מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
כֵּיף מילת סלנג; ראו כיף .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כף
הגייה * kaf
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־פ־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ כַּפּוֹת, זוגי כַּפַּיִם
כף (כלי) כף אדם אוחזת בכף כלב לשון המקרא [אנטומיה] גף , שאליו מחוברות האצבעות .
”וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כּוֹס פַּרְעֹה – וָאֶתֵּן אֶת־הַכּוֹס, עַל־כַּף פַּרְעֹה.“ (בראשית מ , פסוק יא ) ”וְכֹל הוֹלֵךְ עַל־כַּפָּיו , בְּכָל־הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל־אַרְבַּע – טְמֵאִים הֵם לָכֶם; כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם, יִטְמָא עַד־הָעָרֶב.“ (ויקרא יא , פסוק כז ) לשון המקרא כלי בעל חלק קעור בקצהו, בפרט כזה המשמש לאכילה .
”וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן; זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כה , פסוק כט ) ”כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל־זְהַב הַכַּפּוֹת , עֶשְׂרִים וּמֵאָה.“ (במדבר ז , פסוק פו )
מצרית קדומה: כְפֲ-א ḫf-ˁ , "אגרוף"; אכדית: kappu; אוגריתית: kpp; כנענית: 𐤊𐤐 kappa; ערבית: كَفّ (kaff); ארמית־יהודית: כַּף, כַּפָּא; ארמית־סורית: ܟܦܐ kappā .
כלי אכילה
चमस (תעתיק: camas)चमस (תעתיק: camasa)چمچه (תעתיק: גמגה)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כף, כ"ף
הגייה * kaf
חלק דיבר
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
האות כ"ף האות האחת־עשרה באל"ף־בי"ת העברי. ערכה הגימטרי הוא 20.
מן כף לעיל, שכן צורת האות מזכירה צורת כף יד .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כף
הגייה * kef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ כֵּפִים
לשון המקרא סֶלַע .
”בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן, חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים .“ (איוב ל , פסוק ו ) לשון המקרא כף (לשון יבשה) בצרפת ”מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר, בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ.“ (ירמיהו ד , פסוק כט ) עברית חדשה חצי־אי המוקף משלושת עבריו בים.
למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות: אכדית כִּפֻּ kīpu ; ארמית־יהודית - כֵּיפָא.[ 1]
משמע 3 'לשון יבשה': חידוש "שומר משמעות וצליל" (תשמו"ץ = Phono-semantic matching ). עקב העובדה שלשון יבשה תכופות סלע גדול, החידוש נוצר מהמילה המקראית כף 'סלע גדול' בהשפעת צליל האגנלית cape .
"כייפא" (סלע) הוא הכינוי הארמי שהעניק ישו לשליח שמעון בר יונה (או בר יוחנן), הוא פטרוס הקדוש, עקב אישיותו הקשיחה כמו סלע. מכינוי זה נגזר שמו היווני פטרוס 'Peter', מהמילה היוונית petros) πέτρος ) 'סלע': "ויהי בהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן־יונה (*יוחנן) לך יקרא כֵיפָא אשר תרגומו פֶּטְרוֹס." (הברית החדשה, יוחנן, א מג, בתרגום פראנץ דעליטש)
לערך העוסק בכֵּיף מילת סלנג; ראו כיף.
ערך בוויקיפדיה: כף (סכו"ם)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפות (איבר)
