יעקב כדורי

יעקב כדורי

לידה	22 באוגוסט 1945 (בן 79) ניו יורק, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל מכון המחקר המסמיך של אוניברסיטת העיר ניו יורק
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת בר-אילן
פרסים והוקרה	פרס גרומאייר (2001)
www.jameskugel.com

יעקב כדורי (באנגלית: James Kugel - ג'יימס קוגל; נולד ב-22 באוגוסט 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ופרופסור אמריטוס ומופקד הקתדרה על שם סטאר לספרות עברית באוניברסיטת הרווארד. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2017.

ביוגרפיה

יעקב כדורי הוא בן למשפחה ממקור בגדאדי, שהגיעה לטורקיה בתקופה העות'אמנית ומשם היגרה לאירופה ובסוף לארצות הברית^{[דרוש מקור]}. נולד וגדל בניו יורק עם אחיו ושתי אחיותיו. למד לתואר ראשון בספרות באוניברסיטת ייל, אותו קיבל ב-1968 ונבחר בסיום לימודיו לאחוות ההצטיינות פי בטא קפא. במהלך לימודיו כתב את ספרו הראשון העוסק בספרות הצרפתית והרוסית במאה ה-19. הספר ראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל ותורגם ליפנית. למד מדעי היהדות לתואר שני באוניברסיטת הרווארד ונבחר ל-Society of Fellows של האוניברסיטה. קיבל את התואר השני מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1976 ואת הדוקטורט מאוניברסיטת העיר ניו יורק בשנים 1978-1977. התמנה למרצה באוניברסיטת הרווארד בשנת 1978, שימש כ-Assistant Professor באוניברסיטת ייל בשנים 1981-1979, התמנה לפרופסור חבר בשנת 1981 והתמנה לפרופסור מן המניין עם קביעות ולמופקד הקתדרה בספרות עברית באוניברסיטת הרווארד בשנת 1982. הוא נשא במשרה זו עד לשנת 2003, אז פרש לגמלאות מאוניברסיטת הרווארד. קורס המבוא שלו לתנ"ך ("The Bible and its Interpreters") היה במשך שנים אחד משני הקורסים הפופולריים ביותר בהרווארד.

כדורי מונה לפרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן בשנת 1991 ועד לפרישתו מהרווארד לימד סמסטר בישראל וסמסטר בארצות הברית מדי שנה, החל משנת 2003 מלמד במשרה מלאה בבר-אילן. כיהן כיו"ר המחלקה לשפות המזרח הקרוב בהרווארד בשנים 1991-1987, כיהן כמנהל המרכז ללימודי היהדות בהרווארד בשנים 2001-1996. מכהן כמנהל המכון לתולדות חקר המקרא היהודי באוניברסיטת בר-אילן החל משנת 2003. היה חבר בוועד המנהל של האיגוד למחקרי היהדות בשנים 1986-1983. הוא חבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות החל משנת 1999. בינואר 2014 הוענק לו התואר פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.

כדורי שימש כעורך השירה של כתב העת Harper's בשנים 1974-1972. הוא מייסד-שותף ועורך-שותף של כתב העת Prooftexts: A Journal of Jewish Literary History משנת 1981. ישב במערכת כתב העת Jewish Studies Quarterly בשנים 2003-1993. יושב במערכות כתבי העת (series, Brill Publications, Leiden) ‏Themes in Biblical Narrative – Jewish and Christian Traditions, פרשנות ובקורת (בר-אילן) ושנתון המקרא (ירושלים), כמו כן הוא משמש כעורך כתב העת Jewish Studies: an Internet Journal.

ספרו The Idea of Biblical Poetry זכה בפרס מהוועד היהודי האמריקאי (American Jewish Committee) בשנת 1982. כדורי זכה על ספרו The Bible As It Was בפרס גרומאייר (Grawemeyer Award) בסך 200,000$ לספר הטוב ביותר בתחום הדת בשנת 2001. הספר היה בין חמשת המועמדים הסופיים של פרס המבקרים הלאומי (National Book Circle Award) בקטגוריית ספרות לא-בדיונית כללית בשנת 1997.

