Articles by eliezer baumgarten
Mabatim, 2024
The kabbalistic Ilan (diagram of the ten sefirot) appears in many forms and configurations in man... more The kabbalistic Ilan (diagram of the ten sefirot) appears in many forms and configurations in manuscripts throughout history. The different forms differ both visually and textually: visually in the ways in which the ilan is designed and the sefirot are organized on the page; textually in the selection of texts that the creators of the ilanot deliberately chose to implement in them. This phenomenon of combining text with a visual element, known as ‘icono-text,’ raises several questions: How should this object be ‘read’? Is there a certain order for reading it, and was it even meant to be read? This article offers initial directions for dealing with these questions by focusing on the ilanot related to R. Joseph Gikatilla, a Castilian Kabbalist active at the turn of the thirteenth and fourteenth centuries.
These ilanot are divided into three families. At the center of each family, we can identify a certain biblical character, which creates an internal narrative within the ilan itself. The first family includes ilanot that present King David at the center and describe his war against the demonic forces who seek to break into the holy realm. The second family includes ilanot where we find the figure of Jacob at the center, which display his confrontation with Laban and Esau. In the third family, we have ilanot in which Moses is placed at the center, which deal with questions such as learning the Torah and observing the commandments. The examination of the texts implemented in these ilanot allows us to establish a complete and coherent narrative in each of the groups and provides interesting directions concerning the role and purpose of the ilanot and their meaning in the eyes of their creators.
Peamim, 2022
R. Yihye Bashiri’s book consists simultaneously of two literary types: it is a book of instructio... more R. Yihye Bashiri’s book consists simultaneously of two literary types: it is a book of instruction for scribes for writing a Torah scroll, but it is also Introduction to Kabbalistic knowledge according to the arrangement of the Hebrew alphabet.
In this article, I would like to argue that the discourse on how to write the letters in the Torah reflects a discussion of the identity of the Jew in Yemen in the early seventeenth century. The unique Hebrew letter designed by Bashiri is in contrast to the Arabic letter form and is a version of the global Hebrew letter as it appears in the "Beit Yosef" of R. Joseph Caro.
****
ספרו של ר' יחיא בשירי שפעל בתימן בראשית המאה השבע-עשרה שייך במקביל לשתי סוגות: הוא תיקון סופרים, ספר הוראות לכתיבת ספר תורה המיועד לסופר סת"ם, אך גם מבוא לקבלה הכתוב על פי סדר אותיות הא"ב.
במאמר זה, ברצוני לטעון כי השיח סביב אופן כתיבת האותיות בספר התורה אותו מנהל בשירי משקף דיון על זהותו של היהודי בתימן בראשית המאה השבע עשרה מול שני זהויות אלטרנטיביות: זהות יהודית גלובלית מחד והזהות של המוסלמי בתימן מאידך. האות העברית של בשירי עומדת כניגוד לצורת אות הערבית, ובמערכת של קשרים אל האות העברית הגלובלית המעוצבת במאה השש-עשרה על ידי ר' יוסף קארו בספר ה'בית יוסף'.
JSIJ, 2022
ר' נתן שפירו מקרקוב (1584-1633) היה אחד המקובלים המשפיעים ביותר בפולין בראשית המאה ה-17. תורתו של... more ר' נתן שפירו מקרקוב (1584-1633) היה אחד המקובלים המשפיעים ביותר בפולין בראשית המאה ה-17. תורתו של שפירא פורסמה בספרו "מגלה אמומות" (קרקוב 1636), המכיל 252 דרשות על תפילת משה להיכנס לארץ ישראל בדעות. 3:23 ואילך.
מאמר זה דן בדרשות שפירא, המשלבות מקורות שונים, החל בכתבי חסידי אשכנז וכלה בקבלה הלוריאנית. המאמר מתמקד בשימוש של שפירא במונחים לוריאניים כמו גילגול נשמות , שבירה ותיקון .
המאמר מנסה להציג את הקשר בין המבנה הייחודי של הדרשות של שפירא לבין תוכנן, בנוסף לטענה שהמתודולוגיה של שפירא מבוססת על נושאים לוריאניים.
קבץ על יד, 2022
ר' יצחק דמן עכו (ריד"ע) הוא מחשובי המקובלים שפעלו בימי הביניים. מלבד פרסומו
בנוגע לגילוי ספר הזו... more ר' יצחק דמן עכו (ריד"ע) הוא מחשובי המקובלים שפעלו בימי הביניים. מלבד פרסומו
בנוגע לגילוי ספר הזוהר, כתב ריד"ע מספר חיבורים שהמוכר שביניהם הוא פירוש 'מאירת עיניים' על סודות הרמב"ן. במאמר זה ברצוננו לדון בתהליך התגבשותו של חיבורו הגדול 'אוצר חיים', חיבור המאורגן באופן תמטי כפרשנות על המקרא, מאמרי חז"ל והתפילה הבנוי כפסקאות-פסקאות ומבוסס על גילויים להם זכה ריד"ע במהלך חייו. חיבור זה כפי שהוא מצוי בידינו כיום חסר גבולות ברורים, ומצויים כתבי יד רבים המכילים חומרים הקשורים לחיבור זה. עיון בכתבי יד אלה חשף רובד עצמאי ונפרד של החיבור המבוסס על רצפי פסקאות בעלי מאפיינים ייחודיים שהבולט שבהם הוא צורת הארגון שלהם על פי סדר כרונולוגי תוך ציון היום והחודש שבו ארע הגילוי. להשערתינו, רצפים אלה הם שריד של יומן גילויים כרונולוגי רחב יותר שככל הנראה אבד ושחומריו עובּדו כבר על ידי ריד"ע עצמו לכדי חיבורו הגדול 'אוצר חיים'.
