שוברים שתיקה
 | |
 | |
| פעילות | איסוף ופרסום של עדויות חיילים על התנהלות פסולה לכאורה של צה"ל ביהודה והשומרון וברצועת עזה |
|---|---|
| התאגדות | חברה לתועלת הציבור |
| מדינה | ישראל |
| מייסדים | יהודה שאול |
| יושב ראש |
מיקי קרצמן  |
| מנכ"ל | אבנר גבריהו |
| תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־20 שנה) |
| האתר הרשמי | |
  | |
שוברים שתיקה הוא ארגון ישראלי שמטרתו, כעולה מפרסומיו, היא להעלות את המודעות למציאות היומיומית בשטחים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה על אוכלוסייה אזרחית, זאת על מנת להביא לסיום הכיבוש
. הארגון אוסף ומפרסם עדויות של חיילי צה"ל על התנהלות פסולה שלהם נגד פלסטינים ביהודה ושומרון ורצועת עזה מאז האינתיפאדה השנייה.
הארגון הוקם בשנת 2004 על ידי לוחמי צה"ל משוחררים ששירתו בשטחים,[1] בעיקר בחברון, וחוו לדבריהם חוויות קשות בעת השירות, במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה. הארגון מארגן הרצאות וכנסים בישראל ובעולם, וכן סיורים בחברון וברשות הפלסטינית לישראלים ולתיירים.[2][3]
הארגון גובה עדויות מחיילים משוחררים ומציג מקרים שבהם לטענתו חיילים או מתנחלים נהגו שלא כשורה, ביצעו עוול או התעללו בפלסטינים, בדרך של ביזה, השחתת רכוש, ירי לא חוקי או פעולות לא מוסריות אחרות. הארגון טוען כי הקצינים הבכירים בצה"ל מודעים לפעולות אלו, ואין מדובר במקרים בודדים אלא בפרקטיקות מקובלות.[4] לגבי חלק מהעדויות - צה"ל טען כי הן אנונימיות ומבוססות על שמועות ועדויות שמיעה.[5]
בדצמבר 2015 אסר שר הביטחון משה יעלון על שיתוף פעולה בין צה"ל לבין הארגון.[6] בשנת 2018 קיבלה הכנסת תיקון לחוק החינוך הממלכתי לפיו ארגונים הפועלים נגד חיילי צה"ל ונגד מטרות החינוך הממלכתי, לא יוכלו להיכנס לתוך שטחי בית הספר ולהיפגש עם התלמידים. אמצעי התקשורת בארץ התייחסו לחוק בשם "חוק שוברים שתיקה" וחלק מהפרשנים פירשו אותו כאילו בעקבותיו תיאסר פעילות הארגון בבתי הספר.[7] בעקבות זאת ארגון שוברים שתיקה טען כי הוא אינו פועל נגד חיילי צה"ל אלא למענם, ולכן החוק לא נוגע לפעילותו.[8]
הקמה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעילות הציבורית של הארגון החלה ביוני 2004, אז ארגן יהודה שאול, חייל צה"ל משוחרר, שבין השאר שירת בחברון במסגרת גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, תערוכת צילומים ומוצגים בשם "לוחמים מספרים על חברון" במכללה האקדמית תל אביב-יפו. התערוכה תיעדה ותיארה את פעילותם של שאול וחבריו בעת שירותם בחברון. הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף מנחם פינקלשטיין הורה לפתוח בחקירה, בעקבות העדויות שהוצגו בתערוכה.[9] חוקרי מצ"ח החרימו חלק מהמוצגים בתערוכה וזימנו לחקירה ארבעה ממארגניה, כדי לבדוק את הטענות והביקורת שהועלתה על התנהגות החיילים בשטחים.[10]
נעם חיות הצטרף ליהודה שאול וב-2010 פרסם ספר בשם "גנבת השואה שלי", המתאר כיצד הפך מקצין לוחם לאחד ממקימי "שוברים שתיקה"[11].
הקולנוען אבי מוגרבי יצר את סרטו "Z32" בעקבות עדות שגבה הארגון על אירוע שבו כוח צה"ל הרג שוטרים פלסטינים כנקמה על הפיגוע במחסום עין עריכ שבו נהרגו שישה חיילי צה"ל. הסרט נקרא על שם המספר הסידורי של המעיד האלמוני ברישומי הארגון.[12]
הארגון פועל בישראל ומחוץ לה. הוא משתתף בכנסים, מעביר הרצאות באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים ומפרסם מידע בכלי תקשורת. בשנת 2011, לציון עשור לאינתיפאדה השנייה הוציא הארגון ספר "כיבוש השטחים", קובץ עדויות של חיילים על שרותם.[13]
מנכ"לית הארגון הייתה יולי נובק. ביולי 2017 החליף אותה אבנר גבריהו, שהועסק עד אז כדובר ומנהל המחלקה הציבורית.[14]
בשנת 2016 הובאו נתונים שלפיהם בשלוש השנים הקודמות השתתפו בסיורים ובהרצאות של הארגון 16,000 ישראלים, 5,000 יהודים מחו"ל ו-6,000 בני אדם שאינם ישראלים ואינם יהודים, כלומר כ-40% מהמשתתפים בפעילויות לא היו ישראלים, וכ-22% גם לא יהודים.[15]
סיורים בחברון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
להמחשת עדויותיו על הנעשה בחברון מקיים הארגון סיורים בעיר. חלק מהסיורים ביישוב היהודי בחברון נערכו במשותף עם אנשי ציונות דתית ריאלית.[16] במקרים אחדים נעצרו הסיורים והותקפו על ידי פעילי ימין ותושבי היישוב היהודי בחברון שמנעו בגופם את מעבר הסיורים והתעמתו עם משתתפי הסיורים, בטענה שלא מדובר בסיורים לימודיים אלא בפרובוקציה וניסיון להתסיס את תושבי העיר הערבים.[17] משטרת חברון הטילה הגבלות על סיורי "שוברים שתיקה" בחברון, בנימוק שהם מתסיסים את האווירה במקום, ובתקופות מסוימות הם אף הופסקו לחלוטין. הארגון עתר לבג"ץ בבקשה לאפשר לו לקיים סיורים בחברון, ובג"ץ אישר הסדר "פיילוט" להמשך סיורי העותרים, בתיאום עם המשטרה וצה"ל. בתגובה לבקשת אנשי היישוב היהודי בחברון להוצאת צו ביניים נגד הפיילוט קבע השופט אליקים רובינשטיין כי מימוש ההסדר יהיה מותנה "בהתנהגות העותרים ובגישה מרוסנת מצדם", אך הוסיף כי "גם היישוב היהודי אינו פטור מריסון".[18]
בעקבות מפגש עם אנשי "שוברים שתיקה" וסיור בחברון כתבה אלונה קמחי את השיר "עניין של הרגל". השיר, בביצועו של יזהר אשדות, נפסל להשמעה בגלי צה"ל.
