שרף

Aramaic

From the root שׂ־ר־ף.

שְׂרַף • (sraf)

Root
שׂ־ר־ף (s-r-p)

שָׂרַף • (saráf) (pa'al construction, future ישרוף / יִשְׂרֹף, passive counterpart נִשְׂרַף)

(transitive) to burn
שָׂרַפְתִּי אֶת הַפֶּה. ― saráfti et hapé. ― I burned my mouth.
(colloquial) to use up, waste

Conjugation of שָׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לשרוף / לִשְׂרֹף action noun: — passive participle: שָׂרוּף
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׂרַפְתִּי		שָׂרַפְנוּ
	second	שָׂרַפְתָּ	שָׂרַפְתְּ	שְׂרַפְתֶּם¹	שְׂרַפְתֶּן¹
	third	שָׂרַף	שָׂרְפָה	שָׂרְפוּ
present		שׂוֹרֵף	שׂוֹרֶפֶת	שׂוֹרְפִים	שׂוֹרְפוֹת
future	first	אשרוף / אֶשְׂרֹף		נשרוף / נִשְׂרֹף
	second	תשרוף / תִּשְׂרֹף	תִּשְׂרְפִי	תִּשְׂרְפוּ	תשרופנה / תִּשְׂרֹפְנָה²
	third	ישרוף / יִשְׂרֹף	תשרוף / תִּשְׂרֹף	יִשְׂרְפוּ	תשרופנה / תִּשְׂרֹפְנָה²
imperative		שרוף / שְׂרֹף	שִׂרְפִי	שִׂרְפוּ	שרופנה / שְׂרֹפְנָה²
notes		Pronounced שָׂרַפְתֶּם and שָׂרַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

שָׂרָף • (saráf) m (plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־, plural construct שַׂרְפֵי־)

שְׂרָף • (sráf) m (plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־)