Oración Pitum Ketoret
Oración Pitum Ketoret
Oración Pitum Ketoret
, שֶׁ הִ קְ טִ ירוּ אֲ בוֹתֵ ינוּ לְפָ נֶיָך אֶ ת קְ ט ֶֹרת הַ סַּ מִּ ים ִבּזְמָ ן שֶׁ בֵּית הַ מִּ קְ דָּ שׁ קַ יָּם,אַ תָּ ה הוּא י ְהֹו ָה אֱ ֹלהֵ ינוּ
ָ ַכּכָּתוּב בּ,אוֹתם עַ ל־י ַד מ ֹשֶׁ ה נְבִיאָ ְך
ְתוֹר ָתְך ָ ָכַּאֲ שֶׁ ר ִצוִּית
ATTÁ HÚ ADO-NÁI ELO-HÉNU,
SHEHIKTIRU AVOTÉNU LEFANÉJA ET KETÓRET HASSAMMÍM BIZMÁN S
HEBBÉT HAMMIKDÁSH KAIÁM, KAASHÉR TZIVVITA OTAM ÄL-IÁD MOSH
É NEVIÁJ, KAKKATÚV BETORATAJ
ָ ִ ו ְעָ שׂ: בַּד ְבּבַד י ִהְ י ֶה, נָטָ ף וּשְׁ חֵ לֶת ו ְחֶ ְל ְבּנָה סַ מִּ ים וּלְבֹנָה ַזכָּה, קַ ח־לְָך סַ מִּ ים,ו ַיּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה אֶ ל־מ ֹשֶׁ ה
ית
וְנ ַָת ָתּה מִ מֶּ נָּה לִפְ נֵי הָ עֵ דֻ ת, ו ְשָׁ חַ קְ תָּ מִ מֶּ נָּה הָ דֵ ק: מְ מֻ לָּח טָ הוֹר ק ֹדֶ שׁ, ַ ר ֹקַ ח מַ עֲ שֵׂ ה רוֹקֵ ח,א ֹתָ הּ קְ ט ֶֹרת
ו ְהִ קְ טִ יר עָ לָיו ַאהֲ רֹן קְ ט ֶֹרת, וְנֶאֱ מַ ר: ק ֹדֶ שׁ קָ דָ שִׁ ים תִּ הְ י ֶה ָלכֶם, אֲ שֶׁ ר אִ וָּעֵ ד לְָך שָׁ מָּ ה,בְּא ֹהֶ ל מוֹעֵ ד
,ירנָּהֶ ִ וּבְהַ עֲ ֹלת ַאהֲ רֹן אֶ ת־הַ נֵּר ֹת בֵּין הָ עַ ְר ַבּי ִם י ַקְ ט:ירנָּה ֶ ִ בַּבּ ֹקֶ ר בַּבּ ֹקֶ ר בְּהֵ טִ יבוֹ אֶ ת־הַ נֵּר ֹת י ַקְ ט,סַ מִּ ים
קְ ט ֶֹרת ָתּמִ יד ִל ְפנֵי י ְהֹו ָה לְד ֹר ֹתֵ יכֶם
VAIÓMER ADO-NÁI EL-MOSHÉ, KAJ-LEJÁ SAMMÍM, NATAF USHJÉLET V
EJELBENÁ SAMMÍM ULVONÁ ZAKKÁ, BAD BEVAD IHIÉ:
VEÄSITA OTÁH KETÓRET, RÓKAJ MAÄSÉ ROKÉAJ, MEMUL´LAJ TAHOR
KÓDESH:
VESHAJAKTÁ MIMMENNA HADEK VENATATTÁ MIMMENNA LIFNÉ HAËDU
T BEÓHEL MOËD, ASHER IVVAËD LEJÁ SHAMMA, KÓDESH KODASHÍM
TIHIÉ LAJEM: VENE
´EMAR, VEHIKTIR ÄLAV AHARÓN KETÓRET SAMMÍM, BABBÓKER BABB
ÓKER BEHETIVÓ ET-HANNERÓT IAKTIRENNA: UVHAÄLOT AHARÓN ET-
HANNERÓT BEN HAÄRBÁIM IAKTIRENNA, KETÓRET TAMÍD LIFNÉ ADO-
NÁI LEDOROTEJEM
שְׁ ֹלשׁ מֵ אוֹת ו ְשִׁ שִּׁ ים. שְׁ ֹלשׁ מֵ אוֹת ו ְשִׁ שִּׁ ים וּשְׁ מוֹנָה מָ נִים הָ יוּ בָהּ, פִּ טּוּם הַ קְּ ט ֶֹרת כֵּיצַד,תָּ נוּ ַר ָבּנָן
