סקוטית
סקוטית (Scots leid) היא שפה מקבוצת השפות האנגליות ומדוברת בעיקר בסקוטלנד התחתונה ומספר אזורים בצפון אירלנד ואנגליה. שפה זו שונה מהשפה הגאלית הסקוטית ששייכת לקבוצת השפות הקלטיות. לסקוטית יש תכונות משותפות עם האנגלית, אך הן נבדלות באופן משמעותי בכללי כתיב, אוצר מילים וכללי דקדוק. קיימת מחלוקת באשר לסיווגה של הסקוטית: יש הטוענים כי מדובר בשפה נפרדת מהאנגלית, ואחרים הטוענים כי מדובר בניב סקוטי מקומי של השפה האנגלית.
| מדינות | סקוטלנד, אירלנד, צפון אירלנד, אנגליה ועוד |
|---|---|
| אזורים | בעיקר סקוטלנד התחתונה וצפון אירלנד |
| דוברים |
מעל 1.5 מיליון:
|
| שפת אם | מעל 1.5 מיליון |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה | |
| לאום | אינה רשמית בשום מדינה; מוכרת כ"שפת מורשת" על ידי ממשלות סקוטלנד וצפון אירלנד; מוכרת על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת כ"שפה אזורית" במסגרת אמנת האיחוד האירופי לשפות אזוריות ושפות מיעוטים |
| מוסד | בסקוטלנד אינה מפוקחת; באירלנד: Ulster-Scots Agency, מוסד שהוקם במסגרת הסכם יום שישי הטוב |
| קוד שפה |
sco  |
| קוד ISO 639-2 |
sco |
| קוד ISO 639-3 |
sco |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
שם השפה
עריכהשמות נוספים לשפה הם:
- Lallans Scots - "סקוטית של השפלה הסקוטית" (Lowlands באנגלית), המדגיש את ההבדל בינה לבין השפה הגאלית של סקוטלנד העילית ("Highlands").
- Braid Scots - "סקוטית בולטת".
- Oor ain leid, Wir ain leid, Wir ain tung - "שפתנו שלנו".
תולדות השפה
עריכההסקוטית התפתחה מהצורה של אנגלית תיכונה שהייתה מדוברת בצפון אנגליה ודרום-מזרח סקוטלנד.
האנגלית הגיעה לסקוטלנד דרך הבורו, צורת התיישבות עירונית שנוסדה על ידי המלך דייוויד הראשון. מרבית המתיישבים היו אנגלים, בעיקר מאזור נורת'מבריה ורוזנות הנטינגדון וכן פלמים וצרפתים. אף על פי שמנהיגי הצבא היו ברובם דוברי גאלית וצרפתית, הקהילות העירוניות דיברו בניב משלהם של אנגלית כשפה עיקרית כבר בסוף המאה ה-13. הנסיגה הצרפתית במאה ה-14 הפכה את האנגלית לשפה היוקרתית והעיקרית במזרח סקוטלנד. עם זאת, כתוצאה ממלחמות העצמאות של סקוטלנד, דוברי האנגלית האלה אימצו זהות לאומית סקוטית.
ההופעה הראשונה של השפה הסקוטית בספרות הייתה באמצע המאה ה-14. בצורה זו לא היה הבדל משמעותי בינה לבין ניבים אחרים של אנגלית תיכונה, וכמוהם, הסקוטית ספגה השפעות רבות מנורווגית עתיקה וצרפתית נורמנית. השפעות נוספות היו מהשפה ההולנדית והגרמנית התיכונה בעקבות המסחר בין האזורים וכן משפות רומאניות בעקבות קשרי התרבות והדת. כמו כן, הסקוטית ספגה מילים רבות מגאלית, בעיקר בתחום התרבות (כגון clan, "משפחה") ושמות המקומות (כגון loch, "לוך, אגם"). מילים רבות מסקוטית נכנסו גם לאנגלית, כגון greed ("תאוות בצע"), eerie ("מוזר"), ו-galore ("שפע"; מהמילה הגאלית gu leòr).