כנספח למאמר מובאים הטקסטים המלאים של הפסקאות אותן זיהינו כשייכות לרובד זה של החיבור.
Rabbi Isaac of Acre was one of the most important medieval Kabbalists. Aside from his famous statement regarding the revelations of the Zohar, Isaac of Acre composed several works, the best-known of which is his Meirat Einaim on Nachmanides’ Kabbalistic interpretations of the Torah. The current study addresses the formation of his lengthy composition Otzar Haim, which is organized thematically as an interpretation of Biblical, rabbinic, and liturgical passages based on revelations that Isaac of Acre had over the course of his life. This work, in its extant copies, is nebulous in form and lacks clear boundaries; multiple manuscripts contain material related to it. An analysis of these manuscripts reveals a discrete textual level of the composition: a series of passages the most unique feature of which is their chronological organization, complete with a record of the day and month in which each revelation occurred. In our estimation, these passages are the remnant of a more extensive diary of revelations that seems to have been lost, the contents of which had already been reworked by Isaac of Acre himself into his Otzar Haim. An appendix to the paper includes the complete texts of the passages that we have identified as belonging to this textual level of the composition.
Studia Rosenthaliana, 2020
Born in Amsterdam in the early seventeenth century, Moses Zacuto (Moshe Zacut) belongs among the ... more Born in Amsterdam in the early seventeenth century, Moses Zacuto (Moshe Zacut) belongs among the most prolific Jewish figures of his time. He is best known for a wealth of creative work in a wide variety of fields: poetry and drama, halacha, as well as extensive Kabbalistic writings. Zacuto also had a special interest in magical manuscripts and the uses of divine names, which he collected into a lexicon known today as Shorshei HaShemot. Zacuto left Amsterdam while young and lived in Eastern Europe before moving to Italy. In this article, we demonstrate that Zacuto had already begun to construct this vast lexicographical project in Amsterdam, and that those beginnings are best understood against the background of the magical and Kabbalistic manuscripts available in early seventeenth-century Amsterdam.
J. H. Chajes, and Eliezer Baumgarten, “Visual Kabbalah in the Italian Renaissance: The Booklet of Kabbalistic Forms,” The Vatican Library Review 1 (2022): 91–145., 2022
The Booklet of Kabbalistic Forms-a name we have given to this anonymous and untitled treatise-is ... more The Booklet of Kabbalistic Forms-a name we have given to this anonymous and untitled treatise-is a unique work in the kabbalistic library. The Italian kabbalist responsible for its first iteration assigned great value to the images he found in the kabbalistic works circulating in his environment. The most striking aspect of the Booklet is the diverse range of schematic images that have been gathered together, all representations of the divine world culled from the repertoire of ca. 1500 Italian Jewish Kabbalah. Rather than seeking to establish a "correct" visual representation of the sefirotic Divine, the "forms" collected in the Booklet were treated as images that bore meanings pertinent to all manner of kabbalistic mysteries. The present article introduces this singular work, followed by a critical edition and an English translation.
Daat, 2022
The Book of the Roots of the [holy] Names (Sefer Shorshei ha-Shemot), which is ascribed to R. Mos... more The Book of the Roots of the [holy] Names (Sefer Shorshei ha-Shemot), which is ascribed to R. Moshe Zacut, is one of the most widespread and influential works in the field of the Kabbalah of holy Names in general, and its practical implementation in particular. From its early history in manuscripts, however, to its latest printed edition from some twenty years ago, this work had been conceived as an “open book” which copyists and publishers enriched by more and more information, making it impossible to trace Zacuto’s original creation any more. This situation has changes with the finding of the work in Zacuto’s own handwriting in one of the manuscripts belonging to The National Library of Israel. In our article we expose this work, called by its author Alpha Beta shel ha-Shemot, and deal with the type of information Zacuto gathered in it and with the kind of interest he had found in this information. We point to the place of this work in Zacuto’s autograph, examine its structure, and discuss its sources and the way they were utilized by Zacuto. Finally, we trace connections between this and two other works of Zacutos that concern practical implementation of holy names – Sefer ha-Sodot and Perush Kezat Shemot. This article, so we believe, is a contribution to the understanding of a significant and vital aspect of Zacuto’s kabbalistic enterprise as well as the encyclopedic drive behind his work.
Zutot, 2022
Recent decades have witnessed a broad scholarly discussion of the cultural influences of the prin... more Recent decades have witnessed a broad scholarly discussion of the cultural influences of the printing press Invention. The core of this revolved around the new technological influence on the concept of knowledge, its methods of dispersion, and on social changes that it engendered in the 16th century, when it became an affordable widespread technology. This article presents the way in which the spread of the printing press influenced conceptual paradigms of Kabbalists in general, and Lurianic Kabbalists from Sarug’s tradition in particular. These Kabbalists exchanged the traditional conception of creation as an act of writing, within the conception of the world as a written text, for conceptions of creation as a printing act and the world as a printed text. I show how the professional term ‘letterpress printing’ entered these Kabbalists’ descriptions of divine emanation, alongside their conceptualization of printing as a divine activity, as writing had been conceptualized previously.
An introduction to Nathan of Gaza’s "Discourse of the Circles" followed by a critical edition.
IMAGES
Rabbi Sasson ben Mordechai Shandukh was one of the leaders of the renewed Jewish community in Bag... more Rabbi Sasson ben Mordechai Shandukh was one of the leaders of the renewed Jewish community in Baghdad in the second half of the eighteenth century and at the beginning of the nineteenth century. Among the literary heritage left by Rabbi Sasson Shandukh, which includes moral literature, liturgical poems, halakhic literature and prominent Kabbalistic literature, are the unique Kabbalistic ilanot (rotuli “trees”) he created. The four long rotuli that he created that have reached us are the subject of this article. The kabbalistic ilanot of Shandukh are distinctive for their great length, their eclectic sources, for their interpretation of the Lurianic theory of emanation, and for their anthropomorphic representations of divine faces, drawn in accordance with the teachings of the famed Safed kabbalist R. Isaac Luria.
מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, 2021
Around 1538, the Jewish community of Rome was in an uproar. According to local custom, the bride ... more Around 1538, the Jewish community of Rome was in an uproar. According to local custom, the bride was to stand at the groom’s left. Seemingly, in the wake of Ashkenazi immigration to Italy, a new custom had taken hold: the bride was placed to the right of the groom.
In this paper, we discuss the responsa of two Rabbis who addressed this issue: that of Rabbi Yehuda Ben Michael – ‘the Doctor’s Master’, an unknown scholar who lived in Rome. His responsum shows that he explained the ancient Jewish customs of Rome to the city officials. The second responsum was written by Rabbi Yaakov Israel Pinchi, who was a well-known posek who served as the rabbi of Recanati. In his responsum, Pinchi argued strongly against the position taken by ‘the Doctor’s Master’.
These responsa reveal the conduct of Rome’s rabbis and community leaders as well as the relations between halakhic authorities in the Papal States in that period. They also provide insight into broader and more fundamental issues of concern to the Jewish community in this region. Both responsa demonstrate the dominant place of Kabbalah, particularly of the Zohar in these rabbis’ halakhic adjudication and show the different ways they dealt with the challenges of their time. Rabbi Yehuda sought to preserve the ancient Roman custom, while Rabbi Yaakov Israel Pinchi rejected the local custom in favor of the traditions recently introduced by the new immigrants.
For the full paper: https://muse.jhu.edu/article/763066
From as early as the thirteenth century,... more For the full paper: https://muse.jhu.edu/article/763066
From as early as the thirteenth century, the visual dimension of Jewish esotericism was manifest in various representations of the Kabbalistic ilan (tree of life) – a diagram of the sefirot (emanations). Among the many kinds of the kabbalistic diagrams, this paper focuses on the early modern kabbalistic image of the ḥupah, the wedding canopy suspended over the bride and groom in a traditional Jewish wedding. These images represent the sefirotic structure as a ceremony, with bride, groom, and elements of the ḥupah as its dynamic components.
In this paper, we will discuss three pictorial traditions of the kabbalistic ḥupah which were produced throughout the Sixteenth Century. Given the similarities between them, it is evident that all the diagrams are part of the same kabbalistic tradition that was circulating during this period. That said, the drawings are not identical and, most importantly, appear in different contexts. We will thus analyze the divergent phases of the ḥupah’s representation in this tradition. At each stage, the canopy was endowed with special meaning that was influenced by the greater context in which it was produced and its relation to corresponding figures.
ToC Studia Rosenthaliana 2020, Vol. 46, No. 1/2, 2020
Table of Contents of 'The Jewish Bookshop of the World; Aspects of Print and Manuscript Culture i... more Table of Contents of 'The Jewish Bookshop of the World; Aspects of Print and Manuscript Culture in Early Modern Amsterdam,' guest edited by Theodor Dunkelgrün.
Rabbi Sasson ben Mordechai Shandukh was one of the leaders of the renewed Jewish community in Bag... more Rabbi Sasson ben Mordechai Shandukh was one of the leaders of the renewed Jewish community in Baghdad in the second half of the eighteenth century and at the beginning of the nineteenth century. Among the literary heritage left by Rabbi Sasson Shandukh, which includes moral literature, liturgical poems, halakhic literature and prominent Kabbalistic literature, are the unique Kabbalistic ilanot (rotuli “trees”) he created. The four long rotuli that he created that have reached us are the subject of this article. The kabbalistic ilanot of Shandukh are distinctive for their great length, their eclectic sources, for their interpretation of the Lurianic theory of emanation, and for their anthropomorphic representations of divine faces, drawn in accordance with the teachings of the famed Safed kabbalist R. Isaac Luria.
תימא, 2019
מדרש סגולת ישראל שנכתב על ידי ר' ישראל הכהן הוא מהחיבורים החשובים שנכתבו בתימן במאה השבע עשרה על ... more מדרש סגולת ישראל שנכתב על ידי ר' ישראל הכהן הוא מהחיבורים החשובים שנכתבו בתימן במאה השבע עשרה על התורה. הפירוש מביא לידי ביטוי הן את הידע המסורתי מתימן מימי הביניים, שבמרכזו הפרשנות האלגורית על התורה והן את הידע הקבלי שהגיע לתימן מאירופה במאה השבע עשרה.
מאמר זה, מציג את הגרסאות השונות של המדרש, את הרקע לכתיבתם של גרסאות אלה, ואת היחסים בין רבדי הפרשנות השונים בתוך החיבור.
המאמר מראה כי לר' ישראל הכהן מוטיבציה כפולה הבאה לידי ביטוי בחיבור. מחד ר' ישראל פועל לעיגון מעמדה של הקבלה בתימן כידע חדש שהגיע ואינו נטוע בהגות המקומית, אך מאידך הוא גם פועל לשימור הידע המסורתי בתימן, ודואג כי ידע זה לא יעלם וישכח עם הגעתה של הקבלה. Midrash `Sgulat Israel` of R. Israel ha-Cohen is one of the important books of commentary written in Yemen in the seventeenth century. The book contains the traditional Yemenite knowledge of the Middle Ages (the allegorical interpretation of the Torah) as well as the Kabbalistic knowledge that was transferred in the seventeenth century from Europe to Yemen.
This article presents the versions of the book, the background of these versions, and the relationship between the various layers of interpretation that appear in the book.
The article shows that the author has a dual motivation. On the one hand, R. Israel works to anchor the kabbala's status in Yemen as new knowledge that has arrived and is not rooted in local thought, however on the other hand he is also seeking to preserve traditional knowledge in Yemen and ensures that this knowledge will not disappear or be forgotten with the arrival of the kabbala.