, וּשְׁ ֹלשָׁ ה מָ נִים י ְתֵ ִרים. מַ חֲ צִיתוֹ בַּבּ ֹקֶ ר וּמַ חֲ צִיתוֹ בָּעֶ ֶרב, מָ נֶה ְבכָל יוֹם,ו ַחֲ מִ שָּׁ ה כְּמִ נְי ַן י ְמוֹת הַ חַ מָּ ה
ִירן לַמַּ כְתֶּ שֶׁ ת בְּעֶ ֶרב יוֹם ָ וּמַ חֲ ז,ִפּוּרים ִ שֶׁ מֵּ הֶ ם מַ ְכנִיס כּ ֹהֵ ן גָּדוֹל ו ְנוֹטֵ ל מֵ הֶ ם מְ ֹלא חָ ְפנָיו בְּיוֹם הַ כּ
ו ְאֵ לּוּ הֵ ן, ו ְַאחַ ד עָ שָׂ ר סַ מָ נִים הָ יוּ בָהּ. כְּדֵ י לְקַ יֵּם מִ ְצו ַת דַּ קָּ ה מִ ן הַ דַּ קָּ ה,ִפּוּרים
ִ הַ כּ:
TANÚ RABBANÁN, PITTÚM HAKKETÓRET KÉTZAD, SHELOSH MEOT VES
HISHSHIM USHMONÁ MANIM HAIU VÁH:
SHELÓSH MEOT VESHISHSHIM VEJAMISHSHÁ KEMINIÁN IEMÓT HAJAM
MÁ, MANÉ BEJOL IÓM, MAJATZITÓ BABBÓKER UMAJATZITÓ BAËREV.
USHLOSHÁ MANÍM IETERÍM, SHEMMEHEM MAJNIS KOHÉN GADÓL VEN
OTEL MEHEM MELÓ JOFNAV BEIÓN HAKKIPPURÍM, UMAJAZIRÁN LEMM
AJTÉSHET BE´ËREV IÓM HAKKIPPURÍM, KEDÉ LEKAIEM MITZVAT DAKK
Á MIN HADDAKKÁ. VEAJAD ÄSAR SAMANIM HAIU VÁH, VE´EL´LU HEN
ז ו ְשִׁ בֹּלֶת, ה מוֹר ו וּקְ צִיעָ ה. מִ שְׁ קַ ל שִׁ בְעִ ים שִׁ בְעִ ים מָ נֶה, ג ו ְהַ חֶ ְל ְבּנָה ד ו ְהַ לְּבוֹנָה,א הַ צּ ֳִרי ב ו ְהַ צִּפּ ֶֹרן
יא קִ נָּמוֹן, י קִ לּוּפָ ה שְׁ ֹלשָׁ ה, ט קּ ֹשְׁ טְ שְׁ נֵים עָ שָׂ ר. מִ שְׁ קַ ל שִׁ שָּׁ ה עָ שָׂ ר שִׁ שָּׁ ה עָ שָׂ ר מָ נֶה, ח וְכ ְַרכּוֹם, ְנ ְֵרדּ
,פְריסִ ין
ִ ַ ו ְאִ ם ֹלא מָ צָא י ֵין ק.ָתא ָ י ֵין קַ פ ְִריסִ ין סְ אִ ין תְּ לָת ו ְקַ בִּין תְּ ל,בּוֹרית כּ ְַרשִׁ ינָא תִּ שְׁ עָ ה קַ בִּין
ִ ,תִּ שְׁ עָ ה
ַאף כִּפַּ ת, ִרבִּי נ ָָתן הַ ַבּ ְבלִי אוֹמֵ ר. מַ עֲ לֶה עָ שָׁ ן כָּל שֶׁ הוּא, מֶ לַח סְ דוֹמִ ית רֹבַע.מֵ בִיא חֲ מַ ר חִ וָּר עַ תִּ יק
יתהָ ִ חַ יָּב מ, ָ ו ְאִ ם חִ סֵּ ר ַאחַ ת מִ כָּל סַ מְ מָ נֶיה, אִ ם נ ַָתן בָּהּ דְּ בַשׁ פְּסָ לָהּ.הַ יּ ְַרדֵּ ן כָּל שֶׁ הִ יא
1)HATZTZORI, 2) VEHATZTZIPPOREN, 3) BEHAJELBENÁ, 4) VEHAL
´LEVONÁ, MISHKAL SHIVÏIM SHIVÏIN MANÉ, 5) MOR, 6) UKTZIÄ, 7) VES
HIBBÓLET NERD, 8) VEJARKOM, MISHKAL SHISHSHÁ ÄSAR SHISHSHÁ
ÄSAR MANÉ, 9) KOSHT SHENEM ÄSAR, 10) KIL
´LUFA SHELOSHÁ, 11) KINNAMÓN TISHÄ, BORIT KARSHINÁ TISHÄ KAB
BÍN, IEN KAFRISIN SEÍN TELAT VEKABBIN TELATÁ.
