Papers by Yosaif M Dubovick
Zutot
Joseph Rosh ha-Seder was a renowned copyist and Talmud scholar in 12th century Egypt. His persona... more Joseph Rosh ha-Seder was a renowned copyist and Talmud scholar in 12th century Egypt. His personal hand-lists of quotations and notes, found in the Cairo Genizah, serve to reconstruct the outline of many of his literary projects. This article presents an analysis of one such fragment, containing several nonconsecutive Talmud commentaries which may be attributed to the geonic academies in Baghdad. Among the questions raised to guide future research are: To what end did these commentaries serve the compiler? What can be learned from the language of the commentaries (Judeo-Arabic as opposed to Hebrew)? What can this fragment tell us about the proliferation of geonic commentaries over the course of two centuries? What can this fragment tell us of Joseph’s own literary capabilities and plans?
Entangled Religions, 2018
The last influential head of the Pumbadithan Academy in Baghdad, Rabbi Hayya Gaon (939-1038), req... more The last influential head of the Pumbadithan Academy in Baghdad, Rabbi Hayya Gaon (939-1038), requested his Sicilian student Rabbi Maṣliaḥ ben Eliah al-Basak to inquire the Nestorian Patriarch (Catholicos) about the Syriac definition of a word in Psalms (141:5). Upon Rabbi Maṣliaḥ's protests, Rabbi Hayya rebuked his student saying "our pious forefathers and ancestors would inquire regarding languages and their explanations from members of different religions, even from shepherds".
Despite scholarly treatment since 1855, a new, analytical reading of the text, based upon manuscripts, external sources and comparative literature, provides fresh approaches towards understanding Jewish-Christian scholarly interaction in Baghdad at the turn of the eleventh century, particularly in comparison to those in Sicily. Additionally presented are new facets in Peshitta studies.
Moriah, 2018
R. Yehudah Almadari was a 13 century Aleppo scholar. His contribution to Rabbinic literature is a... more R. Yehudah Almadari was a 13 century Aleppo scholar. His contribution to Rabbinic literature is a commentary to R. Yitzchak Alfasi's Codes. RY Almadari's commentary is based largely upon Rashi with references to Gaonic literature, R. Hananel's commentary, Tosofist literature and Rambam.
Published here is a leaf of his commentary to RY Alfasi on Avodah Zarah, omitted in the 1963 Pardes-El Hamikorot publication.
Zutot, 2017
This article presents an analysis of a Genizah fragment, written by the prolific scholar and copy... more This article presents an analysis of a Genizah fragment, written by the prolific scholar and copyist, R. Joseph Rosh Haseder. The fragment contains several nonconsecutive Talmud commentaries (Shabbat) some of which may be attributed to the Geonic academies in Baghdad.
והנה רבקה יוצאת: עיונים במדעי היהדות לכבוד רבקה דגן, 2017
רב יהודה ב"ר יוסף ראש כלה היה אישיות נכבדה בקירואן היהודית בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11. הוא ה... more רב יהודה ב"ר יוסף ראש כלה היה אישיות נכבדה בקירואן היהודית בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11. הוא היה מקורב למלכות, סוחר עשיר ומפורסם וגם תלמיד חכם ידוע. במסגרת פעילותיו הלימודיות, רב יהודה ביקש, וקיבל, פירוש למסכת ברכות מאת רב האיי גאון וכן שכנע את רב חושיאל בן אלחנן להשתכן בקירואן. במאמר זה נציע שעסקן-סוחר חולל שינויים מהותיים בסדרי הלימוד בין בני עירו עד ליצירת חיבורים תורניים חדשים שטרם הכירו במזרח.
R. Judah b. Joseph Resh Kallah was a unique figure in 10th century Kairouan; a politically connected international trader and an erudite Torah scholar. He is the impetus behind Rav Hayya Gaon's unique commentary to the tractate Berakhot and in persuading the Apulian scholar R. Hushiel to take up residence in Kairouan. Here we suggest his influence brought about a series of far-reaching changes in Torah study in the Mediterranean.