DAAT, 2019
This article deals with the book of Rabbi Isaac Wanne "Rechev Elohim" (The chariot of G-d). Rabbi... more This article deals with the book of Rabbi Isaac Wanne "Rechev Elohim" (The chariot of G-d). Rabbi Isaac Wanne was a Kabbalist who lived in Yemen in the seventeenth century. The center of the book is a series of Kabbalistic diagrams, which create a map of the upper worlds, and serve as an orientation for the Kabbalists.
The book is based entirely on Kabbalistic knowledge that came to Yemen from Europe during this period. The article deals with the question of the influence of European knowledge on the kabbalistic culture in Yemen in general and on the visual kabbalistic culture specifically. I would like to show how Wanne sees himself as part of the European culture by interpreting the printed books that came to Yemen in his own way.
Ars Judaica, 2018
The paper addresses two themes that have not received the attention they deserve in the existing ... more The paper addresses two themes that have not received the attention they deserve in the existing research: the presence of Kabbalah in Kurdistan and the transfer of visual Kabbalistic knowledge
between different cultures. It describes the way in which Italian visual objects were transferred to Kurdistan at the beginning of the
seventeenth century, how they were adapted to Kurdish culture, and
how they were then relocated and readapted following the immigration of Rabbinic Kurdish families to Bagdad. The article focuses on the work of two scholars from Kurdistan: R. Yehoshua b. R. David and R. Yehuda b. Pinhas. These two kabbalists created a kabbalistic ilan (literally: tree), a complex diagram consisting of drawings and texts and relating to the spheres of divine emanation. The ilan, based on Italian knowledge, teaches us about the various relations between Italy and Kurdistan in the
seventeenth century.
Uploads
Articles by eliezer baumgarten
These ilanot are divided into three families. At the center of each family, we can identify a certain biblical character, which creates an internal narrative within the ilan itself. The first family includes ilanot that present King David at the center and describe his war against the demonic forces who seek to break into the holy realm. The second family includes ilanot where we find the figure of Jacob at the center, which display his confrontation with Laban and Esau. In the third family, we have ilanot in which Moses is placed at the center, which deal with questions such as learning the Torah and observing the commandments. The examination of the texts implemented in these ilanot allows us to establish a complete and coherent narrative in each of the groups and provides interesting directions concerning the role and purpose of the ilanot and their meaning in the eyes of their creators.
In this article, I would like to argue that the discourse on how to write the letters in the Torah reflects a discussion of the identity of the Jew in Yemen in the early seventeenth century. The unique Hebrew letter designed by Bashiri is in contrast to the Arabic letter form and is a version of the global Hebrew letter as it appears in the "Beit Yosef" of R. Joseph Caro.
****
ספרו של ר' יחיא בשירי שפעל בתימן בראשית המאה השבע-עשרה שייך במקביל לשתי סוגות: הוא תיקון סופרים, ספר הוראות לכתיבת ספר תורה המיועד לסופר סת"ם, אך גם מבוא לקבלה הכתוב על פי סדר אותיות הא"ב.
במאמר זה, ברצוני לטעון כי השיח סביב אופן כתיבת האותיות בספר התורה אותו מנהל בשירי משקף דיון על זהותו של היהודי בתימן בראשית המאה השבע עשרה מול שני זהויות אלטרנטיביות: זהות יהודית גלובלית מחד והזהות של המוסלמי בתימן מאידך. האות העברית של בשירי עומדת כניגוד לצורת אות הערבית, ובמערכת של קשרים אל האות העברית הגלובלית המעוצבת במאה השש-עשרה על ידי ר' יוסף קארו בספר ה'בית יוסף'.
מאמר זה דן בדרשות שפירא, המשלבות מקורות שונים, החל בכתבי חסידי אשכנז וכלה בקבלה הלוריאנית. המאמר מתמקד בשימוש של שפירא במונחים לוריאניים כמו גילגול נשמות , שבירה ותיקון .
המאמר מנסה להציג את הקשר בין המבנה הייחודי של הדרשות של שפירא לבין תוכנן, בנוסף לטענה שהמתודולוגיה של שפירא מבוססת על נושאים לוריאניים.
בנוגע לגילוי ספר הזוהר, כתב ריד"ע מספר חיבורים שהמוכר שביניהם הוא פירוש 'מאירת עיניים' על סודות הרמב"ן. במאמר זה ברצוננו לדון בתהליך התגבשותו של חיבורו הגדול 'אוצר חיים', חיבור המאורגן באופן תמטי כפרשנות על המקרא, מאמרי חז"ל והתפילה הבנוי כפסקאות-פסקאות ומבוסס על גילויים להם זכה ריד"ע במהלך חייו. חיבור זה כפי שהוא מצוי בידינו כיום חסר גבולות ברורים, ומצויים כתבי יד רבים המכילים חומרים הקשורים לחיבור זה. עיון בכתבי יד אלה חשף רובד עצמאי ונפרד של החיבור המבוסס על רצפי פסקאות בעלי מאפיינים ייחודיים שהבולט שבהם הוא צורת הארגון שלהם על פי סדר כרונולוגי תוך ציון היום והחודש שבו ארע הגילוי. להשערתינו, רצפים אלה הם שריד של יומן גילויים כרונולוגי רחב יותר שככל הנראה אבד ושחומריו עובּדו כבר על ידי ריד"ע עצמו לכדי חיבורו הגדול 'אוצר חיים'.
כנספח למאמר מובאים הטקסטים המלאים של הפסקאות אותן זיהינו כשייכות לרובד זה של החיבור.