VEÍM LO MATZÁ IEN KAFRISÍN, MEVÍ JAMAR JIVVAR ÄTTIK. MÉLAJ SE
DOMIT ROVA, MAÄLÉ ASHÁN KOL SHEHÚ. RIBBÍ NATÁN HABBAVLÍ OM
ER:
AF KIPPÁT HAIARDÉN KOL SHEHÍ. IM NATÁM BÁH DEVÁSH PESALÁH,
VEÍM JISSER AJAT MIKKOL SAMMANEHA, JAIAV MITÁ
3
בּוֹרית כּ ְַרשִׁ ינָא לְמָ ה הִ יא ִ . הַ צּ ֳִרי אֵ ינוֹ אֶ לָּא שְׁ ָרף הַ נּוֹטֵ ף מֵ עֲ צֵי הַ קְּ טָ ף:ַרבָּן שִׁ מְ עוֹן בֶּן גַּמְ לִיאֵ ל אוֹמֵ ר
כְּדֵ י לִשְׁ רוֹת בּוֹ אֶ ת, י ֵין קַ פ ְִריסִ ין לְמָ ה הוּא בָא. כְּדֵ י שֶׁ תְּ הֵ א נָָאה, כְּדֵ י לְשַׁ פּוֹת בָּהּ אֶ ת הַ צִּפּ ֶֹרן,בָָאה
אֶ לָּא שֶׁ אֵ ין מַ ְכנִיסִ ין מֵ י ַר ְג ַלי ִם בַּמִּ קְ דָּ שׁ מִ פְּ נֵי הַ כָּבוֹד, ו ַהֲ ֹלא מֵ י ַר ְג ַלי ִם י ָפִ ין לָהּ. כְּדֵ י שֶׁ תְּ הֵ א עַ זָּה,הַ צִּפּ ֶֹרן
RABBÁN SHIMÖN BEN GAMLIEL OMER: HATZTZORÍ ENO EL´LÁ SHERA
F HANNOTEF MEÄTZE HAKKETAF. BORIT KARSHINÁ LEMÁ HI VAÁ, KE
DÉ LESHAPPOT BÁH ET HATZTZIPPOREN, KEDÉ SHETTEHÉ NAÁ. IEN
KAFRISIN LEMÁ HÚ VÁ, KEDÉ LISHRÓT BO ET HATZTZIPOREN, KEDÉ
SHETTEHÉ ÄZZÁ. VEHALÓ ME RAGLÁIM IAFIN LÁH, EL´LÁ SHE´ÉN MAJ
NISÍN ME RAGLÁIM BAMMIKDÁSH MIPPENÉ HAKKAVÓD
Rabbán Shimón Ben Gamliel dice: El bálsamo, no es sino la savia que gotea de un
árbol de bálsamo. Y la lejía de carcina ¿qué objeto tenía? Era usado para refinar
la raíz aromática y embellecer su aspecto. El vino de Chipre ¿para qué es traído?
Para impregnar en él la raíz aromática, para que esté más concentrado. ¿Acaso
no era mejor el agua de orín para él? No se hacía uso de ella porque no se
introducía al Templo por respeto.
. מִ ְפּנֵי שֶׁ הַ קּוֹל י ָפֶ ה ַלבְּשָׂ מִ ים. הֵ יטֵ ב הָ דֵ ק, הָ דֵ ק הֵ יטֵ ב: כְּשֶׁ הוּא שׁוֹחֵ ק אוֹמֵ ר,תַּ נְי ָא ִרבִּי נָתָ ן אוֹמֵ ר
אִ ם כְּמִ דָּ ָתהּ כְּשֵׁ ָרה, זֶה הַ ְכּלָל, ָאמַ ר ִרבִּי י ְהוּדָ ה. לְשָׁ לִישׁ וּל ְָרבִיעַ ֹלא שָׁ מַ עְ נוּ,פִּ טְּ מָ הּ לַחֲ צָאִ ין כְּשֵׁ ָרה
ָ ִ חַ יָּב מ, ָ ו ְאִ ם חִ סֵּ ר ַאחַ ת מִ כָּל סַ מְ מָ נֶיה.לַחֲ צָאִ ין
יתה
TANIA RIBBÍ NATÁN OMER: KESHEHÚ SHOJEK OMER: HADEK HETEV,
HETEV HADEK. MIPPENÉ SHEHAKKOL IAFÉ LABBESAMÍM. PITTEMAH L
AJATZAÍN KESHERÁ, LESHALISH ULRAVIÄ LO SHAMAÄNU. AMÁR RIBBÍ
IEHUDÁ: ZÉ HAKKELAL:
IM KEMIDDATAH, KESHERÁ LAJATZAIN. VEIM JISSER AJAT MIKKOL SA
MMANEHA, JAIAV MITÁ
Fue estudiado que Rabbí Natán dice: Cuando él (Kohén) machacaba decía:
“Pulverízalas fino, bien fino”, por cuanto su voz es buena para las especias. Si lo
mezclaba por la mitad de su medida se podía utilizar, pero si lo hacía en una
tercera o cuarta parte de su medida, no escuchamos. Rabbí Judá dijo: Esta es la
regla: Si lo hizo en su proporción adecuada, se puede utilizar en la mitad de la
cantidad, pero si omitió cualquiera de las especias, tendrá pena de muerte.