פירוש רב האיי גאון לשבת, פרקים ח-י (דף עו, ב - צד, ב)
פירושי רב האיי גאון לתלמוד התקבלו בבתי מדר... more פירוש רב האיי גאון לשבת, פרקים ח-י (דף עו, ב - צד, ב)
פירושי רב האיי גאון לתלמוד התקבלו בבתי מדרש רבים בתפוצות; בין השאר, הראשונים הרבו להשתמש, לצטט ולדון בפירושו למסכת שבת. ברם, מגוף הפירוש לא שרד כתב יד שלם, והגיעו לידנו רק קטעים ממנו שנשמרו בגניזה הקהירית. לאחרונה, הציע י"י קעלער שפירוש רבנו חננאל לפרקים השמיני ותשיעי ומחצית מן הפרק העשירי למסכת זו הוא למעשה פירושו של רב האיי גאון ולא פירושו של רבנו חננאל. במאמר זה אנו נבקש להוכיח את הצעתו של קעלער, ולעמוד על המשמעויות של הצעה זו.
Rav Hayya's Commentary to Bavli Shabbat (76b - 94b)
While Rav Hayya Gaon's (RHG) commentary to Bavli Shabbat was well known during the Middle Ages, it was not preserved in full and only with the discovery of the Cairo Genizah were fragments from this work recovered. Recently it has been proposed that Rabbenu Hananel's (RH) commentary to the eighth, ninth and first half of the tenth chapters of this tractate are in fact not RH, but in reality RHG. This article assembles and analyzes the evidence in support of this thesis, and discusses its ramifications.
presents the first published Genizah fragments to the Geonic-Era work, Sefer Hachilukim (Book of ... more presents the first published Genizah fragments to the Geonic-Era work, Sefer Hachilukim (Book of Disputes).
Rabbenu Ḥananel's (=RḤ) commentary on the Talmud was widely accepted among Torah scholars as earl... more Rabbenu Ḥananel's (=RḤ) commentary on the Talmud was widely accepted among Torah scholars as early as the end of the 11th century. Among those Rishonim who cite RḤ is R. Eliezer b. R. Natan (Raavan), who quotes RḤ multiple times in his work "Even HeEzer". However, a careful reading of Raavan's commentary reveals a more extensive use of RḤ's commentary then has previously been noticed. In this study we analyze Raavan's commentary on the first three chapters of Tractate Bava Kamma in comparison to RḤ's commentary. Our results lead us to conclude that Raavan made far greater use of RḤ's commentary than appears at face value, embedding the latter’s commentary anonymously into his own writing in twice as many instances as those in which he cites him by name. In the appendix, we examine the degree to which the Tosafists made use of RḤ's commentary to the same chapters.
Presented within is a Geniza Fragment containing two Halakhic discussions originating in Rashi's ... more Presented within is a Geniza Fragment containing two Halakhic discussions originating in Rashi's School. The fragment, in the hand of the renowned copyist and author, R. Joseph Rosh Haseder, weighs in of the dissemination of Rashi's literary works (and those of his school) in the 13th c. Mediterranean Society. Further, it serves as a proof-text in ascertaining the original syntax of these topics specifically, as well as the works they belong to in general.
Yeshurun 32, Apr 2015
the so-called "Rabbenu Gershom" Commentary to Bava Batra was published from European manuscripts ... more the so-called "Rabbenu Gershom" Commentary to Bava Batra was published from European manuscripts in 1884 in the margins of the Romm (Vilna) edition of the Babylonian Talmud. This article publishes several fragments from this commentary found in the Cairo Genizah, tracing their relationship to the various families of manuscripts of this commentary.
