M98
M98 (נקראת גם NGC 4192) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי. גלקסיה זו שייכת לצביר הבתולה ונמצאת בחלקו הצפוני, שגולש לתחומי הקבוצה השכנה – שערות ברניקי.
 | |
| M98 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | שערות ברניקי |
| שמות נוספים | NGC 4192 |
| מגלה | פייר מאשן |
| תאריך גילוי | 15 במרץ 1781 |
| סוג | גלקסיה ספירלית |
| בהירות נראית | 10.1+[1] |
| סיווג מורפולוגי | SAB(s)ab[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 13ᵐ 48.3ˢ |
| נטייה | 01.2″ 54′ 14°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.8- |
| מרחק[2] |
50,000,000 שנות אור 15,329,899.44 פארסק |
| קוטר | 140,000 שנות אור |
| מסה | 6×1011 ☉M |
| הסחה לאדום |
142-[2] ק"מ/שנייה 0.00047- |
היסטוריה
עריכהM98 התגלתה ב-15 במרץ 1781 על ידי עוזרו של שארל מסיה, האסטרונום הצרפתי פייר מאשן, שבאותו לילה גילה גם את M99 ואת M100 הסמוכות. מאשן דיווח על תגליתו למסיה, שצפה בהן ב-13 באפריל וצירף אותן לקטלוג מסיה. M98 תוארה על ידיו כ"ערפילית ללא כוכבים, שאורה חלש מאוד, מעל הכנף הצפונית של הבתולה ליד הכוכב 6 בשערות ברניקי".ויליאם הרשל צפה ב-M98 ב-30 בדצמבר 1783 וציין שבניגוד לתיאור של מסיה, הערפילית גדולה ומאורכת מאוד, יש לה גרעין בהיר וניתן להבחין בתוכה במספר כוכבים. בשנת 1826 צפה בה גם ג'ון הרשל וציין שהיא בהירה, מאוד מאורכת – כ-10 דקות קשת בכיוון דרום-מזרח – צפון-מערב, ושמרכזה בהיר יותר משוליה.
תצפית
עריכהM98 נמצאת בחלקו הצפון-מערבי של צביר הבתולה והיא מהגלקסיות הבהירות שבו. עם דרגת בהירות נראית 10.1 היא ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים וקל לאתרה כחצי מעלה ממערב לכוכב 6 בשערות ברניקי, שבהירותו הנראית היא מדרגה 5, וכ-6 מעלות ממזרח לכוכב הבולט דנבולה. M99 נמצאת כ-1.3 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לה, M100 כ-2.4 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לה ו-NGC 4350 כ-3 מעלות מצפון-מזרח לה. כ-3.9 מעלות מצפון-צפון-מזרח לה נמצאת NGC 4293 וכ-4.3 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאות M85 ו-NGC 4394 הסמוכות זו לזו. כ-3.5 מעלות מדרום-מזרח ל-M98 נמצאות זוג הגלקסיות M84 ו-M86 ובאותו הכיוון במרחק של כ-4.8 מעלות נמצאת M87, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
תכונות
עריכהמישור הדיסקה של M98 נטוי רק ב-16 מעלות ביחס לקו הראייה אליה כך שהיא נראית מאוד אליפטית עם רוחב זוויתי של כ-3 דקות קשת ואורך זוויתי של כמעט 10 דקות קשת, השקול לקוטר של כ-140,000 שנות אור. מכיוון שהיא מפנה את צידה לכיוון כדור הארץ, ניתן למדוד בקלות את מהירות הסיבוב של החומר בקצה הגלקסיה שעומדת על 245 קילומטר לשנייה,[3] ומשילוב מהירות הסיבוב ורדיוס הסיבוב ניתן לקבל את מסת הגלקסיה שמוערכת בכ-3×1011 מסות שמש (כמחצית ממסת שביל החלב). מתוך מסה זו מהווים הכוכבים כרבע (7.6×1010 מסות שמש).[4] זרועותיה של הגלקסיה הדוקות למדי וניתן להבחין בתוכן באזורים של אבק בין כוכבי וכן באזורים של יצירת כוכבים חדשים. M98 נעה במהירות של כ-142 קילומטר בשנייה בכיוון מערכת השמש בעוד שצביר הבתולה נע במהירות של כ-1,100 קילומטר בשנייה בכיוון ההפוך, כך שהיא למעשה נעה במהירות של כ-1,250 קילומטר בשנייה ביחס לצביר שאליו היא שייכת, ככל הנראה בהשפעת המסה העצומה של הצביר. M99 שנראית סמוכה ל-M98 מתרחקת ממערכת השמש במהירות של כ-2,400 קילומטר בשנייה כך שהפרש המהירויות ביניהן הוא למעלה מ-2,500 קילומטר בשנייה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- M98 בדפי מסיה של SEDS
- M98, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ SIMBAD: M98
- ^ 1 2 3 NED: M98
- ^ B. Vollmer, M. Soida, R. Beck, A. Chung, M. Urbanik ,K.T.Chyzy, K. Otmianowska-Mazur & J. D. P. Kenney: Large-scale radio continuum properties of 19 Virgo cluster galaxies, Astronomy & Astrophysics 553, A116, p. 4 (2013)
- ^ J. I. Davies, S. Bianchi, L. Cortese, R. Auld, M. Baes, G. J. Bendo, A. Boselli, L. Ciesla, M. Clemens, E. Corbelli, I. De Looze, S. di Serego Alighieri, J. Fritz, G. Gavazzi, C. Pappalardo, M. Grossi, L. K. Hunt, S. Madden, L. Magrini, M. Pohlen, M. W. L. Smith, J. Verstappen & C. Vlahakis: The Herschel Virgo Cluster Survey VIII: The Bright Galaxy Sample, p. 16