M92
M92 (מ-Messier 92, נקרא גם NGC 6341) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים הרקולס הנמצא במרחק של כ-26,700 שנות אור ממערכת השמש. הוא פחות בהיר מצביר הרקולס (M13) הסמוך, אך ניתן לצפות בו באמצעות משקפת.
 | |
| M92 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | הרקולס |
| שמות נוספים | NGC 6341 |
| מגלה | יוהאן אלרט בודה |
| תאריך גילוי | 1777 |
| סוג | צביר כדורי |
| בהירות נראית | 6.4+[1] |
| סיווג מורפולוגי | IV |
| עלייה ישרה | 17ʰ 17ᵐ 07.39ˢ |
| נטייה | 09.4″ 08′ 43°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 8.2- |
| מרחק[1] |
26,700 שנות אור 8,186.17 פארסק |
| קוטר | 108 שנות אור |
| מסה | 489,000[2] ☉M |
| גיל | 13,000[3] מיליון שנים |
| הסחה לאדום | 122-[1] ק"מ/שנייה |
היסטוריה
עריכההצביר התגלה על ידי האסטרונום הגרמני יוהאן אלרט בודה ב-27 בדצמבר 1777 ותואר כערפילית עגולה המפיצה אור חיוור. שארל מסיה צפה בצביר ב-18 במרץ 1781, אותו הלילה שבו גילה עוד 7 גלקסיות מצביר הבתולה (M84, M86 - M91), ובלי שידע על גילויו הקודם, הכניס אותו לקטלוג מסיה, שם תואר כערפילית בהירה בין הברך והרגל השמאלית של הרקולס, ללא כוכבים ועם מרכז בהיר מוקף בערפיליות שנראה כמו גרעין של שביט ומזכירה בבהירותה, גודלה וצורתה את הערפילית האחרת שבחגורה של הרקולס. בשנת 1783 צפה האסטרונום ויליאם הרשל ב-M92 וזיהה שזהו צביר כוכבים. בתצפיות מאוחרות יותר הוא ציין שמרכז הצביר צפוף בהרבה משוליו ושחלקו הדחוס הוא בגודל של כשלוש ורבע דקות קשת.
תצפית
עריכהבהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 6.4 וגודלו הזוויתי כ-14 דקות קשת, כחצי מקוטר הירח המלא, כך שניתן לראותו באמצעות משקפת או אפילו ללא ציוד עזר כאשר תנאי התצפית מיטביים. באמצעות טלסקופ חובבים איכותי ניתן לצפות בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 12. M92 נמצא כ-6.3 מעלות מצפון לכוכב π (פאי) בהרקולס (שהוא הכוכב הצפון-מזרחי בטרפז המרכיב את גופו של הרקולס) וכ-4.9 מעלות מדרום-מערב לכוכב ι (יוטא) בהרקולס, סמוך לקו המחבר אותו עם הכוכב η (אטא) בהרקולס (שהוא הכוכב הצפון-מערבי בטרפז). M13 (צביר הרקולס) נמצא במרחק של כ-9.5 מעלות מדרום-מערב ל-M92.
מאפייני הצביר
עריכהM92 נמצא במרחק של למעלה מ-30,000 שנות אור ממרכז שביל החלב והוא מקיף אותו בזמן הקפה של כ-200 מיליון שנים ובמסלול אליפטי כך שמרחקו ממרכז הגלקסיה משתנה בין 5,000 שנות אור ל-35,000 שנות אור. מסתו של M92 מוערכת בפחות מ-500,000 מסות שמש, קוטרו כ-108 שנות אור והוא מאיר בעוצמה של פי 160,000 מהשמש. מרכזו דחוס, חצי ממסתו מרוכזת ברדיוס של כ-8.5 שנות אור[1] והוא מסווג כצביר מסוג IV. המתכתיות של הצביר נמוכה מאוד ביחס לצבירים אחרים מה שמצביע על גיל מבוגר במיוחד, שמוערך בלמעלה מ-13 מיליארד שנים, קרוב לגילו של היקום.[3] עד כה התגלו בצביר יותר מ-20 כוכבים משתנים, מהם 17 מהסוג של משתני RR בנבל.[4] הספקטרום של אור הצביר מתאים לקרינת כוכב מסוג ספקטרלי F2.[1]
בעוד כ-14,000 שנה תביא נקיפת ציר כדור הארץ את M92 למרחק של כמעלה אחת מהקוטב השמימי הצפוני.
קישורים חיצוניים
עריכה
- M92 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M92, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 W. E. Harris: CATALOG OF PARAMETERS FOR MESSIER'S GLOBULAR CLUSTERS
- ^ J. Boyles, D. R. Lorimer, P. J. Turk, R. Mnatsakanov, R. S. Lynch, S. M. Ransom, P. C. Freire, & K. Belczynski: YOUNG RADIO PULSARS IN GALACTIC GLOBULAR CLUSTERS, p. 10
- ^ 1 2 J. M. D. Kruijssen, J. L. Pfeffer, M. Reina-Campos, R. A. Crain & N. Bastian: The formation and assembly history of the Milky Way revealed by its globular cluster population, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 486, Iss. 3, p. 23 (2019)
- ^ G. Kopacki: Variable stars in the globular cluster M 92, Astronomy & Astrophysics, 369, pp. 862-870 (2001)