Giluy Milta B'Alma, Feb 24, 2015
Netuim 19 (5774-2014)
The commentary of Rav Hayya Gaon (= RHG) on the Babylonian
Talmud tractate Berakhot was preserved... more The commentary of Rav Hayya Gaon (= RHG) on the Babylonian
Talmud tractate Berakhot was preserved only in Cairo Genizah
fragments and citations by medieval commentators (Rishonim). This
article presents the first folio of this commentary, based upon several
Genizah fragments. The title page, preserved in only one fragment, is
of particular importance. This title page teaches us: (a) when the
commentary was composed – RHG served as head of rabbinical court
between 985 and 1004; (b) the aim of the commentary – to explicate
“difficult passages”; (c) the fact that the commentary was written in
response to a request by an eminent Torah scholar and leader of the
Kairouan community, R. Yehudah b. R. Yosef Resh Kallah. Joining
this fragment with others enables the identification of additional
fragments throughout the tractate, while ruling out several doubtful
ones.
Uploads
Papers by Yosaif M Dubovick
Despite scholarly treatment since 1855, a new, analytical reading of the text, based upon manuscripts, external sources and comparative literature, provides fresh approaches towards understanding Jewish-Christian scholarly interaction in Baghdad at the turn of the eleventh century, particularly in comparison to those in Sicily. Additionally presented are new facets in Peshitta studies.
Published here is a leaf of his commentary to RY Alfasi on Avodah Zarah, omitted in the 1963 Pardes-El Hamikorot publication.
R. Judah b. Joseph Resh Kallah was a unique figure in 10th century Kairouan; a politically connected international trader and an erudite Torah scholar. He is the impetus behind Rav Hayya Gaon's unique commentary to the tractate Berakhot and in persuading the Apulian scholar R. Hushiel to take up residence in Kairouan. Here we suggest his influence brought about a series of far-reaching changes in Torah study in the Mediterranean.
פירושי רב האיי גאון לתלמוד התקבלו בבתי מדרש רבים בתפוצות; בין השאר, הראשונים הרבו להשתמש, לצטט ולדון בפירושו למסכת שבת. ברם, מגוף הפירוש לא שרד כתב יד שלם, והגיעו לידנו רק קטעים ממנו שנשמרו בגניזה הקהירית. לאחרונה, הציע י"י קעלער שפירוש רבנו חננאל לפרקים השמיני ותשיעי ומחצית מן הפרק העשירי למסכת זו הוא למעשה פירושו של רב האיי גאון ולא פירושו של רבנו חננאל. במאמר זה אנו נבקש להוכיח את הצעתו של קעלער, ולעמוד על המשמעויות של הצעה זו.
Rav Hayya's Commentary to Bavli Shabbat (76b - 94b)
While Rav Hayya Gaon's (RHG) commentary to Bavli Shabbat was well known during the Middle Ages, it was not preserved in full and only with the discovery of the Cairo Genizah were fragments from this work recovered. Recently it has been proposed that Rabbenu Hananel's (RH) commentary to the eighth, ninth and first half of the tenth chapters of this tractate are in fact not RH, but in reality RHG. This article assembles and analyzes the evidence in support of this thesis, and discusses its ramifications.
Talmud tractate Berakhot was preserved only in Cairo Genizah
fragments and citations by medieval commentators (Rishonim). This
article presents the first folio of this commentary, based upon several
Genizah fragments. The title page, preserved in only one fragment, is
of particular importance. This title page teaches us: (a) when the
commentary was composed – RHG served as head of rabbinical court
between 985 and 1004; (b) the aim of the commentary – to explicate
“difficult passages”; (c) the fact that the commentary was written in
response to a request by an eminent Torah scholar and leader of the
Kairouan community, R. Yehudah b. R. Yosef Resh Kallah. Joining
this fragment with others enables the identification of additional
fragments throughout the tractate, while ruling out several doubtful
ones.
