מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משרה
הגייה * misra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־ר
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות מִשְׂרַת־, ר׳ מִשְׂרוֹת
לשון המקרא תפקיד חשוב . מינוי למעמד שלטוני .
”כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ בֵּן נִתַּן-לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל-שִׁכְמוֹ [...] לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ...“ (ישעיהו ט , פסוקים ה – ו ) "וְהוּא אֶחָד, וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה / בְּלִי רֵאשִׁית, בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה " (אדון עולם ) ”כלומר, איך בוראים פועלים מחנוונים, תגרנים, סרסורים, נושאי משרות קטנות עם גדולות, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה, במקום שיש אפשרות לעשות עסקים טובים "שאחרים" יהיו בהם הפועלים – ואז הלא תהיה אפשרות כזאת – ולחיות "ככל האדם"?“ (על המעשי והדמיוני א"ד גורדון , בפרויקט בן יהודה )
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בצמד הפסוקים לעיל.[1]
משורש שַׂר . במקרא יש מפרשים השררה של המוטלת עליו, ויש מפרשים השררה של מי שהטיל על שכמו את המשרה.
לשון המקרא יש לשכתב פירוש זה ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו , פסוק ג ) לשון חז"ל מים ששרו בהם פשתן וריחם רע.
”אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה , עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה ) ”מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ג ) ”מַרְחִיקִין אֶת הַמִשְׁרָה מִן הַיָרָק, וְאֶת הַכְּרִישִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים; רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה י )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.[1]
דעת יחיד של מנחם (רבו של רש"י ומובא ברשב"ם) שהמילה מן שֵׁרֵת .