מבצע עופרת יצוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חודשים אחדים לאחר מבצע עופרת יצוקה פרסם הארגון דוח ובו 54 עדויות של חיילים על המבצע.[19]
מבצע צוק איתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2015 פרסם הארגון דו"ח ובו 60 עדויות אנונימיות של חיילים על אירועים של פגיעה בחפים מפשע ברצועת עזה שהתרחשו לדבריהם במהלך מבצע צוק איתן.[20][21] בהקדמה לדו"ח נאמר:
"העיקרון שהנחה את המדיניות הצבאית – מינימום סיכון לכוחותינו, גם במחיר פגיעה באזרחים חפים מפשע – לצד הניסיון להטיל אימה על הפלסטינים ולהרתיע אותם, הובילו לפגיעה אדירה וחסרת תקדים באוכלוסייה ובתשתית האזרחית ברצועת עזה. ... תורת הלחימה של צה"ל המשתקפת בעדויות מעוררת שאלות קשות באשר לנורמות המוסריות המתוות את דרכו של צה"ל בכלל ובמבצעים ברצועת עזה בפרט."[22]
עם מממני הדו"ח נמנו הארגון הקתולי האירי טרוקרה, הארגון הדני DanChurchAid, הארגון הבריטי Christian Aid, קרן החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס ו"מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי" מרמאללה (פועלת במימון ממשלות דנמרק, שוודיה, שווייץ והולנד).
הדו"ח עורר הד תקשורתי רחב בארץ ובעולם ואחדות מהעדויות אף הוקראו בכנסת על ידי חברי כנסת מסיעת מרצ.[23] תנועת חמאס אימצה את הדוח, כינתה את המעשים המתוארים בו פשעי מלחמה ודרשה להעמיד לדין את האחראים להם.[24] חלקים מהדו"ח אף הוצגו בתקשורת האיראנית.[25]
בתגובה לדוח מספר חיילי צה"ל ששירתו במהלך מבצע "צוק איתן" פרסמו את עדויותיהם מהמבצע שבהן הציגו את התרשמויותיהם מהמוסריות הרבה שגילה צה"ל במהלך הלחימה.[26][27][28] אל מול המתנגדים נמצאו גם תומכים בדו"ח, ובהם פרופ' אייל גרוס[29] ואילנה המרמן.[30]
ביוני 2015 נפגשו נציגים של "שוברים שתיקה" עם אנשי הבית הלבן ומחלקת המדינה לשם הצגת הדו"ח של הארגון על מבצע "צוק איתן".[31]
דו"ח "שוברים שתיקה" צוטט על ידי דו"ח האו"ם על מבצע "צוק איתן" שהזמינה מועצת זכויות האדם של האו"ם.[32]
ביולי 2015 פורסם שמצ"ח חוקרת אירועים אחדים שתועדו בדו"ח של "שוברים שתיקה".[33]
ביוני 2018 פרסם דין יששכרוף מאמר שבו טען כי במבצע "צוק איתן", שבו שירת כמפקד מחלקה במילואים, "שיטחנו כפרים שלמים עם בולדוזרים והשחתנו עם זחלי הטנקים שדות נטושים של אלו שברחו."[34] מפקד הפלוגה של יששכרוף, עומרי סיינר, הכחיש את הטענות על הרס חסר הבחנה ואמר שצה"ל הרס נקודתית רק מבנים ששימשו לטרור.[35]
המחאה נגד הרפורמה המשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי "שוברים שתיקה" משתתפים במחאה נגד הרפורמה המשפטית במסגרת "הגוש נגד הכיבוש" - קואליציית ארגונים שהמסר שלה הוא "אין דמוקרטיה עם כיבוש".[36]
מתקפת החמאס על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מתקפת הפתע של החמאס על ישראל פרסם הארגון ב-12 באוקטובר, הצהרה משותפת עם ארגונים נוספים, ובה גינוי למתקפת הטרור על חפים מפשע, וקריאה להחזרה לאלתר של החטופים לישראל.[37]
תקציב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2007 קיבל הארגון תרומה של 70 אלף דולר מהקרן החדשה לישראל במטרה להגביר את המודעות הציבורית להשלכות ההרסניות שיש לשירות בשטחים הכבושים על החברה הישראלית
. בשנים 2008 ו-2009 קיבל הארגון מימון עבור פעילותו מהאיחוד האירופי, הקרן החדשה לישראל, ממשלות בריטניה, ספרד והולנד, קרן אוקספם, קרן DanChurchAid, קרן Christian Aid, קרן המכון לחברה הפתוחה וארגון NDC הפלסטיני.[38] בשנת 2008, 46% מהכנסות הארגון מתרומות היו מממשלות זרות ו-22% מהקרן החדשה לישראל.[39]
ב-2008 קיבל "שוברים שתיקה" תרומות בסך 1.2 מיליון שקל וב-2009 כ-2.9 מיליון שקל. בנובמבר 2012 תרם עמוס עוז לארגון פרס בסך 2,500 ליש"ט, שניתן לו מהקרן החדשה לישראל על פועלו לקידום זכויות אדם.[40]
בין השנים 2012–2014, הארגון קיבל מימון של 4 מיליון שקל באופן ישיר ועקיף, מהמדינות דנמרק, הולנד, שוודיה, שווייץ, גרמניה, צרפת, בלגיה, ספרד ואירלנד.[41] ולפי אתר שירות פעילות החוץ של האיחוד האירופי בישראל, בין השנים 2012–2013 עמדו סך תרומות האיחוד האירופי ל"שוברים שתיקה" על 166 אלף אירו.[42]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2008 העניקה האגודה לזכויות האזרח לארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג. חברי ועדת הפרס ציינו בנימוקי הבחירה כי:
בארבע שנות פעילותם, הציגו פעילי שוברים שתיקה באומץ מראה עגומה אל מול פניה של החברה הישראלית. מאות לוחמים אשר שירתו בשטחים רואיינו על ידי שוברים שתיקה ועדויותיהם מובאות כמעט ללא עריכה ותוך שמירה על אנונימיות, במטרה לעודד חיילים לחשוף את הסיפורים. העדויות, על היקפן הנרחב ותכניהן הנוקבים, מרכיבות אמירה אפקטיבית ואמיצה על הקשר הגורדי שבין הפרקטיקה היומיומית של הכיבוש לבין הפרות זכויות האדם בשטחים.