Despite scholarly treatment since 1855, a new, analytical reading of the text, based upon manuscripts, external sources and comparative literature, provides fresh approaches towards understanding Jewish-Christian scholarly interaction in Baghdad at the turn of the eleventh century, particularly in comparison to those in Sicily. Additionally presented are new facets in Peshitta studies.
Published here is a leaf of his commentary to RY Alfasi on Avodah Zarah, omitted in the 1963 Pardes-El Hamikorot publication.
R. Judah b. Joseph Resh Kallah was a unique figure in 10th century Kairouan; a politically connected international trader and an erudite Torah scholar. He is the impetus behind Rav Hayya Gaon's unique commentary to the tractate Berakhot and in persuading the Apulian scholar R. Hushiel to take up residence in Kairouan. Here we suggest his influence brought about a series of far-reaching changes in Torah study in the Mediterranean.
פירושי רב האיי גאון לתלמוד התקבלו בבתי מדרש רבים בתפוצות; בין השאר, הראשונים הרבו להשתמש, לצטט ולדון בפירושו למסכת שבת. ברם, מגוף הפירוש לא שרד כתב יד שלם, והגיעו לידנו רק קטעים ממנו שנשמרו בגניזה הקהירית. לאחרונה, הציע י"י קעלער שפירוש רבנו חננאל לפרקים השמיני ותשיעי ומחצית מן הפרק העשירי למסכת זו הוא למעשה פירושו של רב האיי גאון ולא פירושו של רבנו חננאל. במאמר זה אנו נבקש להוכיח את הצעתו של קעלער, ולעמוד על המשמעויות של הצעה זו.
Rav Hayya's Commentary to Bavli Shabbat (76b - 94b)
While Rav Hayya Gaon's (RHG) commentary to Bavli Shabbat was well known during the Middle Ages, it was not preserved in full and only with the discovery of the Cairo Genizah were fragments from this work recovered. Recently it has been proposed that Rabbenu Hananel's (RH) commentary to the eighth, ninth and first half of the tenth chapters of this tractate are in fact not RH, but in reality RHG. This article assembles and analyzes the evidence in support of this thesis, and discusses its ramifications.
Talmud tractate Berakhot was preserved only in Cairo Genizah
fragments and citations by medieval commentators (Rishonim). This
article presents the first folio of this commentary, based upon several
Genizah fragments. The title page, preserved in only one fragment, is
of particular importance. This title page teaches us: (a) when the
commentary was composed – RHG served as head of rabbinical court
between 985 and 1004; (b) the aim of the commentary – to explicate
“difficult passages”; (c) the fact that the commentary was written in
response to a request by an eminent Torah scholar and leader of the
Kairouan community, R. Yehudah b. R. Yosef Resh Kallah. Joining
this fragment with others enables the identification of additional
fragments throughout the tractate, while ruling out several doubtful
ones.
יוסף מרדכי דובאוויק
הסכמות רבנים לספרים טומנות בתוכן חומר משפטי רב ומקצתן אף זכו למחקרים. מן השאלות החשובות בחקר הסכמות היא מהי תפיסתו של הרב המעניק ההסכמה? האם מדובר בתעודת דתית גרידא המעידה על כשרות הספר ומחברו, או שמא יש בהן מנגנון משפטי המבוסס על הסמכות להטיל חרם, ושנועד להגן על זכויותיו של המחבר, המוציא לאור, המדפיס ומשקיעים נוספים? לא פעם קשה להבחין מהי עמדתו האמיתית של הרב המסכים. בהרצאה זו תוצעו מסקנות מבדיקת הסכמותיו של רב מרכזי אחד.
רב יעקב משולם אורנשטיין (1839-1775) שימש כרבה של לבוב, בירת גליציה, בשנים 1839-1805. השפעתו ההלכתית הייתה רבה; בדורו הוא נחשב כסמכות-על ומנהיג רוחני אמיץ. ספריו 'ישועות יעקב' (חידושים בשלחן הערוך) ותשובותיו ההלכתיות הטביעו חותם על עולם ההלכה גם מעבר לגבולות גליציה.
