לדלג לתוכן

רוי קושטה (אופניים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוי קושטה
Rui Costa
קושטה בטור דה רומאנדי 2013
קושטה בטור דה רומאנדי 2013
לידה 5 באוקטובר 1986 (בן 38)
פובואה דה ורזים, פורטוגל פורטוגלפורטוגל
גובה 182 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 67 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית EF Education–EasyPost
קבוצות עבר מוביסטאר (2009 - 2013)
יו. איי. אי. אמירטס (2022-2014)
אינטרמארשה-סירקוס-וונטי (2023)
הישגי שיא

אליפות העולם באופני כביש (2013)
טור דה סוויס (2012, 2013, 2014)
3 קטעים בטור דה פראנס (2011, 2013) טור אבו דאבי 2017
אליפות פורטוגל בנגד השעון (2010, 2013)
אליפות פורטוגל במרוץ כביש (2015)

גרנד פרי מונטריאול (2011)
מאזן מדליות
מתחרה עבור פורטוגלפורטוגל פורטוגל
אליפות העולם
זהבפירנצה 2013מרוץ אופני כביש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קושטה רוכב במדי אלוף העולם, 2014

רוי אלברטו פאריה דה קושטהפורטוגזית: Rui Alberto Faria da Costa; נולד ב-5 באוקטובר 1986) הוא רוכב אופני כביש פורטוגלי בקבוצת EF Education–EasyPost. אלוף העולם (פירנצה 2013) ומנצח הטור דה סוויס בשנת 2012, 2013 ו-2014. הוא ניצח בשלושה קטעים בטור דה פראנס במהדורות של 2011 ו-2013 והוא אלוף פורטוגל בשנת 2015 ובמקצה נגד השעון בשנת 2010 ו-2013.

תחילת הדרך המקצוענית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושטה החל להיות מקצוען בשנת 2007, כאשר הצטרף לקבוצת בנפיקה. הוא ניצח את מרוץ הג'ירו דל רגיוני, סיים במקום ה-22 במרוץ הטור דה ל'אווניר, וסיים במקום ה-15 באליפות העולם עד גיל 23. ב-2008, קושטה סיים שני בטור דה ל'אווניר. הוא סיים שמיני באליפות העולם עד גיל 23 בנגד שעון, וחמישי במרוץ הכביש.

קאס ד'פארן/מוביסטאר (2009 - 2013)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2009: ניצחון במרוץ ארבעת הימים בדנקרק והשתתפות ראשונה בטור דה פראנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קושטה, באליפות העולם 2009

קושטה הצטרף לקבוצה הספרדית קאס ד'פארן (כיום נקראת מוביסטאר), וניצח את מרוץ ארבעת הימים של דנקרק בנוסף לכך, הוא סיים שני בקטע החמישי והרביעי במרוץ. הוא סיים במקום ה-13 בטור דה סוויס, ונבחר לטור דה פראנס, אך פרש לפני הקטע ה-12. בוואלטה של צ'יוואווה, הוא ניצח את הקטע הרביעי וסיים במקום השלישי הכללי.

2010: אלוף פורטוגל בנגד השעון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושטה ניצח את המרוץ החד יומי הספרדי, דאייה טרופי. הוא סיים שישי בוואלטה או אלגראב, וסיים שני במרוץ ארבעת הימים של דנקרק. הוא ניצח את הקטע השביעי בטור דה סוויס, וסיים במקום ה-33 הכללי. הוא ניצח את אליפות פורטוגל בנגד השעון, ונבחר שוב לטור דה פראנס, התוצאה הטובה ביותר שלו בקטע הייתה מקום 24 בקטע ה-16. במהלך אחד הקטעים בטור, היה מעורב בתקרית אלימה עם קרלוס ברדו (אנ'), שבה השניים התעמתו פיזית ומספר אנשים שנכחו במקום נאלצו להפריד ביניהם.

2011: ניצחון בגרנד פרי מונטריאול ובקטע בטור דה פראנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושטה ניצח את הוואלטה של מדריד, וסיים שני בשני הקטעים במרוץ. בטור דה פראנס, הוא ניצח את הקטע השמיני, לאחר שהקדים את פיליפ ז'ילבר ואת קאדל אוונס. הוא ניצח את המרוץ החד יומי הקנדי, גרנד פרי מונטריאול, לאחר שהקדים את פייריק פדריגו ואת פיליפ ז'ילבר. הוא סיים במקום ה-15 באליפות העולם.

