צַוָּאָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צוואה
הגייה* tsavaa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קַטָּלָה
נטיות ר׳ צַוָּאוֹת
 
צוואה (2)
  1. לשון חז"ל צווי, הוראה.
    • תני רבי אושעיא...: "וכתבתם" - הכל בכתב, אפילו צואות (ברכות טו ב)
  2. בהשאלה: מסמך משפטי בו מורה האדם את אשר ייעשה בקניינו לאחר מותו.

מקור

עריכה
  • לשון חז"ל משרש מקראי.

תרגום

עריכה
   הוראה
   מסמך משפטי

ראו גם

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: צוואה

צוֹאָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צואה
הגייה* tsoa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־צ־א
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות
 
צואה
  1. הפרשות המעיים.
    • ”כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.“ (ישעיהו כח, פסוק ח)
    • ”הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם.“ (מלכים ב׳ יח, פסוק כז)
  2. הרחבה של (1) לכלוך, זוהמה.
    • ”אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ.“ (ישעיהו ד, פסוק ד)

מקור

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית:
 1. feces‏‏‏‏
 2. filth‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: צואה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צואה
השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

עריכה
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]

צוֹאֶה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צואה
הגייה* tsoe
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־צ־א
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות נ׳ צוֹאָה, ר׳ צוֹאִים, נ"ר צוֹאוֹת
  1. מלוכלך. מה שדבוק בו הפרשות גוף או חומרים מאוסים ולא רצויים.
    • ”וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ“ (זכריה ג, פסוק ג)
    • ברית דמשק של כת קומראן נכתב:"...אל יקח איש עליו בגדים צואים או מובאים בגז כי אם כובסו במים או שופים בלבונה..." [1]

גיזרון

עריכה
  • הפועל צָאָה לא קיים כנראה שהתואר צואה נגזר מצוֹאָה (שהיא מיציאה ). המילה מופיעה פעם אחת במקרא ”וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ“ (זכריה ג, פסוק ג) ומתארת את הופעת הכהן הגדול השערורייתית שכתוצאה ממפגש עם השטן (=אשתו הגוייה של הכהן הגדול) הגיע עטוי בגדים צואים לעיני כל. ופירש שמואל אליעזר הלוי איידלס בעניין זה : "אם נמצא בכהן פסול, שנשא אשה שאינה הוגנת לו ואסורה, לובש שחורים על עוונו, כשהוא הולך ”למקום שאין מכירין“ (בבלי, מסכת חגיגהדף טז, עמוד א) וילבש שחורים גם אם נמצא בו פסול מצד אבותיו וכגון שהוא חלל ילבש שחורים, ע"ש שנאמר ביהושע כהן גדול לעיל: "והוא לבוש בגדים צואים", לפי שבניו נשאו להם נשים שאינן הגונות לכהונה, וכו'.
  • בלשון חז"ל גם צואי. ”ואין לוקחים ממנו צמר מלובן וצואי (משנה, מסכת בכורותפרק ד, משנה ז)

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

סימוכין

עריכה
  1. אלישע קימרון, מגילות מדבר יהודה : החיבורים העבריים - כרך ראשון, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תש"ע - 2010, עמוד: 46