בשנת 2016 החליטה המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב להעניק את פרס ברלסון (המוענק מדי שנה לאנשים פרטיים ולעמותות אשר תרמו להבנה בין יהודים לערבים), בסך 20 אלף שקל, ל"שוברים שתיקה". נשיאת האוניברסיטה, פרופסור רבקה כרמי, ביטלה את ההחלטה. בעקבות זאת נערך באוניברסיטה טקס עצמאי, שבו ניתן לארגון פרס חלופי מטעם קבוצת מרצים באוניברסיטה, והסופר עמוס עוז נשא דברים בשבח הארגון.[43]
פולמוס סביב פעילות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הפרק כולל דיווחים ארוכים על דעות של אנשים וארגונים שונים המפרטים מהי לדעתם המטרה של שוברים שתיקה והאם זו מטרה חיובית - אין באנציקלופדיה מקום לדעות; הטענות כלפי הארגון, שרובן ככולן הופרכו על פי הערך, מתוארות באריכות, ואילו ההפרכה בלקוניות.חגי מטר כתב באתר "שיחה מקומית" כי מבקרי הארגון מעלים כלפיו חמש טענות: (1) שדיווחיו אינם אמינים; (2) שהארגון אינו מביא את העדויות בפני צה"ל; (3) שהעדויות אלמוניות; (4) שמימון הארגון מקורו בממשלות זרות; (5) שהוא פועל בחו"ל. מטר ענה על חמש הטענות וטען כי הפריך אותן.[44]
אמינות העדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתגובה לעדויות שפרסם הארגון ביחס למבצע "עופרת יצוקה" הגיבו בדובר צה"ל והפרקליט הצבאי הראשי תא"ל אביחי מנדלבליט שהחלטת הארגון לגבות עדויות באופן אנונימי מעוררת את התחושה שהארגון אינו מעוניין באמת ובקיומה של בדיקה ביחס לטענותיו, ושאנונימיות העדויות אינה מאפשרת לחקור את העדים.[45][46] גם לאחר מבצע "צוק איתן" טען דובר צה"ל ש"שוברים שתיקה" אינו מספק מידע שיאפשר לבדוק את האירועים המועלים בעדויות. בתגובה להאשמות אלו יצא הארגון ב-2011 בפרסום עדויות וידאו, שבהן הופיעו החיילים בשם מלא.[47]
עמוס הראל כתב בשנת 2009 כי לאנשי הארגון "אג'נדה פוליטית ברורה, שהתואר "ארגון זכויות אדם" כבר לא ממש מכסה עליה. מי שמתאר באתר האינטרנט שלו את "השחיתות שפשתה במערכת הצבאית" עקב השירות בשטחים, אינו משקיף נייטרלי. מכאן לא נובע שהעדויות, שהוקלטו וחלקן גם צולמו בווידאו, מפוברקות. אבל ברור שהתיאור המעורפל של נסיבות התקריות מפחית מיכולתו של הצבא להשתמש בהן לחקירה פלילית. אנשי "שוברים שתיקה" מבקשים להעביר מסר בדבר השלכות השירות בשטחים. נראה שזה בעיקר מה שמעניין אותם, הרבה יותר ממיצוי הדין בתקרית ספציפית".[48]
כלפי הסיורים שמארגנים אנשי הארגון טען בן-דרור ימיני שהם כוללים סיפורים שקריים.[49] פורסמו צילומי וידאו שבהם מספר איש הארגון על ירי קבוע במקלעים לפי פקודה לכיוון אזרחים חפים מפשע בחברון, כמו במשחק וידאו.[50] בתגובה לכך, פרסמו "שוברים שתיקה" סרטון המציג טענות של חיילים על כך שקיבלו פקודות לירות לעבר מיקומים בחברון, במקרה של אירועים בעיר, בניגוד להוראות הבטיחות של צה"ל, וכן סרטון המתעד ירי מקלעים לעבר מיקומים בחברון בזמן האינתיפאדה השנייה.[51]
כלפי הספר "כיבוש השטחים", טען NGO Monitor שהוא כולל האשמות גורפות המבוססות על תיאורים אנקדוטיים בלתי מבוססים שאינם נוגעים לקובעי המדיניות של צה"ל. בעדויות מופיעים לטענתו "מניעים אנטי-ישראלים פוליטיים קיצוניים" כגון עדות של חייל המתייחס למתנחלים כ"הכי יודו-נאצים שפגשתי בחיים שלי". עדויות אחרות הן בעלות כותרות מטעות (לדוגמה בעדות המצהירה על היתקלות עם אמבולנס שבתוכו מחבלים, הייתה הכותרת "יריתי על אמבולנס עם מקלע כבד" - המרמזת לכאורה על פשע מלחמה). לדברי הכותב המטרות האידאולוגיות והפוליטיות של "שוברים שתיקה" מוסוות מאחורי רטוריקה של מוסריות וחוק בינלאומי.[52]
בישראל עלתה ביקורת על אופן פרסומו של הדו"ח והצגתם של מה שנטען שהם מקרי קיצון כמדיניות צה"ל.[דרוש מקור] בנוסף נטען[דרוש מקור] כי האירועים בדו"ח הוצגו באופן חד-צדדי וללא הקשר וכי חלקם מוגדרים כחוקיים ומתקבלים[דרוש מקור] תחת דיני המלחמה והמשפט הבינלאומי.[41]
תחקיר עיתונאי של תוכנית "המקור" ששודר בערוץ 10 ב-12 ביולי 2016 בדק את אמינות העדויות ומצא שמתוך 10 עדויות רק 2 עדויות היו מאומתות ולפחות 2 עדויות היו שקריות. השאר היו מוגזמות או בלתי ניתנות לבדיקה עקב אנונימיות העדויות. התחקיר קבע לגבי אמינות העדויות: "השורה התחתונה מורכבת: כן, גילינו עדויות לא נכונות וכאלה שהציגו את התמונה בצורה חלקית ומטעה. האם השתכנענו שמדובר בחבורת שקרנים? ממש לא. אבל תהליך אימות העדויות, גילינו, מחמיר הרבה פחות מכפי שתואר פעמים רבות על ידי אנשי הארגון בעבר: להצהרה כי כל אירוע חמור מפורסם רק אם יש לגביו שני עדי ראייה, למשל, אין ממש כיסוי." למרות זאת סיכם התחקיר שפעילות הארגון "חשובה ומבורכת".[15][53]
בנובמבר 2016 פרסם "שוברים שתיקה" פוסט בפייסבוק ובו טען שצה"ל מגרש באופן קבוע תושבים מראס אל אחמר כדי להתאמן על בתיהם. בתגובה טען ארגון "האמת שלי", קבוצה שמטרתה לסתור את טענות "שוברים שתיקה" ולהציג את הפנים המוסריות של צה"ל,[54][55] שהבתים המדוברים נבנו באופן בלתי-חוקי בשטח אש צה"לי, דבר שלא הוזכר בהודעת "שוברים שתיקה", ושצה"ל נותן לתושבים להתגורר שם לפנים משורת הדין, למעט בזמן אימונים, כדי לא לסכן את חייהם.[56][57]