2012: ניצחון בטור דה סוויס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קושטה במהלך טור דה פראנס 2012

קושטה סיים שני במרוץ הטרופאו דאייה, וסיים במקום החמישי הכללי במרוץ הוואלטה או אלגראב. הוא סיים רביעי במרוץ גראן פרמיו מיגל אינדוראין, וסיים שלישי כללי בטור דה רומאנדי. בחודש יוני, קושטה ניצח את מרוץ הטור דה סוויס לאחר שהקדים את פרנק שלק ב-14 שניות ואת לוי ליפהיימר ב-21 שניות. בנוסף לכך, ניצח את הקטע הראשון. בטור דה פראנס, הוא סיים במקום ה-18, 37:03 דקות מהמנצח, בראדלי ויגינס. הוא סיים שני במרוץ גרנד פרי דה פלואה, וסיים שלישי במרוץ גרנד פרי קוויבק ושמיני בגרנד פרי מונטריאול. הוא סיים במקום ה-11 באליפות העולם, וסיים את העונה עם מקום תשיעי בטור של בייג'ינג'.

2013: אלוף העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2013 נחשבת לאחת המוצלחות בקריירה של קושטה. זה התחיל עם מקום רביעי במרוץ טרופאו טראמונטאנה, ועם מקום חמישי בוואלטה או אלגארבה. הוא ניצח את מרוץ הקלאסיקה פרימוורה, וסיים תשיעי בלייז'–בסטון–לייז'. הוא סיים שלישי בטור דה רומאנדי, וניצח את הקטע השביעי והתשיעי בטור דה סוויס, ואת המרוץ כולו לאחר שהקדים את באוקה מולמה ב-1:02 דקות, ואת רומן קרויזגר ב-1:10 דקות. הוא ניצח את אליפות פורטוגל בנגד שעון. בחודש יולי, המשיך קושטה להיות בכושר מעולה לאחר שניצח שני קטעים (16, 19) בטור דה פראנס, וסיים במקום ה-27 הכללי. הוא סיים חמישי בגרנד פרי קוויבק, ושישי בגרנד פרי מונטריאול. ב-29 בספטמבר, הפך קושטה לאלוף העולם לאחר שהקדים את ז'ואקים רודריגז ואת אלחנדרו ולוורדה. הוא סיים את העונה בטור של בייג'ינג', שם סיים במקום הרביעי.

למפרה/יו. איי.אי אמיירטס (2014 - 2022)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014: ניצחון שלישי ברצף בטור דה סוויס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושטה הצטרף לקבוצה האיטלקית למפרה (כיום היא מאיחוד האמירויות, ונקראת "יו. איי.אי אמיירטס"). הוא סיים שלישי בוואלטה או אלגראב, וסיים שני בפריז - ניס. הוא סיים שלישי בטור דה רומאנדי, וניצח את הטור דה סוויס בפעם השלישית ברצף לאחר שהקדים את מתיאס פרנק ואת באוקה מולמה, ואף ניצח את הקטע התשיעי. הוא סיים שני באליפות פורטוגל בנגד השעון, לאחר שבן קבוצתו, נלסון אוליביירה, הקדים אותו ב-38 שניות. בטור דה פראנס, הוא פרש לפני הקטע ה-16. הוא סיים שני בגרנד פרי מונטריאול, ושלישי במרוץ ג'ירו די לומברדיה.

2015: אלוף פורטוגל וניצחון בקטע בדופינה ליברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושטה סיים רביעי במרוץ פריז - ניס, ושביעי בטור של חבל הבסקים. הוא סיים רביעי במרוץ אמסטל גולד, ורביעי בלייז'–בסטון–לייז'. הוא ניצח את הקטע השישי בדופינה ליברה, לאחר שעקף את וינצ'נצו ניבאלי מטרים לפני הסיום. הוא ניצח את אליפות פורטוגל, לאחר שניצח את ג'וני בראנדאו בספרינט. קושטה סיים שלישי בגרנד פרי מונטריאול, ותשיעי באליפות העולם.