יעקב כדורי הוא יהודי אורתודוקסי. נשוי לרחל, עולה מצרפת ועובדת סוציאלית במקצועה, שהקימה מרכז למידה "יד מרלן" בשכונת קריית מנחם בירושלים, ולהם ארבעה ילדים.

מחקריו

מחקריו של יעקב כדורי עוסקים בחקר התנ"ך, בספרים החיצוניים ובפרשנות התנ"ך.

The Idea of Biblical Poetry

זהו ספרו השני של כדורי שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל בשנת 1981 והוא עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו.

בחלקו הראשון של הספר הוא עוסק במבנה השירה המקראית. כדורי מראה שתפיסת ה"תקבולת" הנהוגה במחקר היום אינה אלא מוטעית. ברוב פסוקי השירה שבתנ"ך, הצלע השנייה אינה חוזרת על הצלע הראשונה "במילים שונות", אלא דרכה כמעט תמיד להמשיך ולהרחיב את קודמתה: "גפן ממצרים תסיע. תגרש גויים ותטעה", "אני אמרתי בחפזי: 'נרגזתי מנגד עיניך'", "חזקו ויאמץ לבבכם. כל המיחלים לה'" וכדומה מאות ומאות. (בעקבות פרסום ספרו, חוקרים רבים אחרים אימצו את מסקנותיו של כדורי באשר לתקבולת, דוגמת א' אלטר, פ' מילר וא' ברלין. ) לפי כדורי, המבנה האמיתי של השירה המקראית הוא דפוס חוזר של שורות בעלות שתי צלעות, כאשר בכל צלע יש בדרך כלל שלוש או ארבע מילים. באמצע השורה יש תמיד הפוגה קצרה, "מיפסק", המקבילה לפסיק בפרוזה. בסוף כל שורה יש הפוגה ארוכה יותר, המקבילה לנקודה או לנקודה ופסיק בפרוזה. האתגר שעמד בפני המשורר התנ"כי היה איך לסמן לקורא או לשומע כי צלע ב' הוא המשך של צלע א' ולא תחילת עניין חדש. על מנת לעשות זאת, הוא משתמש באמצעים שונים: שיעבוד דקדוקי של צלע ב' לצלע א', זוגות מילים ("יומם" בצלע א' ו"ולילה" בצלע ב') וכדומה.

בחלקו השני של ספרו סקר כדורי את תולדות המחקר בעניין השירה המקראית החל בתקופה הבתר-מקראית וכלה בעת החדשה. כבר במאה הראשונה לספירה ניסו לענות על שאלת המבנה של שירת המקרא. באותה תקופה היו מלומדים יהודים רבים חשופים להשפעות זרות מהשירה היוונית ולכן הם ניסו לנתח את השירה המקראית לפי כלליה של השירה היוונית. כך למשל פילון האלכסנדרוני ויוסיפוס טענו כי משה ודוד כתבו את שיריהם בהקסמטרים ובפנטמטרים. בימי הביניים והרנסאנס, גדולי המשוררים העבריים נתנו דעתם לאותו הנושא, ובכלל זה יהודה הלוי ועזריה די רוסי. תפיסת התקבולת נובעת ממחקריו של החוקר האנגלי רוברט לות' (Robert Lowth), והייתה מקובלת מזה זמן רב על המחקר; ואולם בעקבות ספרו של כדורי ומחקרים מאוחרים יותר, תפיסה זו שנויה היום במחלוקת או מוזנחת לגמרי.

The Bible As It Was

הספר עוסק בפרשנות התנ"ך הקדומה והוא ראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד ב-1997. מהדורה זו (ה"מקוצרת") מחזיקה 680 עמודים. המהדורה המלאה, Traditions of the Bible, יצאה לאור שנה לאחר מכן באותה הוצאה ואורכה 1,055 עמודים.

