המבט
המבט (באנגלית: Don't Look Now) הוא מותחן בריטי-איטלקי הכולל מוטיבים על-טבעיים, המבוסס על סיפור קצר מאת דפנה דה מוריאה. הסרט בוים על ידי ניקולס רוג, ונכתב על ידי אלן סקוט וכריס בריאנט. הקרנת הבכורה העולמית של הסרט התרחשה ב-16 באוקטובר 1973 בתיאטראות וסט אנד. בישראל הקרנת הבכורה הייתה ב-1 ביוני 1974.
 | |
| עטיפת ה-DVD של הסרט בעברית | |
| מבוסס על |
Don't Look Now  |
|---|---|
| בימוי | ניקולס רוג |
| הופק בידי | פיטר קטז |
| תסריט |
אלן סקוט כריס בריאנט |
| עריכה |
גריים קליפורד |
| שחקנים ראשיים |
ג'ולי כריסטי דונלד סאת'רלנד |
| מוזיקה |
פינו דונגיו |
| צילום |
ניקולס רוג, אנטוני ב' ריצ'מונד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, איטליה |
| חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 16 באוקטובר 1973 |
| משך הקרנה | 110 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט אימה, סרט דרמה |
| תקציב | 1,100,000$ |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה
עריכהזוג בריטי, לורה (ג'ולי כריסטי) וג'ון באקסטר (דונלד סאת'רלנד), המתקשה להתמודד עם מותה הטרגי של בתם הקטנה, תר אחר שינוי באווירה ומוצא את עצמו בוונציה, לשם מוזמן ג'ון במסגרת פרויקט שחזור כנסיות.
בוונציה הקודרת והאפלולית מתיידדת לורה עם שתי אחיות קשישות הטוענות כי הן "מתקשרות" עם בתם המתה, וכי גם לג'ון יכולת תקשור כזו, אותה הן מכנות "המבט". לורה נמשכת לשהות בחברתן כשהיא נאחזת בכל שביב תקווה לסוג של קשר עם בתה. ג'ון, לעומתה, חושד שהן צמד מאחזות עיניים, אך אינו מגלה ללורה כי הוא עצמו מדמה לראות את דמותה של בתו המתה חומקת ממנו בין סמטאות העיר. בצד הדברים, כביכול בעלילת משנה, מאוזכרים מעשי רצח המעידים על רוצח סדרתי הפועל בעיר ומצליח לחמוק מהמשטרה.
היגון הכבד ותחושות האשם של הזוג, חרדתם וכמיהתם לאפשרות של קשר על־טבעי, מטשטשים בהדרגה את הגבול שבין דמיון למציאות המסוכנת, והזוג נקלע לסחרחרת אירועים בלתי־נשלטת עד לשיאו הדרמטי והמפתיע של הסיפור בסוף הסרט.
הסרט
עריכה"המבט" מפורסם, בין השאר, בזכות העריכה הבלתי שגרתית של רוג (עורך: גריים קליפורד): סצינות קטועות עם מעברים אסוציאטיביים ביניהן, טשטוש בין מחשבה, דמיון והתרחשות אמיתית, קפיצות בזמן ומקום, מוטיבים חוזרים – הבלחי אור על מים, זכוכית נשברת, צבע אדום בוהק – ועמימות מתמשכת לכל אורכו: תחושת העל-טבעי קיימת בסרט במרומז בלבד, וגם בסופו רב הנסתר על הגלוי ושאלות רבות נותרות ללא מענה.
לסרט יצא שם גם בזכות סצנת האהבים האירוטית בין סאת'רלנד וכריסטי. גם סצנה זו ערוכה באופן לא שגרתי, כשמעשה האהבה שזור בתמונות משגרת ההתלבשות לקראת יציאה של הזוג לאחר מכן.
"המבט" מוגדר מותחן בעל מוטיבים על־טבעיים, אך בפועל מוקדו הוא רגשות "ארציים" וטבעיים של אהבה, אשמה וכאב על אובדן.