4
, ו ְעוֹד ָתּנֵי בַר קַ פָּ ָרא.ירי ִם לַחֲ צָאִ ין ַ ִ ַאחַ ת לְשִׁ שִּׁ ים אוֹ לְשִׁ בְעִ ים שָׁ נָה הָ י ְתָ ה בָָאה שֶׁ ל שׁ,תָּ נֵי בַר קַ פָּ ָרא
מִ פְּ נֵי, וְלָמָ ה אֵ ין מְ עָ ְרבִין בָּהּ דְּ בַשׁ. אֵ ין ָאדָ ם י ָכוֹל לַעֲ מ ֹד מִ ְפּנֵי ֵריחָ הּ,אִ לּוּ הָ י ָה נוֹתֵ ן בָּהּ קָ ְרטוֹב שֶׁ ל דְּ בַשׁ
כִּי כָל שְׂ א ֹר וְכָל דְּ בַשׁ ֹלא ַתקְ טִ ירוּ מִ מֶּ נּוּ אִ שֶּׁ ה ַלי ְהֹו ָה,תּוֹרה ָאמְ ָרה ָ ַשֶׁ ה
TANÉ VAR KAPPARÁ: AJÁT LESHISHSHIM O LESHIVÏIM SHANÁ HAIETÁ
VAÁ SHEL SHIRÁIM LAJATZAÍN. VEÖD TANÉ VAR KAPPARÁ, IL´LÚ HAIÁ
NOTÉN BÁH KORTOV SHEL DEVÁSH, ÉN ADÁM IAJOL LAÄMOD MIPPE
NÉ REJAH. VELAMA ÉN MEÄREVIN BÁH DEVÁSH, MIPPENÉ SHEHATTO
RÁ AMERÁ, KI JOL SEOR VEJOL DEVÁSH LO TAKTIRU MIMMÉNNU ISH
SHÉ LAADO-NÁI
Enseñó Bar Kappará: Una vez cada sesenta o setenta años, los restos
acumulados llegaban a la mitad de la cantidad de un año. Y también enseñó Bar
Kappará: Si alguien hubiese puesto una pequeña medida de miel de frutas en él,
nadie hubiera podido resistir su aroma. ¿Y por qué no se mezclaba en él miel de
frutas? Porque la Torá dice: “Cualquier levadura o cualquier miel de frutas, no será
quemada en una ofrenda de fuego para El Eterno”
, י ְהֹו ָה הוֹשִׁ יעָ ה: אַ שְׁ ֵרי ָאדָ ם בּ ֹטֵ חַ בְָּך, י ְהֹו ָה ְצבָאוֹת:י ְהֹו ָה ְצבָאוֹת עִ מָּ נוּ מִ שְׂ גָּב־לָנוּ אֱ ֹלהֵ י י ַעֲ ק ֹב סֶ לָה
כִּימֵ י עוֹלָם וּכְשָׁ נִים קַ דְ מֹנִיּוֹת, ו ְעָ ְרבָה ַלי ְהֹו ָה מִ נְחַ ת י ְהוּדָ ה ו ִירוּשָׁ ָלי ִם:הַ מֶּ לְֶך י ַעֲ נֵנוּ בְיוֹם־קָ ְראֵ נוּ
ADO-NÁI TZE-VAÓT IMMÁNU, MISGÁV-LÁNU ELO-HÉ IAÄKOV SÉLA; ADO
-NÁI TZE-VAÓT, ASHRÉ ADÁM BOTÉAJ BAJ; ADO-NÁI HOSHIÄ, HAMMÉL
EJ IAÄNÉNU BEIOM-KORENU; VEÄREVA LAADO-NÁI MINJÁT IEHUDÁ VIR
USHALÁIM, KIMÉ ÖLÁM UJSHANÍM KADMONIÓT
El Señor de los Ejércitos está con nosotros, fortaleza es para nosotros el Di-s de
Jacob (Sela). Señor de los Ejércitos, dichosa la persona que confía en Ti. Señor
salva; el Rey nos responderá en el día que le llamemos. Que sea agradable para
el Eterno la ofrenda de Judá y de Jerusalén, como en los años pasados.