2016: שלישי בלייז'–בסטון–לייז'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושטה סיים חמישי בטור של עומאן, וסיים עשירי במרוץ פריז - ניס. הוא סיים עשירי בלה פלש ואלון, ושלישי בלייז'–בסטון–לייז'. קושטה הגיע עשירי במרוץ אמסטל גולד. הוא סיים שישי בטור דה רומאנדי, ולאחר שלושה ניצחונות רצופים, הסתפק במקום השביעי הכללי בטור דה סוויס. בטור דה פראנס, הוא הגיע שני בקטע התשיעי, אחרי טום דימולן. הוא סיים במקום העשירי במקצה אופני הכביש באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), 2:29 דקות אחרי גרג ואן אוורמאט המנצח.

2017: ניצחון בטור של אבו דאבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושטה ניצח את הקטע החמישי בוואלטה סאן חואן, וסיים במקום החמישי הכללי. הוא סיים במקום השני הכללי בטור של עומאן, וניצח את הטור של אבו דאבי לאחר שניצח את הקטע השלישי במרוץ. בג'ירו ד'איטליה, התוצאה הבכירה של קושטה במרוץ הייתה מקום שני בקטע ה-19. בטור דה סוויס הוא סיים במקום החמישי הכללי, ובוואלטה אספנייה סיים רביעי בקטע ה-19.

קושטה סיים עשירי בטור של עומאן, ושמיני בטור של אבו דאבי. הוא סיים במקום החמישי בטור דה רומאנדי. קושטה סיים שישי בגרנד פרי מונטריאול ועשירי באליפות העולם.

קושטה בלה פלש ואלון 2019

קושטה פתח את העונה עם מקום עשירי בוואלטה של ולנסיה. הוא סיים רביעי בטור של עומאן, וסיים עשירי בטירנו - אדריאטיקו. הוא סיים שני בטור דה רומאנדי (49 שניות אחרי פרימוז' רוגליץ' המנצח), ואף סיים שני בקטע השלישי והרביעי.

את 2020 קושטה פתח עם ניצחון בקטע הראשון בטור של סעודיה וסיים שלישי כללי את המרוץ, 13 שניות מפיל באוהאוס המנצח. לאחר מכן התחרה במדינתו, פורטוגל, בוואלטה או אלגארבה, וסיים רביעי כללי את המרוץ, 56 שניות מרמקו אוונפול המנצח. המרוץ הבא בו התחרה קושטה היה קרוב לחצי שנה אחרי, בשל פגרת הקורונה שנכפתה על הרוכבים. מרוץ זה היה הטור של פולין, וגם בו ניצח רמקו אוונפול, כשקושטה סיים במקום ה-10 ובפער של 3:19 דקות מאוונפול המנצח. לאחר מכן התחרה באליפות פורטוגל וסיים שני במקצה נגד השעון, 9 שניות מאיבו אוליביירה המנצח, כשבמקצה הכביש ניצח לאחר שגבר על דניאל מסטרה בספרינט הסיום. קושטה התחרה לאחר מכן בטור דו לימוסיין בצרפת וסיים שלישי, 4 שניות מלוקה ואקרמן המנצח. גם אליפות אירופה בנגד השעון נערכה בצרפת (פלואיי), ובה קושטה סיים במקום ה-11. קושטה התחרה לקראת סוף העונה בוואלטה אספניה וכיוון לניצחונות בקטעים. הוא היה קרוב לעשות את זה בקטע ה-6 לאחר שהיה חלק מקבוצת הבריחה ששרדה עד הסיום, אך לבסוף סיים במקום השלישי ובפער של 25 שניות מיון איסאגירה המנצח. גם בקטע ה-7 היה חלק מקבוצת הבריחה אבל הפעם הגיע רק שביעי, כשהוא מוביל את הדבוקה השנייה על המסלול, בפער של 13 שניות ממייקל וודס המנצח. קושטה לא רשם תוצאות בולטות נוספות במרוץ וסיים אותו במקום ה-44, ותשיעי בקטגוריית ההרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוי קושטה בוויקישיתוף


הקודם:
פיליפ ז'ילבר
אלוף העולם במרוצי כביש
2013
הבא:
מיכל קוויאטקובסקי