Rabbi Isaac of Acre was one of the most important medieval Kabbalists. Aside from his famous statement regarding the revelations of the Zohar, Isaac of Acre composed several works, the best-known of which is his Meirat Einaim on Nachmanides’ Kabbalistic interpretations of the Torah. The current study addresses the formation of his lengthy composition Otzar Haim, which is organized thematically as an interpretation of Biblical, rabbinic, and liturgical passages based on revelations that Isaac of Acre had over the course of his life. This work, in its extant copies, is nebulous in form and lacks clear boundaries; multiple manuscripts contain material related to it. An analysis of these manuscripts reveals a discrete textual level of the composition: a series of passages the most unique feature of which is their chronological organization, complete with a record of the day and month in which each revelation occurred. In our estimation, these passages are the remnant of a more extensive diary of revelations that seems to have been lost, the contents of which had already been reworked by Isaac of Acre himself into his Otzar Haim. An appendix to the paper includes the complete texts of the passages that we have identified as belonging to this textual level of the composition.
In this paper, we discuss the responsa of two Rabbis who addressed this issue: that of Rabbi Yehuda Ben Michael – ‘the Doctor’s Master’, an unknown scholar who lived in Rome. His responsum shows that he explained the ancient Jewish customs of Rome to the city officials. The second responsum was written by Rabbi Yaakov Israel Pinchi, who was a well-known posek who served as the rabbi of Recanati. In his responsum, Pinchi argued strongly against the position taken by ‘the Doctor’s Master’.
These responsa reveal the conduct of Rome’s rabbis and community leaders as well as the relations between halakhic authorities in the Papal States in that period. They also provide insight into broader and more fundamental issues of concern to the Jewish community in this region. Both responsa demonstrate the dominant place of Kabbalah, particularly of the Zohar in these rabbis’ halakhic adjudication and show the different ways they dealt with the challenges of their time. Rabbi Yehuda sought to preserve the ancient Roman custom, while Rabbi Yaakov Israel Pinchi rejected the local custom in favor of the traditions recently introduced by the new immigrants.
From as early as the thirteenth century, the visual dimension of Jewish esotericism was manifest in various representations of the Kabbalistic ilan (tree of life) – a diagram of the sefirot (emanations). Among the many kinds of the kabbalistic diagrams, this paper focuses on the early modern kabbalistic image of the ḥupah, the wedding canopy suspended over the bride and groom in a traditional Jewish wedding. These images represent the sefirotic structure as a ceremony, with bride, groom, and elements of the ḥupah as its dynamic components.
In this paper, we will discuss three pictorial traditions of the kabbalistic ḥupah which were produced throughout the Sixteenth Century. Given the similarities between them, it is evident that all the diagrams are part of the same kabbalistic tradition that was circulating during this period. That said, the drawings are not identical and, most importantly, appear in different contexts. We will thus analyze the divergent phases of the ḥupah’s representation in this tradition. At each stage, the canopy was endowed with special meaning that was influenced by the greater context in which it was produced and its relation to corresponding figures.
מאמר זה, מציג את הגרסאות השונות של המדרש, את הרקע לכתיבתם של גרסאות אלה, ואת היחסים בין רבדי הפרשנות השונים בתוך החיבור.
המאמר מראה כי לר' ישראל הכהן מוטיבציה כפולה הבאה לידי ביטוי בחיבור. מחד ר' ישראל פועל לעיגון מעמדה של הקבלה בתימן כידע חדש שהגיע ואינו נטוע בהגות המקומית, אך מאידך הוא גם פועל לשימור הידע המסורתי בתימן, ודואג כי ידע זה לא יעלם וישכח עם הגעתה של הקבלה. Midrash `Sgulat Israel` of R. Israel ha-Cohen is one of the important books of commentary written in Yemen in the seventeenth century. The book contains the traditional Yemenite knowledge of the Middle Ages (the allegorical interpretation of the Torah) as well as the Kabbalistic knowledge that was transferred in the seventeenth century from Europe to Yemen.
This article presents the versions of the book, the background of these versions, and the relationship between the various layers of interpretation that appear in the book.
The article shows that the author has a dual motivation. On the one hand, R. Israel works to anchor the kabbala's status in Yemen as new knowledge that has arrived and is not rooted in local thought, however on the other hand he is also seeking to preserve traditional knowledge in Yemen and ensures that this knowledge will not disappear or be forgotten with the arrival of the kabbala.
The book is based entirely on Kabbalistic knowledge that came to Yemen from Europe during this period. The article deals with the question of the influence of European knowledge on the kabbalistic culture in Yemen in general and on the visual kabbalistic culture specifically. I would like to show how Wanne sees himself as part of the European culture by interpreting the printed books that came to Yemen in his own way.
between different cultures. It describes the way in which Italian visual objects were transferred to Kurdistan at the beginning of the
seventeenth century, how they were adapted to Kurdish culture, and
how they were then relocated and readapted following the immigration of Rabbinic Kurdish families to Bagdad. The article focuses on the work of two scholars from Kurdistan: R. Yehoshua b. R. David and R. Yehuda b. Pinhas. These two kabbalists created a kabbalistic ilan (literally: tree), a complex diagram consisting of drawings and texts and relating to the spheres of divine emanation. The ilan, based on Italian knowledge, teaches us about the various relations between Italy and Kurdistan in the
seventeenth century.
These ilanot are divided into three families. At the center of each family, we can identify a certain biblical character, which creates an internal narrative within the ilan itself. The first family includes ilanot that present King David at the center and describe his war against the demonic forces who seek to break into the holy realm. The second family includes ilanot where we find the figure of Jacob at the center, which display his confrontation with Laban and Esau. In the third family, we have ilanot in which Moses is placed at the center, which deal with questions such as learning the Torah and observing the commandments. The examination of the texts implemented in these ilanot allows us to establish a complete and coherent narrative in each of the groups and provides interesting directions concerning the role and purpose of the ilanot and their meaning in the eyes of their creators.
