגיע מבסיס פלמחים[111]).
חמאס פגע באמצעות טיל נ"ט במסוק יסעור שהטיס לוחמי צנחנים. הטייס הצליח לנחות ליד קיבוץ בארי והלוחמים התפנו ממנו ללא פגע, ואילו המסוק נותר בוער בשטח[112].
הזירה הימית
חוליית קומנדו ימי של חמאס עלתה השכם בבוקר 7 באוקטובר לחוף זיקים ורצחה דייגים ומתרחצים ישראלים.
על פי חיל הים[113][114], בדקות הראשונות של המלחמה בבוקר שבת נכחו מול זיקים שתי דבורות וצרעה מפלגה 916 של חיל הים, מאוישות בלוחמים ולוחמות.
סירה מהירה ושלוש סירות גומי שהובילו מחבלים ניסו לפשוט לחוף זיקים ולאשקלון. על כל סירה היו בין שישה לשמונה מחבלים, שירו צרורות לעברם. בה בעת שוגרו מהחוף לעבר סירות חיל הים טילי נ"ט ונחילי רחפנים חמושים, שהלוחמים הצליחו להתחמק מהם. הלוחמים הצליחו להטביע שלוש סירות חמאס ולפגוע בכל המחבלים שהיו במים. סירה אחת הצליחה להגיע לחוף, אך הכוחות הרגו את רוב המחבלים שעליה. כ־30 מחבלים נהרגו. כמו כן חיל הים פגע בכלי חקלאי שניסה לפרוץ את הגדר בקרבת החוף ובחוליות מחבלים נוספות ביבשה[115].
ביום המחרת סיכל חיל הים פשיטות נוספות שגם בהן כ־30 מחבלים נהרגו.
בכך הם סיכלו את החדירה מהים ואת הפגיעה בשני אתרים אסטרטגיים הסמוכים לחוף העזתי – מתקן קו צינור הנפט ואסדת הגז.
חילוץ תושבים
חלק ממאמצי צה"ל וכוחות המשטרה היה לחלץ ישראלים וזרים שהותקפו. כמה מאות אנשים היו בפסטיבל המוזיקה וברחו לכל עבר. חלק מתוכם ברחו לפרדסים, שדות, מכולות ועוד וניסו להסתתר ולברוח. חלקם העמידו פני מתים וכך ניצלו. משפחות בקיבוצים ניסו להסתגר בממ"דים. הישראלים שלחו בקשות לעזרה באמצעות טלפונים ניידים לקרוביהם ולמשטרה. כוחות הביטחון וכן אזרחים פעלו לאיתור וחילוץ הנפגעים מאזור הקרבות. לוחמים ותיקים, ובהם אלוף במיל' יאיר גולן, אלוף דוד זיני, אלוף נועם תיבון, תא"ל רומן גופמן ותא"ל עופר וינטר, הגיעו לאזורי הקרבות וסייעו בלחימה ובחילוץ נפגעים[116].
כעשרה בדואים עסקו בחילוץ ישראלים מהמסיבה ברעים. שלושה מהם נהרגו בפעילות[117]. עווד דראושה, פרמדיק מאכסאל, העניק סיוע רפואי ופינוי לנפגעים בפסטיבל המוזיקה ולבסוף נרצח גם הוא[118][119]. ביום השני ללחימה הגיעו לשטחי הלחימה ברכבי שטח כ־600 מתנדבים בדואים ישראלים, רובם משבט אל עזאזמה, והחלו לחפש נעדרים. בשלב מאוחר יותר התלוו אליהם שוטרים ומאבטחים. הם חילצו מאות אנשים בעשרות מוקדים שונים[120].
מתקפות על יעדים צבאיים
מפקדת אוגדת עזה
- ערך מורחב – קרב מחנה רעים
אחד הכוחות של חמאס תקף את מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים, שבקרבת קיבוץ רעים. רבים מחיילי האוגדה היו בחופשה לרגל חג סוכות. לטענת החמאס רבים מהחיילים הופתעו בשנתם, ורבים מהם נפלו בשבי. בתמונות שפרסם הארגון נראו מבנים וכלי רכב משוריינים עולים באש. בערבו של אותו היום הצליח צה"ל להשיג שליטה מלאה על המפקדה, לאחר קרבות קשים[121][122].
מוצב ארז
- ערך מורחב – קרב ארז
מחבלים שפרצו את הגדר חדרו למתחם מעבר ארז, כבשו אותו[123] ונכנסו דרכו לתוך ישראל.
בסיס מת"ק עזה
בסיס מנהלת תיאום וקישור נבנה צמוד לגדר המערכת, סמוך למחסום ארז. מחבלים פרצו לתוכו משני מוקדים – 12 דרך הגדר ועוד שישה–שבעה דרך הש"ג, לאחר שפוצצו בו מטען גדול. הם הרגו שלושה מחיילי המת"ק, ותיעדו בשידור חי איך הם שובים שלושה חיילים[124].
מוצב סופה
- ערך מורחב – קרב מוצב סופה
לוחמי מוצב סופה נפרסו מחוץ למוצב עוד לפני פרוץ האירועים, כחלק מנוהל רגיל. משום כך המחבלים שפרצו לבסיס נתקלו בבסיס כמעט ריק, כשמולם פועלת קבוצה של חמישה חיילים מסיירת נח"ל. זו ירתה על המחבלים מהעמדות והגנה על שאר החיילים, שנעלו את עצמם בחדר האוכל. לאחר כמה שעות קרב הזעיק מפקד הכוח בבסיס מסוק קרב כדי לסייע בעצירת המחבלים.
בצהריים הגיעו למקום כוח מגדוד קרקל בפיקודה של סא"ל אור ליבני־בן יהודה. הכוח סייע להגן על המוצב מפני הגעת מחבלים, ובהמשך הגיעו לוחמים משייטת 13 וסייעו לטהר את המוצב ממחבלים שחדרו אליו. לאחר הקרב נמנו במקום 15 גופות של מחבלים שנהרגו בידי לוחמי הנח"ל וקרקל וכ־40 מחבלים שחיסלו לוחמי השייטת[125][126][127].
מוצב כיסופים
- ערך מורחב – קרב מוצב כיסופים
במוצב כיסופים שהו לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני. במשך שעות ארוכות הם ערכו קרב נגד עשרות רבות של מחבלים, שהשתמשו ברובי סער, ברקטות נגד טנקים וברימונים. בקרב נהרגו שמונה לוחמים מהגדוד. בתום כ־50 שעות הצליחו לוחמי הגדוד, בצד כוח של סיירת אגוז שהצטרפה אליהם בהמשך, לבלום את המחבלים ולטהר את השטח מהם.
מוצב נחל עוז
- ערך מורחב – קרב מוצב נחל עוז
מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס פשטו על מוצב נחל עוז, וניהלו קרב עם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני. בקרב נהרגו כמה לוחמים מהגדוד, נוסף על האזרחים שנרצחו בטבח בנחל עוז הסמוך. בתום שעות רבות של לחימה הצליחו לוחמי הגדוד לבלום את המחבלים.
מוצב מארס
מוצב מארס, שבו החזיקו כ־20 חיילים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 של חטיבת גולני, היה המוצב היחיד שמחבלי חמאס לא הצליחו לחדור אליו. עם תחילת המתקפה עלו הלוחמים לעמדות של המוצב עם מאגים, ניהלו קרב במשך שעות והרגו כ־90 מחבלים שהתקיפו אותם[128].
קרב זיקים
- ערך מורחב – קרב זיקים
מערכת רואה־יורה
צה"ל התקין בקו הגבול מערכות רואה־יורה הכוללות מקלע כבד המופעל מרחוק. עם תחילת המתקפה שלח החמאס רחפנים מצוידים במטעני נפץ שהשמידו את המתקנים[92].
כמו כן, צה"ל הציב לאורך קו הגבול שורה של מצלמות מעקב שחוברו למרכז בקרה ושליטה שבו פעלו התצפיתניות. עם תחילת המתקפה ירו מחבלי החמאס במצלמות בטילים נגד טנקים[92], כבשו את בסיס התצפיתניות בנחל עוז והחזיקו בו במשך שבע שעות, עד לשחרורו בידי סיירת צנחנים[129]. תצפיתניות רבות עדיין נעדרות[130].
בסיס אורים – מודיעין
כוח חמאס שמנה כעשרה מחבלים תכנן לפרוץ לבסיס ״ירקון״, הסמוך לקיבוץ אורים, אשר לפי פרסומים הוא בסיס של יחידה 8200 המתמקד בהאזנות לפלסטינים[69]. בשל טעות בזיהוי פרצו המחבלים לבסיס סמוך במתחם, ששייך ליחידה 414 של חיל האיסוף הקרבי.[דרוש מקור] המחבלים הרגו ופצעו חיילים בתוך הבונקר וניסו לחפש מידע מסווג במערכות המחשב של הבסיס. התוקפים נהרגו בידי כוח שהגיע מבסיס צאלים הסמוך ויחידת הלוט"ר לפני שהספיקו לחזור לרצועת עזה[131].