בסוף אפריל 2017 פרסם "שוברים שתיקה" עדות של דוברו, דין יששכרוף, שלפיה במהלך שירותו, כשהיה מפקד מחלקה, הכה פלסטיני עד זוב דם והתעלפות מול מפקד הפלוגה והמחלקה שלו. ארגון מילואימניקים בחזית פרסם סרטון תגובה של המ"פ של יששכרוף ושל כעשרה מחיילי המחלקה, שבו הם אומרים שהסיפור לא היה ולא נברא.[58] בעקבות זאת פנתה שרת המשפטים, איילת שקד ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי יורה על חקירת יששכרוף והעמדתו לדין אם יש אמת בדבריו.[59] יששכרוף נחקר באזהרה.[60] המשטרה איתרה פלסטיני שנעצר בידי יששכרוף לאחר שיידה אבנים, וזה הכחיש בחקירה שהופעל נגדו כוח מעבר לדרוש לצורך אזיקתו. התיק נגד יששכרוף נסגר על דעת פרקליט המדינה בנימוק של חוסר אשמה והפרקליטות קבעה כי יששכרוף "בחר מטעמיו להעצים סיטואציה של שימוש בכוח שהיה כדין", ושהמקרה לא אירע כלל ועיקר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב שזוהי הוכחה נוספת לכך ש"שוברים שתיקה" משקרים.[61] מנכ"ל הארגון, אבנר גבריהו, הגיב כי ״מה שהתחיל בהוראה פוליטית של שרת המשפטים, הפך לחקירה פוליטית ונגמר במסקנה פוליטית ומגמתית". יששכרוף טען שהפלסטיני שנחקר שייך למקרה אחר.[62] הפרקליטות הגיבה שהוא עצמו אמר בחקירה שהיה רק מקרה אחד כזה והפרטים שמסר זהים לאלה שמסר הפלסטיני שנחקר. עוד אמרה הפרקליטות שיששכרוף עצמו אמר בחקירתו שהפעיל כוח רק במידה הנדרשת לאזוק את הפלסטיני.[63] לאחר סגירת התיק פרסם הארגון סרטון של חייל לשעבר, שלא נחקר, שבו הוא טוען שהיה עד לאירוע שבו יששכרוף נתן ברכיות לעצור בעת אזיקתו.[64] בתגובה לסרטונים שפרסמו "שוברים שתיקה", העידו שלושה חיילים שצולמו בסרטון של "שוברים שתיקה" שיששכרוף שיקר ומה שתיאר לא אירע.[65] ביוני 2019 הודיעה הפרקליטות שיששכרוף אכן הכה פלסטיני אחר, אולם השימוש בכוח היה סביר.[66]
בשנת 2018 פורסם מסמך שבו בחן המכון לאסטרטגיה ציונית כמאה עדויות שמציג ארגון "שוברים שתיקה", וטען שאין קשר בין העדויות לבין המסקנות שמסיק מהן הארגון. בנוסף טען המכון שאמינות העדויות מוטלת בספק בשל היעדר הקשר ופרטים מזהים וכן בשל התפלגות בלתי שווה בין האזורים, וכי הארגון לא מבדיל בין אירועים שהתרחשו ביהודה ושומרון לבין אירועים שהתרחשו ברצועת עזה.[67]
ניסיונות להערים על "שוברים שתיקה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]"שוברים שתיקה" מתבסס על עדויות של חיילים המגיעים אליו. פעמים אחדות ניסו מתחזים לשבש את פעילות הארגון באמצעות עדויות שווא. אחד המקרים התרחש במהלך מבצע "צוק איתן", אורן חזן (הליכוד) פנה לנציג הארגון בשם בדוי, התחזה ללוחם מחיל התותחנים שהשתתף במבצע, ומסר עדויות שקריות על פעולות צבאיות בלתי מוסריות. לדברי חזן, הונאה זו הייתה חלק ממבצע מתוכנן יחד עם ועד מתיישבי השומרון כנגד הארגון. שוברים שתיקה שבדק את עדותו של חזן מצא שאינה אמינה, והיא לא פורסמה מעולם.[68][69]
קבלת תרומות ממדינות זרות וביקורת על פעילות בחו"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי NGO Monitor, שוברים שתיקה מקבל מדי שנה תרומות של מאות אלפי ש"ח מגופים שהם בגדר ישות מדינית זרה.[70] ממשלת ישראל מתחה ביקורת על תרומתן של מדינות זרות למימון הפעילות של "שוברים שתיקה", ונציגי משרד החוץ ניסו להניא מדינות אלה מלהמשיך ולתמוך בארגון, בנימוק שהוא אופוזיציוני.[71][72][73] תגובת הארגון הייתה שמשרד החוץ מבצע "ציד מכשפות מסוכן לדמוקרטיה" וכי "הניסיונות להשתיק קולות של החברה האזרחית בישראל הם מסוכנים... נראה שמשרד החוץ שואב רעיונות ממשטרים אפלים בהם מי שהצביע על מחדלים פנימיים נחשב לבוגד". בעקבות העברת תמיכה כספית מצד ממשלת ספרד, בסך של עשרות אלפי אירו, למימון הסיורים של "שוברים שתיקה" בחברון, הגיבה ממשלת ישראל ואמרה כי המימון עומד בחוסר פרופורציה ביחס לזה שמקבלים ארגוני זכויות אדם במדינות ערב.[73] שגריר ישראל בהולנד, הארי קני-טל, הביע מחאה על מימון הארגון על ידי הולנד, ואמר כי אף על פי ש"שוברים שתיקה" הוא ארגון לגיטימי, מימונו על ידי מדינה אינו סביר לנוכח הרגישויות המדיניות.[73] בתגובה פנו עשרה ארגונים ישראליים[74] בקריאה פומבית לממשלת ישראל בה כינו פעולות אלו של הממשלה כ"מתקפה" ודרשו להפסיקה.[75]
בדו"ח ביקורת עומק שנעשה מטעם רשם ההקדשות צוין שארגון ICCO התורם ל"שוברים שתיקה" התנה את תרומתו במינימום של 90 ראיונות עם חיילים בשנה והוצאה לאור של "אנציקלופדיה של הכיבוש". ארגון Oxfam, שתרם אף הוא, דרש לחפש כמה שיותר עדויות על "בלתי מוסריות" ופגיעה בזכויות אדם.[76]
חברת הכנסת ענת ברקו האשימה את הארגון בשיתוף פעולה עם ארגונים אנטי-ישראליים ואנטישמיים בחו"ל, ואמרה שהפעילות שלו בחו"ל עומדת בניגוד למטרה המוצהרת של הארגון לקיים דיון בקרב הציבור הישראלי.[77] המשפטן היהודי-אמריקאי, אלן דרשוביץ, אמר על פעילות "שוברים שתיקה" בארצות הברית ש"הם גורמים נזק עצום לישראל, כי אינם מספרים את האמת, ואינם מציגים את הביקורת שלהם בהקשר הראוי, וכי לרוב האנשים אין היכולת לבקר אותם".[78]
טענות על איסוף מידע מסווג על ידי פעילי הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 במרץ 2016 שידר ערוץ 2 תחקיר שהתבסס על צילומים שערכו פעילי "עד כאן", וטען לחשיפת ניסיונות של פעילי "שוברים שתיקה" לאסוף מידע מסווג מחיילים שהגיעו אליו.[79] בתגובה טען ארגון "שוברים שתיקה" שהעדויות שנמסרות לו נבדקות על ידי הצנזורה הצבאית, וצנזורה נרחבת הופעלה רק על העדות שמסר שתול של "עד כאן".[80] בעקבות שידור התחקיר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"נחצה קו אדום".[81] שר הביטחון משה יעלון הודיע שצה"ל יחקור את הארגון.[82] כעבור שבוע הוחלט להעביר את חומרי החקירה ואת הבדיקה לידי השב"כ.[83][84] בפברואר 2019 אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את החלטת פרקליטות המדינה שאין לפתוח בחקירה פלילית נגד "שוברים שתיקה".[85]
בעקבות טענות אלו נגד "שוברים שתיקה" פנתה המדינה לבית המשפט, בהליך שעל חלק מפרטיו חל צו איסור פרסום, בדרישה למסירת מידע על העדויות שפורסמו. האגודה לזכויות האזרח בישראל ביקשה להצטרף כידידת בית המשפט לצד שוברים שתיקה בדיון זה.[86] הארגון סירב למסור פרטים לגבי אחת העדויות, וטען שהדבר יוביל לסגירתו.[87] ההליך נמחק לאחר משא ומתן בין המדינה ל"שוברים שתיקה".[88]
הגבלות על פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 2015 הנחתה סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, את שגרירויות ישראל בשווייץ ובגרמניה לבחון דרכי פעולה שניתן לנקוט נגד תערוכות שאורגנו על ידי "שוברים שתיקה" ובהן הוצגו עדויות לוחמים ממבצע צוק איתן.[89] התערוכה בגרמניה בוטלה[90] ואילו התערוכה בשווייץ נפתחה כמתוכנן.[91]