In this article, I would like to argue that the discourse on how to write the letters in the Torah reflects a discussion of the identity of the Jew in Yemen in the early seventeenth century. The unique Hebrew letter designed by Bashiri is in contrast to the Arabic letter form and is a version of the global Hebrew letter as it appears in the "Beit Yosef" of R. Joseph Caro.
****
ספרו של ר' יחיא בשירי שפעל בתימן בראשית המאה השבע-עשרה שייך במקביל לשתי סוגות: הוא תיקון סופרים, ספר הוראות לכתיבת ספר תורה המיועד לסופר סת"ם, אך גם מבוא לקבלה הכתוב על פי סדר אותיות הא"ב.
במאמר זה, ברצוני לטעון כי השיח סביב אופן כתיבת האותיות בספר התורה אותו מנהל בשירי משקף דיון על זהותו של היהודי בתימן בראשית המאה השבע עשרה מול שני זהויות אלטרנטיביות: זהות יהודית גלובלית מחד והזהות של המוסלמי בתימן מאידך. האות העברית של בשירי עומדת כניגוד לצורת אות הערבית, ובמערכת של קשרים אל האות העברית הגלובלית המעוצבת במאה השש-עשרה על ידי ר' יוסף קארו בספר ה'בית יוסף'.
מאמר זה דן בדרשות שפירא, המשלבות מקורות שונים, החל בכתבי חסידי אשכנז וכלה בקבלה הלוריאנית. המאמר מתמקד בשימוש של שפירא במונחים לוריאניים כמו גילגול נשמות , שבירה ותיקון .
המאמר מנסה להציג את הקשר בין המבנה הייחודי של הדרשות של שפירא לבין תוכנן, בנוסף לטענה שהמתודולוגיה של שפירא מבוססת על נושאים לוריאניים.
בנוגע לגילוי ספר הזוהר, כתב ריד"ע מספר חיבורים שהמוכר שביניהם הוא פירוש 'מאירת עיניים' על סודות הרמב"ן. במאמר זה ברצוננו לדון בתהליך התגבשותו של חיבורו הגדול 'אוצר חיים', חיבור המאורגן באופן תמטי כפרשנות על המקרא, מאמרי חז"ל והתפילה הבנוי כפסקאות-פסקאות ומבוסס על גילויים להם זכה ריד"ע במהלך חייו. חיבור זה כפי שהוא מצוי בידינו כיום חסר גבולות ברורים, ומצויים כתבי יד רבים המכילים חומרים הקשורים לחיבור זה. עיון בכתבי יד אלה חשף רובד עצמאי ונפרד של החיבור המבוסס על רצפי פסקאות בעלי מאפיינים ייחודיים שהבולט שבהם הוא צורת הארגון שלהם על פי סדר כרונולוגי תוך ציון היום והחודש שבו ארע הגילוי. להשערתינו, רצפים אלה הם שריד של יומן גילויים כרונולוגי רחב יותר שככל הנראה אבד ושחומריו עובּדו כבר על ידי ריד"ע עצמו לכדי חיבורו הגדול 'אוצר חיים'.
כנספח למאמר מובאים הטקסטים המלאים של הפסקאות אותן זיהינו כשייכות לרובד זה של החיבור.
Rabbi Isaac of Acre was one of the most important medieval Kabbalists. Aside from his famous statement regarding the revelations of the Zohar, Isaac of Acre composed several works, the best-known of which is his Meirat Einaim on Nachmanides’ Kabbalistic interpretations of the Torah. The current study addresses the formation of his lengthy composition Otzar Haim, which is organized thematically as an interpretation of Biblical, rabbinic, and liturgical passages based on revelations that Isaac of Acre had over the course of his life. This work, in its extant copies, is nebulous in form and lacks clear boundaries; multiple manuscripts contain material related to it. An analysis of these manuscripts reveals a discrete textual level of the composition: a series of passages the most unique feature of which is their chronological organization, complete with a record of the day and month in which each revelation occurred. In our estimation, these passages are the remnant of a more extensive diary of revelations that seems to have been lost, the contents of which had already been reworked by Isaac of Acre himself into his Otzar Haim. An appendix to the paper includes the complete texts of the passages that we have identified as belonging to this textual level of the composition.
In this paper, we discuss the responsa of two Rabbis who addressed this issue: that of Rabbi Yehuda Ben Michael – ‘the Doctor’s Master’, an unknown scholar who lived in Rome. His responsum shows that he explained the ancient Jewish customs of Rome to the city officials. The second responsum was written by Rabbi Yaakov Israel Pinchi, who was a well-known posek who served as the rabbi of Recanati. In his responsum, Pinchi argued strongly against the position taken by ‘the Doctor’s Master’.
These responsa reveal the conduct of Rome’s rabbis and community leaders as well as the relations between halakhic authorities in the Papal States in that period. They also provide insight into broader and more fundamental issues of concern to the Jewish community in this region. Both responsa demonstrate the dominant place of Kabbalah, particularly of the Zohar in these rabbis’ halakhic adjudication and show the different ways they dealt with the challenges of their time. Rabbi Yehuda sought to preserve the ancient Roman custom, while Rabbi Yaakov Israel Pinchi rejected the local custom in favor of the traditions recently introduced by the new immigrants.
From as early as the thirteenth century, the visual dimension of Jewish esotericism was manifest in various representations of the Kabbalistic ilan (tree of life) – a diagram of the sefirot (emanations). Among the many kinds of the kabbalistic diagrams, this paper focuses on the early modern kabbalistic image of the ḥupah, the wedding canopy suspended over the bride and groom in a traditional Jewish wedding. These images represent the sefirotic structure as a ceremony, with bride, groom, and elements of the ḥupah as its dynamic components.