בסיס אורים – פיקוד העורף
מחנה אורים של מפקדת מחוז הדרום של פיקוד העורף הותקף על ידי 10 מחבלים בזמן שבבסיס שהו 14 חיילים וחיילות. בהתקפה נהרגו שבעה מחיילי הבסיס. לעזרתם הגיעו לוחמים של יחידת שלדג[132], חיילים ממרכז הטסה והכשרות מיוחדות, חיילות מיחידה 414 של חיל האיסוף הקרבי מהבסיס הסמוך ואנשי יחידת המשא ומתן המטכ"לית, והם הרגו את המחבלים שנותרו. אחת מהחיילות שהגיעו מיחידה 414 נהרגה גם היא[133][134].
מתקפות על אזרחים בשטח פתוח
מחבלי החמאס, שהגיעו בכוחות ובאמצעי נשק עודפים, פשטו על יותר מ־20 יעדים אזרחיים בתחומי העוטף, בהם שלוש ערים, קיבוצים ומושבים, מסיבת טבע וחוף ים. במקצתם נערכו קרבות הגנה של התושבים ובמקצתם התבצע טבח. המחבלים הצליחו להרוג למעלה מאלף אזרחים ולחטוף יותר ממאתיים לרצועת עזה.
הטבח במסיבת הטבע ליד רעים
- ערך מורחב – הטבח במסיבת הטבע ליד רעים
עשרות מחבלים הגיעו למתחם מסיבת טבע ביער רעים, ירו לעבר המשתתפים והשליכו רימונים. מספר הנרצחים בפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל מוערך, לפי תחקיר של המשטרה, ב־364 לכל הפחות, 17 מתוכם שוטרים[135]. מאות נפצעו[136], ומחבלי חמאס חטפו חלק מהמשתתפים לעזה[137].
מסיבת פסיידאק
- ערך מורחב – הטבח במסיבת הטבע ליד נירים
מסיבת פסיידאק הייתה מסיבת טבע קטנה שהתקיימה בשטחים החקלאיים שבין ניר עוז לנירים. לפי עדויות של משתתפי המסיבה החמאס לא ידע עליה ולכן לא תקף אותה, אך חלק מהמשתתפים עזבו את מתחם המסיבה לאחר שהחלה מתקפת הטילים בבוקר 7 באוקטובר כדי להגיע למרחב מוגן, ו־16 מהם נרצחו בזמן מנוסתם בכבישים, במיגוניות או בקרבת היישובים הסמוכים[138][139].
חוף זיקים
- ערך מורחב – הטבח בחוף זיקים
בבוקר מתקפת הפתע על ישראל פלשו לחוף זיקים, שהוא החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל, חוליות קומנדו ימי של מחבלי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
לפי דיווח מ-19 באוקטובר, מחבלים שהצליחו להגיע לחוף רצחו כ-10 עד 15 אזרחים ששהו בחוף. כ-20 עד 30 אזרחים ששהו בחוף ברחו מהמחבלים ומצאו מחסה במחנה זיקים.[140] עשרה אזרחים ששהו בחוף בבוקר 7 באוקטובר נחשבו נעדרים ובהמשך נודע ש-9 מתוכם היו בין הנרצחים. הם נרצחו לאחר שהמחבלים זרקו רימונים לתוך המיגונית שבה הם שהו. ב-16 באוקטובר הם אותרו והודעות הועברו למשפחות ב-26 באוקטובר.[141][142]
לפי כאן חדשות, בטבח נרצחו לפחות 35 אזרחים וחיילים, לאחר תגבורת צבאית של כוחות מיחידת מגלן חוסלו המחבלים.
לפי ynet, נרצחו לפחות 19 אזרחים בחוף זיקים. בחוף נרצחו כ-10 אזרחים, ומאוחר יותר אותרו גופותיהם של 9 נוספים במיגונית סמוכה. המחבלים זרקו לתוכה רימונים וירו בהם.
מתקפות בתוך הערים
קרב שדרות
- ערך מורחב – קרב שדרות
מחבלים שחדרו לעיר שדרות השתתפו בחילופי אש עם יחידות משטרת ישראל ואזרחים, ורצחו ופצעו רבים[143]. בסופו של דבר כבשו המחבלים את תחנת המשטרה המקומית[144]. עם הגעת תגבורת של צה"ל[145] נערך קרב קשה שנמשך כ־20 שעות, שבסופו העדיפו כוחות הביטחון להרוס את הבניין על המחבלים שהתבצרו בו[146]. לפחות עשרים שוטרים נהרגו באירוע[147].
קרב אופקים
- ערך מורחב – קרב אופקים
הקרב התרחש בין 7 באוקטובר 2023 ל־9 באוקטובר 2023 לפנות בוקר. מספר הנפגעים והנרצחים עמד על לפחות 30 מתושבי אופקים[148]. ככל הנראה, מלבד ההרוגים נחטפו אזרחים בידי המחבלים לשטח רצועת עזה.
מתקפות על יישובים כפריים
קיבוץ בארי
- ערך מורחב – הטבח בקיבוץ בארי
בתחילת מתקפת הפתע חדרו לקיבוץ יותר ממאה מחבלים חמושים היטב. הם התגברו על כיתת הכוננות וכוחות ראשונים שהוזעקו למקום, וערכו טבח בתושבי הקיבוץ, שבו נרצחו יותר מ־100 מיושבי הקיבוץ[149]. לפחות 26 תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה בידי החמאס. כוחות נוספים, בפיקודו של תא"ל ברק חירם, הגיעו לקיבוץ, ובלחימה קשה, שנמשכה עד יום שני בצהריים, הסתיים טיהור הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו במתחמים שונים בקיבוץ, חלקם עם אזרחים לכודים[104][150].
נתיב העשרה
- ערך מורחב – הטבח בנתיב העשרה
מחבלים חדרו למושב נתיב העשרה ורצחו לפחות 21 מתושביו[151][152].
כפר עזה
- ערך מורחב – הטבח בכפר עזה
בקיבוץ כפר עזה התחולל טבח שביצעו מחבלי חמאס. לאחר שכוחות צה"ל הגיעו למקום התנהלו קרבות ממושכים, ביום הראשון והשני להתקפה, מול כעשרה מחבלים שחדרו לקיבוץ[153]. חלק מתושבי הקיבוץ היו נצורים בבתיהם למשך שעות רבות עד שחולצו בידי לוחמי צה"ל.
חולית
- ערך מורחב – הטבח בחולית
בחדירה לקיבוץ חולית נרצחו 11 מתושבי הקיבוץ ושני עובדים זרים[154].
ניר עוז
- ערך מורחב – הטבח בניר עוז
בקיבוץ ניר עוז הציתו המחבלים בתים וזרעו הרס, בעוד אנשי הקיבוץ מסתגרים בממ"דים ונועלים אותם מבפנים. המחבלים רצחו 15 מבני הקיבוץ, ובכלל זה משפחה שלמה בת חמש נפשות[155]. סבתא ומשפחה בת חמש נפשות נחטפו, וכן[156] אישה, שני ילדיה ושני הוריה[157]. רק לקראת ערב הגיעו הכוחות לחלץ את הנצורים. 160 חברי הקיבוץ נותרו עוד לילה שלם בגני ילדים, עד שפונו לאילת[158].
נחל עוז
- ערך מורחב – הטבח בנחל עוז
- ערך מורחב – קרב נחל עוז
בקיבוץ נחל עוז חדרו מחבלים במתקפת הפתע. הם טבחו בתושבים מהקיבוץ וחטפו אחרים. לאחר מעל 12 שעות של לחימה צה"ל השיג שליטה על הקיבוץ ופינה את תושביו.
קיבוץ סופה
- ערך מורחב – קרב סופה
בבוקר ההתקפה הסתערו עשרות מחבלים על קיבוץ סופה. אליה לילינטל, הרבש"צ של הקיבוץ זיהה את המחבלים בשלב מוקדם, הרג כמה מהם ואסף את כיתת הכוננות שמנתה ששה אנשים. כיתת הכוננות בלמה את רוב המחבלים בגדר הקיבוץ והגנה על חייהם של כ־200 מתושבי המקום. שלושה מחברי הקיבוץ נרצחו במתקפה. לאחר כשש שעות לחימה הצליחו כוחות הביטחון להגיע לקיבוץ. 10 מחבלים נלכדו ו־20 מהם חוסלו בקרבות[159][160][161].
עין השלושה
- ערך מורחב – קרב עין השלושה
בעין השלושה נרצחו ארבעה תושבים בידי מחבלי חמאס, שאותם בלמו ארבעת חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ.
יכיני
- ערך מורחב – הטבח ביכיני
סמוך ל־7:40 פשטו עשרות מחבלים על המושב יכיני, וטבחו בו לפחות שבעה בני אדם. רבש"ץ המושב שהה בתאילנד באותה שעה וניהל את בלימתם משם.
זיקים
- ערך מורחב – קרב זיקים
כיתת כוננות של קיבוץ זיקים שמנתה 12 חברים נלחמה בשמונה מחבלים שהגיעו ברכב סוואנה ותקפו את הקיבוץ. לאחר קרב שנמשך כשעה הם הצליחו להרוג את כל המחבלים, לאחר שאחד מחברי כיתת הכוננות הצליח לאגף את המחבלים. בקרב נפצעו שני חברי קיבוץ[162]. בהמשך פונו חברי הקיבוץ לקיבוץ מעלה החמישה[163].
כרם שלום
- ערך מורחב – קרב כרם שלום
כיתת כוננות בקיבוץ כרם שלום, שמנתה תשעה תושבי הקיבוץ ושישה חיילים סדירים, נלחמה במשך שש שעות במחבלים שתקפו את הקיבוץ ומנעה את נפילתו, עד שהגיעו הכוחות הסדירים. במהלך הלחימה נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות[164], עמיחי ויצן וידידיה רזיאל[165].
ניר עם
- ערך מורחב – קרב ניר עם
בקיבוץ ניר עם הציבה הרבשצ"ית, ענבל ליברמן, את מחלקת הכוננות במארבים לאורך הגדר ברגע שהגיעה הידיעה הראשונה שמשהו מתרחש. את הקיבוץ תקפו 35 מחבלים, וחברי כיתת הכוננות ניהלו איתם קרב במשך כשלוש שעות. הם הרגו שני מחבלים[166][167][168].
בהמשך הגיעו לקיבוץ לוחמי היחידה הטקטית ויחידת המסתערבים של משמר הגבול, ומאוחר יותר הצטרף אליהם גם גדוד 13 של חטיבת גולני. הלוחמים ניהלו קרב מול המחבלים וחיסלו אותם. שני לוחמים נהרגו בקרב. כל תושבי הקיבוץ ניצלו מטבח[169].
עלומים
- ערך מורחב – קרב עלומים
על קיבוץ עלומים פשטו שלושים מחבלים, שנהדפו על ידי כיתת הכוננות בת 12 תושבים שהרגו עשרה מהמחבלים. הם ניהלו את הקרב לבדם מ־6:30 בבוקר ועד שהגיעו כוחות מיחידת מצדה ויהל"ם בשעה 12. בקרב נרשמו הרוג ופצוע אחד בצד הישראלי. בהמשך פנו המחבלים לרפת, רצחו 16 עובדים זרים מנפאל ומתאילנד וחטפו שמונה מהם. הם גם שרפו את הסילו ואת מכון החליבה, חוררו ביריות את מכלי החלב וזרעו הרס רב. ב־12:30 הגיעו עשרות מחבלים לאזור בית האריזה של הקיבוץ, נתקלו בכוח צנחנים, ומסוק קרב הרג את מרביתם. ביום שני פונו חברי הקיבוץ לנתניה[170].
סעד
- ערך מורחב – קרב סעד
כמה מחבלים ניסו להיכנס לקיבוץ סעד. הם הגיעו לשער הקיבוץ, ירו RPG וזרקו רימונים על השער כדי לפוצץ אותו ולהיכנס פנימה. הניסיון לא צלח והשער נשאר נעול. באותו זמן ירתה לכיוונם כיתת הכוננות של היישוב והמחבלים נסוגו[171].
בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאה גם תוכנית לכיבוש סעד בעזרת שני כוחות שיתקפו ממזרח ומערב, ובין השאר יכבשו את בית הספר דעת ואת מדרשת בני עקיבא[77][172].
כיסופים
- ערך מורחב – הטבח בכיסופים
במתקפת מחבלים על כיסופים נרצחו שמונה חברי קיבוץ ושישה עובדים זרים. חבר קיבוץ נוסף נהרג בקרב בכפר עזה. ארבעה מחברי הקיבוץ נחטפו. למבני הקיבוץ נגרם נזק כבד. הקיבוץ פונה מתושביו במוצאי שבת. ביום שלישי הגיע אליו מנהל הרפת, תושב אשקלון, ונרצח בידי מחבלים שארבו לו. שני טנקים הרגו את המחבלים, ובתוך כך הרסו את מכון החליבה[173].
רעים
- ערך מורחב – קרב רעים
בתחילת מתקפת הפתע תקפו עשרות מחבלים את קיבוץ רעים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו, שבה שישה חברים[174]. חמישה מתושבי הקיבוץ נהרגו וחמישה נחטפו[175].
ארז
- ערך מורחב – קרב ארז
עם תחילת המתקפה התקשר רבש"ץ קיבוץ ארז, שלא נכח באזור, לקודמו בתפקיד. זה הקפיץ את כיתת הכוננות לעמדות דקות לפני ניסיון החדירה של המחבלים לקיבוץ. שניים מחברי כיתת הכוננות, שהתמקמו בעמדת תצפית גבוהה, פתחו באש לעבר שני טנדרים בכביש הגישה לקיבוץ (לאחר שזוהו כמחבלים) ובמקום התפתח קרב יריות. לעזרתה של כיתת הכוננות הגיעה תגבורת מקיבוץ אור הנר, מה שאִפשר להמשיך בלחימה במשך שלוש שעות, עד שרוב המחבלים נפגעו מבלי שהצליחו לחדור לקיבוץ. בקרב נהרג סרן במילואים אמיר נעים, תושב הקיבוץ וחבר בכיתת הכוננות[176][177].
ניר יצחק
- ערך מורחב – הטבח בניר יצחק
בקיבוץ ניר יצחק פעלה כיתת הכוננות מול עשרות מחבלים והצליחה חלקית לעצור את המתקפה, אך ארבעה מחברי כיתת הכוננות נחטפו. כמו כן הרגו המחבלים שלושה מחברי הקיבוץ (ובהם הרבש"ץ) וחטפו לרצועת עזה מספר לא ידוע של חברים[178].
מגן
- ערך מורחב – קרב קיבוץ מגן
כיתת הכוננות של הקיבוץ הדפה את המתקפה. כוחות צה"ל הגיעו לאזור רק לאחר כשבע שעות. חבר הקיבוץ אבי פליישר נרצח במתקפה, ושני אחרים נפצעו. למחרת שוב היה ניסיון חדירה לקיבוץ, שצה"ל הדף. ב־9 באוקטובר הקיבוץ פונה.
פרי גן
- ערך מורחב – קרב פרי גן
במושב פרי גן ניצלו המחבלים את חסרונם של רוב החברים בחוליית הכוננות, שהיו מחוץ ליישוב, והצליחו לחדור ליישוב ולירות על תושבים. שלושה מחברי כיתת הכוננות של היישוב שלומית הגיעו לעזור בהגנת פרי גן, ולאחר שחלקם נפצע הוזעקו עוד מחברי כיתת הכוננות של שלומית. בקרב השתתפו 11 מחברי כיתת הכוננות של המושב שלומית; ארבעה מתוכם נהרגו וארבעה נפצעו[179][180].
יד מרדכי
עם תחילת המתקפה נפרסה כיתת הכוננות של יד מרדכי לאורך הגדר הדרומית והשער. ההיתקלות הראשונה עם המחבלים הייתה בקרבת השער. למקום הגיעו שלושה לוחמי מג"ב, שקיבלו פקודה לחסום את צומת יד מרדכי, והחל קרב יריות ביניהם ואנשי כיתת הכוננות ובין כ־20 מחבלים שהגיעו על שמונה אופנועים לשער הקיבוץ. המחבלים ירו רקטת RPG על רכב אנשי מג"ב (שהחטיאה את המטרה) ואף הצליחו לפוצץ את הגדר של הקיבוץ. בזמן הקרב הצטרפו ללחימה כמה לוחמי ימ"מ, והם הצליחו להרוג את המחבלים. זמן קצר לאחר מכן הגיע לגדר הקיבוץ טנדר ועליו כשמונה מחבלים, והכוח המגן התפצל והצליח לאגף את המחבלים ולחסל אותם. שום מחבל לא הצליח לחדור לקיבוץ בהתקפה[181].
מפלסים
- ערך מורחב – קרב מפלסים
בתחילתה של מתקפת הפתע תקפו כ־30 מחבלים את קיבוץ מפלסים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו. בצומת הכניסה למפלסים רצחו מחבלי חמאס אזרחים, ולאחר מכן פוצצו את שער הולכי הרגל הראשי וחדרו לקיבוץ. ליד רפת הקיבוץ חטפו המחבלים קבוצת עובדים תאילנדים, ולאחר ירי מצד כיתת הכוננות שחררו אותם[182]. כוחות נוספים של מחבלים תקפו את הקיבוץ משלושה מוקדים, ונהדפו.
באזור אנדרטת חץ שחור שליד מפלסים נערך קרב גדול בין מאות מחבלים לאנשי שב"כ, ימ"מ וחיל האוויר. הקרבות באזור הקיבוץ נמשכו כמה שעות, ונהרגו בהם כ־200 מחבלים. השאר נמלטו, ברובם לרצועת עזה.
מבטחים
- ערך מורחב – קרב מבטחים
תוך כדי המתקפה הגיעו המחבלים גם למושב מבטחים והצליחו להיכנס למושב, כשמולם כיתת כוננות שרק לשלושה מחבריה היו כלי נשק. בקרב נהרגו הרבש"ץ, דן אסולין, טל ממן ועוד שלושה חברים. רק בצהריים הגיעו כוחות חילוץ[183].
נירים
- ערך מורחב – הטבח בנירים
את קיבוץ נירים תקפו כ־20 מחבלים. כיתת הכוננות וקצין משטרה ששהה בקיבוץ ניהלו במשך שעתיים קרב מול המחבלים כשהם מתבצרים על הסילו. בהמשך הגיע מסוק לסייע וירה על מחבלים ששהו מחוץ לגדר. רק לאחר שבע שעות הגיעה למקום תגבורת צה"לית. באירוע נהרגו חמישה מחברי הקיבוץ וחמישה אחרים נעדרים[184][185].
עין הבשור
- ערך מורחב – קרב עין הבשור
במושב עין הבשור נתקלו המחבלים בכיתת כוננות גדולה יחסית, שכללה כ־12 מחברי המושב שצוידו בחמישה כלי נשק ארוכים מסוג M-16. כיתת הכוננות הצליחה למנוע את חדירת המחבלים. לאחר קרב, שבו נפצעו שניים מחברי המושב, נסוגו המחבלים[186].
גבים
בקיבוץ גבים הגיעו המחבלים לגדר הקיבוץ וניהלו קרב עם הרבש"צ ואחד מחברי כיתת הכוננות. בעקבות הקרב נסוגו המחבלים, ושני חברי הקיבוץ נפצעו ופונו אחרי שעות ארוכות[184].
שדה תימן
שני מחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נלכדו בלילה של 11–12 באוקטובר ליד שדה תימן, כ־35 ק"מ מרצועת עזה[187].
נפגעים
הרוגים ופצועים
במתקפה נרצחו כ־1,163[188] אזרחים ישראלים וזרים, שוטרים וחיילים, וכ־250 נחטפו לרצועת עזה.
יותר מ־3,300 פצועים הובאו לבתי חולים, בהם בית החולים סורוקה[189], המרכז הרפואי קפלן, המרכז הרפואי שמיר ומרכז רפואי ברזילי. אזרחים נקראו לתרום דם.
בין ההרוגים בחילופי אש עם המחבלים היו ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין[190]; אלוף־משנה יהונתן שטיינברג, מפקד חטיבת הנח"ל[191]; אלוף־משנה רועי לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, שנהרג בקרב בקיבוץ רעים; וסגן אלוף יהונתן צור, מג"ד סיירת נח"ל. 55[192] שוטרים, בהם מפקדי תחנות רהט ושגב שלום, לוחמי מג"ב ותשעה לוחמי ימ"מ, היו בין הנופלים.
21 ערבים־ישראלים, רובם בדואים, נרצחו במתקפה, מפגיעת רקטות ומירי של מחבלים[193]. ארבעה היו מהיישוב אל־באט, שלושה מרהט, שלושה מערערה בנגב, שניים מאל־באט כחלה, שניים מאבו תלול, אחד מתל שבע ואחד נוסף מכסיפה[194].
בין ההרוגים גם אזרחים זרים, בהם אזרחי ארצות הברית[195], תאילנדים[196], רוסים[197], נפאלים וכן אזרחי בריטניה, ארגנטינאים, אוקראינים, סינים, אזרח קנדי ואזרח צרפתי[198][199][200]. אזרחים זרים נוספים נפצעו.
מעדויות חיילים, כוחות זק"א וכן עיתונאים זרים, רבות מגופות ההרוגים הושחתו באמצעות עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות ברימונים ושרֵפת גופות[201] ואנשים חיים[202]. כמו כן התגלו עדויות למעשי אונס והתעללות מינית בנשים טרם רציחתן[203][204]. בהקלטה של אחד המחבלים מטלפון של אחת הנשים שרצח הוא התגאה באוזני משפחתו: ״הרגתי עשרה יהודים במו ידיי״[205]. משרד הבריאות ופסיכיאטרים הזהירו מצפייה בסרט מ־7 באוקטובר שהפיק דובר צה"ל, בנימוק שהצפייה עלולה לגרום טראומה נפשית לצופה[206].
חטופים ובני ערובה
- ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
על פי הודעת דובר צה"ל, נמסרו הודעות למשפחותיהם של 96[207] חטופים, בהם אזרחים וחיילים, כולל משפחות שלמות, נשים, קשישים, ילדים ותינוקות[208].
חלק מן החטופים הם אזרחי מדינות זרות ובהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ורוסיה. נחטפו גם כ־11 אזרחים תאילנדים שעבדו בחממות בעוטף עזה[209][196].
ביזה
ציוד רב נבזז בידי תושבי עזה שהגיעו לאחר שמחבלי חמאס כבשו את הקיבוצים בעוטף. בין הציוד שנבזז לעזה היו 15 טרקטורים גדולים של חברת ג'ון דיר. החברה, שהבחינה בכך, נטרלה אותם מרחוק[210].
התמודדות המערך הרפואי
בימים הראשונים למערכה נמתחה ביקורת על משרד הבריאות שלא ויסת את הפצועים בין בתי החולים. רוב הפצועים הועברו לסורוקה ולברזילי, ואילו בתי החולים במרכז הועמדו במצב חירום אבל לא קיבלו פצועים. גורמים במערך הרפואי אף ציינו שחוסר הוויסות עלה בחיי אדם[211][212][213][214].
פעולות נגד
- ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל
כיתות הכוננות בקיבוצים ובמושבים שהגנו על ביתם היו הקו הראשון מול המחבלים. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים שילמו בחייהם[101]. כוחות ימ"מ רבים ויחידות מובחרות בצה"ל הוקפצו בנוהל חירום לאזור וליישובים שהותקפו. לוחמי הימ"מ הרגו כ־200 מחבלים, ותשעה לוחמים וקצינים של היחידה נהרגו בקרבות[215].
שלשה גדודי חי"ר: גדוד 931 מחטיבת הנח"ל, גדוד 890 מחטיבת הצנחנים, וגדוד קרקל מחיל הגנת הגבולות הוקפצו בשעות הבוקר של 7 באוקטובר והשתתפו בבלימת המתקפה.[216]
בעקבות המתקפה פעלו צה"ל ומשטרת ישראל לטיהור עוטף עזה מהמחבלים שחדרו לשם. מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו ב־7 באוקטובר, וקרבות עם מחבלים בשטח ישראל נמשכו גם ב־8 באוקטובר, שבתחילתו נותרו שישה מוקדי לחימה בשטח ישראל. בינתיים החלה מלחמת חרבות ברזל, שבה הפציץ חיל האוויר הישראלי מאות מטרות של חמאס ברצועת עזה, ונערך גיוס מילואים. ב־9 באוקטובר הסתיימה הלחימה ביישובי העוטף, אך המשיכו לבצע סריקות לחיפוש מחבלים מסתתרים.
ב־7 באוקטובר בערב, בתגובה לפתיחת המתקפה, חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את הספקת החשמל לרצועת עזה[217]. יומיים לאחר מכן הנחה לנתק את הספקת המים לרצועה[218].
ב־8 באוקטובר אישר הקבינט המדיני־ביטחוני הכרזת ״מצב מלחמה״[219].
ב־21 באוקטובר 2023 פורסם שהשב"כ הקים גוף ששמו חפ"ק ניל"י, שמטרתו לזהות ולחסל את כל פעילי הנוחבה של חמאס שהשתתפו בפשיטה וחזרו לעזה. לפי הפרסום חלק ממשתתפי הפשיטה כבר חוסלו[220].
ב־26 באוקטובר החלה הלחימה הקרקעית ברצועת עזה.
תגובות
- ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
תגובות בישראל
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר, בהודעה לתקשורת, כי ״צה"ל יפעיל מייד את כל עוצמתו כדי להשמיד את יכולות חמאס״[221]. שר הביטחון יואב גלנט אמר ש״נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה״[222]. ב־11 באוקטובר הודיעו בני גנץ ובנימין נתניהו על הקמתה של ממשלת חירום משותפת[223]. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי ״מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד״[224].
מספר בודד של חברים בממשלה הודו בכישלונם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ערך ב־15 באוקטובר מסיבת עיתונאים ובה אמר כי הוא ״לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה״. ״צריך להודות ביושר, כאב ובראש מורכן – נכשלנו. הנהגת המדינה ומערכת הביטחון נכשלה בשמירה על ביטחון תושביה״, אמר סמוטריץ'[225][226]. גם כמה מחברי הליכוד, כמו השר יואב קיש וח"כ אליהו רביבו, קיבלו אחריות וביקשו סליחה מהציבור[227][228]. ראשי מערכת הביטחון אף הם הודו בכישלונם. הרמטכ"ל הרצי הלוי הצהיר ב־12 באוקטובר כי ״צה"ל אחראי לביטחון המדינה ואזרחיה, ובשבת בבוקר בעוטף עזה לא עמדנו בזה״[229]. ראש השב"כ רונן בר כתב באיגרת לעובדי הארגון ולבני משפחותיהם: ״לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת... האחריות על כך היא עליי״[230]. ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה כתב באיגרת לאנשי אמ"ן כי ״אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס... וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון״[231]. ראש המל"ל, צחי הנגבי, שהעריך לפני המתקפה כי חמאס מורתע, הודה: ״זאת טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות״[232].
ימים אחדים לאחר המתקפה החלו הפגנות מול הקריה בתל אביב שקראו לשחרור השבויים[233] ולהתפטרותו של נתניהו. בעקבות המתקפה השוו רבים בישראל את חמאס לנאצים[234][235]ולדאעש[236][237].
ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט התראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית (מלחמת חרבות ברזל) והשווה את חמאס לנאצים[238].
אמנים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית), התגייסו למילואים[239]. בעת המלחמה כתב חנן בן ארי והלחין את השיר ״מולדת״, העוסק בתגובה למתקפת הטרור ובהתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.
פעילות החברה האזרחית
לצד התגייסות ללחימה קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים. בכלל זה תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, תיעוד עדויות ועוד. בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה אירחו משפחות שעקרו מבתיהן; נתרמו מוצרי מזון, בגדים, צעצועים ועוד למשפחות; ניתנו תרומות בכסף או בעבודה; הוענק סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה; ניתנו תרומות דם; משלוחי מזון נשלחו לחיילים ולצוותים רפואיים, וכיוצא באלה.
חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות מרובות ומגוונות[240]. כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 החברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש[241]. הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת הנפגעים במתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי, שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות[242]. גם חלק מארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית[243], ובראשם אחים לנשק[244], השתמשו בתשתית הארגונית שלהם, שנוצרה בתשעת חודשי המחאה, כדי לסייע לניצולים וללוחמים בדרכים שונות ומגוונות.
תגובות החברה הערבית
ברשות הפלסטינית
בסקר שנעשה בין 31 באוקטובר ל־7 בנובמבר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון ובצפון רצועת עזה, הביעו 59% תמיכה חזקה במתקפה ועוד 16% הביעו תמיכה מסוימת. בקרב הנשאלים מיהודה ושומרון הביעו 68% תמיכה חזקה במתקפה, ואילו בקרב תושבי דרום רצועת עזה הביעו רק 47% תמיכה חזקה במתקפה[245].
אבו מאזן כינס ב־7 באוקטובר ישיבת חירום של הרשות הפלסטינית שבה הדגיש את זכותם של הפלסטינים להגן על עצמם[246]. לאחר כמה ימים הוא גינה פגיעה באזרחים על ידי שני הצדדים. לדבריו הרשות הפלסטינית התנגדה לאלימות ותמשיך לפעולה פוליטית להשגת מטרותיה[247][248]. בהמשך הוא פרסם ציוץ שבו גינה את מתקפת חמאס, אך מחק אותו[249].
מוחמד אשתייה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סירב לגנות את המתקפה וטען שהאשמה היא על ישראל, שכן הפלסטינים קוראים כבר 75 שנה לפתרון של בעיית הנכבה וגינוי צריך להיות על הרג כל אזרח[250]. עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, הודה לחמאס על ביצוע המתקפה[251] ובתגובה בפת"ח נאמר כי הוא מייצג את עצמו ולא את עמדות פת"ח[252]. ג'מאל אל־חוואיל, חבר נוסף של הוועד המרכזי של פת"ח, אמר: ״ברצון אללה, נראה בגדה המערבית מראות דומים כמו שעשינו בעוטף עזה. כוחות הביטחון של הרשות צריכים להצטרף ללחימה״[253]. לדבריו, בפת"ח צריכים לוותר על תמיכה בפתרון שתי המדינות[254].
ב־19 בנובמבר 2023 הפיצה הרשות הפלסטינית בעולם מסמך שבו טענה כי צה"ל הוא שהרג את כל המבלים שנהרגו במסיבת נובה[255]. למחרת הסירה הרשות הפלסטינית את המסמך מהאתר שלה ומחשבונותיה ברשתות החברתיות[256], ולפי דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, הבהירה שהמסמך אינו משקף את עמדתה הרשמית[257][258].
בקרב ערביי ישראל
חבר הכנסת איימן עודה טען כי דבר אינו מצדיק פגיעה בחפים מפשע וגינה את התנהגות חמאס, שהרג יהודים וערבים בישראל. הוא גם גינה פגיעה בחפים מפשע בעזה, וטען כי שלום על בסיס שתי מדינות הוא הדרך למנוע פגיעות כאלה[259][260]. כן פנה עודה לאזרחים ערבים בישראל להימנע מאלימות[261].
בזמן המתקפה היו כמה יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם[120][117]. בדואים כתבו גם כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית[262]. חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל בידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת ״נשים בדואיות למען עצמן״ פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום שנפגעו, בדואים ויהודים, ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית[120].
במוצאי שבת הוקם ״משמר לשותפות ערבית־יהודית בתל אביב–יפו״, שמונה כ־500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האסלאמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה[120]. יוזמה דומה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פוריידיס. קבוצה של כ־600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר[120].
באום אל־פחם התקיימה שיירת מכוניות של תנועת חיראק העממי לתמיכה בחמאס. מארגן ההפגנה נעצר[263]. אוניברסיטת חיפה השעתה ארבעה סטודנטים ערבים שהביעו תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות[264].
תגובות בעולם
תבנית:תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל - תקציר
הפצת מידע מוטעה ומידע כוזב ברשתות חברתיות
הפצת תאוריות קונספירציה בישראל
זמן קצר לאחר תחילת הלחימה החלה הפצת תאוריות קונספירציה על האירועים ברשתות חברתיות, ובכללן ואטסאפ, טלגרם ו־X. על פי תאוריה אחת שהופצה נטען שהצלחת החמאס נבעה מ״בגידה מבפנים״. חלק מהתאוריות הופצו בידי פעילים פוליטיים וזכו להדהוד של עיתונאים וידוענים.
ארגוני ביון איראניים ורוסים סייעו להפצת התאוריות בקבוצות ובאמצעות חשבונות אנונימיים ברשתות החברתיות[265]. לטענת מומחים בתחום, המטרה של הפצת ידיעות כזב כאלה היא זיהוי שסע חברתי והעמקתו על ידי הפצת שקרים[266].
הפצת מידע כוזב על ידי חמאס
בד בבד החלו להישמע תלונות בעולם על כך שחמאס מפיץ מידע כוזב ברשתות החברתיות. האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי X משמשת להפצת מידע כוזב על המלחמה בישראל וכי ״תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית״[267]. האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך ניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את הקשיים באכיפת מדיניות התוכן של X, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה במטרה לעורר אימה[268]. לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמפעילים איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס[269]. בתגובה אמרה מנכ"לית X, לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה[269].
בעקבות המתקפה
יחידת דובר צה"ל הפיקה את ׳סרט הזוועות׳ – סרטון בן 47 דקות, עם תיעוד ממצלמות גו־פרו שצילמו המחבלים בעת המתקפה. הסרטון, שבו תיעוד של מקרים רבים ממעשי הזוועות שבוצעו באזרחי העוטף סמוך לרציחתם, הוקרן בישראל לאנשי התקשורת הזרה ולחברי הכנסת. ב־14 בנובמבר 2023 הוקרן הסרטון לכ־150 חברי הקונגרס האמריקני, ועורר תגובות קשות אצלם[270].
בעקבות המתקפה החלה יחידת להב 433 לחקור את האירועים שקרו ביום הטבח, ופרסמה סרטון שבו עדויות על עשרות מעשי אונס והתעללויות מיניות. היחידה הפיקה כ־700 עדויות של ניצולים, ובידיה עשרות אלפי קובצי וידאו שבהם מתועדים מעשי הטבח והזוועה[94][271].
מחבלי החמאס שנתפסו במהלך הטבח נחקרו, והשב"כ פרסם סרטונים חלקיים מחקירתם. מידע שהוצא מהם שימש לייצר תקיפות ברצועת עזה.
יותר מ־700 כיתות כוננות הוקמו ברחבי הארץ[272].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, אתר ייעודי – oct7map.
- אורי בר־יוסף, השאננות שהובילה למלחמה לא נבעה רק מכשל מודיעיני, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2023
- מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע של חמאס - עדכונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- עזה פתחה במלחמה - עדכונים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- שי לוי, מכת הפתיחה בעזה: מצלמות התצפית הופצצו, המאו"ג היה נצור, באתר מאקו, 11 ביוני 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] יומן אירועים - כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים, באתר צה"ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל- פרויקט רסיסי גבורה, באתר מקור ראשון
- מלחמה בישראל: כל שמות ההרוגים וקורבנות הטבח שפורסמו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- Israel-Gaza Conflict-Death Toll Rises as Families Search for News of Missing. באתר ניו יורק טיימס
- יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד הגעת צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
- ישי פורת, לוחמי שלדג משחזרים: "מסוג הקרבות שאתה לא יודע מתי ייגמרו", באתר חדשות 13, 20 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)
- Lauren Leatherby et al., The Long Wait for Help as Massacres Unfolded in Israel, New York Times, October 11, 2023
- A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute, הגרדיאן, 7 בנובמבר 2023
- "היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 09:42)
- איתמר אייכנר, חציית הגדר, המנהרות - והטבח: תיעודים חדשים של CNN ממצלמות חמאס ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
הערות שוליים
- ^ הערכה בצה"ל: כ-3000 מחבלי חמאס פלשו לישראל במתקפת הפתע בשמחת תורה, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2023.
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל - ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 52 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 15 באוקטובר 2023
- ^ נדב ארגמן בריאיון לדני קושמרו, 20 באוקטובר 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ כתבי כיכר השבת, צה"ל בתקיפה נרחבת בעזה | המשטרה מזהירה מהודעות פייק על הרוגים | כל העדכונים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ישראל גראדווהל, שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים | "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום", באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ניר חסון, "נלחמנו בתוך קיבוץ בארי מבית לבית עם הטנקים. לא היתה ברירה", באתר הארץ, 11 באוקטובר 2023, אפרים גנור, השבת השחורה: מערכות הביטחון נחשפו במערומיהן, באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023.
- ^ ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ כאן חדשות, ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מלחמה בישראל: לפחות 1300 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ^ גד ליאור, חבל ארץ שלם נהרס: הנזק לעוטף עזה - הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ יהודה שרוני, הערכות: הנזק לרכוש אזרחים מתחילת המלחמה - עולה על 10 מיליארד שקלים, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ פרופ' עמיחי כהן, הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 באוקטובר 2023
- ^ פנינה שרביט ברוך, תמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ גיא אלסטר, גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ נסיה שמר, כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] נטע רוף, שנה להשלמת המכשול בעזה - תמונת מצב, באתר צה"ל, 25 בינואר 2023 - ^ 1 2 דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ דן ארקין, נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל, באתר "IsraelDefense", 17 באפריל 2023
- ^ אמיר בוחבוט, הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחיזבאללה את אפקט ההפתעה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
- ^ The Wall Street Journal, איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ^ אדם רז, אבו יאיר, יקיר חמאס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ אמנון לורד, נתניהו: "שיהיו עשרה רמטכ"לים, צריך גם תעוזה מדינית", באתר ישראל היום, 4 באפריל 2019
- ^ אלעד שמחיוף, ישראל במלחמה: שיחה עם שמרית מאיר, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2023
- ^ העסקת עובדים פלסטינים מרצועה עזה בישראל, באתר משרד ראש הממשלה, 27.03.2022
- ^ "כלכלה תמורת ביטחון": לפיד הציג את תוכניתו להסדרה ברצועת עזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בספטמבר 2021
- ^ אודי דקל ונועה שוסטרמן, הזירה הפלסטינית: האתגר המרכזי – עצירת הגלישה למציאות של מדינה אחת, INSS, 2022
- ^ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ^ דנה ויס, "אין אלטרנטיבה לשלטון חמאס בעזה", באתר מאקו, 24 בספטמבר 2013
- ^ גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ אלכס סלסקי, מיטוט שלטון החמאס בעזה יסייע לסיום הסכסוך, באתר מידה, 16 במאי 2019
- ^ להב הרכוב, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, באתר הג'רוזלם פוסט, 12 במרץ 2019
- ^ איתמר ב"ז, נתניהו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס", באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ אריה יואלי, אחרי 3.5 שנים: הסתיימה בניית הגדר ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 7 בדצמבר 2021
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, מצלמות, סנסורים וקיר תת-קרקעי ענק: הושלם המכשול נגד מנהרות בגבול עזה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2021
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ יאיר קראוס, הממשלה צפויה לשנות את הגדרת היישובים צמודי הגדר: "מפקירים אותנו", באתר ynet
- ^ עינב חלבי, אלישע בן קימון, יואב זיתון, מתן צורי, בית נפגע מירי בשומרון, 8 סטודנטים "תכננו פיגוע מיידי" | ארגוני הטרור החליטו: "הסלמה", באתר ynet, 24 בספטמבר 2023
- ^ 1 2 3 דן ארקין, מלחמת גרסאות: שר המודיעין המצרי - התרענו בפני ישראל. בירושלים מכחישים, באתר "IsraelDefense", 9 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שטיין, גורם מודיעין מצרי: הזהרנו את ישראל, הם זלזלו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
- ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
- ^ יאיר אמר, נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של אבישי גרינצייג ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באוקטובר 2023
- ^ אסף גבור, מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, ליאור בן ארי, בכיר בבית הנבחרים האמריקני: "מצרים הזהירה את ישראל 3 ימים לפני המלחמה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול – וההתייעצות הלילית, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
- ^ ספיר ליפקין, תרגול חטיפת חיילים ומטח רקטות: מפגן הראווה של ארגוני הטרור ברצועת עזה | תיעוד, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2023
- ^ עינב חלבי, רקטות לים וסיור בגבול: התרגיל הגדול של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, באתר ynet, 12 בספטמבר 2023
- ^ אליאור לוי, חמאס קיבל את הכסף הקטרי בחג - והמשיך בהתפרעויות בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בספטמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, המחלוקת בין חמאס לקטאר - והלחץ על ישראל: מאחורי העימותים על הגדר בעזה, באתר מאקו, 19 בספטמבר 2023
- ^ שחר קליימן ודנה בן שמעון, באישור הממשלה: המענק הקטארי לרצועה יגדל, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2023
- ^ עינב חלבי, המשא ומתן מאחורי הפסקת המהומות בגבול רצועת עזה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2023
- ^ גילי כהן, שב"כ וצה"ל: להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של בר שם-אור Bar Shem-Ur ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם נאום חריג בו האשים את הממשלה שאינה מטפלת באיומים המודיעיניים ועלולה להתלקח מלחמה רב זירתית.
- ^ טל לב רם וארנולד נטייב, בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ ההסלמה בדרום: בצה"ל החליטו על תגבור גדוד לוחמים באוגדת עזה, באתר עכשיו 14, 24 בספטמבר 2023
- ^ 1 2 רונן ברגמן, איתי אילנאי, תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ אבישי גרינצייג, האינדיקציה שהייתה בידי צה"ל לפני השבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023;
עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023 - ^ אמיר בוחבוט, התרעה חלקית הגיעה בלילה שלפני המתקפה. ראשי מערכת הביטחון נמנעו מפעולה כדי לא "לשרוף את המקורות", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ לי נעים, בהערכת המצב הבינו שתהיה לחימה, אבל הכוחות בשטח לא עודכנו | חשיפה, באתר מאקו, 20 באוקטובר 2023
- ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אליאור לוי, רועי קייס ובן יניב, פרסום ראשון: מסמך נוהל הקרב של חמאס - קיבלו הוראה לרצוח אזרחים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, עם מנות דם, שקי מזון וארסנל נשק חטיבתי: חמאס תכנן להגיע עד קריית גת, ולהילחם חודש בישראל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] זה האמל"ח שהחרימו לוחמי יהל"ם מחמאס. צפו, באתר צה"ל, 15 באוקטובר 2023 - ^ ניר דבורי, נמצא על גופות מחבלים ושבויים: הסם שבו השתמשו מחבלי חמאס במתקפת הפתע | פרסום ראשון, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023.
- ^ 1 2 Large Hamas weapons cache seized by IDF showcases firepower, סרטון בערוץ "MSNBC", באתר יוטיוב (אורך: 03:32) (באנגלית)
- ^ ציוץ של Israel Defense Forces ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 באוקטובר 2023
- ^ How Hamas Leveraged Cheap Rockets And Small Drones To Ambush Israel, באתר פורבס, 9 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Hamas drones helped catch Israel off guard, experts say, באתר Defense News, 20 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Homemade rockets and modified AK-47s: An annotated look at Hamas' deadly arsenal, באתר CNN, 20 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 עינב חלבי, השמידו את "העיניים של הלוחמים", פוצצו גדר - ופשטו: התיעוד ממתקפת הפתע, והסימנים המעידים שפוספסו, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ דקה אחר דקה מתקפת הפתע שלב אחרי שלב, ישראל במלחמה, סרטון בערוץ "הצינור", באתר יוטיוב (אורך: 03:20)
- ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 עמי רוחקס דומבה, הטכנולוגיות שכשלו במתקפת הפתע של חמאס, באתר "IsraelDefense", 8 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אלון חכמון, אונס והתעללות אכזרית: העדויות המטלטלות של ניצולי השבת השחורה, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יואב זיתון, שר הביטחון אישר גיוס מילואים נרחב: היערכות למלחמה בדרום, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- ^ לוחמות ירו במאג, לוחמים השליכו פצצות עומק: צפו בקרב בים, שמנע פלישה לחופי אשקלון, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, ההסחה, ומכת הפתיחה של קומנדו חמאס: פשטו על 8 מוצבים ושרפו חמ"לים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023;
יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023 - ^ 1 2 מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ מאיר תורג'מן, מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אור הלר, קצין בכיר על הטבח בבארי: "כשלנו בהגנה, המחבלים התחפשו לחיילים", באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באוקטובר 2023
- ^ מערכת כאן חדשות, דובר צה"ל: "אנחנו בשליטה ביישובים, עברנו להתקפה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של almog boker ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ שי גל, "תצילו אותנו": טייסי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות מדברים, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הטעיה של חמאס למסוקי צה"ל והכוונת טייסים בוואטסאפ, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "אני שואל 'מה הטלפון עושה פה'. הוא עונה לי 'ככה אני מנהל את הקרב'", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, בתחילת הלחימה: מסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמים תחת אש בעוטף, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, "עומדים בצורה טובה במאמץ ההגנה": חיל הים חושף - כך חוסלו עשרות מחבלים שהתכוונו לחדור לישראל, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, עם פצצות עומק ותחת מתקפת נחילי רחפני נפץ | חיל הים חיסל יותר מ-30 מחבלים בתחילת המערכה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, לוחמי זרוע הים חיסלו עשרות מחבלים במרחב הימי הדרומי ובקו החוף, 7.10.2023
- ^ יואב זיתון, איתן גליקמן, הקצינים הוותיקים הסתערו על מחבלים בזמן הטבח בדרום - וחיסלו אותם | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 ציוץ של לירי בורק שביט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של יוסף חדאד - Yoseph Haddad ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Tamar Ish Shalom תמר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 נטע אחיטוב, משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יואב קרן, "שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד", באתר ynet
- ^ קשה לצפייה: חמאס מפרסם תיעוד של כיבוש מוצב מעבר ארז, באתר JDN, 8 באוקטובר 2023
- ^ מתוך זמן אמת | שירתו יחד, נחטפו יחד - ותועדו בסרטון מטלטל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הצל"שניקית מקרקל לחמה עם הצל"שניק מהסיירת: "המחבלים הסתובבו כזומבים", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "הגדוד שלי הרג כמאה מחבלים. מקווה שלא יהיו יותר ספקות לגבי בנות לוחמות", באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ איתי בלומנטל, "תישארו בבונקר, אנחנו באים!": תיעוד דרמטי של לוחמי שייטת 13 מסתערים על מוצב סופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של 🇮🇱 Eran Ben David 🇮🇱 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בנובמבר 2023
- ^ לי נעים, "אם לא תשלחו כוחות – נמות": עדויות התצפיתניות שנותרו לספר על רגעי האימה, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ יעל קוצ'רגין, "חרבות ברזל": מפקד יחידת שלדג מספר על גבורת הלוחמים עם פרוץ המלחמה, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ מאיה בואנוס, בדרך לכניסה הקרקעית? "תחושה מאוד גדולה של מוכנות" | מיוחד למעריב, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ מור שמעוני, המפקד שנפצע בקרב באורים מדבר לראשונה: "חיילים וחיילות שלא הוכשרו כלוחמים נלחמו כמו אריות", באתר ynet
- ^ ברהנו טגניה, תחקיר המשטרה חושף: 364 נטבחו במסיבת הטבע ברעים, באתר מאקו, 17 בנובמבר 2023
- ^ חגית הורנשטיין, מימדי הטבח ברעים נחשפים: 260 נרצחים במסיבה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 8 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ דור זומר ורויטל חובל, "דיברנו עם מוקד 105, עם המשטרה, עם זק״א. הם כל פעם מחדש בשוק שהייתה עוד מסיבה״, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 באוקטובר 2023
- ^ אביבית מיסניקוב, המסיבה הנוספת שעשרות לא חזרו ממנה: "הם נעדרים. לא מצאנו אותם שם", באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- ^ "קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים". הארץ. נבדק ב-2023-11-26.
- ^ "חוף זיקים בשבת בבוקר זה חור שחור. לא נוצרה מילה שתתאר את גודל המחדל" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2023-10-12
- ^ קוריאל, אילנה (2023-10-27). "אריה ובנו אלי נרצחו כשהלכו לדוג בחוף זיקים: "הבנו שצריך רק להמתין לבשורה המרה"". Ynet. נבדק ב-2023-11-26.
- ^ "Footage emerges of 'gunmen in Sderot'". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-07.
- ^ Awad, Ammar; Lubell, Maayan (2023-10-07). "Gunmen in homes, captives abducted leave Israelis in shock". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-10-07.
- ^ Emanuel Fabian, Israeli forces beginning to demolish Sderot police station where terrorists holed up, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ איתן גליקמן, תחנת המשטרה נהרסה, עדיין יש חשש למחבלים: שדרות הפכה לשדה מלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ David Israel, 300 Dead, 1,450 Injured, 50 Kidnapped as Hamas Invades Southern Israel, 2023-10-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ אילנה קוריאל, קרבות באופקים: חוסלו חלק מהמחבלים שפשטו על העיר, אזרחים נרצחו, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ זעזוע בדרום: מעל 100 גופות נמצאו בקיבוץ בארי, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
- ^ תמיר סטיינמן, אדוה דדון, הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ הותר לפרסום: לפחות 15 נרצחו היום בטבח בנתיב העשרה, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ^ תמיר סטיינמן אדוה דדון, הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, גלעד מורג, אלישע בן קימון, יואב זיתון, אילנה קוריאל, הקרב הקשה בכפר עזה נמשך: "הסיוט הכי גדול של תושבי העוטף התגשם", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ פורסמו שמותיהם של נרצחי קיבוץ חולית, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ משפחה שלמה נמחקה: אם, אב ושלושת ילדיהם נטבחו בניר עוז, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Michael Uria • מיכאל אוריה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של יוסף חדאד - Yoseph Haddad ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
- ^ סיון קלינגבייל, מעולם לא חשבתי שמה שאכתוב על הבית בו גדלתי יהיה קינה, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2023
- ^ יניר יגנה, שישה תושבים מול עשרות מחבלים: גיבורי הקרב בקיבוץ סופה משחזרים, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ הגיבור של קיבוץ סופה: קצין הביטחון שהציל יותר מ-200 תושבים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
- ^ אלמוג בוקר, תיעוד: תושבי קיבוץ סופה מריעים לרבש"צ שהציל את חייהם, באתר חדשות 13, 10 באוקטובר 2023
- ^ גבורת הלוחמים: "קובי וחברי כיתת הכוננות הצילו את הקיבוץ", באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ שלומי הלר, תושב זיקים: מה שעברתי ב-4 הימים האחרונים - דורש שינוי פאזה מוחלט במדינה, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ קרב הגבורה בכרם שלום, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
- ^ יהודית לזרוביץ', קרב הגבורה של עמיחי ישראל ויצן וידידיה רזיאל ז"ל, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, בזמן מתקפת המחבלים: הסיפור הבלתי יאומן של הצעירה שהצילה קיבוץ שלם, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ הקרב בניר עם, בדף הבית של זיו רובינשטיין בפייסבוק, 9 באוקטובר 2023
- ^ קובי אטינגר, תיעוד דרמטי: לוחמים הסתערו וחיסלו 35 מחבלים בניר עם, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ מיכאל טוכפלד, כיתת כוננות מול עשרות מחבלים: הקרב שהציל את קיבוץ עלומים, בעיתון מקור ראשון, 13 באוקטובר 2023;
חדשות הבוקר, "היינו 12 תושבים מול עשרות מחבלים. נלחמנו על הבית", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023 - ^ מערכת חמ"ל, השבת שמרה עליהם: החמאס לא הצליחו להיכנס לסעד ומפלסים, באתר hamal
- ^ אנה שכטר, 'Top secret' Hamas documents show that terrorists intentionally targeted elementary schools and a youth center, באתר NBC, 14 באוקטובר 2023
- ^ אלי אשכנזי, ראובן התעקש לחלוב את הפרות - ונהרג על ידי מחבל שהסתתר ברפת בכיסופים, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
ניר חסון, ביציאה מהממ"ד, ניצולי הקרב בכיסופים גילו שהלכה להם המדינה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023 - ^ אוריאל לוי, "אני והחבר הכי טוב שלי נלחמים יחד על המקום בו אנחנו מגדלים ילדים": עדות מהקרב ברעים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ איתן בן דוד, סיפור כיתת הכוננות וההגנה על קיבוץ ארז, באתר פייסבוק, 11 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, כיתת הכוננות של קיבוץ ארז הצילה אותו מטבח: "נלחמנו כמו אריות, חבר מת בידיי", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, משפחה שלמה, 4 מחברי כיתת הכוננות: בניר יצחק מייחלים לאות חיים מהנעדרים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס, "נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס, "נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ כיפורים בסוכות, בעמוד הפייסבוק של אלון שוסטר, 11 באוקטובר 2023
- ^ נתנאל אלדה, דן אסולין הרבש"צ הגיבור של מושב מבטחים נהרג בהתקלות עם מחבלים, באתר "מושבניק", 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 יישוב אחרי יישוב: הנרצחים בטבח חמאס, העדויות המצמררות וסיפורי הגבורה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, גלעד כהן, איריס ליפשיץ-קליגר, אנשי חמאס צנחו וטבחו; בנה של נאוה חיסל מחבל בבית - כשהבנות בממ"ד: "היינו שעות עם גופה במסדרון", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הכי רחוק בפלישה מעזה: מחבלים נתפסו בלילה ליד מפקדת גבעתי הסמוכה לבאר שבע, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ רותם שרון, עשרות פצועים פונו לסורוקה הוכרז מצב חירום, באתר באר שבע נט, 7 באוקטובר 2023
- ^ ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין נהרג בחילופי אש עם מחבלים, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, הותר לפרסום: מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה יהונתן שטיינברג ז"ל נפל סמוך לכרם שלום, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של ואחיד Wahid وحيد الهزيل אלהוזייל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
- ^ דלית הלוי, דיווח: 16 נרצחים ו-40 נעדרים בקרב הבדואים בנגב, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
- ^ בלינקן: 25 אזרחים אמריקאים נרצחו בהתקפת חמאס, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 Govt works to free Thai hostages, fly workers out of Israel, בנקוק - פוסט, 09/10/2023
- ^ רוסיה: "16 מאזרחינו נרצחו בישראל, עוד 8 נעדרים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ לפחות 22 עובדים זרים נרצחו במתקפה של חמאס, אחרים נחטפו לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מהגרי עבודה, בליינים וסטודנטים מחו"ל: המוני אזרחים זרים בין הנרצחים והחטופים, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ רועי אבן, העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב, כל בית בבארי הוא סיפור לחימה: "המחבלים הגיעו לכאן כדי לטבוח, הם שרפו אנשים בחיים", באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
- ^ ״עשרות תינוקות נשחטו״: העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הפרמדיק שנכנס לבית ונחשף לנערות שנאנסו ונרצחו: "פועלים מול פראי אדם" | עדות קשה לצפייה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ^ יאיר טוקר, המחבל התגאה בפני משפחתו מטלפון הנרצחת: "הרגתי עשרה יהודים! במו ידיי!" | האזינו, באתר כיכר השבת, 24 באוקטובר 2023
- ^ ליהי שורש, "נזק נפשי רב": משרד הבריאות בצעד חריג מזהיר – אל תצפו בסרט הזוועות מהעוטף, באתר וואלה, 7 בנובמבר 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ מערכת ישראל היום, דובר צה"ל: "נמסרה הודעה למשפחות 309 חללים ו-224 חטופים"; לאחר שעות - הירי לעוטף התחדש, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, לפחות 22 עובדים זרים נרצחו במתקפה של חמאס, אחרים נחטפו לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ דניאל שמיל, טרקטורים של ג'ון דיר נבזזו לעזה – והחברה השביתה אותם מרחוק, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2023
- ^ אדיר ינקו, מחדל הפינוי לבתי החולים: "מי ניהל את האירוע בכלל?", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ ליאת רון, "מחדל שעלה בחיי אדם": בגלל כאוס במשרד הבריאות - פצועים לא הועברו לבתי חולים במרכז, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ מיטל יסעור בית-אור, "לא עשינו שבריר ממה שיכולנו": בתי חולים במרכז מטיחים האשמות על הטיפול שניתן לפצועים במתקפה, באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2023
- ^ רוני לינדר, עדי כהן, החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון", באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2023
- ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "הגדוד שלי הרג כמאה מחבלים. מקווה שלא יהיו יותר ספקות לגבי בנות לוחמות", באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ מערכת כאן חדשות, ישראל במלחמה: לפחות 900 נרצחו, הושגה שליטה מלאה בעוטף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ כתבי כיכר השבת, הערכות עדכניות: לפחות 600 נרצחו במתקפת הפתע, 350 במצב אנוש; הקבינט הבטחוני אישר את מצב מלחמה, באתר כיכר השבת, 8 באוקטובר 2023
- ^ אבי יששכרוף, חפ"ק ניל"י: זה הגוף ששב"כ הקים כדי לסגור חשבון עם פעילי כוח נוחבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ אברהם פריינד, נתניהו: "צה"ל ישמיד את יכולות חמאס, ננקום על היום השחור הזה", באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2023
- ^ אברהם פריינד, גלנט: "נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה", באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, גנץ ואיזנקוט משתתפים בקבינט הביטחוני | חלוקת התפקידים בממשלת החירום, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ Isaac Herzog, Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World, Time, October 9, 2023
- ^ שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ 15 באוקטובר, סרטון בערוץ "הציונות הדתית", באתר יוטיוב (אורך: 12:24).
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ': "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה, נכשלנו, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ קיש לוקח אחריות: "אף אחד לא מנסה לחמוק", באתר כיפה, 15 באוקטובר 2023.
- ^ חזקי ברוך, "הלב מתפוצץ": הסליחה של הח"כ מהליכוד, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל בגבול עזה: "סינוואר ובכירי חמאס - בני מוות, נפרק אותם", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, ראש השב"כ בהתייחסות ראשונה: "האחריות עליי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן בהתייחסות ראשונה למחדל: "נושא באחריות המלאה - כשלנו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023.
- ^ סיון חילאי, ראש המל"ל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן: "טעות, שלי ושל כל הגורמים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ משה כהן, אביחי ברודץ, שמשפחתו נעדרת בהפגנה מול הקרייה: "מבקש מהחמאס להחזיר אותם", באתר מעריב אונליין, 14 באוקטובר 2023
- ^ "זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" | השגריר ארדן בנאום באו"ם, באתר חדשות 0404, 26 באוקטובר 2023
- ^ בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
- ^ יוני קמפינסקי, אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם", באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023
- ^ משה גורלי, בין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023
- ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49),
Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16),
״Proportionality״, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46) - ^ "זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47).
- ^ ליאת שניידר, כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ שירה ספיר, פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
- ^ רועי ויינברגר, המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
- ^ ריכוז הפעילויות של ארגוני המחאה באתר Restart Israel
- ^ טל לב רם, ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023. אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023. ציוץ של Itay galon ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
- ^ Wartime Poll: Results of an Opinion Poll Among Palestinians in the West Bank and Gaza Strip, Awrad
- ^ Abbas stresses Palestinian right to self-defense, as int’l community condemns Hamas, The Times of Israel, 7 October 2023
- ^ Palestinian President Abbas condemns violence against civilians, Reuters, October 13, 2023
- ^ אבו מאזן על מתקפת חמאס: מגנה את "האלימות משני הצדדים", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, רויטרס, אבו מאזן גינה את מתקפת חמאס - ומחק, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ Palestinian prime minister tells CNN why he won't condemn deadly October 7 Hamas attack, CNN, October 20, 2023
- ^ GIANLUCA PACCHIANI, Fatah disavows pro-Hamas statement made by prominent member, The Times of Israel, 15 October 2023
- ^ https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/fatah-disavows-pro-hamas-statement-made-by-prominent-member/
- ^ בכיר בפת"ח: "נראה ביו"ש מראות דומים למה שראינו בעוטף עזה", באתר עכשיו 14, 16 באוקטובר 2023
- ^ Jamal Al-Huwail Of The Fatah Revolutionary Council: Allah Willing, We Will See Similar Scenes In The West Bank, Like The Gaza Envelope; Palestinian Authority Security Forces Should Join The Fighting – Viewer Discretion Advised, MEMRI (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, לירן לוי, איתמר אייכנר, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ הרשות הפלסטינית הכחישה את הטבח ב"נובה", מחקה את ההודעה - ולא התנצלה, באתר מאקו, 20 בנובמבר 2023
- ^ ארה"ב: "הרשות חזרה בה מהכחשת הטבח במסיבה ברעים, זו לא עמדתה", באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הרשות הפלסטינית הסירה את הכחשת הטבח ברעים - בלי לפרסם הבהרה פומבית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, "תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2023
- ^ מישל מכול, שיירת תמיכה בחמאס באום אל פאחם נבלמה על ידי המשטרה; חשוד עוכב, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
- ^ בגלל תמיכה בחמאס: האוניברסיטה השעתה ארבעה סטודנטים, באתר כלבו – חיפה והצפון, 9 באוקטובר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראנים מפיצים תיאוריות קונספירציה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2023
- ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ דניאל אדלסון, איתמר אייכנר, דמעות, יציאה אחרי 5 דקות ו"הרגשה כמו באושוויץ": סרט הזוועות הוקרן בקונגרס, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, תחקיר ב-CNN, עדויות קשות: ישראל במאבק בהכחשות מקרי האונס, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ כיתות כוננות הוקמו
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |
הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנות ה-20 של המאה ה-21 | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מבצעים צבאיים | שומר החומות • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל • שובר גלים • עלות השחר • מגן וחץ • בית וגן • מלחמת חרבות ברזל • מחנות קיץ | ||||||||||
עימותים ומבצעים מוגבלים | העימות במחנה הפליטים ג'נין (ינואר 2023) • העימות במחנה הפליטים ג'נין (יוני 2023) • טבח שבעה באוקטובר • המבצע בנור א-שמס (2024) | ||||||||||
פיגועים, מהומות ואירועים נוספים |
|