פרנסואה טומבלבאי
 | |||||
| לידה |
15 ביוני 1918 צ'אד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 באפריל 1975 (בגיל 56) צ'אד | ||||
| מדינה | צ'אד | ||||
| מפלגה | המפלגה הפרוגרסיבית של צ'אד | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
.png)  | ||||
  | |||||
פרנסואה טומבלבאי, החל משנת 1973 - נגארטה טומבלבאי (בצרפתית: N'garta Tombalbaye, או François Tombalbaye; 15 ביוני 1918 - 13 באפריל 1975) היה נשיאה הראשון של צ'אד העצמאית ומנהיג המדינה משנת 1959 ועד לרציחתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טומבלבאי נולד בדרום המדינה, בסמוך לעיר קומארה, והשתייך לשבט סארה. התחנך בבתי ספר של המיסיון הפרוטסטנטי, ושירת בצבא צרפת החופשית בתקופת מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1959 היה למנהיג המפלגה הפרוגרסיבית של צ'אד ומונה לראשות הממשלה, תחת השלטון הקולוניאליסטי של צרפת. הוא שימש בתפקיד זה בתקופת סיום הקולוניאליזם וקבלת העצמאות, ב-11 באוגוסט 1960, והיה למנהיג הראשון במדינה העצמאית. שלטונו התנהל כאוטוקרטיה ושלל קיומן של מפלגות פוליטיות מלבד מפלגתו שלו. בשנת 1963 הורה טומבלבאי על פיזור האספה הלאומית של צ'אד, לאחר שפרצו מהומות במדינה, והחל להלאים את שירות המדינה על ידי החלפת הפקידים מתקופת השלטון הצרפתי בפקידים מקומיים וחסרי ניסיון. בשנים הראשונות לכהונתו הורה על העלאה גדולה במיסים.
תוכניותיו של טומבלבאי עוררו התנגדות גדולה בקרב האזרחים המוסלמים במדינה וב-1 בנובמבר 1965 פרצו במחוז גארה מהומות אלימות שכללו נפגעים. בעקבות מאורעות אלו פרצו מהומות גם בצפון ומרכז המדינה, בסיוע המדינות השכנות לוב וסודאן.[1] צרפת התערבה בנעשה במדינה לבקשתו של טומבלבאי, תוך התניית הסיוע בעריכת רפורמות מטעמו בצבא המדינה, בממשלה ובשירות המדינה, הפחתת נטל המיסים והחזרת האחריות על גבייתם לידי נציגים מקומיים. טומבלבאי נענה בחיוב לדרישות אלו בשנת 1969, לאחר שבין היתר ביקר באוקטובר 1968 בארצות הברית כאורחו של הנשיא לינדון ג'ונסון. לקראת הבחירות שנערכו באותה שנה שוחררו מאות אסירים פוליטיים ממאסר, אך טומבלבאי נותר מועמד יחיד למשרת הנשיא. בשנת 1971 יצאו כוחות צרפת מהמדינה.
באוגוסט 1971 נערך ניסיון הפיכה במדינה, בתמיכתו של שליט לוב מועמר קדאפי. טומבלבאי הצהיר על החרפת היחסים בין המדינות והתיר לכוחות מתנגדים לקדאפי לפעול משטח צ'אד. כוחות ההתנגדות לטומבלבאי שפעלו לאורך השנים משטח לוב (חזית השחרור הלאומית של צ'אד) קיבלו תמיכה מוגברת משלטון קדאפי. בעקבות מהומות בדרום המדינה, שהיה מעוז תמיכתו העיקרי, ביטל את החנינה לאסירים הפוליטיים, לצד הצרת צעדיהם של שותפיו לממשלה וכליאתם של מנהיגים ממפלגתו באשמת שימוש בכישוף בניסיון להפילו מהשלטון. בשנים אלו הוחלפה על ידו גם הנהגת צבא צ'אד. באותה עת החלה בצורת במדינה ואזרחים אולצו לעבוד בחקלאות ללא תמורה.
בראשית שנות השבעים אימץ טומבלבאי אידאולוגיה אפריקניסטית, הדוגלת בחיזוק הזהות האפריקנית ובהתנגדות למורשת השלטון הקולוניאלי. כחלק מגישה זו אסר על פעילות מסיונרית נוצרית, שינה את שם עיר הבירה מפור-לאמי לנג'מנה ואף את שמו הפרטי מפרנסואה לנגארטה (N'Garta).
ב-13 באפריל 1975 נרצח טומבלבאי על ידי קבוצת חיילים והוחלף בתפקידו על ידי חונטה צבאית. הגנרל פליקס מעלום שוחרר ממאסר וכעבור יומיים מונה לנשיא המדינה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ About this Collection | Country Studies | Digital Collections | Library of Congress, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA