לדלג לתוכן

ליאור שליין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 176.12.234.139 (שיחה) לעריכה האחרונה של Guycn2
Pinkdoron (שיחה | תרומות)
1,184 עריכות
←‏גב האומה: עריכה בתשלום
שורה 54: שורה 54:
מאז הבחירות ב-2015 וכינון הממשלה הימנית-דתית, הפכה "גב האומה" לגורם משפיע לא רק בתקשורת אלא גם בפוליטיקה הישראלית. שרים בכירים דוגמת [[נפתלי בנט]] ו[[גלעד ארדן]], וגורמים נוספים בקואליציה כגון ח"כ [[ישראל אייכלר]] וח"כ [[מאיר פרוש]], התבטאו בפומבי נגד שליין ונגד התוכנית, וראש הממשלה נתניהו אף פרסם ברשתות החברתיות פוסט בו האשים את שליין כי הוא מנסה לבצע הפיכה שלטונית יחד עם [[רביב דרוקר]] ו[[אהוד ברק]].<ref>{{Cite news|url=https://www.themarker.com/news/1.3442476|title=נתניהו על ברק, דרוקר ושליין: "ניסיון לבצע הפיכה שלטונית"; ברק: "למישהו עף הבורג"|last=Online|first=TheMarker|date=2017-01-26|newspaper=TheMarker|access-date=2018-05-01}}</ref> המעבר ל[[ערוץ עשר]] למרות הניסיון של חפץ להוריד את התוכנית, והביקורת החדה והנוקבת המושמעת מדי שבוע ב"גב האומה", משכו אש גם לכיוונו של שליין.
מאז הבחירות ב-2015 וכינון הממשלה הימנית-דתית, הפכה "גב האומה" לגורם משפיע לא רק בתקשורת אלא גם בפוליטיקה הישראלית. שרים בכירים דוגמת [[נפתלי בנט]] ו[[גלעד ארדן]], וגורמים נוספים בקואליציה כגון ח"כ [[ישראל אייכלר]] וח"כ [[מאיר פרוש]], התבטאו בפומבי נגד שליין ונגד התוכנית, וראש הממשלה נתניהו אף פרסם ברשתות החברתיות פוסט בו האשים את שליין כי הוא מנסה לבצע הפיכה שלטונית יחד עם [[רביב דרוקר]] ו[[אהוד ברק]].<ref>{{Cite news|url=https://www.themarker.com/news/1.3442476|title=נתניהו על ברק, דרוקר ושליין: "ניסיון לבצע הפיכה שלטונית"; ברק: "למישהו עף הבורג"|last=Online|first=TheMarker|date=2017-01-26|newspaper=TheMarker|access-date=2018-05-01}}</ref> המעבר ל[[ערוץ עשר]] למרות הניסיון של חפץ להוריד את התוכנית, והביקורת החדה והנוקבת המושמעת מדי שבוע ב"גב האומה", משכו אש גם לכיוונו של שליין.


בנובמבר 2017 פרסם אתר "[[mako]]" כתבה על תנאי ההעסקה ב[[תוכנית טלוויזיה]] "[[גב האומה]]" ועל מנחה ועורך התוכנית שליין,{{הערה|שם=פבזנר|יאנה פבזנר, [http://www.mako.co.il/culture-weekend/Article-17d72de9bec0061006.htm לא מצחיק], באתר "[[mako]]",{{כ}} 30 בנובמבר 2017}} ובה טענות רבות של עובדים לשעבר (כמעט כולם ללא ציון שמם), לגבי דפוס העסקה פוגעני. שליין טען כי הכתבה היא ניסיון השתקה, כנקמה על הביקורת שמתח ב"גב האומה" על היחס לנשים ב"[[שידורי קשת|קשת]]", הן על המסך והן מאחורי הקלעים, בעקבות פרשת [[אלכס גלעדי]] ותגובתו של מנכ"ל "קשת" [[אבי ניר]] לפרשה.{{הערה|{{מעריב אונליין||שליין נגד מאקו: "ביקשו מעשרות אנשים שעבדו לצדי לטנף עלי"|culture/tv/Article-612088|30 בנובמבר 2017}}}} אנשי "קשת" טענו בתגובה כי על אף שהכתבה פורסמה לאחר הביקורת ב"גב האומה" ההתכתבות עליה קדמה לה,{{הערה|אביב הורביץ, [http://www.mako.co.il/culture-weekend/media-fights/Article-66f495976f03061006.htm מילה של שליין], באתר "[[mako]]",{{כ}}7 בדצמבר 2017}}. רבים מעובדיו של שליין לאורך השנים התייצבו לצידו.{{הערה|שם=פבזנר}}
בנובמבר 2017 פרסם אתר "[[mako]]" כתבה על תנאי ההעסקה ב[[תוכנית טלוויזיה]] "[[גב האומה]]" ועל מנחה ועורך התוכנית שליין,{{הערה|שם=פבזנר|יאנה פבזנר, [http://www.mako.co.il/culture-weekend/Article-17d72de9bec0061006.htm לא מצחיק], באתר "[[mako]]",{{כ}} 30 בנובמבר 2017}} ובה טענות רבות של עובדים לשעבר (כמעט כולם ללא ציון שמם), לגבי דפוס העסקה פוגעני. שליין טען כי הכתבה היא ניסיון השתקה, כנקמה על הביקורת שמתח ב"גב האומה" על היחס לנשים ב"[[שידורי קשת|קשת]]", הן על המסך והן מאחורי הקלעים, בעקבות פרשת [[אלכס גלעדי]] ותגובתו של מנכ"ל "קשת" [[אבי ניר]] לפרשה.{{הערה|{{מעריב אונליין||שליין נגד מאקו: "ביקשו מעשרות אנשים שעבדו לצדי לטנף עלי"|culture/tv/Article-612088|30 בנובמבר 2017}}}} אנשי "קשת" טענו בתגובה כי על אף שהכתבה פורסמה לאחר הביקורת ב"גב האומה" ההתכתבות עליה קדמה לה,{{הערה|אביב הורביץ, [http://www.mako.co.il/culture-weekend/media-fights/Article-66f495976f03061006.htm מילה של שליין], באתר "[[mako]]",{{כ}}7 בדצמבר 2017}}. רבים מעובדיו של שליין לאורך השנים התייצבו לצידו{{הערה|שם=פבזנר}}. ביוני 2018 פורסם כי שליין הגיש תביעת לשון הרע בסך חצי מיליון שקלים נגד אחד מכותבי התכנית לשעבר, התסריטאי [[עופר קניספל]]. לטענת שליין, קניספל משמיץ אותו ללא הרף בפייסבוק וברדיו כחלק מ"מסע נקמה אובססיבי" נגדו לאחר שפוטר<ref>{{וואלה!|שגיא בן נון|"במקום שליאור שליין ייעלם בבושה, הוא מגיש נגדי תביעת השתקה"|3168722|26 ביוני 2018}}</ref>.


== חיים אישיים ==
== חיים אישיים ==

גרסה מ־15:23, 26 ביוני 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ליאור שליין
שליין באולפן "גב האומה" ב-2015
שליין באולפן "גב האומה" ב-2015
לידה 1 ביולי 1978 (בן 46)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קומיקאי, סאטיריקן ומנחה טלוויזיה
בן או בת זוג מרב מיכאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק lior.schleien
טוויטר liorschleien
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאור מרדכי שְלַיין (נולד ב-1 ביולי 1978) הוא סאטיריקן ומנחה טלוויזיה ישראלי, זוכה חמישה פרסי אקדמיה לטלוויזיה, ואביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון משנת 2016.

ראשית חייו

שליין נולד וגדל בתל אביב, ומתגורר בה מאז. הוא בוגר תיכון עירוני ד' בעיר, ובעל תואר שני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב.

קריירה

בשנת 2001, עם שחררו מצה"ל, החל לכתוב את המדור הסאטירי "סוף הדרך" בעיתון "מעריב" יחד עם ארז בן-ארי ועמרי מרכוס. המדור פורסם בעיתון מדי יום שישי, במשך חמש שנים.

בשנים 2002–2003 הופיע שליין בתוכנית האירוח של יאיר לפיד בה הגיש פינה סאטירית, ולאחר מכן כתב לפיילוט של תוכנית הבידור "ארץ נהדרת", והיה חבר בצוות הכותבים בעונתה הראשונה.

בשנת 2004 יצר את תוכנית הסאטירה "משחק מכור", ששודרה במשך 4 עונות בערוץ 2 במסגרת שידורי הזכיינית רשת. שליין גם שימש כעורך הראשי של התוכנית לצדו של אבי כהן, והיה אחד משלושת המשתתפים הקבועים בה, לצד עינב גלילי וגורי אלפי.

באפריל 2006 יצר, יחד עם כהן ואלפי, את סרט הטלוויזיה "משחק מלוכלך", שתיעד כביכול את הנעשה מאחורי הקלעים של "משחק מכור". הסרט שודר בזכיינית "רשת", ונחשב לחלוץ בז'אנר המוקומנטרי בישראל.

באפריל 2006 גם יצר, ערך והנחה את תוכנית הבידור "גריל", אשר שודרה גם היא בזכיינית "רשת". ביולי אותה שנה, ערך והגיש את "רצועת הביטחון", סדרת תוכניות מיוחדת שליוותה את מלחמת לבנון השנייה. בין המשתתפים הקבועים בתוכנית היו שלמה בר-אבא, ספי ריבלין, גורי אלפי ושי אביבי.

בדצמבר 2006, החל שליין להנחות את תוכנית הלייט נייט "הלילה עם ליאור שליין" בערוץ 10. התוכנית שודרה למעלה מ-600 פעם, שיא ישראלי שנשמר עד היום, וזכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית האירוח הטובה ביותר. התוכנית ירדה מהמסך לקראת סוף 2009, עם חזרתו של שליין ל"רשת".

באפריל 2007 השתתף בסדרה הדוקומנטרית "על החיים ועל המוות", שיצר אייל דורון ושודרה בערוץ 10. בסדרה חקרו מספר ידוענים, ביניהם מיקי חיימוביץ' ושי אביבי, את נושא המוות מזוויות שונות, כשהפרק שהוביל שליין צולם באנגלית ברחבי ארצות הברית[1].

בשנת 2008 יצא עם גורי אלפי למסע עם שבט אינואיטים בקוטב הצפוני, במסגרת העונה השלישית של התוכנית "פעם בחיים", ששודרה ב-YES ובשידורי קשת.

בסוף אותה שנה, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, יצר ערך והנחה את תוכנית הסאטירה "עד הבחירות זה יעבור" בערוץ 10.

בדצמבר 2011 שליין יזם והנחה אירוע מחאה יוצא דופן שזכה לכותרת "מתי יבוא שוטר? - מסיבת סיום חופש הביטוי". במסגרת האירוע, שנערך בתל אביב, התאספו קומיקאים ואנשי תקשורת כדי למחות נגד הצעות חוק שנועדו להגביל את חופש הביטוי. במאי 2013, באותו אולם, ערך ערב מחאה נוסף: "יאיר אייד – מופע התרמה להצלת משרד האוצר ולסגירת הגרעון של ישראל".

בשנת 2013 נבחר על ידי עיתון "הארץ" למקום הרביעי ברשימת המשפיעים ביותר על הטלוויזיה הישראלית[2].

ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, יצר והגיש את "שיהיה לנו בהצלחה"[3]- סדרת מונולוגים סאטיריים-אקטואליים בה הביע את דעתו על האירועים שליוו את הלחימה, ושודרה באתר "וואלה!".

גב האומה

שליין (במרכז) מארח את בת זוגו ח"כ מרב מיכאלי (משמאלו), ב"גב האומה", 2015

ב-2010 שב שליין לזכיינית ערוץ 2 "רשת", ויצר את תוכנית הסאטירה "מצב האומה". לצדו של שליין, כעורך ומנחה התוכנית, הפאנליסטים הקבועים היו אורנה בנאי וגורי אלפי, ומאז העונה הרביעית גם עינב גלילי. התוכנית זכתה פעמיים בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית הבידור הטובה ביותר, בשנים 2012 ו-2013.

"מצב האומה", פרט לזכייה בפרסים ולהצלחתה בטבלאות הרייטינג, נודעה גם בזכות מספר אירועים מיוחדים. בספטמבר 2011, ערב ההכרזה המתוכננת על מדינה פלסטינית באו"ם, יזם שליין תוכנית מיוחדת של "מצב האומה" בהיכל התרבות אריאל, אולם שנודע כשנוי במחלוקת בשל התנגדות של אמנים רבים להופיע בו. בינואר 2014 הופיע שליין, יחד עם חבריו ל"מצב האומה", בניו יורק, מול קהל של מאות יורדים ישראלים. במופע, ששודר כספיישל פתיחת העונה השביעית של "מצב האומה", השתתפה גם הקומיקאית האמריקאית ג'ואן ריברס. לקראת סיום אותה עונה, במרץ 2014, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו להתארח ב"מצב האומה", בראיון ראשון מסוגו בטלוויזיה הישראלית.

שליין המשיך לערוך ולהגיש את התוכנית גם כשעברה לערוץ 10 בשנת 2015 בשם "גב האומה" שזכתה גם כן בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתואר "תוכנית הסאטירה והמערכונים הטובה ביותר".

בדצמבר 2012 הודיעה "רשת" לשליין על כוונתה להפסיק את שידורי "מצב האומה" במהלך עונת הבחירות לכנסת ה-19, אך חזרה בה בעקבות לחץ ציבורי[4]. בינואר 2015, בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-20, שוב הוחלט על הורדת התוכנית. בעקבות החלטה זאת שליין והמערכת העבירו בן לילה את התוכנית לערוץ 10,[5] שם היא משודרת עד היום תחת השם "גב האומה".

במרץ 2018 נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי מקורבו של נתניהו, ניר חפץ, הפעיל לחץ על בעלי "רשת" להפסיק את שידורי התוכנית, וכי בעקבות מידע מוקדם ודיסקרטי שהיה ברשותו אודות ירידת התוכנית מ"רשת", ועל מעברה הצפוי לערוץ עשר, לחץ על מנכ"ל ערוץ עשר שלא לאפשר את שידור התוכנית בערוץ בטענה כי מובעות בה עמדות כנגד ראש הממשלה.[6]

מאז הבחירות ב-2015 וכינון הממשלה הימנית-דתית, הפכה "גב האומה" לגורם משפיע לא רק בתקשורת אלא גם בפוליטיקה הישראלית. שרים בכירים דוגמת נפתלי בנט וגלעד ארדן, וגורמים נוספים בקואליציה כגון ח"כ ישראל אייכלר וח"כ מאיר פרוש, התבטאו בפומבי נגד שליין ונגד התוכנית, וראש הממשלה נתניהו אף פרסם ברשתות החברתיות פוסט בו האשים את שליין כי הוא מנסה לבצע הפיכה שלטונית יחד עם רביב דרוקר ואהוד ברק.[7] המעבר לערוץ עשר למרות הניסיון של חפץ להוריד את התוכנית, והביקורת החדה והנוקבת המושמעת מדי שבוע ב"גב האומה", משכו אש גם לכיוונו של שליין.

בנובמבר 2017 פרסם אתר "mako" כתבה על תנאי ההעסקה בתוכנית טלוויזיה "גב האומה" ועל מנחה ועורך התוכנית שליין,[8] ובה טענות רבות של עובדים לשעבר (כמעט כולם ללא ציון שמם), לגבי דפוס העסקה פוגעני. שליין טען כי הכתבה היא ניסיון השתקה, כנקמה על הביקורת שמתח ב"גב האומה" על היחס לנשים ב"קשת", הן על המסך והן מאחורי הקלעים, בעקבות פרשת אלכס גלעדי ותגובתו של מנכ"ל "קשת" אבי ניר לפרשה.[9] אנשי "קשת" טענו בתגובה כי על אף שהכתבה פורסמה לאחר הביקורת ב"גב האומה" ההתכתבות עליה קדמה לה,[10]. רבים מעובדיו של שליין לאורך השנים התייצבו לצידו[8]. ביוני 2018 פורסם כי שליין הגיש תביעת לשון הרע בסך חצי מיליון שקלים נגד אחד מכותבי התכנית לשעבר, התסריטאי עופר קניספל. לטענת שליין, קניספל משמיץ אותו ללא הרף בפייסבוק וברדיו כחלק מ"מסע נקמה אובססיבי" נגדו לאחר שפוטר[11].

חיים אישיים

שליין נולד בתל אביב. אחותו היא אמנית כלי ההקשה נויה שליין. הוא בוגר בית הספר היסודי "גרץ" בפרויקט המחוננים, ותיכון עירוני ד' עם בגרות במגמת מתמטיקה-פיזיקה. את שירותו הצבאי עשה ככתב וראש מערכת החדשות בביטאון חיל האוויר. שליין נודע באהבתו לספורט, בין השאר כאוהד מכבי תל אביב בכדורסל ובכדורגל. בצעירותו שיחק כדורסל וטניס באופן תחרותי, והוא בוגר קורס מדריכי טניס במכון וינגייט.

בת זוגו לחיים היא חברת הכנסת מרב מיכאלי.

מועמדויות ופרסים

ב-2017 ייצג את ישראל בכנס הראשון של קרן אובמה של המנהיגים הצעירים המשפיעים בעולם[12]. עוד קודם לכך, ב-2016 הוכר כאביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בתחום תרבות וחינוך[13]. בשנת 2013 נבחר על ידי עיתון "הארץ" למקום הרביעי ברשימת המשפיעים ביותר על הטלוויזיה הישראלית, ובשנת 2015 נבחר למקום השביעי ברשימת המשפיעים בתרבות של המגזין "ליברל".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאור שליין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רתם קלינה, אל המוות הישרנו מבט, באתר nrg‏, 1 במרץ 2007
    מירב קריסטל, מיקי חיימוביץ' וליאור שליין בסדרה על המוות, באתר ynet, 1 במרץ 2007
  2. ^ ‫אתר למנויים בלבד המשפיעים בטלוויזיה הישראלית, באתר הארץ, 31 ביולי 2013‬
  3. ^ המבצע נערך במהלך פגרת "מצב האומה" אך הקטעים נערכו בשיתוף מערכת התוכנית הקבועה.
  4. ^ ""מצב האומה" יורדת מהאוויר לפני סוף העונה, הצופים זועמים". הארץ. 2012-12-27. נבדק ב-2018-05-01.
  5. ^ "רגע לפני הבחירות: "מצב האומה" עוברת מערוץ 2 לערוץ 10". mako. 2015-01-08. נבדק ב-2018-05-01.
  6. ^ "מסר לאומה". ynet. 2018-03-09. נבדק ב-2018-05-01.
  7. ^ Online, TheMarker (2017-01-26). "נתניהו על ברק, דרוקר ושליין: "ניסיון לבצע הפיכה שלטונית"; ברק: "למישהו עף הבורג"". TheMarker. נבדק ב-2018-05-01.
  8. ^ 1 2 יאנה פבזנר, לא מצחיק, באתר "mako",‏ 30 בנובמבר 2017
  9. ^ שליין נגד מאקו: "ביקשו מעשרות אנשים שעבדו לצדי לטנף עלי", באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2017
  10. ^ אביב הורביץ, מילה של שליין, באתר "mako",‏7 בדצמבר 2017
  11. ^ שגיא בן נון‏, "במקום שליאור שליין ייעלם בבושה, הוא מגיש נגדי תביעת השתקה", באתר וואלה‏, 26 ביוני 2018
  12. ^ איתמר אייכנר, המנהיגים הצעירים: שלושת הישראלים שבחר אובמה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2017
  13. ^ אבירי איכות השלטון אגודת העיתונאים בתל אביב, 25 באוקטובר 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליאור_שליין&oldid=23315507"