בעקבות פרסום העובדה כי ארגון "שוברים שתיקה" מרצה בפני חיילי צה"ל חתמו 70 חיילים וקציני מילואים על עצומה כנגד פעילות זו,[92] ובדצמבר 2015 אסר שר הביטחון, משה יעלון, על כל פעילות משותפת של צה"ל עם "שוברים שתיקה", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים. בנימוקיו להחלטה כתב יעלון: "מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. [...] בעבר היו ניסיונות לברר אירועים ומקרים שאנשי 'שוברים שתיקה' הצביעו עליהם, והם עלו בתוהו. ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה."[93][94] בתגובה הודיע הארגון כי יעלון "חצה אתמול כל קו אדום בחברה דמוקרטית כשבחר להשתלח בחיילי צה"ל, לוחמים ולוחמות, ששירתו בשטחים" ושהוא חבר "למסע ההסתה שמנהלים ארגוני הימין הקיצוני בחודשים האחרונים נגד הדמוקרטיה בישראל".[95] מספר ימים לאחר מכן הודיע שר החינוך נפתלי בנט שהחליט לאסור על פעילות הארגון במערכת החינוך ובפרט על הרצאות של נציגיו בבתי ספר תיכוניים.[96][97] ב-16 ביולי 2018 אושר בכנסת חוק המסמיך את שר החינוך למנוע כניסה לבתי הספר של ארגונים הפועלים נגד שירות בצה"ל או נגד חיילי צה"ל,[98] שהמניע לחקיקתו היה פעילות "שוברים שתיקה".[99] בעקבות זאת ארגון שוברים שתיקה הודיע כי הם אינם פועלים נגד חיילי צה"ל אלא למען החיילים, ולכן החוק אינו חל על הארגון.[8]
בעקבות פרסום כוונת הארגון לקיים הרצאה בפאב-מועדון "עשן הזמן" בבאר שבע קראו פעילי ימין 'לפוצץ' את האירוע. בעקבות החשש לאלימות הורה בית המשפט, לבקשת המשטרה, שלא לקיים את האירוע. כתחליף נערכה ההרצאה בשתי דירות פרטיות בעיר.[100]
בשנים 2016-2017 בוטלו כמה חוגי בית מתוכננים של הארגון בקיבוצים ובמושבים בעקבות לחץ של תושבים, למשל בקיבוץ נווה אור.[101] חוגים אחרים בקיבוצים כמו מענית, מעגן מיכאל ושער הגולן התקיימו כסידרם לאחר דיון ציבורי והצבעה[102], והתקיים חוג בית גם בקיבוץ דתי כמו מעלה גלבוע[103]. בהצבעה בקיבוץ מענית היה רוב של 60% לטובת קיום המפגש[102]. בקיבוץ שפיים נעשה ניסיון לבטל את המפגש[101] אבל בסופו של דבר הוא התקיים במרחב ציבורי ובהשתתפות כ-110 חברים; גם במושב גן יאשיה התקיים מפגש, בהשתתפות כ-50 חברים[104].
ב-31 באוגוסט 2018 עיכבו שוטרי משמר הגבול לחקירה את מנכ"ל הארגון, אבנר גבריהו, הדובר אחיה שץ ועו"ד מיכאל ספרד, לאחר שניסו להיכנס למאחז מצפה יאיר, שהוכרז שטח צבאי סגור.[105]
במאי 2023 אסרה אוניברסיטת בר־אילן על תא סטודנטים להזמין להרצאה את נציגת הארגון, בנימוק שמדובר ב"ארגון שמוציא את דיבת צה"ל רעה בעולם כולו".[106]
תמיכה בארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שגריר ארצות הברית לשעבר מרטין אינדיק צוטט כתומך בארגון ואמר שפעילותו מרככת את ישראל ומביאה אותה להכיר בתוצאות הכיבוש.[107] גם הארגון היהודי ג'יי סטריט יצא להגנת שוברים שתיקה במאמרים ובהזמנת סדרת הרצאות בידי אנשי "שוברים שתיקה" בארצות הברית.[108][109]
אל מול הביקורת על "שוברים שתיקה" בדצמבר 2015 כתב ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין על ארגון זה וארגוני שמאל נוספים: "גם אם הם מרגיזים, גם אם הם לא פעם לא מדייקים או עושים את מלאכתם לא תמיד נאמנה מבחינה מקצועית – עדיין תרומתם חשובה מאוד ועוזרת לשמור על הערנות הנדרשת בסוגיות אנושיות רגישות ביותר. ... לא חייבים לאהוב אותם אבל הם חלק חשוב מאוד בכל שלטון דמוקרטי וחלק חשוב מעוצמתו."[110] לעומתו, כתב ראש השב"כ לשעבר, ח"כ יעקב פרי, כי "מעולם לא תמכתי ולא אתמוך בהכפשות, בהוצאת שם רע ודיבה במקרים מסוימים על צה"ל שיקר לכולנו ואין כלל ספק במוסריותו.[...] חשוב שהדברים יגיעו לידיעתו אך ללא כיבוס הכביסה הזאת בין עמי העולם, אצלם תדמיתה של מדינת ישראל עם או בלי שוברי שתיקה מעוותת וחד צדדית."[111]
עמירם לוין פרסם בעיתון "הארץ" מודעת תמיכה גדולה ב"שוברים שתיקה", שבה כתב "'שוברים שתיקה' מחזקים את מוסריותנו. ... 'שוברים שתיקה' שומרים על חיילי צה"ל במקום בלתי אפשרי בו הפוליטיקאים הפקירו אותם. ההנחיות להשתקת 'שוברים שתיקה' הן הפוגעות והמחלישות את צה"ל. צה"ל חייב לעודד את שוברים שתיקה ושכמותם להשמיע קולם ללא מורא בצה"ל ובחברה הישראלית (ורק בצה"ל ובחברה הישראלית)."[112] כעבור ימים אחדים הצטרפו ראש השב"כ לשעבר, עמי אילון, וניצב בדימוס אליק רון ופרסמו מודעת תמיכה דומה.[113]
באפריל 2017 ביקר בישראל שר החוץ הגרמני, זיגמר גבריאל. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנה את פגישתו איתו בכך שגבריאל יבטל פגישה מתוכננת עם נציגי "שוברים שתיקה" ו"בצלם". לאחר שגבריאל לא נענה לדרישה זו, לא התקיימה פגישה בינו לבין נתניהו.[114]
אלימות נגד פעילי הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2018 הוכה יהודה שאול ונפצע בשפתו בעת סיור בחברון. המשטרה עיכבה לחקירה פעיל ימין בחשד זה.[115]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שוברים שתיקה- אתר האינטרנט הרשמי של שוברים שתיקה (באנגלית)
שוברים שתיקה (ארגון), דף שער בספרייה הלאומית
שוברים שתיקה, ברשת החברתית פייסבוק
שוברים שתיקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שוברים שתיקה, ברשת החברתית אינסטגרם- שוברים שתיקה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- כיבוש השטחים - עדויות חיילים 2010-2000, הוצאת שוברים שתיקה, 2011
- אסתי אהרונוביץ', "שוברים שתיקה" מצליחים לגרום להמון אנשים לדבר. אז עכשיו תורם לדבר, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2010
- כנס בנושא שוברים שתיקה, מכון ון ליר
נטע אחיטוב, לנפץ את חומת האדישות: עשר שנים ל"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 5 ביוני 2014- יהודה שאול, נופלים בפח דובר צה"ל, באתר הארץ, 8 ביוני 2014