במאה ה-16 החל תהליך הדרגתי של קביעת תקן לכללי כתיב ודקדוק מסודרים לסקוטית וכן היווצרות של ספרות סקוטית לאומית עשירה ומגוונת. במהלך המאה ה-17 התיישבו דוברי סקוטית רבים בצפון אירלנד, כחלק מתוכניות היישוב האנגלי באירלנד; שפתם התגלגלה לניב שהיום נקרא "סקוטית של אלסטר".
החל מאמצע המאה ה-16 השפה הסקוטית עברה תהליך של "אנגליזציה" - ספרי התנ"ך פורסמו בתרגומים לאנגלית וכללי איות אנגליים נעשו נפוצים יותר ויותר. כך, השפה המדוברת בסקוטלנד התפצלה לשני ענפים עיקריים - אנגלית סקוטית, שהיא ניב של אנגלית הנבדל בעיקר במבטא ובאוצר המילים וסקוטית ממש, שהיא שפה דומה אבל נפרדת.
במאה ה-18 החל גל חדש של התפתחות הספרות בסקוטלנד. המשוררים הידועים אלן רמזי ורוברט ברנס כתבו בתערובת של אנגלית וסקוטית ויצירתם ספוגה בהשפעות של תרבות סקוטית עממית. אף האנגלית שהם כתבו בה הייתה במבטא סקוטי, כפי שניתן לראות מהחרוזים שבהם השתמשו.
במאה ה-19 יצא מילון אטימולוגי ראשון של השפה הסקוטית והדבר עורר התעניינות מחודשת בשפה בקרב המעמד הבינוני והגבוה בסקוטלנד.
מצב נוכחי
עריכה
שאלת הזהות של השפה הסקוטית היא עדיין נושא לוויכוחים. אמנת האיחוד בין אנגליה לסקוטלנד התעלמה מהשפה הסקוטית והיחס אליה היה כאל ניב של אנגלית, אבל משנת 2001 מכירה הממלכה המאוחדת בסקוטית בתור "שפה אזורית" במסגרת אמנת האיחוד האירופי לשפות אזוריות ושפות מיעוטים.
בעבר שימשה הסקוטית כשפה של הפרלמנט הסקוטי הישן, עד שהוא התמזג עם הפרלמנט של הממלכה המאוחדת ב-1707. שפתו של הפרלמנט הסקוטי החדש שהוקם בשנת 1999 היא אנגלית.
כמיליון וחצי אנשים טוענים שהם דוברי סקוטית, רובם מתגוררים בסקוטלנד. עם זאת אין בתי ספר שבהם שפת ההוראה היא סקוטית ואין תקן אחיד לכללי כתיב. במקומות בהם יש שלטים בשפה הסקוטית, האיות משקף בדרך כלל את המבטא המקומי. יש מילונים מודרניים של השפה הסקוטית ומספר הצעות לתקן אחיד לכללי כתיב, אך אין עדיין תקן מקובל על הכלל. מספר עמותות ציבוריות משתדלות לקדם את החינוך לשימוש בסקוטית כשפה מדוברת בכל תחומי החיים.
ספרות
עריכההיצירה הבולטת ביותר של סקוטית עתיקה היא The Brus של המשורר ג'ון ברבור, פואמה היסטורית-פטריוטית לכבודו של רוברט הראשון, מלך סקוטלנד, המכונה "הברוס" (Robert the Bruce באנגלית או Roibert a Briuis בגאלית תיכונה).
במאה החמש-עשרה ספרות רבה נכתבה בחצר המלך באדינבורו ואוניברסיטת סיינט-אנדרוס בין היתר על ידי הסופרים רוברט הנריסון, ויליאם דנבאר, דאגלס ודייוויד לינדסיי.