בפרק המבוא לספר, כדורי דן בצמיחתה של הפרשנות הקדומה, החל מהמאה השלישית לפנה"ס וכלה בסוף המאה הראשונה לסה"נ. הוא בוחן את הנסיבות ההיסטוריות והחברתיות שהובילו לצמיחה זו וסוקר את הכתבים העיקריים בהם שרדה פרשנות זו. הפרשנים הקדומים לא פירשו את המקרא כדרך פרשנים מאוחרים יותר. רובם ככולם נהגו להסביר את הטקסט באמצעות שכתובו. אם הייתה במקרא מילה אשר יצאה משימוש או מסיבה אחרת לא הייתה מובנת לרוב הקוראים, הפרשנים החליפו אותה במילה אחרת. אותה הגישה הייתה נהוגה ביחידות ארוכות יותר: הפרשנים שכתבו סיפורים שלמים תוך הוספת יסודות חדשים (לעיתים עד כדי המצאת שיחות או מאורעות שלמים) על מנת למלא פערים בטקסט המקור או לענות על שאלות העולות מדברי הכתוב. כדורי גם בוחן את מערכת הנחות יסוד באשר לאופן שבו המקרא מתבטא, וכתוצאה מכך גם באשר לאופן שבו הוא ראוי להתפרש ואלו הן:

1. הפרשנים הקדומים האמינו כי דרכם של כתבי הקודש לסתום יותר מאשר לפרש, ולכן לעיתים קרובות יש לחפש את המובן הסמוי המרומז בפשוטו של המקרא.
2. הפרשנים גם הניחו כי המקרא הוא ספר של לקחים המכוונים לקוראי דורם, על אף שהוא עוסק בעיקר באירועי העבר הרחוק (מעשי האבות ותולדות המלוכה, חוקים ומשפטים שניתנו בימי משה, נבואות ששרדו מתקופת בית ראשון וכדומה) המקרא לא נועד להיות ספר היסטוריה כי אם ספר הנחיות.
3. הפרשנים הניחו כי כתבי הקודש חפים לגמרי מסתירות פנימיות וטעויות, וכי כל חלקיהם שלובים זה בזה בשלמות. קיצורו של דבר, המקרא הוא טקסט מושלם וללא דופי.
4. הפרשנים האמינו שכתבי הקודש השונים ניתנו כולם מפי הגבורה, ושבכולם האל אומר את דברו לישראל ישירות או דרך נביאיו וחכמיו.

רוב ספרו הוא אוסף פרשנות המקרא המשתקפת בספרים החיצוניים והספרות הקרובה לה - כלומר, פרשנות המקרא כפי שהיא הייתה לפני המאה ה-2 לפנה"ס. כדורי מתייחס לטווח רחב של חיבורים שנכתבו בתקופת הבית השני, החל מהאה ה-3 לפנה"ס: ספר חנוך א', ספר היובלים ושאר מגילות מדבר יהודה, כתבי פילון ויוסיפוס ותרגומי התורה הקדומים.

בספרו ביקש כדורי לסקור את כל הפרשנות הקדומה לתורה ולהסביר כיצד היא נוצרה. לשם כך, הוא מחלק את הפרשנות ל"מוטיבים" יחידים: כל מוטיב עולה מתוך פסוק מסוים שבמקרא. למשל, אימרתה של חוה בלידת בנה קין: "קניתי איש את ה'" (ספר בראשית, פרק ד', פסוק א') הצמיחה מוטיב לפיו קין לא היה בנו של אדם הראשון, אלא של מלאך ה' - ולמעשה מלאך רע, סמאל או השטן עצמו. מוטיב אחד עשוי להופיע בכתבים רבים, וכפי שכדורי מראה, הוא גם יכול להתפתח בתהליך המסירה ולקבל גיוונים חדשים.