- טל שניידר, עשור לארגון ׳שוברים שתיקה׳, ראיון, באתר "הפלוג", 2 ביוני 2014
- מנכ"לית שוברים שתיקה: "עושים שירות פטריוטי למדינת ישראל", באתר וואלה, 21 ביוני 2015
- תחיה ברק, "המליצו לנו להוריד פרופיל, אבל זו לא אופציה. מה, בכל פעם שמישהו מתנהג כמו בהמה נסתום?", באתר מאקו, 24 ביוני 2015
- נחשף: כך נראים הסיורים של שוברים שתיקה, באתר חדשות 13, 23 בנובמבר 2015
- ערוץ 20, "עלילות הדם של שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2015
- עמוס הראל, ניסיון ההשתקה המקארתיסטי של "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015
- אילן ליאור, סערת שוברים שתיקה: למה בחו"ל? "הכיבוש הוא לא עסק פנימי של ישראל", באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015
- מבט - פרסום ראשון: הקשר בין שוברים שתיקה וה-BDS, למרות ההכחשה, "מבט", ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 20 בדצמבר 2015
- עמוס הראל וגילי כהן, רגע מכריע לשוברים שתיקה: בית המשפט יקבע אם המדינה תוכל לכפות חשיפת עדים, באתר הארץ, 18 במאי 2016
- אייל הראל, גם אני, רס"ן קרבי במיל', שובר שתיקה, באתר הארץ, 18 ביוני 2017
- המקור, תחקיר "המקור": כיצד מצליח ארגון "שוברים שתיקה" להסעיר מדינה שלמה?, באתר nana10, 12 ביולי 2016
- אברום תומר, סייג לחוכמה שתיקה, השילוח, 18 ביוני 2018
אבנר גבריהו: היחידים שיכולים לעשות הסברה זה ארגון כמו "שוברים שתיקה". אנחנו מכירים את המורכבות של המקום הזה, הפודקסט של שלומי אלדר, באתר All•in
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הארגון, באתר "שוברים שתיקה"
- ^ "A rough guide to Hebron: The world's strangest guided tour highlights the abuse of Palestinians". The Independent. London. 26 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Edward Platt,City of Abraham: History, Myth and Memory: A Journey through Hebron, Pan Macmillan, 2012, p.259.
- ^ חן קוטס-בר, אנחנו דור שלם של חיילים משוחררים, nrg,26.11.2004
- ^ רויטרס, צה"ל: עדויות "שוברים שתיקה" מעזה - שמועות, באתר ynet, 15 ביולי 2009
- ^ יעלון: "שוברים שתיקה"- לא בצה"ל, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2015.
- ^ מורן אזולאי, אושר סופית: "שוברים שתיקה" מחוץ לבתי הספר, באתר ynet, 17 ביולי 2018
- ^ 1 2 אבנר גבריהו על חוק שוברים שתיקה: "נמשיך להגיע לבתי ספר", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ מצ"ח תחקור העדויות בתערוכת החיילים מחברון, באתר וואלה, 4 ביוני 2004
- ^ מצ"ח תחקור מארגני תערוכת "שוברים שתיקה", באתר וואלה, 22 ביוני 2004
- ^ נעם חיות, גנבת השואה שלי; רשימותיו של צעיר ישראלי, עם עובד, 2010
נרי ליבנה, ריאיון עם נעם חיות, מחבר הספר 'גנבת השואה", באתר הארץ, 18 בפברואר 2010
המוסף עם גאולה אבן בריאיון עם נעם חיות, שוברים שתיקה - ^ שמוליק דובדבני, שיר כאב, באתר ynet, 20 באוגוסט 2008
- ^ אילנה ברנשטיין, ספר הדקדוק של הכיבוש, באתר "העוקץ", 1 במרץ 2011
אילנה המרמן, "כיבוש השטחים: עדויות חיילים 2000-2010", באתר הארץ, 15 ביוני 2011 - ^ המנכל החדש של שוברים שתיקה: אבנר גבריהו, באתר nrg, 21 ביולי 2017
- ^ 1 2 המקור, תחקיר "המקור": כיצד מצליח ארגון "שוברים שתיקה" להסעיר מדינה שלמה?, באתר nana10, 12 ביולי 2016
- ^ סיורים של "שוברים שתיקה" באתר "ציונות דתית ריאלית".(הקישור אינו פעיל, 31.3.2020)
- ^ אפרת וייס וענת שלו, חברון: מתנחלים עצרו סיור של "שוברים שתיקה", באתר ynet, 13 ביוני 2008
ניר לנדאו ויהושע בריינר, שוב תקפו מתנחלים פעילי שמאל בחברון, וואלה!, 27 ביוני 2008
חברון: מתנחלים תקפו דיפלומטים בריטים, nrg מעריב, 7 באוגוסט 2008
אמנון מרנדה ושמוליק גרוסמן, חברון: פעילי ימין התנפלו על חברי כנסת מחד"ש, באתר ynet, 23 ביוני 2010
אורנית עצר, חברי "שוברים שתיקה" ביטלו סיור בחברון, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2008 - ^ בג"ץ 4526/08 ארגון "שוברים שתיקה" ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב־30 ביוני 2008
בג"ץ 4526/08 ארגון "שוברים שתיקה" ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב־2 במרץ 2009 - ^ שוברים שתיקה - חיילים מספרים על מבצע ”עופרת יצוקה“, עזה 2009
- ^ צה"ל הצבא המוסרי בעולם?, שוברים שתיקה
- ^ אליאור לוי, ירי ליד רגליה של ילדה מפגרת, וידוא הריגה של קשיש. עדויות לוחמים מצוק איתן, באתר ynet, 4 במאי 2015
- ^ ככה נלחמנו בעזה 2014 - עדויות וצילומים של חיילים ממבצע ˝צוק איתן˝, עמ' 16–21, באתר "שוברים שתיקה"
- ^ מורן אזולאי, "שוברים שתיקה" במליאה. שרון גל: מרצ משת"פים פושעים, באתר ynet, 12 במאי 2015
- ^ דלית הלוי, ארגון חמאס נעזר בדו"ח "שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 9 במאי 2015
- ^ השידור באירן (אתר הערוץ השיעי), ותיעוד השידור (בעמוד על שוברים שתיקה באתר העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים NGO-Monitor)
- ^ יוסי לוי, מחאה ברשת: חיילי צה"ל נגד אירגון "שוברים שתיקה", באתר nana10, 10 במאי 2015
- ^ יוסי לוי, "האמת שלי": מחאת החיילים נגד ארגון שוברים שתיקה צוברת תאוצה, באתר nana10, 12 במאי 2015
- ^ לירון זייד ומיכל פעילן, קרב הגרסאות על מבצע צוק איתן, באתר מאקו, 21 במאי 2015
- ^ אייל גרוס, פרשנות || דו"ח שוברים שתיקה מביא עדויות להפרה חמורה של דיני הלחימה, באתר הארץ, 4 במאי 2015
- ^ אילנה המרמן, לא לכאורה: פשעי מלחמה!, באתר הארץ, 7 במאי 2015
- ^ ברק רביד, בכירים בבית הלבן נפגשו עם נציג של ארגון שוברים שתיקה, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
- ^ יאיר קראוס, בצלם ושוברים שתיקה: הארגונים שמאחורי דו"ח האו"ם, באתר nrg, 22 ביוני 2015.
