נפות איטליה
נפות איטליה (באיטלקית: Province d'Italia) הן הישויות המרכיבות את הרפובליקה האיטלקית ברמת ביניים בין עירייה או מועצה מקומית (comune, קומונה) למחוז (regioni). מאז 2015, סווגו הנפות כ"גופים מוסדיים ברמה השנייה" (secondo livello e istituisce).[1]
חלוקת איטליה לנפות, לפי רפורמת 2014 |
---|
לחצו כדי להקטין חזרה
|
כיום ישנם באיטליה 107 גופים מוסדיים ברמה השנייה, הכוללים 80 נפות רגילות, 2 נפות אוטונומיות, 4 ישויות ביזור אזוריות (decentramento regionale), 6 קונסורציונים עירוניים חופשיים (liberi consorzi comunali), ו-14 ערים מטרופוליניות, בנוסף למחוז ואל ד'אוסטה (שמפעיל גם את הסמכויות של נפה).
הנפה עצמה מתחלקת לקומונות קטנות. מספר הנפות הולך וגדל, כאשר נפות חדשות נוצרות מדי פעם, עקב גידול האוכלוסייה. בשנת 2014, נחקקה רפורמה בחלוקת הנפות, למרות אי שביעות רצון מצד מושלי המחוזות.[2]
הנפה מנוהלת על ידי נציב (הנקרא presidente, שמשמעו "נשיא") ומועצה הנבחרים בבחירות ישירות, ומנהל הממונה על ידי המועצה והנציב. בנוסף, לכל נפה ממונה נציג מטעם הממשלה, הנקרא prefetto.
תפקיד הנפה הוא מתן אישורי בנייה ותכנון הערים, אחריות על שירותי הביטחון וההצלה ורגולציית התחבורה (רישיונות נהיגה, תחזוקת הדרכים ועוד).
מספר הנפות במשך השנים | |
---|---|
שנה | מספר הנפות |
1861 | 59 |
1866 | 68 |
1870 | 69 |
1920 | 70 |
1923 | 73 |
1924 | 76 |
1927 | 93 |
1934 | 94 |
1935 | 95 |
1941 | 98 |
1945 | 96 |
1947 | 91 |
1954 | 92 |
1968 | 93 |
1970 | 94 |
1974 | 95 |
1992 | 103 |
2001 | 107 |
2004 | 110 |
2014 | 107 |