אחת הרפורמות של הקיסר יוזף השני ב'כתב הסובלנות' של 1782 הייתה הגבלת מוסד הרבנות לרב רשמי מטעם הממשלה אחד לכל מחוז ('קרייז רבינר'), כאשר הרב נחשב כפקיד הממשלה, עם על המשתמע בכך. בתור רב מחוז ועל כן פקיד ממשלה, היה אסור לרב אורנשטיין להטיל חרמות על אנשים. יתירה מזו, בשנת 1816 רב אורנשטיין נחקר במשטרה על רקע הטלת חרם שלא כחוק. מציאות זו משתקפת בהסכמותיו: במקרים רבים מיוצגת העמדה שאין להסכמות תוקף משפטי. ברם, בדיקה שיטתית ומקיפה של כלל הסכמותיו (מעל מאה ועשר) מעלה גם עמדה שמאחורי ההסכמה עומד תוקף משפטי המבוסס חרם.
בהרצאה זו אני מבקש להציג את דעתו האמיתית של הרב, היכן שמידת האמת שלו להציג את דעתו ההלכתית האמיתית מתנגשת עם המציאות הפוליטית של ימיו וניסיונותיו להיחלץ מכבילת ידיים זו.
See the youtube link below.
פירוש רבנו חננאל לתלמוד: מקורותיו ודרכו הפרשני
לפירוש התלמוד של רבנו חננאל בן חושיאל (להלן: ר"ח), איש קירואן במאה האחת עשרה, שמור מקום מיוחד בתולדות הספרות הרבנית, מכיוון שהוא הפירוש השיטתי הראשון על התלמוד הבבלי, ומכיוון שהוא מהווה גשר בין פירושי הגאונים לפירושי הראשונים. כבר בדורות הסמוכים לכתיבתו התקבל הפירוש כפירוש סמכותי בין חכמי יבשת אירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב. עם זאת, בסוף ימי הביניים הפירוש איבד את מקומו המרכזי לטובת פירושים אחרים ולידינו הגיעו רק מעט כתבי יד ממנו. כבר במאה התשע עשרה החל מחקר של פירוש זה, על אף שלפני חכמי 'חכמת ישראל' עמד הפירוש רק ממקורות משניים ושלישיים. מצב המחקר התקדם הרבה עם פרסום הפירוש בדפוס וילנא של התלמוד הבבלי, ועוד יותר עם פרסום קטעים מתוך הגניזה הקהירית.
רוב החוקרים שעסקו בפירוש ר"ח סברו שפירושו של ר"ח מיוסד, רובו ככולו, על פירושי רב שרירא גאון ורב האיי גאון. היו כאלה שאף הציעו שחלקים נכבדים מפירוש ר"ח אינם אלא העתקה של פירושי הגאונים, והם ראו את התלות של ר"ח בפירושי הגאונים כמוחלטת, לפחות במישור ההלכתי של הפירוש. לא פעם השתמשו במליצה 'דברי ר"ח דברי קבלה הם' כדי לתמוך בטענה שאין חידושים בפירושיו, ועיקרם מיוסד על דברי קודמיו.
ברם, בדיקה שיטתית של פירוש ר"ח לעומת פירושי הגאונים, באותם פרקי תלמוד ששרדו לנו פירושי רש"ג ורה"ג, מציירת תמונה אחרת מזו המקובלת בספרות המחקר. בדיקה שיטתית זו סייעה לגלות שפירושים שנחשבו בעבר פירושי ר"ח למסכת שבת אינם אלא פירושי רה"ג, ואף סייעה להעמיד על היחס המורכב של ר"ח לפירושי קודמיו. שימוש מרובה מחד, ועצמאות מלאה מאידך.
Presents several issues in researching on Talmud commentary vis-a-vis another.