- ^ גילי כהן, מצ"ח חוקרת אירועים ב"צוק איתן" עליהם דיווח ארגון שוברים שתיקה, באתר הארץ, 16 ביולי 2015
- ^ דין יששכרוף, בקיץ 2014 הייתי שם וראיתי מה עשינו בעזה, באתר הארץ, 4 ביוני 2018.
- ^ תגובת רס"ן עומרי סיינר בעמוד הפייסבוק של מילואימניקים בחזית, 5 ביוני 2018
- ^ ציוץ של שוברים שתיקה, 1 ביולי 2023;
103FM, הממשלה מנציחה את הכיבוש? העימות החריף בין בן כספית למנכ"ל 'שוברים שתיקה', באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2023 - ^ שוברים שתיקה › הצהרה משותפת של ארגוני זכויות אדם, באתר שוברים שתיקה
- ^ שוברים שתיקה (BtS), באתר NGO Monitor
- ^ "ריבונות על תנאי: היקף התמיכה של ממשלות זרות בארגונים פוליטיים בישראל"(הקישור אינו פעיל, 8.1.2020), מסמך של המכון לאסטרטגיה ציונית ו-NGO Monitor, עמ' 54
- ^ ניר חסון, עמוס עוז תרם פרס בו זכה ל"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2012
- ^ 1 2 יהודה יפרח, שוברים שתיקה: חיילים אמרו לנו "התנהגנו כמו פסיכים", באתר nrg, 8 במאי 2015.
- ^ Delegation of the European Union to Israel .באתר האיחוד האירופי, 11 ביוני 2015
- ^ אילנה קוריאל, עמוס עוז למען "שוברים שתיקה": "לפעמים מי שנקראים בוגדים מתגלים כמורי דרך", באתר ynet, 7 בנובמבר 2016
- ^ מה אתם רוצים משוברים שתיקה חגי מטר, 14 בספטמבר 2015 (אתר שיחה מקומית)
- ^ שר הביטחון: אם יש ביקורת על צה"ל - פנו אליי, באתר ynet, 15 ביולי 2009
- ^ עמוס הראל, הפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, מדבר על עופרת יצוקה, צ'יקו תמיר וגם על "בצלם", באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
- ^ פרויקט עדויות הווידאו, באתר "שוברים שתיקה"
- ^ עמוס הראל, במקום להתמודד עם העדויות, מסיטים את הנושא, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
- ^ בן-דרור ימיני, Breaking The Truth: The mission to demonize Israel, אתר ynetnews באנגלית, 26 בנובמבר 2015.
- ^ כך נראים הסיורים של שוברים שתיקה, "העולם הבוקר" עם אברי גלעד והילה קורח, אתר רשת מדיה.
- ^ שוברים שתיקה | פייסבוק, באתר www.facebook.com; ירי מקל"רים בחברון במהלך האינתיפאדה השנייה בערוץ היוטיוב של "שוברים שתיקה"
- ^ יהושע (ג´וש) בקון, שוברים איזו שתיקה?, באתר NGO Monitor, 27 בפברואר 2011
- ^ איתי רום, המקור: מה למדנו מחצי שנה עם שוברים שתיקה?, באתר nana10, 12 ביולי 2016.
- ^ מתן כצמן, "האמת שלי" נגד "שוברים שתיקה", באתר ישראל היום, 28 במאי 2015
- ^ nrg חדשות, "היינו מוסריים": חיילים מגיבים לשוברים שתיקה, באתר nrg.
- ^ גדעון דוקוב, "פוסט שנאה": שוברים שתיקה וגירוש המשפחה שלא קרה, באתר nrg, 1 בנובמבר 2016.
- ^ ריאיון עם אביחי שורשן, "האמת שלי" (דקות 13:00–22:00), פתחי וזמרי בעם, רדיו גלי ישראל, 2 בנובמבר 2016.
- ^ הסרטון שפרסמו חיילי המחלקה של יששכרוף בדף הפייסבוק של מילואימניקים בחזית, מאי 2017; עדותו של סרן במיל' עמרי סיינר, פוסט בפייסבוק, 4 במאי 2017; nrg חדשות, מפקדיו וחייליו של איש "שוברים שתיקה": "אתה שקרן", באתר nrg, 5 במאי 2017
- ^ שרת המשפטים: לחקור את דובר "שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2017.
- ^ אלישע בן קימון וטובה צימוקי, לאחר פניית שקד: דובר "שוברים שתיקה" נחקר בחשד לתקיפה, באתר ynet, 23 ביוני 2017; אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, המפקד של דובר "שוברים שתיקה": הוא לא הכה פלסטיני, 25 ביוני 2017, באתר ynet.
- ^ מור שמעוני, נסגר התיק נגד דובר "שוברים שתיקה" מחוסר אשמה; שקד: "הוכחה לשקריו", באתר מעריב אונליין, 16 בנובמבר 2017,
שלמה פיוטרקובסקי, התיק נסגר; דובר שוברים שתיקה שיקר, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017. - ^ סרטון באתר יוטיוב, 18 בנובמבר 2017
- ^ אליאור לוי וטובה צימוקי, "שוברים שתיקה" נגד סגירת תיק הדובר: "חקרו את הפלסטיני הלא-נכון", באתר ynet, 18 בנובמבר 2017
- ^ "עדות קשר המ"פ שמפריכה את חקירת הראווה" סרטון בדף הפייסבוק של שוברים שתיקה.
- ^ דף הפייסבוק של מילואימניקים בחזית: סרטון 1, סרטון 2, סרטון 3.
- ^ גלעד מורג, תיק דובר "שוברים שתיקה" לשעבר יישאר סגור, באתר ynet, 23 ביוני 2019
- ^ אברום תומר, האמת על פי שוברים שתיקה: ניתוח עדויות, המכון לאסטרטגיה ציונית, יוני 2018
- ^ נועם אמיר, אורן חזן שיקר ל"שוברים שתיקה": "כדי להפיל אותם בפח", באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2015
- ^ עדו בן פורת, ח"כ אורן חזן נלחם ב"שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2015
- ^ שמעון כהן, NGO: 'שוברים שתיקה' מסתירים מימון זר, באתר ערוץ 7
- ^ ברק רביד, מדינת ישראל נגד "שוברים שתיקה": דרשה מהולנד להפסיק העברת המימון לארגון, באתר הארץ, 26 ביולי 2009
- ^ ברק רביד, אחרי הולנד, ישראל דורשת הבהרות מבריטניה על מימון "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 29 ביולי 2009
- ^ 1 2 3 ברק רביד, ישראל דרשה גם מספרד להפסיק המימון ל"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 15 ביולי 2009
- ^ האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום, בצלם, גישה, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
- ^ לא להשתיק את "שוברים שתיקה", אתר הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל(הקישור אינו פעיל, 8.1.2020)
- ^ ביקורת עומק בחל"צ "שוברים שתיקה בע"מ"
- ^ חה"כ ד"ר ענת ברקו כנגד הדה לגיטימציה שעושה "שוברים שתיקה" לישראל ולצה"ל, 26 במאי 2015, ערוץ היוטיוב של חה"כ ד"ר ענת ברקו.
