מרקם פורפירי
מרקם פּורפירי הוא מרקם של סלעי יסוד המתאפיין בגבישים גדולים הנראים בבירור רב והקרויים לכן פֶנוקריסטים (מיוונית - "גבישים נראים") בתוך מסה של גבישים קטנים יותר שבדרך כלל אינם נראים לעין הבלתי מזוינת המכונה מסת אם.
מרקם פורפיריטי שבו יש וריאציה מתמשכת בגודל הגביש נקרא סריאטי. סלעים היפאביסליים בעלי טקסטורות פורפיריות מכונים לפעמים פורפירים. [1]
כל מרקם של סלע יסוד שבו יש שני גדלים של גבישים הוא מרקם פורפירי, הן כשהסלע הוא אפינטי (דק גרגיר) שבו לא ניתן לראות את הגבישים הבונים את מסת האם בעין הבלתי מזוינת, כמו בבזלת, והן כשהסלע הוא פנריטי (גס גרגיר) שבו ניתן לראות את הגבישים הבונים את מסת האם בעין בלתי מזוינת, ושבו יש פנוקריסטים גדולים מאוד (בגודל של כמה ס"מ), כמו גרניט.
מקור המונח הוא בסלע פורפיר, סוג של אנדזיט בעל גוון סגול (מכאן מקור השם - המילה הלטינית שמקורה יווני לצבע הסגול) ששימש כאבן קישוט למבנים ציבוריים בתקופת רומא העתיקה שבו מסת האם היא אפינטית ובו יש פנוקריסטים של פצלת השדה וקוורץ.
מרקם פורפירי קיים במגוון רחב של סלעי יסוד כמו גרניט, ריוליט, דיוריט, אנדזיט ובזלת.
תהליך היצירה
עריכהמרקם פורפירי נוצר כאשר עמוד המאגמה מתקרר לאיטו בשני שלבים. בשלב הראשון המגמה מתקררת לאיטה בתוך קרום כדור הארץ ותוך כדי כך נוצרים גבישים גדולים שקטרם 2 מילימטרים ויותר. בשלב השני והאחרון המגמה מתקררת במהירות כשהיא קרובה לפני השטח או כשהיא נחשפת לאוויר בהתפרצות געשית, ואז נוצרים גבישים זעירים בלתי נראים לעין בלתי מזוינת הבונים את מסת האם.
הערות שוליים
עריכה- ^ ALEX STREKEISEN-Porphyritic-, www.alexstrekeisen.it