יצירה מודפסת בולטת בסקוטית עתיקה היא "The Complaynt of Scotland" ("תואנתה של סקוטלנד"), ספר המגנה את הקריאות של האנגלים לספח את סקוטלנד לאנגליה. בספר הופיעו לראשונה מילים שנכנסו גם לאנגלית, רובן ממקורות לועזיים (לטינית, יוונית, צרפתית ועוד), כגון axis ,barbarian ,buffoon ,cabinet ,crackling ,decadence ,excrement ,heroic ,humid ,imbecile ,moo ,parallel ,robust ,suffocation ,superb ,timid ו-water-lily.
במאה ה-17, למרות התגברות ה"אנגליזציה", מרבית האוכלוסייה עדיין דיברה בסקוטית. באותה תקופה הועלו על הכתב שירי עם סקוטיים רבים, ביניהם "בלדות הגבולות" - שירים על המלחמות הרבות עם אנגליה. היוצרים הבולטים של אותה תקופה היו רוברט סמפיל (הזקן), רוברט סמפיל (הצעיר), פרנסיס סמפיל, ליידי וורדלו וליידי גריזל ביילי.
במאה ה-18 היוצרים אלן רמזי, רוברט ברנס, רוברט פרגוסון וולטר סקוט המשיכו לשלב סקוטית ביצירתם באנגלית. סקוט התבלט בשימוש בסקוטית מדוברת בספריו ההיסטוריים. יוצרים בולטים נוספים ששילבו סקוטית ביצירתם היו ג'יימס מתיו ברי (מחבר "פיטר פן") ומחבר ספרי ההרפתקאות רוברט לואיס סטיבנסון ("אי המטמון").
במאה ה-20 החלה תחיית הספרות הסקוטית, כאשר הדמות הבולטת ביותר בה היה היו מקדרמד. הספר המצליח טריינספוטינג של אירווין ולש כתוב במקור בסקוטית מעורבת בניבים סקוטיים של אנגלית. בשנת 1983 יצא תרגום מלא של הברית החדשה מיוונית לסקוטית, שנעשה על ידי ויליאם לוטון לורימר.
כיום, אחד הפעילים הבולטים להחייאת השפה הסקוטית בכל מערכות החיים, התקשורת והחינוך בסקוטלנד הוא הסופר מתיו פיט (Matthew Fitt). הוא הגה את תוכנית "Itchy Coo" אשר מתמקדת בהנחלת הסקוטית המדוברת והספרותית לילדים על ידי הפצת ספרי ילדים מקוריים ומתורגמים בסקוטית ומקדם את הוראתה בבתי ספר. כמו כן הוא הוציא ספר מצליח בסגנון סייברפאנק בשם But N Ben A-go-go שכתוב בסקוטית. הוא אף חידש מספר מילים לצורך כתיבת הספר העתידני, כדי להוכיח שמדובר בשפה רלוונטית ומודרנית שיכולה להתמודד עם זמנים חדשים.
דקדוק
עריכה
ביסודו, הדקדוק הסקוטי דומה לזה של האנגלית, אבל יש גם הבדלים. בעוד שהבדלים במבטא, כללי כתיב ואוצר המילים יכולים להתקיים מבלי להפוך ניב לשפה נפרדת, ההבדלים הרבים והמשמעותיים שבין אנגלית לסקוטית משמשים את מצדדי הסקוטית בטענתם שמדובר בשפה בעלת זכות קיום עצמאית ולא רק ניב עממי מקומי של אנגלית.
שימוש בתווית יידוע
עריכהתווית היידוע הסקוטית היא the, כמו באנגלית, אך השימוש בה שונה באופן מהותי. The תמיד בא לפני שמות של עונות וימות השבוע וכן לפני שמות עצם רבים שאינם מיודעים באותו אופן באנגלית ובפרט - שמות של מחלות, שפות, מקצועות ומדעים. לעיתים התווית יכולה גם לקבל תפקיד של הבעת קניין.
| עברית | אנגלית | סקוטית |
|---|---|---|
| סתיו | autumn - סתיו, the autumn - הסתיו |
the hairst - תמיד |
| יום רביעי | Wednesday | the Wadensday - תמיד |
| היום | today | the day |
| אשתי | my wife | the wife |
| היא טובה בצרפתית | She's good at French | She's guid at the Frainch |
| הברווז אכל קצת לחם | The duck ate a piece of bread | The deuk ett the bit breid |
| הוא לא בעבודה בגלל הצטננות | He's not at work because he caught cold | He's aff wark wi the cauld (*off work) |
ל-the יש גם גרסאות אחרות בניבים השונים: e או ee בניבים הצפוניים, da בשטלנד ו-tha בסקוטית של אלסטר.