- ^ ריאיון ליעקב אחימאיר, "רואים עולם", 13 ביוני 2015, החל בדקה 22
- ^ עופר חדד, שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר מאקו, 17 במרץ 2016.
- ^ גילי כהן, שוברים שתיקה: אנו מזהירים עדים מפני מסירת מידע צבאי מסווג לפני כל ראיון, באתר הארץ, 20 במרץ 2016
- ^ נחשף: 'שוברים שתיקה' אוספים מידע מסווג. נתניהו: נחצה קו אדום אתר חרדים 10
- ^ איתי בלומנטל וטובה צימוקי, יעלון הורה: לחקור אם חיילים מסרו מידע מסווג לשוברים שתיקה, באתר ynet, 18 במרץ 2016
- ^ גילי כהן, צה"ל לא יחקור את החומרים שבידי שוברים שתיקה, הבדיקה תועבר לשב"כ, באתר הארץ, 25 במרץ 2016
- ^ אמיר בוחבוט, סערת "שוברים שתיקה": צה"ל סיים את החקירה; הועברה לידי השב"כ, באתר וואלה, 25 במרץ 2016
- ^ ברק רביד, היועמ"ש קבע: לא תיפתח חקירה פלילית נגד שוברים שתיקה, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 בפברואר 2019; איתמר ב"ז, חדשות 12 הוסיפו הבהרה לדיווח על שוברים-שתיקה, באתר העין השביעית, 22 בינואר 2020
- ^ בקשה להצטרף כידידת בית המשפט לטובת שוברים שתיקה, אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
- ^ שבתי בנדט, "שוברים שתיקה" לבית המשפט: חשיפת העדים תהיה הסוף של הארגון, באתר וואלה, 22 במאי 2016
- ^ דרישת המדינה לקבל חומרים מארגון "שוברים שתיקה", אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 21 במאי 2017
- ^ אמיר תיבון, חוטובלי מפעילה את משרד החוץ נגד "שוברים שתיקה" בשווייץ, באתר וואלה, 2 ביוני 2015
- ^ איתמר אייכנר, תערוכת "שוברים שתיקה" טורפדה בגרמניה, באתר ynet, 10 ביוני 2015
- ^ צביקה קליין, שוברים שתיקה בשוויץ: התערוכה תיפתח חרף מחאת ישראל, באתר nrg.
- ^ מבט - "שוברים שתיקה" מופיעי בבסיסי צה"ל, קצינים וחיילים במיל' מתקוממים, "מבט", ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 30 בנובמבר 2015.
- ^ משה יעלון, הודעה בדף הפייסבוק של יעלון, פייסבוק, 13 בדצמבר 2015.
- ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015.
- ^ גילי כהן, יעלון נגד "שוברים שתיקה": פועל ממניעים זדוניים; הארגון: "הוא חצה קו אדום", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2015
- ^ הודעה בדף הפייסבוק של בנט, פייסבוק, 15 בדצמבר 2015.
- ^ עוזי ברוך, בנט: 'שוברים שתיקה' - מחוץ למערכת החינוך, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2015.
- ^ חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ יקי אדמקר, אושר בכנסת: שר החינוך יוכל לאסור כניסת "שוברים שתיקה" לבתי ספר, באתר וואלה, 17 ביולי 2018,
חזקי ברוך, כעס בשמאל הקיצוני הכנסת אישרה את "חוק שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2018. - ^ אמיר אלון, בגלל איומים: נאסרה הרצאת "שוברים שתיקה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2015.
- ^ 1 2 יאיר אלטמן, הקיבוצים אמרו "לא" ל"שוברים שתיקה", באתר ישראל היום, 4 ביולי 2017;
שרה העצני-כהן, שוברים את שוברים שתיקה: רוח חדשה בקיבוצים, באתר nrg, 16 ביולי 2017;
חזקי ברוך, "גם לחופש הביטוי יש גבול" - חדשות מדיניות ופוליטיקה, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2017 - ^ 1 2 אלי אשכנזי, "להכניס אותם לכלא": קיבוצים בצפון שוב סוערים בשל הרצאת שוברים שתיקה, באתר וואלה, 1 באפריל 2016
- ^ ידיעה באתר הקול היהודי.
- ^ אור קשתי, קיבוצים ומושבים מסתגרים בפני שוברים שתיקה כדי "לשמור על אחדות הקהילה", באתר הארץ, 11 בנובמבר 2016
- ^ אלישע בן קימון, בכירים ב"שוברים שתיקה" עוכבו בדרום הר חברון: "פרס למתנחלים", באתר ynet, 31 באוגוסט 2018.
- ^ אור קשתי, אוניברסיטת בר-אילן אסרה על "שוברים שתיקה" להרצות בקמפוס, באתר הארץ, 9 במאי 2023
- ^ יהודי אוסטרליה זועמים על דו"ח ארגון בלתי ממשלתי על התעללויות בידי צה"ל דן גולדברג, 3 בספטמבר 2012, (אנגלית, אתר עיתון הארץ)
- ^ כמה מאמרים שחובה לקרוא על שוברים שתיקה מאמר דעות משנת 2016 באתר ג'יי סטריט
- ^ ג'יי סטריט יו הטעתה את ארגון הסטודנטים 'הלל' השוברת את המוסכמות ומזמינה את שוברים שתיקה מאמר ביקורת של אלכסנדרה מרכוס ממרץ 2016 (אנגלית, אתר ירחון האלגמיינר - עיתון יהודי ימני היוצא בניו יורק)
- ^ ראש השב"כ לשעבר: "תרומתם של 'שוברים שתיקה' חשובה מאוד", באתר וואלה, 17 בדצמבר 2015
- ^ לא אתמוך בהכפשות, בעמוד הפייסבוק של יעקב פרי, 20 דצמבר 2015.
- ^ שבתי בנדט, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר על "שוברים שתיקה": "מחזק את מוסריותינו", באתר וואלה, 18 בדצמבר 2015
- ^ עמי איילון ואליק רון פרסמו מודעת תמיכה בארגון "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 22 בדצמבר 2015
- ^ טל שלו ואמרי סדן, שר החוץ הגרמני לא נכנע: לא תתקיים פגישה עם ראש הממשלה נתניהו, באתר וואלה, 25 באפריל 2017
- ^ יותם ברגר, המשטרה עיכבה פעיל ימין בחשד שהכה חבר בשוברים שתיקה בסיור בחברון, באתר הארץ, 29 ביולי 2018
| בקרת זהויות |
|
|---|