In this paper, we will discuss three pictorial traditions of the kabbalistic ḥupah which were produced throughout the Sixteenth Century. Given the similarities between them, it is evident that all the diagrams are part of the same kabbalistic tradition that was circulating during this period. That said, the drawings are not identical and, most importantly, appear in different contexts. We will thus analyze the divergent phases of the ḥupah’s representation in this tradition. At each stage, the canopy was endowed with special meaning that was influenced by the greater context in which it was produced and its relation to corresponding figures.
מאמר זה, מציג את הגרסאות השונות של המדרש, את הרקע לכתיבתם של גרסאות אלה, ואת היחסים בין רבדי הפרשנות השונים בתוך החיבור.
המאמר מראה כי לר' ישראל הכהן מוטיבציה כפולה הבאה לידי ביטוי בחיבור. מחד ר' ישראל פועל לעיגון מעמדה של הקבלה בתימן כידע חדש שהגיע ואינו נטוע בהגות המקומית, אך מאידך הוא גם פועל לשימור הידע המסורתי בתימן, ודואג כי ידע זה לא יעלם וישכח עם הגעתה של הקבלה. Midrash `Sgulat Israel` of R. Israel ha-Cohen is one of the important books of commentary written in Yemen in the seventeenth century. The book contains the traditional Yemenite knowledge of the Middle Ages (the allegorical interpretation of the Torah) as well as the Kabbalistic knowledge that was transferred in the seventeenth century from Europe to Yemen.
This article presents the versions of the book, the background of these versions, and the relationship between the various layers of interpretation that appear in the book.
The article shows that the author has a dual motivation. On the one hand, R. Israel works to anchor the kabbala's status in Yemen as new knowledge that has arrived and is not rooted in local thought, however on the other hand he is also seeking to preserve traditional knowledge in Yemen and ensures that this knowledge will not disappear or be forgotten with the arrival of the kabbala.
The book is based entirely on Kabbalistic knowledge that came to Yemen from Europe during this period. The article deals with the question of the influence of European knowledge on the kabbalistic culture in Yemen in general and on the visual kabbalistic culture specifically. I would like to show how Wanne sees himself as part of the European culture by interpreting the printed books that came to Yemen in his own way.
between different cultures. It describes the way in which Italian visual objects were transferred to Kurdistan at the beginning of the
seventeenth century, how they were adapted to Kurdish culture, and
how they were then relocated and readapted following the immigration of Rabbinic Kurdish families to Bagdad. The article focuses on the work of two scholars from Kurdistan: R. Yehoshua b. R. David and R. Yehuda b. Pinhas. These two kabbalists created a kabbalistic ilan (literally: tree), a complex diagram consisting of drawings and texts and relating to the spheres of divine emanation. The ilan, based on Italian knowledge, teaches us about the various relations between Italy and Kurdistan in the
seventeenth century.
חיבוריו המקיפים והיסודיים של רמ"ק עוסקים בכל תחומי הקיום האנושי והאלוהי כאחד. בכלל אלה נמנים 'פרדס רימונים', מספרי היסוד של תורת הקבלה; 'אור יקר', פירושו המקיף לספרות הזוהר ולספר יצירה; עיינות ספר 'אילימה' העוסקים בדמות האל, העולמות, התורה והאדם; פירושו לתפילות 'תפילה למשה' הכולל תורת כוונות מורכבת. חיבוריו הקצרים של רמ״ק, ׳ספר גרושין׳, ׳אור נערב׳ ו׳תומר דבורה׳ ורשימת ההנהגות שלו מלמדים על חיי הרוח ועל אורח החיים שלו ושל חבריו בצפת. כתביו של רמ"ק כוללים התמודדות מעמיקה ומקורית עם סוגיות יסוד המעסיקות את היהדות בת זמנו, ומגלים את אחד ההוגים המרשימים ביותר במסגרת התסיסה הרוחנית של היהודים באימפריה העות'מאנית בראשית העת החדשה.
בשנים האחרונות אנו עדים לעניין מחקרי גובר בדמותו ובהגותו של רמ"ק. חוקרות וחוקרים רבים שבים לבחון את כתביו, מאירים צדדים לא מוכרים בקבלתו, ומעריכים מחדש את מקומו בעיצוב מורשתה של צפת והחותם שהטביעה על עיצוב המודרניות היהודית. הכנס מבקש לתת ביטוי למגמות השונות במחקר העכשווי של רמ"ק ויצירתו ממגוון רחב של נקודות מבט והקשרים. הכנס יתמקד בנושאים הקשורים לחייו של רמ"ק, לסביבתו, לפועלו, ליצירתו ולהשפעתה, כמו גם להקשרים שבתוכם פעל. נשקול לפיכך בחיוב גם קבלתן של הרצאות על דמויות ונושאים משיקים.
הצעות להרצאות (עד 250 מילה) יש להגיש באמצעות אתר הקונגרס העולמי עד ליום ד', כ"ז בכסלו תשפ"ב (1 בדצמבר 2021). יש להגיש את ההצעות במסגרת החטיבה "Cordovero Conference - כנס רמ״ק". הוראות מפורטות על אופן ההגשה ניתן לקרוא באתר האיגוד. לשאלות ולבירורים, נא לפנות למייל הוועדה המארגנת: [email protected].
אם תתקבל חסות לכנס, יתאפשר מימון עלויות ההרשמה לקונגרס לחלק מן המרצות והמרצים.
הוועדה האקדמית: פרופ' משה אידל, פרופ' בעז הוס, פרופ' ברכה זק, פרופ' יוסי חיות, פרופ' מנחם לורברבוים.