באחרית הדבר מתאר כדורי את עלייתה של ביקורת המקרא המודרנית ומראה כיצד היא סותרת את הגישות הפרשניות המסורתיות. הוא מעמיד זו לצד זו את הפרשנות העתיקה ואת הפרשנות החדשה לתנ"ך ומראה כיצד כל אחת מהפרשנויות הללו יצרה במובן מסוים תנ"ך משל עצמה. הוא אינו מקונן על ההתפתחות הזו אלא מציין עד כמה שהפרשנים המסורתיים הם שבמידה רבה יצרו את "תדמית" התנ"ך וקבעו את משמעותה במשך 2000 שנה.

ספרים שכתב

• The Techniques of Strangeness (Yale University Press, 1971; Japanese translation, 1981)
• The Idea of Biblical Poetry (Yale University Press, 1981; second edition, Johns Hopkins University Press, 1998)
• Early Biblical Interpretation (with Rowan Greer; Westminster Press, 1986)
• In Potiphar's House: the Interpretive Life of Biblical Texts in Early Judaism and Christianity (HarperCollins, 1990; paperback edition, Harvard University Press, 1994)
• On Being a Jew (Harper-Collins, 1990; paperback edition, Johns Hopkins University Press, 1998)
• The Bible As It Was (Harvard University Press, 1997)
• Traditions of the Bible: A Guide to the Bible as it Was at the Start of the Common Era (Harvard University Press, 1998)
• Great Poems of the Bible (The Free Press, 1999)
• The God of Old (The Free Press, 2003)
• The Ladder of Jacob (Princeton University Press, 2006)
• How to Read the Bible: a Guide to Scripture, Then and Now (Free Press, 2007)
• In the Valley of the Shadow: On the Foundations of Religious Belief (Free Press, 2011)

• חקר המקרא לתולדותיו (מאמר), בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי, עמ' 3-35
• שירת המקרא - הא כיצד? (מאמר), בתוך: ספרות המקרא - מבואות ומחקרים, יד בן צבי, עמ' 287 והלאה

ספרים שערך

• Poetry and Prophecy (Cornell University Press, 1990)
• Studies in Ancient Midrash (Harvard University Press, 2001)
• Shem in the Tents of Eber: Studies on the Interaction of Hellenism and Judaism (Leiden: Brill, 2002)
• Prayers That Cite Scripture (Center for Jewish Studies; Harvard University Press, 2006)
• (with Lawrence Schiffman and Louis Feldman), The Outside Books: Ancient Jewish Writings Not Found in the Canon of Scripture (Jewish Publication Society, Philadelphia; forthcoming, 2012)

ספר יובל לכבודו

• מיכאל אביעוז, אריק לווי, יוסף עופר, מנחות ידידות ליעקב כדורי, תש"ף/ 2020, עיוני מקרא ופרשנות -כרך יא; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

• Hindy Najman, Judith Hood Newman, The idea of biblical interpretation: essays in honor of James L. Kugel בגוגל ספרים

לקריאה נוספת

• אריק לווי, הינדי ניימן, ישי רוזן-צבי, יעקב כדורי: המורה והחוקר, עיוני מקרא ופרשנות יא, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ף, עמ' 11-27 (מידע בקטלוג רמב"י)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של יעקב כדורי
• רשימת הפרסומים של יעקב כדורי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כרטיס אישי ואודותיו, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• יעקב כדורי, המדרש לפני חז״ל: מבט חטוף בפרשנות המקרא הקדומה, איגרת 40, דצמבר 2018

ספריו בגוגל ספרים

• ג'ימס קוגל, דף שער בספרייה הלאומית

• James L. Kugel, The Bible as it was
• James L. Kugel, Rowan A. Greer, Early biblical interpretation
• James L. Kugel, Traditions of the Bible: a guide to the Bible as it was at the start of the Common Era
• James L. Kugel, In the Valley of the Shadow: On the Foundations of Religious Belief
• James L. Kugel, The Ladder of Jacob: Ancient Interpretations of the Biblical Story of Jacob and His Children
• James L. Kugel, Poetry and prophecy: the beginnings of a literary tradition