שימוש בפעלים מודאליים
עריכההפעלים המודאליים mey (יכול, ייתכן; מקביל ל-may), ocht tae (כדאי ש..., רצוי ש...; מקביל ל-ought to), ו-sall (הבעת עתיד; מקביל ל-shall) לא נמצאים בשימוש רב בסקוטית של היום, אבל נמצאים בטקסטים שמושפעים מאנגלית. הם הוחלפו בדגמים עם can (יכול), shoud (כדאי ש...; מקביל ל-should) ו-will (הבעת עתיד). בסקוטית טהורה יש שימוש רב בצורות מודאליות כפולות, כאשר הזמן מובע על ידי פועל-עזר נוסף.
| עברית | אנגלית | סקוטית |
|---|---|---|
| הוא לא יוכל לבוא היום | He won't be able to come today | He'll no can come the day |
| אולי אוכל לבוא מחר | I may be able to come tomorrow | A micht coud come the morn |
| אוכל לעשות זאת אך לא כעת | I could do it once, but not now | A uised tae coud dae it, but no nou |
זמן הווה של פעלים
עריכהבאנגלית פעלים בזמן הווה נגמרים ב-s רק בגוף שלישי יחיד. בסקוטית פעלים בזמן הווה נגמרים תמיד ב-s אלא אם כן הם צמודים לכינוי גוף.
| עברית | אנגלית | סקוטית |
|---|---|---|
| עצים נהיים ירוקים בקיץ | The trees grow green in summer | The trees growes green in the simmer |
| הם נהיים ירוקים בקיץ | They grow green in summer | Thay grow green in the simmer |
הבדלים כלליים בתחביר
עריכהבסקוטית מקובל סדר מילים שונה אפילו בדגמי משפט רגילים, כגון שימוש שונה במילות-יחס:
| עברית | אנגלית | סקוטית |
|---|---|---|
| הוא כיבה את האור | He turned the light out | He turnt oot the licht |
| תן לי את זה | Give it to me | Gie me it |
העדפה לשימוש בזמן מתקדם (progressive) בפעלים מסוימים:
| עברית | אנגלית | סקוטית |
|---|---|---|
| הוא חשב שהוא יגיד לה | He thought he would tell her - past simple He was thinking he would tell her - past progressive |
He wis thinkin he wad tell her - הצורה המועדפת בלי קשר למשמעות |
| הוא רצה להגיד לה | He wanted to tell her | He wis wantin tae tell her |
השמטת פעלים שמביעים תנועה במשפט עם אדוורב או מילת יחס של הבעת תנועה:
| עברית | אנגלית | סקוטית (בסוגריים אחרי הכוכבית - המשפט באיות אנגלי, להדגמה בלבד) |
|---|---|---|
| אני הולך למיטה | I'm going to bed | A'm awa tae ma bed (*I'm away to my bed) |
| אני אכנס לבית ואראה אותו | I'll go into the house to see him | A'll intae the hoose an see him (*I'll into the house and see him) |
קישורים חיצוניים
עריכה
- סקוטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כללי
עריכה- The Scots Language Dictionary - מילון השפה הסקוטית (בסקוטית ואנגלית)
- Scots-online - מידע ומאמרים
- The Scots Language Society - אגודה לקידום השפה הסקוטית
אוספי טקסטים
עריכה- ScotsteXt - ספרים ושירים
- BBC Voices, Scots section - אוסף הקלטות באתר של BBC
- Scottish Corpus of Texts and Speech - אוסף טקסטים בסקוטית ואנגלית סקוטית, עם קטעי שמע