מזכיר הוועדה: ד"ר אסף תמרי
Vital is known first and foremost as the chief disciple of R. Isaac Luria. Luria himself wrote little; Vital is thus responsible to a large extent for what is now known as “Lurianic Kabbalah.” As a paragon of the sixteenth-century Safed renaissance, many aspects of Jewish life in Palestine and Syria are imbricated in his life and thought in this critical chapter of early modern Jewish history. Alongside his immense and singular contribution to the development of the Kabbalah, the breadth and diversity of Vital’s interests are evident in his rich corpus of writings. These are devoted to a plethora of topics and express the variegated aspects of his activity over many decades in Safed, Jerusalem, and Damascus. The study of Vital’s life and work may thus shed light on many facets of contemporary Ottoman Jewish society.
The fifteen sessions of the conference will cover many aspects of the activity of Vital and his contemporaries, as well as the history of the reception of his intellectual legacy in the modern and early modern periods.
Sessions include:
Safedian Modes of Fashioning Prominent Figures | Crossroads in the Formations of Kabbalistic Knowledge | Vital, Between Cordovero and Luria: A Reappraisal | Vital’s Book of Visions and Its Early and Later Contexts | Safedian Praxis and Its Contexts | Safed Beyond the Text: Reality and Imagination | Metempsychosis and the Fate of the Soul | Vital the Doubtful Messiah | Safed’s Culture of the Book | The Formation of Lurianic Kabbalah Across Regions | From Vilna to Jerusalem: Reading Vital in Modern Times | Vital in a Philosophical Tone
Papers will be delivered in both Hebrew and English
For details (including list of English papers), see: https://sites.google.com/view/vital400/en | For further inquiries: [email protected].
Academic Committee: Prof. Boaz Huss, Prof. Bracha Sack, Prof. J. H. Chajes, Dr. Hanan Harif, Prof. Ronit Meroz, Prof. Amnon Raz-Krakotzkin. Committee secretary: Dr. Assaf Tamari
עקב מגיפת הקורונה והמצב המיוחד בו כולנו מצויים, הוחלט על הארכת המועד האחרון להגשת הצעות לכנס עד ל-15/6
אפשרות לקיום הרצאות מקוונות תישקל בהתאם להתפתחויות
הוועדה האקדמית: פרופ' בעז הוס, פרופ' ברכה זק, פרופ' יוסי חיות, ד"ר חנן חריף,
פרופ' רונית מרוז ופרופ' אמנון (נונו) רז-קרקוצקין.
מזכיר הוועדה: ד"ר אסף תמרי.
לרגל הופעת הכרכים החדשים של כתבי העת תימא ותהודה
יום רביעי, כ כסליו תש"פ, 18/12/2019
הרצאה זו תמשיך עיסוק זה, ותציג כיצד השיח סביב השיגעון מעצב את הגותן של דמויות הפועלות בחסידויות ברסלב כיום. בהרצאה, נדון בדמויות שונות הפועלות כיום בחסידויות ברסלב השונות, ובעיקר באליעזר ברלנד, והרב שלום ארוש.
נקודת המוצא לדברי היא ההנחה כי מצב ה'שיגעון' לא מתאר את היחסים בין האדם לאל בלבד, אלא גם את היחסים של האדם ה'משוגע' לבין הנורמה ההתנהגותית המחייבת. המוכנות לקבל את ה'משוגע' כחלק מהקהילה הדתית, קיימת כבר בעולמם של ראשוני החסידות, והיא קשורה באופן הדוק לדרך תפיסתם את הנורמה ההתנהגותית בכלל, ואת מעמדה של ההלכה, והמעשה החורג ממנה בפרט. שאלת מקומה של הנורמה ההתנהגותית עולה אצל ר' נחמן עצמו במספר תורות וסיפורים, והיא קשורה אצלו בכמה מקומות לתופעה של 'שיגעון' (לדוגמה: החיטה המשוגעת). שאלה זו הופכת להיות שאלה מרכזית בקהילה החסידית כאשר ה'משוגע' שלא נוהג באופן המקובל בחברה, אינו דמות השוליים, אלא האדמו"ר, מנהיג הקבוצה.
בנוסף לדיון על השיגעון אצל אישים בחסידויות ברסלב כיום, אציג את הקשר הקיים בין השיגעון, הנורמה החברתית, ועבודת השם. הנורמה החברתית אליה אתייחס בהרצאה זו מתחלקת לשניים; החוק הדתי וחוקי מדינת ישראל. שאלת שמירת החוק, והמעבר על החוק, מתעצבת אצל הוגים כברלנד והרב ארוש כשאלה הקשורה לצורך של החסיד בהתנהגות נורמטיבית בתוך החברה מחד, ומאידך לחובה להתנהג באופן עצמאי ומשוגע. שגעון זה יתבטא ביכולת להתנכר אל הנורמות החברתיות – הן אם נוצרו על ידי החוק הדתי-הלכתי, והן אם הן נוצרו על ידי חוקי המדינה. מבחן טוב לשאלות אלו הוא בחינת השימוש במונח 'אמונה' המהווה מרכיב מרכזי בחסידות ברסלב מראשיתה. ה'אמונה' תשמש בהקשר זה באופן כפול: הן כצורך לקבל את הנורמות החברתיות והן את היכולת להתנתק מהנורמות הללו, ולפעול בצורה שמוגדרת כ'נגד השכל'.
המעבדה הספרותית | מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית | המחלקה לספרות עברית
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ההדיר, העיר והוסיף מבוא: דניאל י. לסקר
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נובמבר 2015- חשון תשע"ו
SHOW MORE
לדף האירוע באתר מכון ון ליר - http://goo.gl/A3eSvO
יום רביעי 07/10/15 עד יום חמישי 08/10/15
כנס מסכם לקבוצת המחקר במכון ון ליר בירושלים
גאולה ושינוי
יו“ר: לילך תורג‘מן
אליעזר באומגרטן, גבול ישמעאל ואדום: גיאוגרפיה, נבואה וזהות דתית בפולמוס השבתאי
פעמים 134-133 (תשע"ג) עמ' 296-291